קבוצת גבע
חסר רכיב

הסדר אורחות עבודה לקראת מפגש ביום ראשון

10/07/2019

הסדר אורחות עבודה

1.      מבוא -

הסדר זה בא להגדיר את מערכת היחסים בין החבר לקיבוץ ואת חובות וזכויות החבר  בכל הקשור לעבודתו בקיבוץ וכעובד חוץ, כאשר עקרונות הקיבוץ ואורח החיים הייחודי של הקיבוץ, משולבים בהוראות המקובלות בדיני העבודה כפי שיתעדכנו מעת לעת.

אין בהוראות הסדר זה או בהפעלת מודל תקציבים חדש בקיבוץ כחלק ממהלך של שינוי אורחות חיים כדי לשנות את המצב הקיים, לפיו חברי הקיבוץ אינם "עובדים" - במשמעותם המשפטית – ואין "יחסי עובד-מעביד" בין החברים לבין הקיבוץ ו/או תאגיד כלשהו הקשור בקיבוץ ו/או ענפי הקיבוץ, ועבודת החברים במקומות העבודה השונים בקיבוץ היא פועל יוצא מחברותם בקיבוץ.

הסדר זה מבקש לקבוע, נורמות התנהגות ומערכת כללים פנימיים בתחום יחסי עבודה, זכויות החברים עובדי הפנים, חובות ואחריות מנהלים, הנדרשות מהחבר, מהקיבוץ וממקום העבודה (בין אם מקום העבודה "הקיבוצי", מהווה תאגיד נפרד, ובין אם לאו), כך שנורמות והסדרים אלה יהוו את מסגרת "הרף התחתון" לזכויות החבר, וזאת לצורך ניהול תקין, הוגן וברור של מערך העבודה בקיבוץ.

הנהלת הקיבוץ תפעל ליישום הסדר זה בכל ענפי הקיבוץ ותאגידיו, שהם בבעלות מלאה או חלקית של הקיבוץ.

תחולת ההסדר היא מיום הפעלת מודל השינוי, בתאריך _________

כל האמור בהסדר העבודה, למרות היותו כתוב בלשון זכר, מתייחס הן לחברים והן לחברות בגיל העבודה. המונחים "ענף", "מקום עבודה", "פעילות", "מקום תעסוקה" בהסדר זה  הם בעלי משמעות זהה - התייחסות למקום העבודה בו עובד החבר.

2.      הנהלת מש"א

2.1.   חברי הנהלת מש"א יכללו את מנהל/ת מש"א, מנהל קהילה, מרכז משק, 2 חברים נציגי ציבור.

2.2.   הנהלת מש"א אחראית לגיבוש מדיניות וניהול אורחות עבודה בקיבוץ ולהפעיל את הסדר זה.

3.      חלוקת הסמכויות והאחריות בין החבר לקיבוץ:

3.1.   הקיבוץ מקיים מערכת כלכלית, המתבססת על עבודת חבריו וחותרת ליציבות לאורך זמן, במטרה להבטיח את קיום התחייבויות הקיבוץ כלפי חבריו ולקדם את מטרות הקיבוץ.

3.2.   החבר אחראי לחיפוש ובחירת מקום עבודתו, לפרנסתו, למילוי חובותיו כלפי מקום העבודה, לטיפוח מסלול קידומו המקצועי בהתאם לרצונו, ליכולותיו ולכישוריו.

3.3.   הקיבוץ יסייע, ככל שיתבקש, לחבר במציאת מקום עבודה, באמצעות משאבי אנוש.

3.4.   ענפי הקיבוץ יפעלו באמצעות מש"א לפרסום ומתן מידע לגבי משרות פנויות או חדשות במטרה להשיג הוגנות, שקיפות, שוויון הזדמנויות וניהול תקין של תהליך מיון ובחירת המועמדים למשרה. בחירת עובד תעשה בתהליך מקצועי, בהתייחס למדדי בחירה אחידים וידועים.

3.5.   מקום העבודה, לרבות יזמויות או עסקים קטנים, אחראים לספק שירות או להשיא רווח, לפי העניין, ביעילות ובאיכות, בהתאם לחוק, לאמות המידה או ההנחיות שניתנו להם מאת הקהילה או  המגזר העסקי. חובתם להעביר לקהילה את תמורת עבודת החברים העובדים בהם, לרבות ההפרשות הסוציאלית ושאר "עלויות המעביד" עפ"י חוק.    

3.6.   הקיבוץ, באמצעות מש"א, יפעל לשיפור כושר ההתפרנסות של החברים ולצורך כך יוגדר תקציב ייעודי במסגרת תכנית הקהילה השנתית, אשר תובא לאישור הקיבוץ. באחריות מש"א בשיתוף הענפים להגדיר את המדיניות לגבי הכשרה מקצועית לחברים ואופן חלוקת הנטל בין הקיבוץ, הענף והחבר.

4.      תקן, משרות ושעות עבודה בקיבוץ:

4.1.   המשרות, היקפיהן והגדרות התפקיד לכל משרה, יוגדרו ע"י מנהלי הענפים בהתייעצות עם מנהל משאבי אנוש ובאישור מנהל המגזר הרלוונטי.

4.2.   מנהל הענף ביחד עם משאבי אנוש יגדירו בכתב את תפקיד החבר, מסגרת עבודתו, חובותיו וזכויותיו.

4.3.   היקף משרה מלאה בקיבוץ יהיה כמקובל במשק הישראלי.

4.4.   "שבוע עבודה" – כיום הוא בן 42 שעות עבודה נטו. שבוע עבודה הוא בן 5 או 6 ימים, לפי החלטת מקום העבודה.

4.5.   "יום עבודה" כיום: בשבוע עבודה של 5 ימים- יום עבודה מלא הוא בן 8.4 שעות נטו. בשבוע עבודה של 6 ימים- יום עבודה מלא הוא בן 8 שעות נטו (מלבד יום שישי). בכל ענף יקבעו כללים בהתאם לצרכיו הקבועים והמשתנים, תוך הקפדה על מסגרת תקנית של 42 שעות שבועיות למשרה מלאה.

4.6.   "שעות נוספות" - בגין עבודה בהיקף שמעבר ליום עבודה מלא או לשבוע עבודה מלא, בכפוף לאישור מראש של מנהל הענף, ישלם הקיבוץ תמורה נוספת, בהתאם לנהוג במשק הישראלי (125% בגין השעתיים הראשונות ו- 150% בגין כל שעה נוספת מעבר לכך).

4.7.   "עובד שעתי" מקבל תגמול על עבודתו לפי שעות העבודה שעבד בפועל בכל חודש.

4.8.   "עובד חודשי" מקבל תגמול חודשי קבוע על עבודתו, ע"פ תקן עבודה שנקבע לו ובכפוף לכך שעמד בתקן העבודה.

4.9.   "עובד גלובלי" חבר הממלא תפקיד ניהולי בכיר, במשרת אמון ייחודית או משרה שאינה מאפשרת פיקוח על ביצוע שעות העבודה. התגמול על המשרה כולל שעות עבודה נוספות וחריגות, ללא חישוב שוטף של שעות או של שעות נוספות.

4.10.  באחריות משאבי אנוש להגדיר הגדרות כאמור, לכל משרה ומשרה ולעדכנן בהתאם לצורך מעת לעת. ערעורים על קביעות משאבי אנוש יידונו בהנהלת הקהילה או בהנהלה העסקית על פי השתייכות העובד.

5.      רישום עבודה:

5.1.     כל החברים העובדים בקיבוץ, לרבות מנהלים, ידווחו על עבודתם, באמצעות מערכת הנוכחות כמקובל בקיבוץ, בעת הכניסה לעבודה ובסיום העבודה. דיווח עדכני וסדיר יהווה אחד התנאים לקבלת התמורה בעבור העבודה.

5.2.     באחריות מנהל הענף לוודא דיווח עבודה מסודר לעובדיו.

5.3.     באחריות מנהל המגזר לוודא דיווח עבודה מסודר למנהלי הענפים.

5.4.     אופן הדיווח על העידרויות:

5.4.1. יום חופש: החבר ידווח על יום חופש בדו"ח עבודה חודשי.

5.4.2. יום מחלה: החבר ידווח על יום מחלה בדו"ח עבודה חודשי. ימי מחלה ישולמו מול אישור רפואי בלבד.

5.5.   שעות נוספות יאושרו מראש על ידי מנהל הענף. ללא אישור מנהל הענף לא תשולם תמורה על השעות הנוספות.

5.6.   בסוף כל חודש יועבר לחבר דו"ח בו יוכל להשלים חֹוסרים, לתקן טעויות ולדווח על ימי חופש או מחלה.

5.7.   מנהל הענף יאשר את דו"ח רישום העבודה של החבר או יבצע בו תיקונים ככל הנדרש.

5.8.   מנהל הענף יידע את החבר במידה והוא אינו מאשר, או משנה משהו בדו"ח העבודה.

5.9.   דוחות העבודה המאושרים ע"י מנהל הענף, יועברו על ידי מנהל הענף לחשב השכר והתקציב לא יאוחר מהיום ה- 3 לכל חודש קלנדרי.

6.      איוש משרות

6.1.   האחריות להצלחת מקום העבודה מוטלת על מנהל הפעילות, הענף או התאגיד, לפי העניין. לפיכך למנהל הסמכות לבחירת העובדים והרכב הצוות, בכפוף לקבוע בהסדר זה.

6.2.   באחריות מש"א להקפיד על כללים ברורים, שקופים ואחידים לקליטת חבר קיבוץ לעבודה בענפי הקיבוץ ולהקפיד על תהליך מיון וגיוס מקצועי ודיסקרטי.

6.3.   במידה ובין מועמדים בעלי התאמה דומה לתפקיד, יהיה חבר גבע, אזי, בהתאם לשיקול דעת מש"א, תינתן לחבר העדפה בקבלת התפקיד.

6.4.   לא יהיה חבר/ בעל תפקיד שותף בקבלת החלטות הנוגעות לקבלה לעבודה או לשכרו של חבר במידה ויש חשש לניגוד עניינים.

7.      הגדרת הצורך במשרה:

7.1.   מנהל ענף בתאום עם מנהל המגזר, יפנו למנהל מש"א בעת צורך בעובד.

7.2.   מנהל מש"א ומנהל הענף ירעננו את הגדרת התפקיד, או יכינו הגדרה חדשה, בהתאם לנדרש.

7.3.   מנהל מש"א, מנהל הענף ומנהל המגזר יגדירו את כלל תנאי ההעסקה לתפקיד.

7.4.    פרסום המשרות:

7.4.1.באחריות מנהל מש"א לפרסם כל משרה שהתפנתה, כדי לאפשר לכל חבר למצות את הזכות להציג את מועמדותו למשרה.

7.4.2.פרסום המשרה יכלול את הפרטים הבאים: מהות התפקיד, הגדרת התפקיד, כישורים וניסיון נדרשים, סדרי העבודה (היקף משרה, מספר שעות, משמרות וכו').

7.4.3.תפורסם מודעה פנימית וחיצונית במקביל.

7.4.4.הפניות יופנו למנהל מש"א, בכתב או במייל.

7.4.5.חברים יוכלו להגיש למש"א את מועמדותם למשרה החדשה שפורסמה במסגרת פרק הזמן שייקבע.

7.5.    מיון ומינוי מועמדים למשרה  שאינה דורשת אישור ציבורי:

7.5.1.מנהל מש"א יחד עם מנהל הענף, יעברו על הפניות וייבחרו מספר מועמדים. בעת הצורך גם מנהלי המגזר יהיו שותפים לתהליך המיון, לפי העניין.

7.5.2.המועמדים המתאימים יוזמנו לראיון.

7.5.3.מיון בן משפחה של מנהל ענף המיועד לעבודה באותו ענף מותנית באישור מראש של מש"א ומנהל המגזר.

7.5.4.בהתאם לצורך ולשיקול הדעת במקרה ספציפי, ייעשה שימוש גם בכלים כגון: מבחני התאמה, איבחונים מקצועיים, תקופת ניסיון מוסכמת, קביעת פרמטרים על פיהם ייבחן החבר ועוד.

7.5.5.במידת הצורך ולפי העניין יתקיים ראיון למועמד לתפקיד ובו יציג המועמד את התאמתו לתפקיד, ויבוצע תיאום ציפיות לדרישות ותנאי התפקיד.

7.5.6.המועמד הנבחר - יקבל הודעה בכתב כי התקבל לתפקיד ויסוכמו איתו תנאי העבודה ותאריך תחילת עבודה. כל זאת טרם התחלת העבודה. באחריות מנהל מש"א להכין מסמך סיכום תנאי העבודה הכולל גם את הגדרת התפקיד ולהעבירו לחבר, למנהל הישיר ולחשב השכר. 

7.5.7.מועמדים שלא נבחרו יקבלו הודעה בכתב על כך.

7.6.   מיון ומינוי מועמדים למשרה ציבורית (מנהלי ענפים וממלאי תפקידים ( ע"פ הנוהל הקיים במש"א.

7.6.1.הדרישה למינוי תועבר למש"א ע"י ההנהלה הרלוונטית.

 

8.      קביעת ועידכון התגמול  (גמול בעבור עבודה):

8.1.   ריכוז ותפעול כל נושא התגמול באחריות מנהל מש"א.

8.2.   בעת הכנת התוכנית השנתית בכל ענף יש להתחשב בעלויות התגמול הצפויות.

8.3.   התגמול לא יפחת מדרישות החוק (כפי שיתעדכן מעת לעת).

8.4.   בכל תגמול משרה יתקיים שוויון מוחלט בין נשים וגברים, בעלי נתונים שווים.

8.5.   תגמול החבר הוא אישי ודיסקרטי מפאת צנעת הפרט.

8.6.   קביעת תגמול למשרה חדשה:

8.6.1.פרמטרים שיילקחו בחשבון בעת קביעת גובה התגמול יכללו בין השאר: ניסיון מקצועי, השכלה רלוונטית לתפקיד, וותק בענף ו/או בתפקיד, מידת האחריות, מצב הענף והקיבוץ, תנאי השוק, חוות דעת מנהל, התייחסות למה שמקובל בקיבוץ, בחינת התגמול המקובל לתפקיד במשק דומה, התייחסות לתמחורים לתפקידים מקבילים בענף ו/או בענפים אחרים.

8.6.2.טווח התגמול יקבע לפני פרסום התפקיד.

8.6.3.לאחר בחירת החבר המתאים לתפקיד, התאמת התגמול וקביעה סופית מול נתוני החבר הנבחר (לדוגמא: נסיון מקצועי, השכלה וכו') החלטה תינתן בכתב.

8.6.4.משתתפים בתהליך: מנהל מש"א, מנהל המגזר הרלוונטי, מנהל הענף הרלוונטי, יו"ר) במידת הצורך(.

 

9.       עדכון תגמול למשרה קיימת

9.1.   במסגרת בחינת עדכון תגמול, יילקחו בחשבון בין השאר, הקריטריונים הבאים: שינוי בהגדרת התפקיד, תוספת אחריות, תוספת תפקידים, התמקצעות (תוך כדי עבודה ו/או קורסים), שינויים בהיקפי העבודה, וותק אינו הפרמטר המרכזי ו/או היחידי לשינוי התגמול, הערכת המנהל, ויכולתם הכלכלית של הענף והקיבוץ.

9.2.   בעת הדיונים יילקחו בחשבון גם התנאים הנלווים לתגמול העובד.

9.3.   על התגמול יחולו מנגנוני העדכון לגבי תוספת יוקר ע"פ חוק.

9.4.    צוותי עדכון תגמול:

9.4.1.צוות עדכון תגמול לעובד: מנהל מגזר רלוונטי, מנהל הענף, מנהל מש"א

9.4.2.צוות עדכון תגמול למנהל ענף: יו"ר  הקיבוץ/כלכלי, מנהל מגזר רלוונטי, מנהל מש"א.

9.4.3.צוות עדכון תגמול למנהל מגזר :יו"ר הקיבוץ/כלכלי, מנהל מש"א, חבר ועד הנהלה.

9.4.4.צוות עדכון תגמול ליו"ר  הקיבוץ/יו"ר כלכלי: מנהל מש"א, נציג ציבור חבר וועד הנהלה, יועץ חיצוני.

9.5.    תהליך עדכון תגמול:

9.5.1.דיוני עדכון תגמול לגבי כלל החברים יתקיימו לכל היותר פעם בשנה, אלא אם במהלך השנה חלו שינויים משמעותיים בהגדרת התפקיד ו/או בהיקפים, ו/או עדכונים בחוק ו/או הוגדר מול החבר אחרת. הדיונים אינם מחייבים את הקיבוץ להעלות את התגמול של החבר.

9.5.2.קביעת מדיניות תגמול לשנה הקרובה והפצתה למנהלים – באחריות מנהל המגזר ומש"א.

9.5.3.קיום שיחות אישיות של המנהל עם העובדים (בשיתוף מש"א).

9.5.4.דיון בפורום הרלוונטי וקבלת החלטה.

9.5.5.מסירת ההחלטה בכתב לעובד.

9.6.   דגשים:

9.6.1.לחוות הדעת של המנהל  הישיר יהיה משקל משמעותי בקביעת ההחלטה.

9.6.2.כל התהליך יתועד בכתב - באחריות מש"א.

9.6.3.באחריות מש"א לתת תשובה בכתב לעובד.

9.6.4.הודעה על שינוי התגמול תועבר לחשב השכר - באחריות מש"א.

9.6.5.שכר/גמול בעלי התפקידים הציבוריים הבאים יהיה גלוי לציבור: יו"ר קיבוץ, מרכז משק/מנהל עסקים, מנהל קהילה, מנהל כספים/גזבר, מנהל מש"א.

9.6.6.עלות השכר/גמול של  בעלי התפקידים תירשם בתוכנית תקציב הקהילה השנתי.

 

10. חופשה

10.1.    יום חופשה הוא יום בו נעדר החבר ממקום עבודתו, באישור המנהל, אך מקבל תגמול ממקום העבודה בגין יום זה.

10.2.    החל מיום השינוי, צבירת ימי החופשה תתבצע ע"פ הסדר זה ולא פחות מהחוק.

10.3.    בנק ימי החופשה עד ליום השינוי ייסגר.

10.4.    כפיצוי מוסכם לסגירת בנק ימי החופשה, ביום השינוי, ייקבע המנגנון הבא:

10.4.1.                     חבר בוותק של 45 שנה ומעלה יהיה זכאי לשנת וותק ישן לצורך הסדר פירות נכסים.

10.4.2.                     חברים בעלי וותק נמוך מ- 45 יקבל באופן יחסי שנת וותק ישן. לדוגמא: חבר עם וותק של 15 שנה יקבל 0.33 שנות וותק ישן (15 חלקי 45).

10.5.    יום חופשה לא יחול במקרים הבאים: תקופת שירות מילואים, ימי חג, שבת, ימי חופשת לידה, ימים שהחבר אינו מסוגל לעבוד בהם מחמת תאונה או מחלה, ימי אבל במשפחה (בגין קרוב משפחה מדרגה ראשונה).

10.6.     ימי חופשה נצברים אך ורק בתקופת עבודה. אין צבירת ימי חופשה בתקופת אי-עבודה, אבטלה או חיפוש עבודה.

10.7.     הזכאות לימי חופשה (ימי עבודה נטו בשנה) תיקבע לפי שנות החברות מיום קבלה לחברות, בניכוי שנות חופש, ויתעדכנו מעת לעת בהתאם לחוק, על פי המפתח הבא:

מספר שנות חברות

ימי חופשה בשנה בשבוע עבודה של 5 ימים

ימי חופשה בשנה בשבוע עבודה של 6 ימים

1-5

12

14

6-7

12

14

8-9

14

16

10-11

15

18

12-13

16

19

14-15

17

20

16-17

18

21

18-19

19

22

20-21

20

23

22 ומעלה

20

24

 

10.8.    הצבירה כאמור בטבלה היא למי שעובד במשרה מלאה. חבר העובד בהיקף משרה חלקי, יקבל ימי חופשה ביחס להיקף משרתו.

10.9.    גמלאי שעובד במשרה מתומחרת מלאה או חלקית (לא כולל עבודת גמול גמלאים) יהיה זכאי לצבירת ימי חופשה ע"פ היקף משרתו כנ"ל.

10.10.     צבירה מקסימלית של ימי חופשה: ניתן לצבור שתי מכסות שנתיות של חופשה לכל היותר (בתוספת ימי החופשה של השנה הנוכחית). ימים שמעבר לצבירה זו, יימחקו ולא ניתן יהיה לנצל או לפדות אותם.

10.11.     יציאה לחופשה מותנית באישור מנהל הענף.

10.12.    מנהל הענף רשאי לדרוש יציאת עובדיו לחופשה אישית או חופשה מרוכזת, בהתאם לצרכי הענף. (בתיאום עם מנהל משאבי אנוש/ מנהל המגזר).

10.13.     זכות החבר לצאת לחופשה שנתית של 7 ימים קלנדריים רצופים בתאום עם המנהל.

10.14.    בסיום עבודת החבר בענף (כולל גמלאים במשרה מתומחרת), יפדה הענף לחבר את התמורה על יתרת ימי החופשה שנצברו עבורו, על פי הכללים המקובלים בחוק. 

10.15.     ימי חופשה נצברים באופן אישי ואינם ניתנים להעברה.

 

11. מחלה:

11.1.        חבר (כולל גמלאי בעבודה מתומחרת) העובד במשרה מלאה צובר בכל חודש זכאות ל-1.5 ימי מחלה ע"פ חוק וכפי שיתעדכן מעת לעת.  חבר העובד במשרה חלקית צובר ע"פ היקף משרתו.

11.2.        ביום הפעלת מודל השינוי לכל חבר תרשם זכות של 18 ימי מחלה. בנוסף לכך ייצברו ימי המחלה ע"פ חוק עד צבירה מקסימלית (כיום 90 יום).

11.3.        חבר אשר מחלתו הוגדרה על ידי רופא וכנגד תעודת מחלה מוכרת, יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה.

11.4.        דמי מחלה ישולמו ע"ח הענף, על פי החוק (יום מחלה ראשון - ללא תשלום, ימים שני ושלישי של המחלה - תשלום של 50% מהתגמול, מהיום הרביעי ועד מספר ימי המחלה הצבורים – 100% מהתגמול). 

11.5.        חבר רשאי להיעדר מהעבודה עד ל- 8 ימים בשנה לצורך טיפול בבני משפחה מדרגה ראשונה- מחלת הורה, בן זוג או ילד עד גיל 16, על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו. התנאי לזכאות - אישור מחלה של קרוב המשפחה. מקרים חריגים יידונו בנפרד במסגרת מערכות הערבות ההדדית.

11.6.        במעבר בין ענפים תועבר יתרת ימי המחלה של העובד ועד 9 ימים.

11.7.        לא ניתן לפדות ימי מחלה בתגמול כספי או להעבירם לאחר.

 

12. תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, בשבת ובחג

12.1.        הענף רשאי להעסיק חבר בשעות נוספות, לפי הצרכים ולפי שיקול הדעת של מנהל הענף באישור מנהל המגזר/המפעל. החברים המועסקים בשעות נוספות יתוגמלו בהתאם לחוק.

12.2.        אין לאפשר עבודת שעות נוספות מעבר לקבוע בחוק ובהנחיות הביטוח הלאומי (כיום מקסימום 12 שעות עבודה רצופות ביום ולא יותר מ-16 שעות עבודה נוספות בשבוע). באחריות מנהל הענף לפקח על נושא זה. יש לשים לב שחריגה מהחוק עשויה לגרום להתנערות הביטוח מחובתו ומסכנת בכך את הכיסוי במקרה של תאונת עבודה.

12.3.        עבודה בחג

12.3.1.                     הימים הרשומים להלן אשר יחולו באמצע השבוע, ישולמו כימי עבודה בפועל, בגובה השכר הרגיל: ראש השנה (2 ימים), יום כיפור, סוכות ושמיני עצרת (2 ימים), פסח (2 ימים), יום העצמאות ושבועות.

12.3.2.                     האמור לגבי ימי חגים רלבנטי רק למי שמקבל תגמול שעתי. מי שמקבל תגמול חודשי או גלובלי יקבל תגמול רגיל בחודשים בהם יהיו חגים ולא יהיה זכאי לתשלום נוסף בגין החגים.

12.3.3.                     חבר העובד במשרה חלקית יהיה זכאי לתגמול רק בגין ימי חג החלים בימי עבודתו הקבועים.

12.3.4.                     ערבי החג נחשבים כימי עבודה בני 6 שעות, וחבר שיבחר לא לעבוד בהם, ירשמו לו כניצול ימי חופשה.

12.3.5.                     החבר אינו רשאי לעבוד בימי שבת או בחג או לעבוד שעות נוספות, אלא באישור בכתב ומראש של מנהל הענף.  באחריות הנהלות המגזרים (קהילה ועסקים) לקיים מנגנון פיקוח על נושא שעות נוספות ושעות שבת וחג בענפים.

12.3.6.                     חבר רשאי לעבוד במשרה נוספת מחוץ למקום עבודתו הקבוע, בשבתות, חגים ובימי חול, בתנאי שדיווח על כך למנהל הענף הראשי בו הוא עובד.

12.3.7.                     ההכנסה משעות נוספות ו\או עבודה נוספת ו\או עבודת שבת, תתווסף להכנסה הרגילה מעבודה וינוכו ממנה מיסי המדינה והקיבוץ.

12.3.8.                     שי לחג – החברים העובדים בענפי הקיבוץ יקבלו שי לחג במסגרת מדיניות כללית שתאושר ע"י הנהלת מש"א. עלות השי תחול על הענפים.

12.3.9.                     הסדרי עבודה בענפים הנדרשים לעבוד בשעות לילה, משמרות, כוננות, שבתות, חגים, ערבי חגים ובחול המועד תהיה בהתאם לנהוג בכל ענף ובתיאום עם מש"א ובכל מקרה ע"פ חוק.

 

13.   חופשת לידה

13.1.        משך חופשת הלידה הוא עפ"י חוקי מדינת ישראל ויתעדכן מעת לעת. כיום חופשת הלידה היא בת 26 שבועות, מתוכם  15 שבועות בתשלום דמי לידה מהביטוח הלאומי. היולדת זכאית להמשיך בחופשה עד 11 שבועות נוספים שבהם היא אינה זכאית לתשלום מהביטוח הלאומי או מהקיבוץ (כולל זכאות לתק"ה).

13.2.        ההכנסה לה זכאית היולדת בחופשת הלידה היא דמי לידה מביטוח לאומי. במקרה של עובדת קיבוץ (חברה שעובדת בקיבוץ או בתאגידיו) תחושב ההכנסה בדומה לחישוב דמי הלידה המתקבלים מהביטוח לאומי על פי השכר הבסיסי ברוטו במהלך שלושת חודשי העבודה טרם הלידה ותגיע מקרן ביטוח פנימי של הקיבוץ, לתקופה של 15 השבועות הראשונים בלבד.

13.3.        חופשת לידה יכולה להיות מועברת אל בן הזוג, בתנאי שהאישה לקחה לפחות 6 שבועות חופשה לאחר הלידה.

13.4.        "שעת הורות"- חברה העובדת במשרה מלאה, רשאית להיעדר שעה אחת ביום, במהלך ארבעה חודשים שלאחר סיום חופשת הלידה ולקבל תשלום מלא.

13.5.        הארכת חופשת לידה שנובעת מחוסר מקום לתינוק בבית התינוקות, תוכר כמיצוי כושר ההתפרנסות ובמקרה הצורך המשפחה תהיה זכאית לתק"ה באותה תקופה. 

13.6.        אין אפשרות לסיים עבודתה של חברה במקום עבודתה הקבוע במהלך ההיריון (בכפוף לכך שהיא עבדה לפחות חצי שנה באותו מקום עבודה), במהלך חופשת הלידה ובמשך 60 ימים שלאחר תום חופשת הלידה (הרגילה או המוארכת).

 

 

 

 

14.   מילואים

14.1.        חבר המקבל צו מילואים יודיע על כך מידית למקום עבודתו.

14.2.        תקופת המילואים תיחשב כתקופת עבודה מלאה לכל דבר. החבר ייחשב כמי שהעביר את מלוא גמול עבודתו לקיבוץ באותה תקופה.

14.3.        חבר העובד בענפי הקיבוץ או תאגידיו יקבל את מלוא גמול עבודתו בגין ימי המילואים מהקיבוץ.

14.4.        מענקים בגין תקופות שירות מילואים ארוכות (מעבר לתגמול בגין חלף עבודה) שיועברו ישירות לחבר, לא יהיו חייבים במס איזון אך יחושבו לצורך תק"ה.

14.5.        הקיבוץ (באמצעות הנהלת החשבונות) יפדה את תגמולי המילואים מהביטוח הלאומי.

14.6.        באחריות החבר להעביר את הטופס המזכה בתשלום הביטוח הלאומי אל חשבון הקיבוץ כתנאי לקבלת גמול עבודתו.

15.   שמחות

15.1.        חבר העובד במשרה מלאה יהיה זכאי לתשלום עבור ימי היעדרות לרגל השמחות הבאות (שלא על חשבון ימי החופשה שלו): לרגל נישואיו - 3 ימים; לרגל נישואי בנו/בתו - יום אחד; ביום לידת בנו/בתו (לזכות האב) – יום אחד; לרגל ברית-מילה/שמחת הבת של בנו/בתו – יום אחד.

16.    אבל

16.1.        חבר זכאי לתשלום שכר בגין היעדרות מעבודה עקב מות בן משפחה מדרגה ראשונה (בן/בת זוג, ילד/ה, הורה, אח/ות), במהלך ימי השבעה.

16.2.        משפחות שכולות (הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה) זכאיות ליום אבל בתשלום, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

17.   דמי הבראה

17.1.        חבר העובד בקיבוץ יהיה זכאי לדמי הבראה ע"פ חוק.

17.2.        יום השינוי הוא יום תחילת צבירת וותק לדמי הבראה ע"פ הטבלה מטה.

17.3.        עלות ימי ההבראה יחולו על הענף.

17.4.        דמי הבראה ישולמו בפריסה חודשית החל מהשנה השנייה לעבודת החבר בגין זכויות של השנה הראשונה וכך הלאה.

17.5.        תעריף יום הבראה יהיה בהתאם לסכום המוגדר בצו ההרחבה הרלבנטי (כיום 378 ₪).

17.6.        להלן פירוט מספר ימי ההבראה לתשלום ע"פ ותק במקום העבודה :

ותק בשנים במקום העבודה החל מיום השינוי

ימי הבראה

שנה ראשונה

5

3 – 2

6

10 – 4

7

15 – 11

8

19 – 16

9

20 ומעלה

10

 

 

 

17.7.   מספר הימים בטבלה מתייחס לעובדים העובדים במשרה מלאה. עובדים במשרה חלקית יהיו זכאים לחלק היחסי בהתאם להיקף משרתם.

17.8.   חבר גימלאי שעובד במשרה מתומחרת יקבל דמי הבראה בהתאם להיקף המשרה בה הוא עובד.

 

18.    רכב לצרכי עבודה

18.1.   אישור הקצאת רכב צמוד מגבע:

18.1.1.                     עובדי חוץ באישור מש"א.

18.1.2.                     עובדי מגזר עסקי באישור מנהל עסקי ומנהל הענף.

18.1.3.                     מנהלי מגזרים באישור מועצת המנהלים הרלוונטית.

18.2.   הרכב יחושב לשווי מס של העובד ע"פ חוק.

18.3.   אם הוצמד לעובד רכב בעל שווי גבוה למס בשל צורכי הענף (כגון טנדר  4X4 לרבות טנדר מעל 5 טון) ייזקף בתלוש העובד שווי מס בסך 3300 ₪ לחודש (שווי של רכבי משפחה סטנדרטים), אשר יוצמד לעדכון שווי רכב לפי מס הכנסה. סכום זה יתעדכן מעת לעת.

19.   תאונות עבודה

19.1.   תאונת עבודה היא תאונה שאירעה במהלך העבודה או עקב העבודה והוכרה ע"י הביטוח הלאומי כ"תאונת עבודה" המזכה בתשלום דמי פגיעה.

19.2.   "דמי פגיעה" הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה מתאונת עבודה (תוך כדי ועקב עבודה לרבות בדרך אליה וממנה, ובנסיבות כמפורט בדין) או ממחלת מקצוע (לפי רשימת מחלות מוגדרות שנקבעה בדין, שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו) ובתנאי  שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעההכול על פי אישור רופא תעסוקתי.

19.3.   בהתאם לכללי הביטוח הלאומי, נכון למועד אישור הסדר זה, דמי הביטוח  עומדים על שיעור של 75% (שבעים וחמישה אחוזים) מהכנסתו של העובד החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש בו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב- 90 (תשעים) ועד למקסימום דמי פגיעה ליום בסך של 1,111 (אלף מאה ואחד עשר שקלים חדשים). מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות. .

19.4.   הטיפול במיצוי הזכויות באחריות החבר וייעשה לפי הכללים המקובלים בביטוח הלאומי, והחבר יפעל לפי הנחיות האחראי על הביטוח הלאומי מטעם הקיבוץ, בכל הקשור לפנייה לביטוח הלאומי להגשת תביעה לתאונת עבודה.

19.5.   הקיבוץ ישלם את שכר החבר במלואו בעד 12 (שנים עשר) ימי ההיעדרות הראשונים של החבר מהעבודה בשל תאונת עבודה ו/או מחלת מקצוע בגינם אינו מסוגל לעבודה, לרבות בעבודה מתאימה אחרת וזאת, ככל שלחבר לא צבורים ימי מחלה ואינו זכאי לכל תשלום בגינם, ממקור אחר.

19.6.   בגין יום ההיעדרות ה-13 ואילך יקבל החבר, דמי פגיעה על פי כללי הביטוח הלאומי. להסרת ספק, עובד המקבל דמי פגיעה מהביטוח הלאומי לא יהא זכאי לתשלום מהקיבוץ בגין כך.

19.7.   חבר שנפגע בתאונת עבודה ולא יהא כשיר לעבוד כלל, לא בתפקידו טרם הפגיעה ולא בתפקיד חלופי אחר, יהיה זכאי להשלמה לתק"ה, בהתאם ובכפוף להוראות הסדר תקציב ובכפוף לגילוי נאות בקשר למצבו והמצאת כלל המסמכים שידרשו על ידי הקיבוץ וכן, בכפוף לכך שהחבר מיצה בנוסף, את כל הזכויות המגיעות לו בגין הפגיעה, מכל מקור, לרבות  מחברות הביטוח ומהמוסד לביטוח לאומי (לרבות באמצעות הקיבוץ) ובתנאי שכל ההכנסות הנ"ל, ככל שיתקבלו, יועברו במלואן לקיבוץ.

19.8.   הוצאות הקיבוץ בקשר עם הטיפול בתאונת העבודה, לרבות הוצאות ייצוג משפטי, טיפולים רפואיים, השלמות שכר שישלם הקיבוץ ו/או מי מטעמו לחבר- יקוזזו מהסכומים שיקבל החבר בגין הפגיעה, מכל מקור. יתרת הכספים תועבר לחבר. במידה וסך התקבולים מהמקורות השונים נמוכים מהוצאות הקיבוץ, יירשם חוב לחבר אותו יסדיר החבר בתאום עם הקיבוץ.

19.9.   הקיבוץ יבטח את עצמו בביטוח חבות מעבידים כדי להבטיח מקור לתשלום עבור תביעות שונות.

19.10.    תקבולים מכוח תביעות לביטוח אובדן כושר עבודה יועברו לקיבוץ ויהוו מקור להכנסת החבר במקרים של היעדרות מסיבות בריאות ותאונות המוכרים ע"י הביטוח, למעט תקבולים וקצבאות שהוחרגו ע"י הקיבוץ בהסדר התקציב.

19.11.    חברים שיקבלו מהקיבוץ סיוע משפטי לצורך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי ו/או לחברת הביטוח ו/או לכל גורם אחר, תקוזז עלות זו מהתשלומים העתידים שישתלמו להם, אם בכלל.

 

 

20.   זכויות סוציאליות, פנסיה, אבדן כושר עבודה וקרן השתלמות

20.1.   הקיבוץ יקים קרן "ביטוח לאומי פנימית", כחלף לדמי אבטלה ולתקופות ביניים עד קבלת תשלומים רלוונטיים מהביטוח הלאומי.

20.2.   במסגרת ההסדר החדש, ייגבו מהחברים העובדים בענפי הקיבוץ ובתאגידיו דמי ביטוח פנימי, באחוזים הנהוגים במשק הישראלי לגבי ביטוח לאומי ומס הבריאות.

20.3.   ההפרש בין תשלום החבר (ע"פ גובה שכרו) ובין התשלום שהקיבוץ העביר בגינו לביטוח לאומי למעט רכיב עבור דמי אבטלה אשר יופקד בקרן "ביטוח לאומי פנימי".

20.4.   האחריות לניהול הקרן תוטל על מנהל הכספים. התשלומים לחברים מהקרן באחריות מש"א ובאישור צוות הכולל את מנהל המגזר הרלוונטי ומנהל הכספים.

20.5.   עבור כל חבר קיבוץ גבע בגיל העבודה תתבצע הפקדה חודשית לקרן פנסיה ולביטוח אבדן כושר עבודה כדלקמן:

20.5.1.                     עבור כל חבר העובד בקיבוץ ותאגידיו יופרשו לקרן הפנסיה 6% מהתגמול החודשי על חשבון החבר ו- 6.5% על חשבון הענף. אחוזים אלו יתעדכנו מעת לעת ע"פ החוק.

20.5.2.                     כמו כן, יופרשו 8.33% מהתגמול לקרן פיצויי פיטורין, על-חשבון הענף. אחוזים אלו יתעדכנו מעת לעת ע"פ החוק.

20.5.3.                     הקיבוץ יבטח את העובד עבור אובדן כושר עבודה בגובה 2.5% מהתגמול (במידה ואין מרכיב זה בביטוח הפנסיוני של החבר). תשלום זה, ככל שיהיה יחול על החבר.

20.5.4.                     במידה ובקרנות הפנסיה יש הפקדות שמכסות את גובה פנסיית הרשם באותה עת, יוכל החבר לבקש להוריד את חלקו בהפרשה ובכפוף לחתימה על ויתור על פנסיית המטרה.

20.6.   ההפרשה לקרן הפנסיה (גם עבור חבר שאינו עובד ו/או שהכנסתו נמוכה משכר המינימום המקובל בישראל) תעשה ע"פ הסדר הפנסיה.

20.7.   הפיקוח והבקרה על ההפקדות והביצוע של הכללים שפורטו לעיל יבוצעו ע"י צוות הפנסיה.

20.8.   במקרה של אירוע אבדן כושר עבודה תהיה הכנסת החבר מבוססת על תקבולי ביטוח אובדן כושר. עד קבלתם תושלם ההכנסה ע"י התק"ה לפי כללי הביטוח ולאחר מכן יקוזז התקבול.

20.9.   חברים שמסיבות שונות, שאינן תלויות בהם, אינם ברי ביטוח (מוגדרים כ"מוחרגים" בשפה הביטוחית) בביטוח לאבדן כושר עבודה, ואינם מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים או מטופלים כבר במסגרות אחרות, ויאבדו את כושר עבודתם, יקבלו את ההכנסה על פי הגדרות התק"ה.  

20.10.         פתיחת קרן השתלמות לאחר יום השינוי – בתוך שנתיים מיום קבלת השינוי, תתקבל החלטה על מדיניות בנושא קרנות השתלמות לחברים.

 

21.   סיום חובת ההתפרנסות

21.1.   גיל פרישה – גיל הפרישה מעבודה יהיה ע"פ החוק (כיום גיל 67, הן לגברים והן לנשים). זהו הגיל בו החבר מקבל את כספי הפנסיה שנצברו לזכותו בקופת הפנסיה. מעבר לגיל הפרישה, אין על החבר חובת התפרנסות ולא חלה על מקום העבודה חובה להעסיק את החבר.

21.2.   חברה ותיקה שהייתה בתקופת הגיל המותנה (62-67) ביום השינוי ובתנאי שנמשכה קצבת הזקנה – בית האב זכאי להשלמה לתק"ה והפרשה לפנסיית המטרה לחברה כפי שהיה עד יום השינוי ובהתאם להסדר עבודה והחלטת הקלפי מתאריך 7.9.2012

21.3.   על מנת לעודד חברות בגיל המותנה (62-67) ביום השינוי, שמשכו קצבת זקנה, לחזור לעבודה או להמשיך בעבודתן, הכנסות החברה מעבודה תהיינה פטורות מתשלומי מס איזון.

21.4.   חברה ותיקה שהייתה בת 60 ביום השינוי, בהגיעה לגיל 62 ובתנאי שנמשכה קצבת הזקנה, תעבוד בחצי משרה, תהיה זכאית להשלמה לפנסיית המטרה ולבית האב תהיה הזכאות להשלמה לתק"ה.

 

22.   עבודה לאחר גיל הפרישה:  

22.1.   האפשרות לתעסוקת פנסיונרים מהווה ערך חשוב ויעשה המירב לאפשר זאת, תוך מציאת האיזון בין צרכי, רצונות ויכולות החבר, הענף והקיבוץ. בהתחשב בכך ומתוך רצון לעודד את הענפים להעסיק פנסיונרים נקבע כי חבר אשר הגיע לגיל הפרישה יוכל להמשיך לעבוד בתמורה באחת משתי הדרכים הבאות:

22.1.1       גימלאי שמשרתו מתומחרת: במסלול הזה יכללו חברים לאחר גיל הפרישה שיבחרו להמשיך לעבוד בתפקידם (במשרה מלאה או חלקית) ושהוסכם בינם לבין הענף כי עבודתם נחוצה לענף (כלומר, שאם החבר יפסיק לעבוד בה הוא יוחלף ע"י עובד אחר). גימלאים אלה יקבלו תגמול על עבודתם, שיתווסף להכנסתם כגימלאים, בהתאם לכללים של הסדר התקציב. החבר יהיה מחויב לרישום העבודה כמו שאר החברים, ויהיה זכאי לימי חופשה, מחלה והבראה, ע"פ היקף משרתו. במסגרת זו יופרשו לחבר רק ההפרשות לביטוח לאומי. לא יופרשו אבדן כושר עבודה ופנסיה (ובכלל זה פיצויי פיטורים).  באחריות מנהלי המגזרים לפקח על נושא זה.

22.1.2       גימלאי העובד מתוך בחירה ("תעסוקת גימלאי"): במסלול זה יכללו גימלאים המבקשים להמשיך בעבודה בקיבוץ. מטרת המסלול לעודד את הענפים לקלוט חברים בגיל הפרישה המעוניינים ומסוגלים להמשיך להיות מועסקים. גימלאים אלה יתוגמלו בסכום של עד 900 ₪ ל-60 שעות עבודה חודשיות ובהתאם להיקף התעסוקה. סכום זה יתווסף להכנסתם כגימלאים ולא יחול עליו מס איזון. החבר לא ינהל רישום עבודה חודשי ולא יהיה זכאי לתנאים הסוציאליים, להפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות.

22.2.   מנגנון הפרישה:

22.2.3        כחצי שנה לפני הגיע חבר לגיל פרישה, באחריות מנהל הענף ובתאום עם מש"א לקיים עימו שיחה לגבי המשך דרכו (המשך עבודה או פרישה). הפורום לדיון: החבר, מנהל ישיר, מנהל מש"א, ונציג בריאות ורווחה (אופציה) . בפגישה זו יוחלט על המשך העסקה (כן/לא), היקף המשרה ועל מתכונת העבודה.

22.2.4       בהגיע החבר לגיל 70, במידה והחבר מעוניין להמשיך לעבוד, תיערך שיחה נוספת עם החבר ובה ידונו בהמשך עבודתו, בשינויים והתאמות בהיקף ובהגדרת תפקידו (במידת הצורך) או בסיום עבודתו.  אין באמור בסעיף זה כדי להוות התחייבות של מקום העבודה להמשיך להעסיק את החבר עד גיל 70.

22.2.5       לאחר מכן ההמלצה היא לקיים פעם בשנה פגישה עם החבר בפורום של מנהל מש"א ומנהל ישיר, כדי לבחון את מסגרת העבודה, שביעות הרצון וכו'.

22.2.6       במידה ויעלה הצורך לסיים את עבודת החבר יש לנהוג על-פי סעיף סיום עבודה.

22.2.7       עם פרישת החבר מעבודה, ייערך לחבר סיום עבודה וגמר חשבון. החבר יקבל את מה שמגיע לו על פי החלטות הקיבוץ.

22.2.8        עם הגעתו לגיל פרישה, תופסק לחבר ההפרשה לקרן הפנסיה וכן לקרן ההשתלמות (במידה וישנה).

22.2.9        במידה והחבר ימשיך לעבוד במסלול עבודה מתומחר, במקביל למשיכת הפנסיה, תחושב מחדש צבירת התנאים הסוציאליים בהתאם להיקף משרתו החדש.

22.3.   באחריות מש"א וגורמי הרווחה בקהילה לפקח, לעודד ולסייע לחברים ולענפים להעסיק פנסיונרים במסגרות אלה.

22.4.   באחריות מש"א לדאוג למיסוד ועיגון עבודת הפנסיונרים בהגדרות וביטוחים מתאימים שיבטיחו את הקיבוץ מפני חשיפה לתביעות שונות בגין עבודה זו.

 

 

 

 

 

23. הפסקת עבודה של חברים

23.1.   הפסקת עבודה יזומה ע"י הענף

23.1.1  מנהל הענף יתעד ויעדכן באופן שוטף את מנהל משאבי אנוש ומנהל המגזר לגבי חבר שיש עימו קושי בעבודה. מנהל הענף בעזרת מנהל משאבי אנוש, יפעל לסייע לשיפור תפקוד החבר בעבודתו.

23.1.2  מנהל ענף  ומנהל מש"א יזמנו את החבר לשיחה בה יעלו את השגותיהם לגבי תפקודו של החבר בעבודה ותינתן לחבר הזדמנות להשמיע את דבריו. החבר יוכל לבקש מחבר קיבוץ מטעמו להיות נוכח בשיחה.

23.1.3  השיחה תסוכם בכתב ויוגדרו בה הנושאים הטעונים שיפור, מהו השיפור הנדרש, מחויבות המנהל לסיוע, לוח זמנים מצופה לשיפור וכן המשמעות של אי שיפור - הפסקת עבודה. סיכום השיחה יועבר בכתב לחבר, למנהל משאבי אנוש ולמנהל המגזר.

23.1.4  במהלך פרק הזמן שהוגדר לשיפור, תתקיים, בין המנהל לחבר, לפחות שיחת משוב אחת, לצורך בחינת העמידה בדרישות ובלו"ז. סיכום השיחה יועבר בכתב לחבר, למנהל משאבי אנוש ולמנהל המגזר.

23.1.5  באם בפרק הזמן שהוגדר לא חל שיפור בתפקודו של החבר, והמנהל יבקש להפסיק את עבודתו, יתקיים דיון בהשתתפות מנהל הענף, מנהל המגזר ומנהל משאבי אנוש לתיאום המשך התהליך.

23.1.6  החבר יוזמן לשיחת ברור עם המנהל הישיר, מנהל המגזר ומנהל משאבי אנוש, בה ישקפו לחבר את הנקודות בהן שלגביהן קיים חוסר שביעות רצון ויסבירו לו כי נשקלת הפסקת עבודתו. לחבר תינתן ההזדמנות להביע עמדתו ודעתו לגבי הטענות שעלו ולגבי הכוונה לסיים את עבודתו.

23.1.7  החבר רשאי להזמין לשיחת הברור נציג מטעמו.

23.1.8  בתום שיחת הברור ולאור הדברים שנאמרו בה, יחליטו מנהל הענף, מנהל המגזר ומנהל משאבי אנוש, האם לסיים את עבודת החבר.

23.1.9  ההחלטה הסופית תימסר לחבר ע"י מנהלו הישיר/ מנהל משאבי-אנוש. באחריות משאבי אנוש להוציא מכתב לעדכון חשבות השכר.

23.1.10  חבר יוכל לערער על ההחלטה על הפסקת עבודתו בפני מנהל מש"א.

23.1.11  לחבר יוגדר משך הזמן עד לסיום העבודה, שלא יפחת מהתקופה ע"פ חוק.

23.1.12   בתיאום עם החבר או במקרים מיוחדים תתאפשר הפסקת עבודה מיידית. במקרה זה  החבר יקבל "דמי הודעה מוקדמת" בגובה התגמול שהיה מקבל אם היה ממשיך לעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת.

23.1.13   בתקופה הנ"ל, ובתיאום עם המנהל, החבר יוכל לנצל ימי חופש שנצברו לזכותו.

23.1.14   ענף לא יודיע לחבר על סיום עבודתו בתקופות בהם החוק אינו מאפשר זאת (כגון מילואים, הריון, חופשת לידה וכיו"ב).

23.1.15   סיום עבודה של חבר שקרוב לגיל פרישה (פחות מ- 5 שנים), ייעשה רק באישור צוות מש"א ומנהל הקהילה.

23.1.16   ניתן יהיה להפסיק עבודה לאלתר במקרים חריגים, המוכרים בחוק ככאלה (כולל גניבה, מעילה, הפרת משמעת חמורה, הטרדה מינית, עבירה פלילית וכו'). במקרים כאלו, לא יידרש הנוהל הקבוע בהסדר זה.

23.1.17  במקרים חריגים כגון סגירת ענף ו/או שינוי ארגוני וכיו"ב ייקבע נוהל סיום העסקה באותה תקופה ובהתאם לצורך.

23.2.   הפסקת עבודה יזומה ע"י החבר

23.2.1  חבר המבקש להפסיק את עבודתו, יודיע על כך בע"פ ובכתב למנהל הענף, או למנהל המגזר.

23.2.2  בין מנהל הענף והחבר, וביידוע מנהל המגזר ומש"א, יסוכם תהליך עזיבה מסודר.

23.2.3  מחויבות החבר למשך הזמן עד לסיום העבודה יהיה ע"פ חוק, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת.

23.2.4  במידה והחבר מפסיק את עבודתו שלא בהתאם לסיכום יהיה הענף פטור מתשלום על משך הזמן שסוכם עד להפסקת העבודה.

23.3.   הפסקת עבודה של מנהלי ענפים/ הנושאים בתפקידי ניהול בכירים

23.3.1  הסמכות להפסקת עבודתם של מנהלי ענפים/ הנושאים בתפקידי ניהול בכיר (יו"ר, מנהל קהילה, מרכז משק, מש"א, מנהל כספים) תהיה בידי הגופים הממנים (אסיפה, הנהלה כלכלית וכיו"ב), על-פי נוהל בחירת בעלי תפקידים.

23.3.2  תקופת ההודעה המוקדמת עד לסיום עבודתם של מנהלים יהיה חודשיים.

23.3.3  הליך הפסקת העבודה יתבצע בנוהל תקין ומסודר ועל פי חוק, לרבות סיוע מצד החבר, אם יידרש, לכניסת מחליפו לעבודה באופן יעיל ומקצועי.

23.3.4  עם הפסקת העבודה, יעביר מקום העבודה "דמי הודעה מוקדמת" לקהילה כנדרש. במהלך תקופת ההודעה המוקדמת יחשב החבר כעובד לכל דבר ועניין, אלא אם יידרש לסיים עבודתו לאלתר.

23.3.5   חבר שהופסקה עבודתו, יקבל מהקיבוץ "חלף דמי אבטלה" מקרן הביטוח הפנימי. חבר שסיים את עבודתו ביוזמתו יהיה זכאי לקבל "חלף דמי אבטלה" רק לאחר 3 חודשים כנהוג על פי כללי ביטוח לאומי. למען הסר ספק, בית אב זכאי לתק"ה בשני מקרים אלו.

 

24. תקופת אי עבודה של חברים בגיל העבודה

24.1.   חלף דמי אבטלה: בתקופת הזכאות  ל"חלף דמי אבטלה" כאמור בסעיף 20 וככל שהחבר טרם מצא  עבודה, הוא יקבל מהקיבוץ "חלף דמי אבטלה" בהתאם לקריטריונים הבאים:

24.1.1  החבר מחויב לחפש עבודה חלופית.

24.1.2  כל עוד לא מצא עבודה חליפית, באחריות החבר להיות בקשר עם מנהל מש"א לפחות אחת לשבוע. תשלום חלף דמי האבטלה יהיה מותנה באישור מש"א על כך.

24.1.3  התקופה של תשלום "חלף דמי אבטלה" לא תעלה על המקובל בביטוח לאומי.

24.1.4  שיעור חלף דמי האבטלה החודשיים יהיו כמקובל בביטוח לאומי באשר לשיעור דמי אבטלה. 

24.2.   לאחר סיום תקופת תשלום חלף דמי אבטלה: הזכאות לתק"ה על פי הסדר התקציב.

24.3.   עובדי חוץ יקבלו דמי אבטלה מהביטוח הלאומי והקיבוץ לא מחויב כלפיהם לתשלום "חלף דמי אבטלה".

24.4.   חבר העובד ביזמות אישית - ראה בהסדר יזמויות.

24.5.   העסקת חיילים בחופשה - בהתאם לחוקי הצבא והמדינה לעניין זה.

24.6.   עבודת בני נוער- הסדר ייעודי לעבודת נוער יכתב וינוהל ע"י מועצת החינוך.

 

25. ערעורים

25.1.   הנהלת מש"א תשמש גורם מקצועי בכל ההיבטים הקשורים בהסדרי העבודה שבין החבר לקיבוץ.

25.2.   חבר או ענף רשאים לפנות בערעור אל הנהלת מש"א במקרה של אי הסכמה לגבי החלטות בנושאי עבודה. הפנייה תתבצע בכתב.

25.3.   הנהלת מש"א מחוייבת למתן תשובה בכתב לכל פניה (קבלת או דחייה של הערעור) עד חודש לאחר הפנייה.

 

26. הסדר לעובדי חוץ

26.1.   הגדרות:

26.1.1  "עובד חוץ" הוא חבר המועסק בעבודת חוץ ע"י "מעסיק חיצוני" ומקבל את שכרו באמצעות תלוש שכר או כנגד חשבונית.

26.1.2  "מעסיק חיצוני" הנו כל מעסיק שאינו הקיבוץ או תאגידיו, אשר הוא עסק עצמאי המכלכל את ענייניו העסקיים וענייני עובדיו באופן עצמאי, לרבות בכל הנוגע להתנהלות מול רשויות המס והביטוח הלאומי. 

26.1.3  "הכנסה"  בהסדר זה – כל השתכרות, חלף השתכרות, תמורה, קצבה, הטבה או זכות אחרת המגיעים או שיגיעו לחבר, במישרין או בעקיפין, בגין, עקב או חלף עבודתו או עבודת בן זוגו חבר הקיבוץ, משלח ידו ו/או עסקו של החבר ו/או פרי יגיעתו – הכל ביחס לתקופת חברותם בקיבוץ – ולרבות קצבה פנסיונית, תגמולים מקופת גמל, ביטוח מנהלים, דיבידנדים, גמלאות, קרן השתלמות, פיצויי פיטורין, פיצויים בגין פגיעה בעבודה ו/או בקשר אליה, תגמולים או קצבאות בגין נכות, קצבאות שאירים, קצבאות הביטוח הלאומי, תשלומים שניתנו לכיסוי הוצאות, לרבות בשל החזקת רכב וטלפון, וכן תמלוגים בגין המצאה, פטנט, זכות יוצרים, זכות מבצעים וכן תקבולים שמקורם בקרן שנוצרה או מומנה ע"י הקיבוץ או תקבולים הנובעים באופן ישיר או עקיף משימוש בנכסי הקיבוץ או מתמיכה כספית או אחרת של הקיבוץ.

26.2.   כללי:

26.2.1  שיעור השכר, הנלוות לשכר והתנאים הסוציאליים נקבעים בין עובד החוץ לבין מעסיקו החיצוני ללא קשר, השפעה ו/או יחסי גומלין עם הקיבוץ.

26.2.2  כמשתמע מכך לא יהיה עובד חוץ זכאי להשלמה מצד הקיבוץ בגין תנאי חסר בתחומים של: שכר, דמי הבראה, אש"ל, הוצאות נסיעה, ימי חופשה ומחלה, ו/או כל רכיב ותנאי העסקה כלשהם ע"פ חוק, למעט השלמה לתק"ה (במסגרת זכאות בית האב) או לפנסיה כמוגדר בהסדר הפנסיה.

26.3.   התנהלות עובד החוץ:

26.3.1  על עובד החוץ חלה החובה למסור לקיבוץ את מלוא הכנסותיו ואת כל המסמכים שידרוש הקיבוץ והמידע בדבר עבודותיו והכנסותיו כמוגדר בסעיף ‎26.1.3 לעיל.

26.3.2  חבר שלא הקפיד לדווח ולהסדיר נושאים אלה נושא באחריות אישית לחשיפת הקיבוץ והקיבוץ רשאי לנקוט צעדים על פי שיקול דעתו ובהתאם לחוק.

26.3.3  הפקדת שכר העבודה בחשבון הקיבוץ:

26.3.3.1 עובד החוץ יסדיר עם מעסיקו החיצוני, כי מלוא הכנסתו החודשית תועבר מידי חודש בחודשו ישירות לחשבון הקיבוץ, וזאת לא יאוחר מה- 9  לחודש עבור החודש הקודם.

26.3.3.2 עובד החוץ יעביר מידי חודש בחודשו את תלוש השכר להנה"ח סמוך לקבלת התלוש ממעסיקו, לא יאוחר מה – 15 לחודש.

26.3.3.3 אחת לשנה, עד ל- 15 לחודש מאי, יעביר עובד החוץ להנה"ח את טופס 106 המרכז את השכר השנתי של השנה הקודמת . מסמכים אלה מתחייבים מכוח החוק בהקשר להתנהלות האגודה השיתופית אל מול הרשויות.

26.3.3.4 אחת לשנה, עד ל- 15 לחודש מאי, יעביר עובד החוץ למש"א את כל הדוחות השנתיים הקשורים להפקדות לפנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וכל מסמך אחר שידרוש הקיבוץ בגין  השנה הקודמת.

26.3.3.5 זכויות סוציאליות (פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות וכיו"ב) שנצברו לחבר בתקופה של הקיבוץ השיתופי עד ליום השינוי יהיו שייכות לקיבוץ. זכויות סוציאליות שנצברו לחבר לאחר יום השינוי שייכות לחבר. 

26.3.3.6 הניכויים הנובעים מכוח החוק, לרבות בגין: מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, מוסדרים באמצעות תלוש השכר.

26.4.   החזרי הוצאות נסיעה:

26.4.1  עובדי חוץ המקבלים בתלוש החזר הוצאות הנסיעה, ההחזר יהיה פטור ממס איזון בסכום שמופיע בתלוש השכר.

26.4.2  עובדי חוץ המקבלים רכב ממעסיקיהם, בתלוש התקציב הפנימי יחושב שווי הרכב לצורך מס איזון.

26.4.3  עובדי חוץ הנוסעים לעבודתם ברכב מצי הרכב של גבע:

·          שנה ראשונה (מיום השינוי)– יקבלו סבסוד מהקיבוץ - 1.8 ₪ לק"מ

·          שנה שנייה – יקבלו סבסוד מהקיבוץ 0.6 ₪ לק"מ

·          שנה שלישית – נגמר הסבסוד

26.4.4  עובדי חוץ בעלי רכב פרטי יסכמו עם מש"א את מספר הקילומטרים הנדרשים לנסיעה לעבודה וחזרה לקיבוץ.

26.4.5  במהלך השנה הראשונה לשינוי יוכרו הוצאות נסיעה ע"פ סעיף 26.4.4 למס איזון על פי חישוב  של 1.5 ₪ לק"מ.  החל מהשנה השניה ואילך, לא יוכרו הוצאות הנסיעה לחישוב מס איזון.

26.5.   השתתפות בהוצאות אישיות: תיפסק השתתפות הקיבוץ בהוצאות כגון אש"ל/כלכלה/ביגוד ודומיהם.

26.6.   התנהלות הקיבוץ אל מול עובדי החוץ:

26.6.1  הנפקת תלושים: הקיבוץ יקבל מעובדי החוץ מידי חודש את תלוש/י השכר, ירכז אותם, יבצע תיאום מס פנימי, במידת הצורך, וינפיק תלוש שכר פנימי לחבר. שכר הנטו של עובד החוץ לצורך חישוב מס האיזון יחושב על הסדר התקציב.

26.6.2  הסדר פנסיוני: ראה הסדר פנסיה.

26.6.3  התחשבנויות בגין תקופת העבר: עד למועד ההחלטה על השינוי, שייכים לקיבוץ כל הכספים והתנאים הסוציאליים שצברו עובדי החוץ. התחשבנות בנושאים אלו תעשה בנפרד, בעת המימוש ובאופן פרטני בין הקיבוץ לבין החברים עובדי החוץ.

26.6.4  באחריות חבר עובד חוץ לוודא שמעסיקו מבצע עבורו את ההפרשות הנדרשות לקרן פנסיה.

26.6.5  באחריות חבר עובד חוץ לוודא שמעסיקו מבצע עבורו את ההפרשות הנדרשות לביטוח אבדן כושר עבודה. במידה שהמעביד אינו מבטח את החבר בביטוח אובדן כושר עבודה, יבטח הקיבוץ את החבר ועלות הביטוח תהיה על חשבון החבר.

26.6.6  תיאומי מס: חבר קיבוץ אשר לו הכנסה חודשית הנובעת ממספר מקורות לרבות עבודת חוץ + עבודה בתוך הקיבוץ, או מספר מקומות תעסוקה מחוץ לקיבוץ, יבצע תיאום המס בסיוע והדרכה של מש"א.

26.6.7  תשלום כנגד חשבונית: עובד חוץ, אשר מקבל תשלומים כנגד חשבונית, תחושב הכנסתו כך שסך החשבונית בניכוי מע"מ, ייחשב כ"עלות מעביד". מסכום זה יופרשו