לוח מודעות

הוספת מודעה
לוח: תרבות בעמק
אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
______7
חמש תערוכות חדשות
מאוסטריה לעין חרוד - מסעו של עץ אחד
 
הכול התחיל בפגישה לפני כשלוש שנים בה האמנית הורי יצחקי שיתפה את אבי לובין אוצר המשכן ברעיון יוצא דופן: להביא עץ אורן מת מיער באוסטריה לישראל, במסע שמהדהד נתיבי הגירה ומעלה שאלות על זיכרון, שייכות וזהות.
לאחר חיפושים ממושכים נמצא העץ ביער סמוך לאינסברוק. משם החל את מסעו בין חללי תצוגה באוסטריה ובגרמניה, עד שהגיע, בדרך היבשה והים, למשכן לאמנות עין חרוד.
כעת, לאחר עיכובים שונים בדרך ובלתמ"ים מעט מלחיצים, הוא ניצב במרכז התערוכה ״יד מלאה עדשים״, לצד עבודות וידאו ופיסול, המזמינות להתבונן בקשרים שבין נוף, זיכרון וזהות, ובין השתרשות לעקירה.
 
ביום שישי, 23.10, בשעה 12:00 תיפתח התערוכה לצד ארבע תערוכות נוספות. הסעה מאורגנת מתל אביב בתשלום סמלי.
_____________14
"תלו את כולם!" - רועי רוזן
 
התערוכה מחברת בין עבודות מוקדמות של רועי רוזן, שנוצרו בהשראת עיבודיה האפלים והאירוניים של אן סקסטון לאגדות האחים גרים, לבין עבודות חדשות העוסקות במלחמת עזה. דרך אגדות, ציור וקעקוע בוחן רוזן את המפגש בין אלימות וטראומה לבין דימוי, גוף וזיכרון קולקטיבי.
_____________14
רומיות - אורית אקטע
 
בסדרת העבודות החדשה שלה מציגה אורית אקטע דיוקנאות של נשים תימניות, ומשיבה אל קדמת הבמה לבוש, חפצים וסמלים שבעבר שימשו לתיוג סטריאוטיפי ומתנשא. דרך כאב, הומור והתרסה היא הופכת אותם לשפה של זיכרון בין דורי, הזדהות, סולידריות והתנגדות.
 
_____________14
צל הרים כהרים - ציבי גבע
 
בציורי הנוף המופשטים של ציבי גבע, הר, צל, כתם וחומר מתחלפים זה בזה ומערערים את הגבול בין טבע לדימוי. ההר נחשף כדימוי טעון בהיסטוריה של גבולות, בעלות, התיישבות ושליטה, והנוף כזירה שבה הפוליטי נדמה לא פעם לטבעי ומובן מאליו.
 
_____________14
המחזה הגדול בשמיים - יאיר גלייכר
 
בלב התערוכה מציב גלייכר מבנה אדריכלי גדול וכבד למראה, שמעטפתו נדמית כיציקת בטון חשוף. אל תוך המבנה חודר כלי טיס קל עשוי נייר, וחושף תחת המעטפת המסיבית את הקונסטרוקציה הקלה שמחזיקה אותה. המפגש בין השניים מערער את הניגוד שבין קל לכבד ובין שבריריות לחוזק, ונוגע גם באתוס הישראלי של עליונות אווירית וטכנולוגית ובתפיסת השמיים כמרחב הנתון לשליטה.
 
_____________14
יד מלאה עדשים - הורי יצחקי
 
הורי יצחקי מביאה מאוסטריה לישראל-פלסטין גזע אורן מת, כמהלך המתייחס למדיניות הייעור שביקשה לעצב את הנוף המקומי בדמות נופי אירופה. העץ הופך לגוף זיכרון הנושא עמו שאלות של הגירה ועקירה, זהות ומחיקה, ומפנה את המבט אל ההיסטוריות התרבותיות והפוליטיות הטמונות בנוף.
 
_____________14
בשישי הקרוב, 23.10, בשעה 12:00,
נחגוג יחד את פתיחת חמש התערוכות
בהשתתפות האמניות והאמנים.
 
השתתפות באירוע בהרשמה מראש ללא עלות.
 
לבקשת הקהל
הגדלנו את ההסעה מתל אביב
וניתן לשוב ולהצטרף, מחיר סמלי.
2026_10_digi...
הצטרפו אלינו גם בסושיאל
לוח: תרבות בעמק
אם אינך רואה מייל זה לחץ כאן
______7
חמש תערוכות חדשות
"תלו את כולם!" - רועי רוזן

התערוכה מחברת בין עבודות מוקדמות של רועי רוזן לעבודות חדשות. בפתחה מוצגת לראשונה סדרת ציורים קטני ממדים משנות ה־80, שנוצרה בהשראת "טרנספורמציות", ספרה של המשוררת האמריקאית אן סקסטון, המציע עיבודים אפלים ואירוניים לאגדות האחים גרים. העיסוק בצדן האפל של אגדות ילדים נמשך בציור קיר חדש ורחב ממדים, שבו מופיעות דמויות מוכרות מאגדות כשהן תלויות על עץ. בתנועה בין שפה חזותית ילדית לתוכן קשה, ובין הנאה אסתטית לחוסר נוחות, קושר רוזן בין אירועים טראומטיים וסיפורי ילדים תמימים לכאורה.
לצד עבודות אלה מוצגים רישומי הכנה ותצלומים מסדרת "קעקועי מלחמת עזה", שנוצרה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. הקעקועים משלבים סמלים, מילים ומוטיבים שנקשרו באירועי התקופה והוטמעו בגופם של המצולמים. במפגש בין דימוי לעור ובין אקטואליה פוליטית לגוף האנושי, בוחן רוזן כיצד אלימות וטראומה נרשמות בגוף ובזיכרון הקולקטיבי.

במסגרת תערוכתו של רועי רוזן, "תלו את כולם!", יראה אור בשיתוף עם הוצאת ברחש הספר "טרנספורמציות", המשלב משיריה של אן סקסטון בתרגומו של רועי רוזן ולצד ציוריו.

_____________14
רומיות - אורית אקטע
 
בסדרת העבודות החדשה שלה מציגה אורית אקטע דיוקנאות של נשים תימניות שפניהן מוסתרים. הן אוחזות במגבים ובסמרטוטי רצפה ולובשות פרטי לבוש תימני מסורתי, בהם תכשיטים, מטפחות ורקמות. לצדן מופיעים חפצים וסמלים המזוהים עם התרבות התימנית, לצד סימנים של ישראליות ודימויים מן התרבות המערבית.
אקטע מכנה את הנשים בציוריה "רומיות", כינוי מזלזל שהיה נפוץ בשנותיה הראשונות של המדינה כלפי מנקות יוצאות תימן. היא מאמצת מחדש את הכינוי, הלבוש והחפצים ששימשו בעבר לתיוג סטריאוטיפי ומתנשא, והופכת אותם לכלים של הזדהות, סולידריות והתנגדות. באמצעות כאב, הומור והתרסה היא מטעינה אותם במשמעות חדשה, וסממנים תרבותיים שנתפסו בעבר כנמוכים, עדתיים או פרימיטיביים מופיעים בעבודותיה כשפה של זיכרון בין דורי, הנושאת עמה מטען היסטורי ורגשי.
 
_____________14
צל הרים כהרים - ציבי גבע
 
לאחר שביתו נפגע מטיל ביוני 2025, נסע ציבי גבע עם משפחתו למקום מחסה במושב נורית שלמרגלות הגלבוע. באחד הערבים, על רקע פיצוצים רחוקים והבזקי אור בחשיכה, נגלה לו ההר כצל גדול, שקוע בעננים. המראה החזיר אותו אל ציורי הנוף המופשטים שהחל ליצור בראשית שנות ה־2000, שבהם מצטמצם הנוף למערכת כמעט ראשונית של שחור, לבן וזהוב. שפיכות צבע, נזילות וזליגות משבשות את גבולות הצורה, וההר, הצל, הכתם והחומר מתחלפים זה בזה.
"צל הרים כהרים" מתאר מצב שבו הצל מקבל את ממשותו של הדבר עצמו. ההר אינו מופיע כעובדה גיאוגרפית יציבה, אלא כדימוי הטעון בזיכרון, אידיאולוגיה ופוליטיקה. גבע מערער על האפשרות לראות נוף כדבר טבעי ומובן מאליו, וחושף את המטען ההיסטורי והפוליטי שהוא נושא עמו: גבולות, בעלות, התיישבות ושליטה.
 
_____________14
יד מלאה עדשים - הורי יצחקי
 
לאחר חיפושים ממושכים מצאה הורי יצחקי ביער סמוך לאינסברוק גזע אורן גדול ומת, שעדיין נושא שורשים וצמרות בשני קצותיו, ולקחה אותו למסע מאוסטריה לישראל־פלסטין. בדרכו למשכן לאמנות עין חרוד עבר הגזע בין חללי תצוגה באוסטריה ובגרמניה, במסלול המהדהד את תנועת ההגירה בין אירופה לישראל במחצית הראשונה של המאה ה־20 ובה בעת מעלה לגביה שאלות. שמונה נשים לבושות לבן חילצו את הגזע מאפיק הנחל ונשאו אותו דרך היער. לאחר מכן הלבינה יצחקי את קליפתו והפכה אותו למעין גוף זיכרון, הנושא שאלות של הגירה ועקירה, זהות ומחיקה.
הבאתו של האורן האירופי לישראל־פלסטין מתייחסת למדיניות הייעור שביקשה לעצב את הנוף המקומי בדמות נופי אירופה. יצחקי הופכת את המהלך על פיו: במקום לייבא נוף חי שנועד להשתרש ולהחליף נוף אחר, היא מביאה שריד מת, המפנה את המבט אל ההיסטוריות התרבותיות והפוליטיות הטמונות בנוף ואל מה שנמחק מתוכו. סביב העץ היא יוצרת מיצב רב ערוצי המשלב וידאו ופיסול ונע בין ההיסטוריה המשפחתית לסוגיות של הגירה, ציונות, שואה וזהות יהודית־ערבית.
 
_____________14
המחזה הגדול בשמיים - יאיר גלייכר

במיצב שיצר במיוחד לקומה העליונה של המשכן לאמנות עין חרוד, יאיר גלייכר מפנה את המבט אל השמיים. השמיים, שנקשרו לאורך ההיסטוריה לאינסוף, לנשגב ולכמיהה הפכו בשנים האחרונות למרחב דרוך שמחפשים בו התרחשות. בלב התערוכה ניצב מבנה גדול וכבד למראה, שמעטפתו נדמית כיציקת בטון חשוף. אל תוך המבנה חודר כלי טיס קל עשוי נייר וחושף את הקונסטרוקציה הקלה שמחזיקה אותו. המפגש בין שבריריות לחוזק מערער את תחושת המוגנות ונוגע באתוס הישראלי של עליונות אווירית וטכנולוגית ובתפיסת השמיים כמרחב הנתון לשליטה. ברזלי זיון היוצאים מן הקיר נושאים את המילים "ממני תראו", ומחברים בין שאלת המבט לשאלת המנהיגות.

_____________14
ביום שישי, 23.10, נחגוג יחד את פתיחת חמש התערוכות,
עם בירה בחצר הפסיפס, ברכות ואמנות נהדרת,
ובהשתתפות האמניות והאמנים.
הירשמו והבטיחו את מקומכם!
ולמי שצריך – ניתן להירשם גם להסעה מתל אביב.