לקראת הדיון הציבורי ביום ראשון – תקנון קיבוץ מתחדש
טיוטת הצעה לדוגמא - להבדל בין תקנון קבוץ שיתופי לקבוץ מתחדש
|
תקנון קיים |
שינוי מוצע |
|
סעיף 1 שם האגודה הוא: קבוצת גבע (בתקנון זה – "הקיבוץ") |
סעיף 1 שם האגודה הוא: קבוצת גבע (בתקנון זה – "הקיבוץ"). |
|
סעיף 2 מקום הקיבוץ הוא קבוצת גבע, ד.נ. גלבוע, 18915 |
סעיף 2 מקום הקיבוץ הוא קבוצת גבע, ד.נ. גלבוע, 18915. |
|
סעיף 3 הקיבוץ הינו התאגדות חופשית של אנשים למטרות התיישבות קיבוצית וקיום חברה שיתופית המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקניין, עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך. הקיבוץ הוא יישוב נפרד. הקיבוץ רואה עצמו חלק בלתי נפרד מכל תנועה בישראל, השואפת לכונן ולקיים בישראל חברה המבוססת על יסודות של צדק ושיוויון כלכלי וחברתי. |
סעיף 3 הקיבוץ הינו התאגדות חופשית של אנשים למטרות התיישבות, קליטה וקיום חברה שיתופית המקיימת ערבות הדדית בין חבריה. הקיבוץ הוא אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד. הקיבוץ הוא קיבוץ מתחדש.
|
|
סעיף 4 כל חבר קיבוץ קובע את מקום מגוריו הקבוע במקום היישוב של הקיבוץ (להלן - ״היישוב הקיבוצי״), מעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו, ומוסר לקיבוץ את כל הכנסות העבודה וחלף העבודה המגיעות לידיו מכל מקור שהוא. הקיבוץ מספק את צרכי החבר, לרבות צרכי התלויים בו היושבים כחוק ביישוב הקיבוצי בהתאם ליכולתו, וכל אלה בהתאם לכללים הנהוגים בו, כפי שנקבעו על ידי מוסדותיו המוסמכים, הכל כמפורט בתקנון זה. |
סעיף 4 כל חבר קיבוץ (להלן – "החבר") קובע את מקום מגוריו במקום הישוב של הקיבוץ ומקבל עליו את הוראות התקנון והחלטות רשויות הקיבוץ כפי שיהיו מעת לעת.
|
|
סעיף 5 הקיבוץ חבר בתנועה הקיבוצית המאוחדת, אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (בתקנון זה: "התנועה"). |
סעיף 5 הקיבוץ חבר ב "התנועה הקיבוצית – אגודה שיתופית מרכזית בע"מ" (בתקנון זה: "התנועה").
|
|
סעיף 6 מטרות הקיבוץ הן: א. לקיים יישוב המבוסס על חקלאות, תעשייה ומלאכה, וכל פעילות כלכלית אחרת, המיועד כמקום התיישבותם ומגוריהם הקבועים של חברי הקיבוץ התלויים בהם בלבד. ב. לייסד, לקיים לנהל ולפתח משק חקלאי ומפעלי תעשייה ומלאכה, וכן מפעלים כלכליים אחרים מכל סוג ומין, כמקום עבודתם של חברי הקיבוץ והתלויים בהם, וכן להעסיקם אף מחוץ למשקו העצמי של הקיבוץ. ג. לספק את הצרכים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, החינוכיים והאישיים של חברי הקיבוץ והתלויים בהם, לדאוג לבריאותם, וכן לייסד ולקיים שירותים, מוסדות ומפעלים הדרושים לשם כך, להבטיח רמת-חיים נאותה של חברי הקיבוץ והתלויים בהם, בגבולות יכולתו הכלכלית של הקיבוץ, ובהתחשב עם צרכי פיתוחו המשקי ומטרותיו האחרות. ד. לספק בתחומי היישוב הקיבוצי שירותים מוניציפליים ושירותים ציבוריים אחרים, ולמען מטרה זו לקיים מעמד של רשות מקומית מוכרת ושל סוכנים של רשויות, מוסדות ומפעלים הפועלים על פי חוק או זכיון; וכן לייסד ולקיים למטרה זו שירותים, מוסדות ומפעלים הדרושים לשם כך. ה. לטפח רעות ואחווה בין חברי הקיבוץ. ו. לטפח את אישיותם ואת יכולתם האישית והקולקטיבית של חברי הקיבוץ, בחיי החברה ובשטחי הכלכלה, התרבות המדע והאמנות. ז. לקדם את חברות הקיבוץ לשם השגת שוויון בפועל ביצירה המשקית והחברתית בחינוך ובפעילות ציבורית ותנועתית. ח. לחנך את ילדיהם של חברי הקיבוץ, לטפח ולהעלות את רמת חינוכם והשכלתם, לחנכם לסולידריות ושיתופיות. ט. לקלוט עולים ומתיישבים חדשים. י. לקלוט ולחנך לחיי קיבוץ נוער עולה ונוער ישראלי. יא. לטפח במשותף עם קיבוצים בעלי אותן מגמות הקמת קיבוצים חדשים, קידום ההתיישבות הקיבוצית, ערכי קיבוץ, עזרה הדדית ופעולות משותפות, ולמטרות אלה להצטרף כחבר לתנועה, וכן להושיט בהתאם ליכולתו עזרה משקית, ביטחונית, חברתית ותרבותית לאגודות החברות בתנועה, הכל בהתאם להחלטות הקיבוץ. יב. לקיים עזרה הדדית עם קיבוצים אחרים ועם יישובים כפריים אחרים, ולהשתתף במפעלים משותפים המשמשים מטרה זו, והכל בהתאם ליכולתו ועל פי החלטות הקיבוץ. יג. לקיים ולמלא משימות המחזקות את מעמדה, כלכלתה וביטחונה של מדינת ישראל, וכן משימות המבצרות את מעמד העובדים ואת כלל התנועה הקיבוצית ואת המשק השיתופי. יד. לשמור ולטפח את אופיו החילוני ההומניסטי של הקיבוץ. |
סעיף 6 מטרות הקיבוץ הן: א. טיפוח עזרה וערבות הדדית בין החברים כדי להביא לשיפור איכות ותנאי חייהם, עסקיהם ושאר ענייניהם ובמיוחד בתחומי בריאות סיעוד וחינוך. ב. ייסוד, קיום ופיתוח כלכלת הקיבוץ בכל תחום, ובין השאר, בתחומי התעשיה החקלאות ועיבוד הקרקע. ג. קיום חברה וכלכלה המבוססות על שיתוף בין החברים ליצירת ערך מוסף גבוה וסולידריות בין חבריה. ד. הבטחת רמת-חיים נאותה של חברי הקיבוץ והתלויים בהם, בהתאם ליכולתו הכלכלית של הקיבוץ. ה. מתן שרותים קהילתיים לצרכי החברים לרבות שירותי חינוך. ו. להוות רשות חינוך עצמאית לעניין החינוך ביישוב.
|
|
סעיף 7 לשם קיום מטרותיו יהיה הקיבוץ מוסמך: א. לייסד ולנהל מפעלים, בין קבועים ובין חד פעמיים, בענפי חקלאות, דייג, מחצבים, תעשייה, מלאכה, בניין, עבודות ציבוריות, תחבורה, חינוך, תרבות, רפואה, אמנות ומדע, תיירות, נופש, בידור וספורט. ב. לבצע פעולות עסקיות, מסחריות, מימון, ביטוח ופעולות אחרות מכל סוג ומין הקשורות בהנהלת מפעלי הקיבוץ ופיתוחם, בהספקת תשומות ויתר צרכי המשק החקלאי ומפעליו האחרים של הקיבוץ, בשיווק תוצרתם, בהספקת הצריכה והשירותים בכל השטחים, של חברי הקיבוץ ושל התלויים בהם ושל כל אדם אחר שאינו חבר הקיבוץ היושב בתחום היישוב הקיבוצי על פי הסכם מיוחד עם הקיבוץ. ג. להתקשר בחוזים, לרכוש ולחכור נכסים נדים ובלתי נדים וזכויות מכל סוג ומין, לרבות פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצר וזכיונות מכל סוג, ולהחזיקם ולהעבירם בכל דרך, ולהיות צד בכל משא ומתן והסכם, ובעל דין בכל הליך משפטי, או בכל דיון אחר. ד. לקבל מכל אדם ותאגיד ללא הגבלה הלוואות, פיקדונות, ערבויות ואשראי מכל סוג, ולקבל על עצמו התחייבויות מכל סוג, ולתת בקשר לכך ערובות ובטחונות, לרבות משכנתאות, משכונים ושעבודים של נכסים נדים, נכסים בלתי נדים וזכויות מכל סוג ומין. ה. לתת הלוואות, פיקדונות, ערבויות ואשראי מכל סוג, ולקבל בקשר לכך ערבויות, בטחונות, והתחייבויות, לרבות משכנתאות, משכונים ושעבודים, של נכסים בלתי נדים וזכויות מכל סוג ומין. ו. לחתום, למשוך, לקבל, להסב, להעביר, למכור, לגבות, לנכות, להוציא ולעשות כל פעולה אחרת בשטרי חוב, שטרי חליפין, אגרות חוב ומניות. ז. לבטח את עצמו, את חבריו ואת התלויים בהם, וכן את עובדיו ואורחיו נגד נזקי גוף ורכוש, וכן סיכונים אחרים מכל סוג ומין, לקיים עבור חבריו קופות גמל לרבות קרנות פנסיה וכן להתקשר בהסכמי ערבות ואחריות הדדית עם ישובים אחרים. ח. להשתתף, בין כחבר ובין אחרת, באגודות, חברות, שותפיות או גופים משפטיים אחרים. ט. לארח ולספק בתחומי היישוב הקיבוצי שירותים, לרבות שיכון, למפעלים מוסדות ואנשים שאינם חברים, במידה ויש בכך צורך לקידום מטרות הקיבוץ או תועלת למפעלי הקיבוץ או למפעלים שהקיבוץ מעוניין בהם, ולרבות לשם הכשרת עולים, קידום ההתיישבות, ביטחון המדינה, ועזרה הדדית בין קיבוצים והכל בתנאים שנקבעו בהסכם בין הקיבוץ ובין המתארחים או בין הקיבוץ ובין המתארחים או בין הקיבוץ לבין המוסדות האחראים למפעלים, מוסדות או אנשים אלו. י. לשמור על הסדר בתחומי היישוב הקיבוצי, ולמנות למטרה זו מבין חברי הקיבוץ ממונים על כך, ולקבוע את תפקידיהם ואת סמכויותיהם. יא. לשמש סוכן, נאמן ואפוטרופוס בכל אותם העניינים שהחוק אינו מונע מגוף משפטי לשמש בתפקידים אלו. יב. לפעול, בתאום עם החבר, כמיופה כח, בשמו ובמקומו של חבר הקיבוץ, בנכסים או בהכנסות המגיעים לחבר הקיבוץ ואשר על פי תקנון הקיבוץ זכאי לקבלם, לרבות בכל פעולה למימוש נכסים או הכנסות אלו. סמכות זו לא תחול על נכסי החבר כהגדרתם בסעיף זה והיא תפקע עם מתן צו לפירוק הקיבוץ או עם מתן צו לכינוס נכסיו. יג. לעניין תקנון זה: "נכסים" - לרבות מקרקעין, מיטלטלין, כולל כספים וכל מסמך המקנה זכות לקבלת רכוש מכל סוג, כולל כספים, בהווה או בעתיד, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג ומין, לרבות זכות תביעה. "הכנסות" – תקבולים מכל מין וסוג שהוא לרבות תקבולים עבור עבודה, מטות, קצבאות וגמלאות. "מימוש נכסים או הכנסות" - קבלת נכסים או הכנסות לרבות חתימה על כל מסמך לשם קבלתם או בקשר לקבלתם, העברת נכסים או הכנסות, לרבות חתימה על כל מסמך לשם העברתם או בקשר להעברתם, הגשת תביעות והנהלתן, וכן מימוש כל זכות אחרת בנכסים או הכנסות וניהול משא ומתן בקשר לכל אלה. "נכסי החבר" – הנכסים שלהלן: 1. כספים הניתנים לחבר בתקציבים אישיים שוטפים לרבות יתרות תקציבים אישיים מתקופות קודמות. 2. מיטלטלין לשימוש אישי אשר משמשים את החבר במקום מגוריו בישוב הקיבוצי. 3. סוגי נכסים או הכנסות אחרים בהתאם להחלטות האסיפה הכללית שהתקבלו ברוב הקבוע לתיקון תקנון זה, אך למעט מקרקעין של הקיבוץ, נכסים יצרניים של הקיבוץ ותקבולים שמקבל החבר בגין או חלף עבודתו. יד. לרכוש ביטוח ולהתקשר עם מבטחים לביטוח נושאי משרה בקיבוץ, לשפות נושאי משרה בקיבוץ או לפטור אותם מאחריות, מראש או בדיעבד והכל בכפוף להוראות כל דין. טו. לעשות כל פעולה אחרת הדרושה להשגת מטרות הקיבוץ או לביצוע סמכויותיו. |
סעיף 7 לשם קיום מטרותיו יהיה הקיבוץ מוסמך בין היתר:
א. להקים ולנהל מפעלים ומיזמים מכל סוג. ב. לבצע פעולות עיסקיות, מסחריות, ממון, ביטוח ופעולות אחרות מכל סוג ומין הקשורות בהנהלת עסקי הקיבוץ ופיתוחם. ג. להתקשר בחוזים, לרכוש, לחכור, להחזיק ולמכור נכסים וזכויות מכל סוג ומין. ד. לספק שירותים או מצרכים לרבות כאלה שהספקתם מוסדרת בדין כגון חלוקת חשמל,חלוקת מים וכיו"ב. ה. לשמור על הסדר בתחום הקיבוץ ולמנות למטרה זאת ממונים ולקבוע את תפקידיהם ואת סמכויותיהם. ו. לתת ולקבל הלוואות, פקדונות, ערבויות ואשראי מכל סוג, ולקבל בקשר לכך ערבויות, בטחונות והתחייבויות, לרבות משכנתאות, משכונים ושעבודים מכל סוג ומין בכפוף למסגרת התקציב והאשראי שייקבעו באסיפה. ז. לחתום, למשוך, לקבל, להסב, להעביר, למכור, לגבות, לנכות, להוציא ולעשות כל פעולה אחרת בשטרי חוב, שטרי חליפין, אגרות חוב, מניות, שטרי מטען ומסמכים סחירים או עבירים אחרים מכל סוג. ח. לבטח את עצמו, חבריו, תושביו וכן את עובדיו ואורחיו נגד נזקי גוף ורכוש, וכן נגד סיכונים אחרים מכל סוג ומין וכן לבטח את חבריו בביטוח פנסיוני קופות גמל וכד'. ט. להשתתף, בין כחבר ובין אחרת, באגודות, חברות, שותפויות או גופים משפטיים אחרים וכן להתקשר בהסכמים עם כל אחד מאלה וכן עם ישובים אחרים. י. לשמש כסוכן, נאמן ואפוטרופוס בכל אותם עניינים שהחוק אינו מונע מגוף משפטי לשמש בתפקידים אלו. יא. לעשות כל פעולה אחרת הדרושה להשגת מטרות הקיבוץ או לביצוע סמכויותיו.
|
|
סעיף 8 אדם יתקבל כחבר לקיבוץ אם נתקיימו בו תנאים אלה: א. מלאו לו 18 שנה. ב. עבר תקופת מועמדות כפי שנקבע בתקנון זה, אלא אם כן ויתר הקיבוץ ביחס אליו על הצורך בתקופת מועמדות כולה או מקצתה, ונתקבל כחבר לקיבוץ בהתאם להוראות תקנון זה ובהתאם לתנאים ולהחלטות שנקבעו ע"י מוסדות הקיבוץ.
|
סעיף 8 אדם כשיר לחברות בקיבוץ אם: א. מלאו לו 18 שנה. ב. נתקבל כחבר בהתאם להוראות סעיף 28 לתקנון.
|
|
סעיף 9 נמחק. |
סעיף 9 בוטל. |
|
סעיף 10 א. המבקש להתקבל כמועמד ימלא שאלון ויחתום על תצהיר ובקשה להתקבל כמועמד בנוסח שהקיבוץ יקבע, ואשר יכלול פרטים על גילו, מצבו האישי, ילדיו, הוריו ויתר התלויים בו, מצבו הרפואי, קיצור תולדות חייו, רכושו, התחייבויותיו וזכויותיו, ועל הליכים משפטיים במידה ומתנהלו נגדו או על ידיו. בקשה זו כוחה יפה גם כבקשה להתקבל כחבר. ב. המבקש יצהיר כי קרא את תקנון הקיבוץ וכי הוא מתחייב לקיים הוראותיו ולנהוג בהתאם להחלטות הקיבוץ. |
סעיף 10 המבקש להתקבל כחבר: א. יעבור ועדת קליטה שתבדוק אם מתקיימים תנאי הסף שקבע הקיבוץ בהחלטותיו לעניין זה. ב. אם וככל שיתקיימו התנאים בסעיף קטן א', יחתום על הסכם הצטרפות על נספחיו וכן על כל מסמך או תצהיר שיידרש בהקשר זה והכל על פי החלטות הקיבוץ לעניין זה.
|
|
סעיף 11 הקיבוץ רשאי לפי שיקול דעתו הבלעדי לקבל את המבקש כמועמד או לדחותו מבלי שיהיה חייב לנמק את החלטתו. |
סעיף 11 אין באמור בסעיף 10 (א) כדי לחייב את ועדת קליטה, או גוף אחר שדן בבקשתו הראשונית של המבקש לקבל את בקשתו של המבקש או כדי לחייב את ועדת קליטה להביא את עניינו של המבקש בפני האסיפה הכללית (להלן:"האסיפה"), המבקש רשאי לערער בפני המזכירות. |
|
סעיף 12 מועמד חייב להעתיק את מקום מגוריו ליישוב הקיבוצי תוך תקופה שהקיבוץ יקבע. מועמדותו של מועמד לא תתחיל אלא מיום שהעתיק את מקום מגוריו ליישוב הקיבוצי. |
סעיף 12 בוטל. |
|
סעיף 13 תקופת המועמדות תהיה שנתיים, אלא אם כן החליט הקיבוץ, בין בזמן ההחלטה בדבר קבלת המבקש כמועמד ובין תוך תקופת המועמדות, על תקופה קצרה יותר או תקופה ארוכה יותר, הכל בכפוף להוראות סעיף 27 (להלן: "תקופת המועמדות"). |
סעיף 13 בוטל. |
|
סעיף 14 תוך תקופת המועמדות יספק הקיבוץ את צרכיו החומריים והחברתיים של המועמד ושל ילדיו הקטינים החיים עימו, אשר העתיקו את מקום מגוריהם ליישוב הקיבוצי בהסכמת הקיבוץ, לפי הכללים הנהוגים בו לגבי מועמדים.
|
סעיף 14 בוטל.
|
|
סעיף 15 מועמד, תוך תקופת מועמדותו וכל עוד לא התקבל כחבר, הוא בר-רשות בלבד ביישוב הקיבוצי.
|
סעיף 15 בוטל. |
|
סעיף 16 המועמד יתאים עצמו לאורחות חיי הקיבוץ לפי המקובל בקיבוץ ועל פי הוראות רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ.
|
סעיף 16 בוטל.
|
|
סעיף 17 המועמד חייב להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו, ולציית להוראות רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לקביעת עבודתו וסדרי עבודתו על כל הקשור בכך. |
סעיף 17 בוטל. |
|
סעיף 18 הקיבוץ רשאי לבטל את מועמדותו של המועמד בכל עת, גם לפני תום תקופת המועמדות, והוראות הסעיפים 29, 30 ו- 31 יחולו על הדיונים וההחלטות בקשר לכך, בשינויים הנובעים מנסיבות העניין, אולם הסמכויות הנתונות לפי הסעיפים האמורים לאסיפה הכללית תהיינה, תוך שנים עשר החודשים הראשונים של תקופת המועמדות, גם למזכירות הקיבוץ, אלא אם החליטה האסיפה הכללית אחרת. |
סעיף 18 בוטל. |
|
סעיף 19 המועמד רשאי לבטל את מועמדותו בכל עת ללא מתן סיבה.
|
סעיף 19 בוטל. |
|
סעיף 20 בוטלה מועמדותו, בין על ידיו, בין על ידי הקיבוץ, חייב המועמד, תוך שבועיים מביטול מועמדותו, אלא אם הוסכם בכתב אחרת בינו לבין הקיבוץ, לפנות כל מקרקעין וכל מבנה המשמש למגורים, וכן כל נכס אחר, אף אם אינו מחובר לקרקע, המוחזק על ידיו או על ידי התלויים בו, ולעזוב תחום היישוב הקיבוצי עם כל התלויים בו מבלי שיהיה זכאי לקבל או לתבוע פיצויים או תשלום או תמורה אחרת כלשהי, בכסף או בעין, וללא כל תביעה או טענה אחרת, ועד לעזיבתו כאמור את תחום היישוב הקיבוצי יחולו עליו ועל התלויים בו הוראות הסעיפים 15 ו -16. |
סעיף 20 בוטל.
|
|
סעיף 21 המועמד חייב למסור לבעלות הקיבוץ את כל הכנסותיו והשתכרויותיו השוטפות, לרבות גמלאות מכל סוג, המתקבלות תוך תקופת המועמדות הן עבורו והן עבור התלויים בו שהעתיקו את מקום מגוריהם ליישוב הקיבוצי. ביחס לכל יתר נכסיו ינהגו כפי שיותנה בהסכם בינו לבין הקיבוץ. |
סעיף 21 בוטל. |
|
סעיף 22 נמחק. |
סעיף 22 בוטל. |
|
סעיף 23 נמחק. |
סעיף 23 בוטל. |
|
סעיף 24 נמחק. |
סעיף 24 בוטל. |
|
סעיף 25 בתום תקופת המועמדות, יועלה על סדר היום של האסיפה הכללית דיון בדבר קבלת המועמד כחבר. |
סעיף 25 בוטל. |
|
סעיף 26 ועד ההנהלה של הקיבוץ או רשות אחרת שנקבעה למטרה זו על ידי האסיפה הכללית, יגישו לאסיפה הכללית את חוות דעתם בנדון. |
סעיף 26 המזכירות או רשות אחרת שנקבעה למטרה זו על ידי האסיפה הכללית, יגישו לאסיפה הכללית את חוות דעתם בעניין קבלת אדם המבקש להתקבל כחבר. |
|
סעיף 27 האסיפה הכללית רשאית להחליט בדבר קבלת המועמד כחבר או דחיית קבלתו כחבר וביטול מועמדותו, או בדבר הארכת מועמדותו לתקופה נוספת, בתנאי שתקופת המועמדות הרצופה הכוללת לא תעלה על שנתיים ואם קיימות סיבות מיוחדות לכך, לתקופה שלא תעלה על שנות מועמדות נוספות. |
סעיף 27 בוטל. |
|
סעיף 28 מועמד יתקבל כחבר אם ההחלטה על קבלתו כחבר נתקבלה בקולות רוב של כ-2/3 מהמצביעים בעד ונגד, באסיפה הכללית שבסדר יומה נכלל הדיון בדבר קבלתו כחבר ובלבד שמספר המצביעים התומכים בקבלת המועמד לחבר לא יפחת ממחצית ממספר כלל חברי הקיבוץ. ההצבעה תהיה בקלפי, בסמוך לאחר האסיפה הכללית הנ"ל. הודעה על סעיף כזה בסדר היום תפורסם לא פחות משלושה ימים לפני מועד האסיפה. א. הוגשה בקשת מועמדים בני זוג להתקבל לחברות, יהא הקיבוץ רשאי לקבל את מועמדותם יחדיו. לא התקבל אחד מבני הזוג לחברות, יראו גם את בן זוגו כמי שלא התקבל, אפילו ההחלטה לגביו היתה ברוב הנדרש.
|
סעיף 28 א. אדם שהתקיימו לגביו תנאי סעיף 10 יתקבל כחבר אם הצביעו בעד קבלתו שני שלישים מן המצביעים בעד ונגד בקלפי כאמור בסעיף 96א. ב. ביחס למועמדים שהם בני זוג, תתקיים הצבעה משותפת, כך ששמות שני בני הזוג יופיעו על גבי אותו הפתק, עם סימון "בעד" או "נגד" משותף.
|
|
סעיף 29 האסיפה הכללית מוסמכת להחליט בדבר אי קבלת המועמד כחבר מתוך סיבה כלשהי שתמצא לנכון, לרבות אי התאמה חברתית ויחס לעבודה. |
סעיף 29 האסיפה הכללית רשאית לדחות בקשת המבקש להתקבל כחבר מכל סיבה שהיא ואין היא חייבת בהנמקה. |
|
סעיף 30 האסיפה הכללית אינה חייבת לתת בהחלטתה את הנימוק או הנימוקים שבגללם החליטה לא לקבל את המועמד כחבר. |
סעיף 30 בוטל. |
|
סעיף 31 החלטת האסיפה הכללית בדבר אי קבלת מועמד כחבר היא סופית ואין למועמד זכות לערער על ההחלטה בפני מוסד או גוף כלשהו, לרבות רשות משפטית כלשהי. |
סעיף 31 בוטל.
|
|
סעיף 32 נמחק. |
סעיף 32 בוטל.
|
|
סעיף 33 האסיפה הכללית רשאית להחליט בדבר קבלת חבר גם מבלי שיידרש לעבור תקופת מועמדות, ובלבד שאותו אדם הגיש בקשה בכתב להתקבל כחבר תוך תקופה שהאסיפה הכללית קבעה לעניין זה והמבקש הוא אחד מאלה: א. ילדו של חבר הקיבוץ; ב. מי שהתחנך בקיבוץ לפחות שתי שנים סמוך להגשת בקשתו; ג. אדם המבקש לעבור לקיבוץ מקיבוץ אחר שבו היה חבר עד כה; ד. אדם המתקבל בנסיבות שלדעת האסיפה הכללית הן נסיבות מיוחדות המצדיקות ויתור על תקופת המועמדות. |
סעיף 33 בוטל.
|
|
סעיף 34 רשום אדם בפנקס החברים של הקיבוץ ביום תחילת תקפו ש0ל תקנון זה, ונהג אותו אדם, וכן נהגו בו, כחבר הקיבוץ לכל דבר, יראו אותו כחבר הקיבוץ, אף אם לא קיימו לגביו הוראות פרק זה, כולן או מקצתן. |
סעיף 34 בוטל.
|
|
סעיף 34 א על אף האמור בכל דין לא יראו אדם כחבר הקבוץ אלא אם התקבל לחברות על פי ס' 28 לתקנון זה, אפילו נהג ונהגו בו כחבר הקבוץ. |
סעיף 34 א על אף האמור בכל דין, לא יראו אדם כחבר הקיבוץ אלא אם התקבל לחברות על פי סעיף 28 לתקנון זה אפילו נהג ונהגו בו כחבר הקיבוץ.
|
|
סעיף 35 חברותו של חבר פוקעת בקרות אחד מאלה: א. במותו; ב.
בעקרו את מקום מגוריו הקבוע מתחום ג. עם מתן הודעה לקיבוץ בדבר יציאתו מהקיבוץ; ד. עם הוצאתו מהקיבוץ; ה. אם הוכרז כפושט רגל.
|
סעיף 35 חברותו של חבר פוקעת בקרות אחד מאלה: א) במותו. א) בעקרו את מקום מגוריו הקבוע מתחום היישוב הקיבוצי שלא בהסכמת הקיבוץ ואחר שנקרא חזרה ולא שעה לקריאה תוך המועד שנקבע באותה קריאה חברותו של החבר לא תפקע אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו, וזאת ככל שניתן ליצור עימו קשר. ב) עם מתן הודעת החבר בכתב בדבר הפסקת חברותו מהקיבוץ. ג) עם הפסקת חברותו בקיבוץ על ידי הקיבוץ. ד) אם הוכרז כפושט רגל. זולת אם התיר הרשם את המשך החברות. א. |
|
סעיף 36 רשאי הקיבוץ להוציא חבר מהקיבוץ על פי החלטה של האסיפה הכללית שנתקבלה בקולות שני שלישים של החברים המצביעים, בעד ונגד בקלפי, בגלל אחת הסיבות הבאות: א. אם הורשע בעבירה מסוג פשע או בעבירה שיש עימה קלון, או בעבירה שביסודה אי יושר, או בעבירות אלימות, מין או סמים; ב. אם נקבע על ידי האסיפה הכללית כי פעל (או חדל מלפעול) באופן בלתי הוגן הפוגע ביסודות קיבוץ, במטרותיו או באורחות חייו. ג. אם עבר על הוראה מהוראות תקנון זה, או לא קיים החלטה של האסיפה שנתקבלה בהתאם להוראות תקנון זה, בתנאי כי אי קיום ההחלטה האמורה קרה, או לא נפסק, לאחר שהוחלט באסיפה הכללית, בין באופן כללי לסוג עניינים מסוימים ובין באופן מיוחד לעניין הנדון, כי על אי קיום ההחלטה האמורה צפוי החבר להוצאה מהקיבוץ; ד. אם, לאחר שנתקבל לקיבוץ, התברר שפרט חשוב מפרטי תצהיר המועמדות שלו ו/או מהסכם הקליטה היה כוזב או שהפר התחייבות הכלולה בהם; |
סעיף 36 רשאי הקיבוץ להחליט על הפסקת חברותו של חבר בקיבוץ בהחלטת האסיפה שנתקבלה ברוב של שני שלישים של המצביעים באסיפה או בקלפי ובלבד שרוב חברי הקיבוץ השתתפו בהצבעה בשל אחת הסיבות הבאות: א) אם הורשע בעבירה מסוג פשע; ב) אם עשה מעשה הפוגע פגיעה מהותית בקיבוץ, במטרותיו או באורחות חייו, או בחבריו; ג) אם הפר הוראה מהוראות תקנון זה או לא קיים החלטה של האסיפה שנתקבלה בהתאם להוראות תקנון זה, בתנאי כי אי קיום ההחלטה או ההפרה האמורה קרו, או לא נפסקו, לאחר שהוחלט באסיפה, בין באופן כללי לסוג עניינים מסוים ובין באופן מיוחד לעניין הנדון, כי בשל אי קיום ההחלטה האמורה או המשך ההפרה צפוי החבר להפסקת החברות בקיבוץ; ואחר שניתנה התראה והחבר לא שעה להתראה תוך המועד שנקבע באותה התראה. ד) אם לאחר שנתקבל כחבר בקיבוץ, התברר שפרט מהותי מפרטי תצהיר הקליטה שלו ו/או מהסכם הקליטה היה כוזב |
|
סעיף 37 נמחק. |
סעיף 37 החבר יקבל התראה בכתב על כך שהוא מפר את הוראות התקנון.
|
|
סעיף 38 מזכירות הקיבוץ תודיע לחבר עשרה ימים מראש על דבר ההצעה לסדר היום של האסיפה הכללית להוצאתו מהקיבוץ בגלל נימוקים שיפורטו באותה הודעה. |
סעיף 38 מצאה המזכירות כי מתקיימת עילה להפסקת חברותו של חבר בקיבוץ, יודיע על כך לחבר וישמע את טענותיו טרם קבלת החלטה בעניינו.
|
|
סעיף 39 החבר רשאי לדרוש בכתב, לא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת הודעה כאמור, בירור במזכירות הקיבוץ או ברשות המוסמכת אחרת של הקיבוץ, אם האסיפה הכללית קבעה רשות מוסמכת כזו למטרה זו. נדרש בירור כזה, לא תועלה ההצעה על סדר היום של האסיפה הכללית עד לאחר שמזכירות הקיבוץ או הרשות האמורה קיימו את הבירור וקבעו את החלטתן לאור מסקנות הבירור. לא הופיע החבר לברור במועד שנקבע, לאחר שהוזמן אליו, ואין הצדקה סבירה לאי הופעתו, יראו את דרישתו לברור כמבוטלת. |
סעיף 39 בוטל.
|
|
סעיף 40 לא דרש החבר בירור, או קויים בירור ומזכירות הקיבוץ או הרשות האמורה לא שוכנעו בדבר הצורך בביטול ההצעה, תועלה ההצעה לסדר היום של האסיפה הכללית, אולם לא לפני עשרה ימים מתאריך מסירת ההודעה לחבר כאמור. |
סעיף 40 קויים בירור במזכירות לא שוכנעו בדבר הצורך בביטול ההצעה, או שלא הופיע החבר להשמיע את טענותיו, תועלה ההצעה לסדר היום של האסיפה, |
|
סעיף 41 לחבר תימסר הודעה בכתב בדבר מועד האסיפה הכללית שתדון בהוצאתו לפחות 48 שעות מראש. באם החבר נמצא בתחומי היישוב הקיבוצי תימסר לו ההודעה במסירה אישית, ובאם הוא נמצא מחוץ לתחומי היישוב הקיבוצי והשאיר כתובת, תישלח לו ההודעה בדואר רשום לפי הכתובת שהשאיר. נעדר החבר מתחום היישוב הקיבוצי ולא השאיר כתובת, פטור הקיבוץ ממסירת הודעה. |
סעיף 41 לחבר תימסר הודעה בכתב בדבר מועד האסיפה שתדון בהפסקת חברותו לפחות עשרה ימים מראש. באם החבר נמצא בתחומי היישוב הקיבוצי תימסר לו ההודעה במסירה אישית, ובאם הוא נמצא מחוץ לתחומי היישוב הקיבוצי והשאיר כתובת, תישלח לו ההודעה בדואר רשום לפי הכתובת שהשאיר. נעדר החבר מתחום היישוב הקיבוצי ולא השאיר כתובת ולא ניתן ליצור עימו קשר בדרך אחרת , פטור הקיבוץ ממסירת הודעה אך תפורסם בכלי תקשורת בעל תפוצה ארצית ויומית קריאה דחופה לאותו חבר להופיע ביישוב הקיבוצי מיד לשם קבלת הודעה, ואם הופיע תוך 48 שעות מיום הפרסום תימסר לו ההודעה. |
|
סעיף 42 אין לקיבוץ הון מניות (המיועד להקצאה לחבריו). לחבר הקיבוץ אין זכויות הון כלשהן בקיבוץ. |
סעיף 42 הון הקיבוץ אינו מחולק ליחידות השתתפות. לחבר אין זכויות כלשהן בהון הקיבוץ.
|
|
סעיף 43 לא תחול על חבר הקיבוץ אחריות אישית בעד חובות הקיבוץ או התחייבויותיו, בין בזמן קיומו של הקיבוץ ובין בפירוקו. |
סעיף 43 לא תחול על חבר הקיבוץ אחריות אישית לחובות הקיבוץ או התחייבויותיו, בין בזמן קיומו של הקיבוץ ובין בפירוקו.
|
|
סעיף 44 א. רכוש הקיבוץ אינו ניתן לחלוקה בין החברים, בזמן קיומו של הקיבוץ. ב. על אף האמור בסעיף (א) לעיל – רשאי הקיבוץ: 1. לצבור זכויות על שם חברים או לטובתם בדרך של הפקדות לקופת גמל על שם החברים או רכישת זכויות בקרנות פנסיה או בתוכניות ביטוח או תוכניות חסכון על שם החברים, כחלק מהסדרי הביטחון הסוציאלי, הכל על פי החלטות הקיבוץ מעת לעת. 2. לשייך זכויות בנכסיו לחבריו, בהחלטה של האסיפה בתנאים הקבועים בהוראות כל דין ובתנאים שיקבעו בהחלטה כאמור. |
סעיף 44 א. הקיבוץ רשאי להעביר לחברי הקיבוץ זכויות בדירות מגורים בקיבוץ ("שיוך דירות"), ובלבד שיתקיימו כל אלה: (1) בכפוף להחלטות הקיבוץ ולכל דין הזכאים לשיוך דירות הם מי שהיו חברי הקיבוץ במועד שנקבע לעניין זה בהחלטת הקיבוץ ("המועד הקובע") או לאחריו, למעט חברים שחברותם נפסקה שלא על דרך פטירה טרם העברת הזכויות בדירות המגורים לידיהם. (2) עד להעברת הזכויות על שם החבר בפועל, ימשיך הקיבוץ להיות בעל הזכויות בדירות המגורים מבלי שתהא לחבר או ליורש, חליף, או נציג של החבר כל זכות בדירה למעט זכות השימוש של החבר בימי חייו בהתאם להחלטות הקיבוץ. (3) הקיבוץ יהא רשאי לקזז שוויין של הזכויות שיעביר לחברים במסגרת שיוך דירות מזכותם של החברים לדמי עזיבה על פי כל דין או הסכם ובכלל זה רשאי להתנות עם החברים כי קבלת הזכויות כאמור תותנה בויתור על דמי העזיבה כולם או חלקם ובלבד שהויתור יהיה עד שווי ההטבה הגלומה בהעברת הזכויות לחבר. (4) הקיבוץ רשאי לקבוע הסדרים מיוחדים ביחס לשימוש החברים בדירות המגורים והקניית זכויות לחברים בדירות המגורים מבלי להעביר זכויות מלאות בהן ובכפוף לכל דין, (5) עם השלמת שיוך דירה לחבר לא תחול עוד על הקיבוץ חובה לספק מדור ו/או מימון המדור לחבר וזאת מבלי לפגוע בזכות המדור לתלויים ולבעלי צרכים מיוחדים. (6) הקיבוץ רשאי לדרוש מחבר שוויתר על זכותו לשיוך דירות, כי יישא בהוצאות שיגרמו לקיבוץ בגין מגורי החבר בדירה שיעמיד הקיבוץ לשימושו. (7) הקיבוץ רשאי להגביל את ו/או להתנות על הזכויות המועברות לחברים, ובכלל זה הגבלות על הסחרות, התניית הזכויות בהמשך החברות ו/או בהמשך המגורים בקיבוץ וכיו"ב ב. שיוך דירות כאמור לעיל יבוצע תוך התחשבות בוותק של החבר בקיבוץ. ג. הוראות סעיף זה יבואו במקום הוראות תקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש) התשס"ו -2005 ותקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש) התשס"ו -2005 כאמור בתקנה 2 לתקנות הנ"ל. |
|
סעיף 45 א. הקיבוץ אינו מחלק רווחים. ב. (1) הקיבוץ רשאי, בהחלטה של האסיפה ובתנאים הקבועים בסעיפים קטנים (2) ו-(3) להלן, להקים לחבריו קרן מילואים שתשמש לבטחון הסוציאלי של חברי הקיבוץולרווחתם הכללית. מקורותיה של הקרן יהיו רווחי הקיבוץ, חסכונותיו ותרומות חבריו. (2) כספי הקרן לא ישמשו לעסקי הקיבוץ ולא ייחשבו כנכס (אקטיב) של הקיבוץ. (3) תקנון קרן המילואים וכל שינוי בו יתקבלו בהחלטה ברוב הדרוש לשינוי תקנון הקיבוץ. ג. לאחר שהופרשו כספים לקרן המילואים, אם הופרשו, תעבור יתרת הרווחים להון העצמי של הקיבוץ. ד. כמו כן רשאית האסיפה להחליט כי קרן המילואים תנוהל באמצעות תאגיד או בנאמנות. |
סעיף 45 א. הרווחים הראויים לחלוקה יחולקו על פי החלטת האסיפה השנתית בהתאם להמלצת המזכירות. האסיפה השנתית רשאית להפחית השיעור המוצע על ידי המזכירות אך לא להעלותו. ב. האמור בסעיף קטן א' לעיל יחול ככל שלא קיבלה אספת הקיבוץ החלטה כללית בדבר אופן חלוקת הרווחים ולרבות חלוקתם על פי ותק החבר. בכל מקרה, שיעור סכום הרווחים לחלוקה יוחלט כאמור בסעיף 45 (א) לעיל. ג. במקרה והיה לקיבוץ גירעון אקטוארי ,חלוקת רווחים לחברי הקיבוץ כפופה להצגת תכנית בפני רשם האגודות השיתופיות לסגירה הדרגתית של הגירעון האקטוארי והבטחת מקורות לתמיכה בבעלי צרכים מיוחדים, כחלק מהצורך לעמוד בהוראות תקנה 3 (ב) ותקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש) וכן כפופה חלוקה כאמור לאישור רשם האגודות את אותה תכנית. תכנית כאמור תאושר על ידי הרשם טרם חלוקה ראשונה ותחול בשינויים המחויבים על כל חלוקה נוספת. ככל שלא חל שינוי לרעה בתחזיות עליהן מבוססת התכנית שאושרה על ידי הרשם. ד. הקיבוץ רשאי לקזז חוב של חבר ו/או בן זוגו לקיבוץ מרווחים מחולקים כאמור ואף כנגד רווחים המחולקים באמצעות תאגיד שבבעלותו. ה. הקיבוץ רשאי, בהחלטת האסיפה בתנאים הקבועים בסעיף קטן -(ו') להלן, ובהתאם לתקנה 6 (ג) לתקנות האגודות השיתופיות (קרן מילואים) (אישור רשם),להקים קרן מילואים, שתשמש לביטחונם הסוציאלי של חבריו ולרווחתם הכלכלית. מקורותיה של הקרן יהיו מרווחי הקיבוץ ומתרומות של חבריו על פי החלטת האסיפה בשיעורים שנקבעו בה. ו. כספי קרן המילואים לא ישמשו לעסקי הקיבוץ ולא ייחשבו כנכס (אקטיב) של הקיבוץ. כמו כן רשאי הקיבוץ להחליט כי הקרן תנוהל באמצעות תאגיד או בנאמנות.
|
|
סעיף 46 חובות החבר וזכויותיו בקיבוץ הן אישיות ואינן ניתנות להעברה או לביצוע ע"י מיופה כח.
|
סעיף 46 חובות החבר וזכויותיו בקיבוץ אינן ניתנות להעברה או לביצוע ע"י מיופה כח – למעט זכות ההצבעה על פי הוראות הדין. למרות האמור לעיל הקיבוץ רשאי לקזז חוב של חבר מזכויות החבר ובן זוגו חבר הקיבוץ.
|
|
סעיף 47 חבר הקיבוץ חייב לקבוע את מקום מגוריו הקבוע ביישוב הקיבוצי ולגור בו מגורי קבע, כפוף להוראות תקנון זה. |
סעיף 47 בוטל. |
|
סעיף 48 חבר הקיבוץ חייב בכל אלה: א. להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו, הכנסותיו ויכולת התפרנסותו ולקיים את הוראות רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לעבודתו ולסדרי עבודתו על כל הקשור לכך. ב. לדווח לקיבוץ על כל הכנסותיו מעבודה ומחלף עבודה.
|
סעיף 48 א. החבר אחראי לפרנסתו ולמציאת מקום עבודה. החבר חייב לקיים את הוראות רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לעבודתו ולסדרי עבודתו על כל הקשור בכך. ב. החבר ייתן לקיבוץ גילוי מלא ונאות בדבר הכנסותיו וזכויותיו הפנסיוניות וימסור את כל המסמכים וההצהרות הנדרשות על ידי הקיבוץ על מנת שניתן יהיה לרשום הכנסותיהם של חברי הקיבוץ בספרי הקיבוץ ולדווח לרשויות הנוגעות כמתחייב לפי כל דין. ג. הקיבוץ יקבע כללים בנוגע לאופן העברת הכספים וההתחשבנות בינו לבין החברים לרבות ביחס לניכוי הוצאות ביצירת ההכנסה. ד. "הכנסה" בתקנון זה – כל השתכרות, חלף השתכרות, תמורה, קצבה, הטבה, הנאה, תגמול ביטוח, או זכות אחרת המגיעים או שיגיעו לחבר, במישרין או בעקיפין, בגין, עקב או חלף עבודתו או עבודת בן זוגו חבר הקיבוץ (לרבות קצבאות שארים מכל סוג),, משלח ידו ו/או עסקו של החבר – הכל ביחס לתקופת חברותם בקיבוץ –וכן תקבולים שמקורם בקרן שנוצרה או מומנה ע"י הקיבוץ. ה. בין הקיבוץ וחבריו אין מתקיימים יחסי עובד-מעביד. חבר העובד בקיבוץ או בתאגיד שבשליטתו, במסגרת סידור העבודה של הקיבוץ וכחלק בלתי נפרד מחברותו בקיבוץ, ואשר הקיבוץ הפריש עבורו כספים לצורך מקרה של הפסקת עבודה, באחוזים קבועים מתמחור המשרה שלו – הרי שיראו בכספים אלו, כספים ששולמו על חשבון פיצויי פיטורים – במקרה שאותו חבר או יורשיו יתבעו פיצויי פיטורים שעילתם בקיומם של יחסי עובד-מעביד. ו. כל זכות שנצברה לחבר בגין עבודתו טרם יום __________ (להלן: "יום השינוי"), חייבת בהעברה לקיבוץ (לרבות קרנות פיצויים וקרנות השתלמות) והקיבוץ יהא רשאי לגבות סכומים שלא הועברו כאמור בכל דרך או הסדר שיקבע. למען הסר ספק, זכויות בגין קרן השתלמות וקרנות ייחודיות או קרנות פיצויים מיום השינוי שייכות לחבר. אלא אם הסכים הקיבוץ עם החבר מפורשות אחרת |
|
סעיף 49 חבר הקיבוץ ינהג על פי אורחות החיים וחיי החברה הנהוגים בקיבוץ, וכן יקבל את מרות הקיבוץ בקביעת דרכי החזקתם וחינוכם של ילדיו הקטינים. |
סעיף 49 חבר הקיבוץ ינהג על פי אורחות החיים הנהוגים בקיבוץ. |
|
סעיף 50 נמחק.
|
סעיף 50 בוטל. |
|
סעיף 51 נמחק. |
סעיף 51 בוטל. |
|
סעיף 52 חבר הקיבוץ חייב לקיים את ההחלטות ולמלא את ההוראות של האסיפה הכללית ושל יתר הרשויות המוסמכות של הקיבוץ, שנתקבלו או ניתנו בהתאם לתקנון זה. דרכי תגובת הקיבוץ לגבי חבר שאינו מקיים חובה מהחובות המוטלות עליו על פי תקנון זה, לרבות נקיטה בסנקציות כספיות ואחרות, יובאו לדיון ולהחלטה באסיפה הכללית ברוב הקבוע בסעיף 118 לתקנון זה, ויופעלו בהתאם לאותה החלטה. |
סעיף 52 החבר חייב לקיים את הוראות התקנון, החלטות האסיפה והוראותיה וכן של יתר רשויות הקיבוץ המוסמכות, שנתקבלו או ניתנו בהתאם לתקנון זה. דרכי תגובת הקיבוץ, לרבות הטלת קנסות, לגבי חבר שאינו מקיים חובה מהחובות המוטלות עליו על פי תקנון זה או החלטות כאמור, יובאו לדיון ולהחלטה במזכירות בין דרך כלל ובין ביחס למקרה מיוחד או סוגי מקרים. הטלת קנסות תיקבע בנוהל אשר יאושר באסיפה הכללית. המזכירות תטיל את הקנסות בהתאם לנוהל שייקבע. |
|
סעיף 53 חבר הקיבוץ חייב להציע לקיבוץ, והקיבוץ רשאי ליטול לרשותו, את הבעלות והחזקה בכל הנכסים וההכנסות של החבר, שהינם פרי עבודתו בהיותו מועמד וחבר בקיבוץ (להלן: "הנכסים וההכנסות"), אך למעט נכסי החבר כהגדרתם בתקנון זה. חובתו האמורה של החבר תפקע עם עזיבתו את הקיבוץ או עם מתן צו לפירוק הקיבוץ או צו לכינוס נכסיו. |
סעיף 53 בוטל.
|
|
סעיף 54 נמחק.
|
סעיף 54 בוטל. |
|
סעיף 55 נמחק. |
סעיף 55 בוטל. |
|
סעיף 56 נמחק. |
סעיף 56 בוטל. |
|
סעיף 57 א. חבר הקיבוץ לא יקבל על עצמו התחייבויות כספיות, קנייניות, או כל התחייבות אחרת העלולה להטיל במישרין או בעקיפין חובת ממון על הקיבוץ או למנוע מאותו חבר את ביצוע חובותיו כלפי הקיבוץ על פי תקנון זה. קיבל החבר על עצמו התחייבות כאמור, לא יהיה הקיבוץ חב בהתחייבות זו. ב. חבר הקיבוץ לא יוותר, במישרין או בעקיפין, על הנכסים או ההכנסות, לטובת אדם אחר, ולא יעשה כל פעולה בנכסים, פרט למסירתם לקיבוץ, כאמור בסעיף 53, אלא אם קיבל לכך מראש הסכמה בכתב מהקיבוץ. ג. חבר הקיבוץ אשר ילדו הקטין מתגורר בקיבוץ יתבע מהורה ילדו אשר אינו חבר הקיבוץ בשמו ובשם ילדו מזונות ילדו והוצאות החזקתו על פי כל דין ועל פי האמור בתקנון זה אם יידרש לעשות כן על ידי הקיבוץ, ואף ייפה את כוחו של הקיבוץ לפעול בשמו ובמקומו לעניין זה. |
סעיף 57 החבר לא יקבל על עצמו התחייבויות כספיות, קנייניות או כל התחיבות אחרת העלולה להטיל במישרין או בעקיפין חובת ממון על הקיבוץ או למנוע מאותו חבר את ביצוע חובותיו כלפי הקיבוץ על פי תקנון זה. החבר יבטח עצמו בכל ביטוח מתאים שיהא בו כדי לכסות נזקים שיגרמו לו או לתלויים בו עקב תאונה, מחלה, מוות, או אבדן כושר מסוג כלשהוא על פי החלטות הקיבוץ לעניין זה, והקיבוץ יהא רשאי לבטח את החברים ולהטיל עליהם השתתפות במימון הביטוח בהתאם להחלטות אלה. |
|
סעיף 58 חבר הקיבוץ ינהג בכל קנין פרטי בתחום היישוב הקיבוצי ומחוצה לו, בהתאם לדרכי השימוש המקובלים בקיבוץ. |
סעיף 58 בוטל. |
|
סעיף 59 נפסקה מסיבה כלשהיא חברותו בקיבוץ של חבר שהקיבוץ הוציא עבורו או לטובתו הוצאות מיוחדות, חייב אותו חבר לשעבר להחזיר לקיבוץ את ההוצאות המיוחדות, בהתאם לכללים שנקבעו על ידי הקיבוץ, בהחלטת האסיפה מעת לעת – לעניין תקנון זה "הוצאות מיוחדות" – הוצאות לסיפוק צרכים מיוחדים של החבר או של בני משפחתו, בין הוצאות נמשכות ובין חד פעמיות, שאינן חלק מאספקת הצרכים השוטפים, הכל על פי קביעת האסיפה. |
סעיף 59 בוטל. |
|
סעיף 60 נמחק. |
סעיף 60 בוטל. |
|
סעיף 61 נמחק. |
סעיף 61 בוטל. |
|
סעיף 62 הוציא הקיבוץ הוצאות, בכסף או בשווה כסף, למימוש נכסי חבר שמומשו בפועל על ידי החבר עצמו לאחר הפסקת חברותו בקיבוץ מסיבה כלשהי, חייב אותו חבר לשעבר להחזיר לקיבוץ את ההוצאות האמורות מיד לאחר מימוש אותם נכסים על ידו, לפי כללים שתקבע האסיפה הכללית. לעניין מימוש פיצויים בעד נזקי גוף, בין לפי חוק הנזיקין ובין לפי חוק אחר, יראו בכלל הוצאות למימוש נכסי חבר לפי סעיף זה גם הוצאות טיפול רפואי ושרותים, בכסף או בשווה כסף, שהוצאו על אותו חבר לשעבר בקשר לאותם נזקי גוף, וכן הוצאות החזקה וקיום של אותו חבר לשעבר ושל התלויים בו תוך תקופת אי כושר עבודה או כושר עבודה מוגבל של אותו חבר לשעבר שנגרם כתוצאה מאותם נזקי גוף. |
סעיף 62 בוטל. |
|
סעיף 62א' נפסקה חברותו של חבר בקיבוץ או חדל להתגורר בו מסיבה כלשהי, יהיה על החבר לשאת בכל חובותיו כלפי הקיבוץ לרבות התחייבויותיו בהוצאות אחזקת ילדו הקטין וכן ילדו הבגיר התלוי בו, המתגוררים בקיבוץ, וישלמן לקיבוץ מדי חודש בחודשו. |
סעיף 62א בוטל. |
|
סעיף 63 חישוב ההוצאות לפי סעיף 62 ייערך בהתאם למקובל בקיבוץ, וספרי החשבונות של הקיבוץ ישמשו ראיה מכרעת ביחס לקביעת סכומי הוצאות אלה. |
סעיף 63 בוטל. |
|
סעיף 64 נפסקה חברותו של חבר בקיבוץ, מסיבה כלשהי, חייב אותו חבר לשעבר לפנות מקרקעין המוחזקים על ידיו וכל מבנה המשמש למגורים על ידו ועל ידי התלויים בו בקיבוץ, וכל מתקן או מבנה אחר המשמש לכל מטרה גם אם אינו מחובר לקרקע, ולעזוב את תחום הישוב הקיבוצי עם התלויים בו, תוך 90 יום מקבלת הודעה בכתב מהקיבוץ הדורשת ממנו לפנות את המקרקעין, המבנים והמתקנים האמורים, מבלי שיהיה זכאי לקבל או לתבוע פיצויים או תשלום או תמורה אחרת כלשהי בכסף או בעין, פרט לאמור בסעיף 77. |
סעיף 64 בכפוף להוראות סעיף 44 לעיל, משנפסקה חברותו של החבר בקיבוץ, מסיבה כלשהי, חייב אותו חבר לשעבר לפנות מקרקעין המוחזקים על ידיו או על ידי התלויים בו בקיבוץ, לרבות דירה או כל מתקן אחר המשמש למגורים גם אם אינו מחובר לקרקע ולעזוב את תחום הקיבוץ עם התלויים בו, תוך 60 יום – אלא אם החליט הקיבוץ אחרת, מבלי שיהיה זכאי לקבל או לתבוע פיצויים או תשלום או תמורה אחרת כלשהי בכסף או בעין, פרט לאמור בסעיף 77 להלן.
|
|
סעיף 65 נמחק. |
סעיף 65 בוטל.
|
|
סעיף 66 א. הקיבוץ יספק את הצרכים החומריים, החברתיים והתרבותיים של חבריו, בהתאם ליכולתו ובהתחשב בצרכי משק הקיבוץ ופיתוחו וקיום יתר חובות הקיבוץ, סיפוק הצרכים כאמור יבוצע במגמה להגשמת הכלל "לכל אחד לפי צרכיו", תוך שמירת העקרון של שיתוף בצריכה ושל זכויות שוות בתנאים שווים, בהתאם לכללים, ולפי סדרי הביצוע שהקיבוץ קבע בדרך כלל או לסוגי צריכה שונים. ב. על אף האמור לעיל, אספקת צרכים מיוחדים תעשה רק לאחר קבלת אישור האסיפה ברוב הקבוע בסעיף 118.
|
סעיף 66 א. הקיבוץ יקיים מערכת ערבות הדדית לחבריו והתלויים בהם בהתאם לעקרונות המפורטים בסעיף זה. ובהתאם לתקנות הערבות ההדדית. ב. הקיבוץ רשאי להטיל על חבריו תשלומים למימון מערכת הערבות ההדדית ו/או פעולותיו האחרות, בין אחידים ובין תלויי הכנסה. שיעורם של תשלומים אלו יקבע מעת לעת במסגרת אישור התקציב באסיפה. ג. חבר בגיל העבודה העומד בתנאים המפורטים בסעיף זה ו/או בהחלטות האסיפה הנוגעות בדבר ככל שאינן סותרות את הוראות הדין, יהא זכאי לקבל מן הקיבוץ השלמה למימון צרכיו וצרכי התלויים בו שלא תפחת מהשיעורים שנקבעו בתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש), התשס"ו-2005 (להלן: "התקנות"). ד. השלמת מימון צרכי החבר כאמור לעיל יהא מותנה באלה: (1) החבר מקיים את התחייבויותיו לקיבוץ ואת הוראות התקנון; (2) החבר עובד ו/או ממצה את יכולת השתכרותו ומעביר הכנסותיו לקיבוץ; (3) החבר ממצה את זכויותיו לקבלת כל תקבול או נכס, לרבות כלפי צדדים שלישיים, כגון בן זוג, בן זוג לשעבר, המדינה, ביטוח לאומי וכיוצא באלה; (4) החבר גילה גילוי נאות של כל התקבולים והנכסים שלו ושל בן זוגו ונמצא שאין באלה כדי לכסות את עלות הצרכים כאמור לעיל. (5) החבר מתגורר בקיבוץ אלא אם החליט הקיבוץ אחרת. (6) למרות כל האמור לעיל מובהר כי בקביעת זכאותו של החבר להשתתפות הקיבוץ בסיפוק צרכיו לא יובאו בחשבון קצבאות יעודייות לנכים שנועדו לספק צרכים ייחודיים של החבר כגון: קצבת ניידות ושירותים מיוחדים. (7) חבר הזכאי לקבל על פי דין או הסכם השתתפות או שיפוי מאדם אחר,לרבות בן זוג או בן זוג לשעבר ובמיוחד ביחס למזונות ילדו הקטין וויתר על זכות זו שלא בהסכמת הקיבוץ בכתב – לא יהא זכאי לשיפוי או השתתפות או סיוע מן הקיבוץ בגובה הסכומים עליהם ויתר כאמור. (8) יובהר כי המזכירות רשאית לותר בהחלטה מנומקת, על חלק מן התנאים האמורים בהתאם לנסיבות המקרה. ה. הקיבוץ יבטיח לחברים שהגיעו לגיל פרישה כהגדרתו בהחלטות הקיבוץ – "תקציב פרישה" כפי שהוגדר או יוגדר בהחלטת הקיבוץ מעת לעת. גובה תקציב הפרישה לא יפחת מגובה הקצבה שאותו חבר היה זכאי לקבל על פי הוראות הדין הרלוונטי. ו. לעניין הזכאות לתקציב פרישה יחולו ההוראות הבאות: (1) הקיבוץ רשאי לנכות ממנו כל זכות של החבר לתשלומי גמל מכל מקור שהוא, אך למעט קצבאות המוסד לביטוח לאומי. (2) בכלל האמור בסעיף קטן (1) יראה הקיבוץ גם סכומים שהיו צבורים על שם החבר בגין עבודתו בקיבוץ או מחוץ לקיבוץ ונפדו על ידו ולא הועברו לקיבוץ שלא בהסכמת הקיבוץ. (3) הקיבוץ יחייב חבר שטרם הגיע לגיל פרישה להפריש תשלומים שישמשו לצורך תקציב הפרישה שקבע הקיבוץ וזאת ביחס לתקופה המתחילה מיום השינוי. (4) היה ולמרות האמור בסעיף קטן (3) לעיל חבר לא הפריש הפרשות לפנסיה טרם גיל פרישה רשאי הקיבוץ להפריש עבור החבר ועבור בן זוגו החבר את ההפרש עד להשלמה מלאה של ההפרשה מתוך ההכנסות שהעביר החבר לקיבוץ או מרווחים המגיעים לו לפי סעיף 45 (ד). (5) הפריש הקיבוץ עבור החבר שלא מתוך הכנסות או רווחים כאמור יהווה סכום ההפרשה כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן חוב של החבר לקיבוץ שלא תחול עליו התיישנות. (6) בית אב של חברים שהכנסותיו היחידות הינן הכנסות מיגיעה אישית, או שהכנסותיו מכל מקור אינן מגיעות לסכום הקבוע בתקנה 2 לתקנות הערבות ההדדית, והפריש מתוך הכנסות אלו את הפרמיות הנדרשות לפי החלטות הקיבוץ, ישלים עבורו הקיבוץ את ההפרשה בגין תקציב פרישה , ככל שהדבר יידרש, והשלמה זו לא תהווה חוב של החברים, על אף האמור ב ס"ק (א). (7) החבר מיצה את זכויותיו לקבלת קצבה או גמלה ממקור כלשהו עם הגיעו לגיל פרישה. ז. למרות האמור בסעיף ו' לעיל הרי שבמקרים הבאים יחולו ההוראות הבאות: (1) חבר ששהה בעצמאות כלכלית, לא יהא זכאי לתקציב פרישה בתקופה זו. יובהר כי חזרת החבר לחברות מלאה מותנית בהשלמת ההפקדות עבור תקופה זו. (2) הקיבוץ רשאי לדרוש מחבר שהתקבל לקיבוץ לאחר יום השינוי כתנאי לקבלתו, הפקדת סכומים מתאימים לגמל לכיסוי התקופה שטרם קבלתו לחברות. ח. תקופת החברות שחלפה מיום השינוי לא תבוא במניין שנות הוותק של החבר לכל עניין שהוא – כל עוד לא הוחלט אחרת. ט. ביחס לצרכי הסיעוד של חברים, יחולו החלטות הקיבוץ והקיבוץ רשאי להתנות תנאים דומים כולם או חלקם, לאלה הנזכרים בתקנה 4 (ב) לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש).
|
|
סעיף 67 לעניין סעיף 66: "צרכי חברים" – לרבות צרכי החזקתם וחינוכם של ילדיהם הקטינים ושל ילדיהם הבגירים אם הם תלויים בהם, ובלבד שהוכרו ככאלה על ידי מוסדות המדינה המטפלים בכך או הקיבוץ, הנמצאים ביישוב הקיבוצי, ובהסכמת הקיבוץ אף מחוץ לתחום היישוב הקיבוצי (בתקנון זה: תלויים בחבר קיבוץ"). "צרכים מיוחדים" – צרכים סוביקטיביים מעבר לצרכי החברים המסופקים על ידי הקיבוץ ואינם צרכים אשר המדינה או מוסדות מקצועיים חיצוניים מכירים בהם. |
סעיף 67 בוטל.
|
|
סעיף 68 א. נכסים שנמסרו על ידי הקיבוץ לשימושו של החבר, ואשר אינם נכסי החבר כהגדרתם בתקנון זה, ממשיך הקיבוץ להיות בעליהם מבחינת זכות הקניין בהם, ולחבר נתונה רק זכות השימוש בהם, בהתאם למטרות שנקבעו על ידי הקיבוץ. לחבר אין כוח העברה או העברת השימוש בנכסים אלא שלא בהסכמת הקיבוץ; ובכל עת שנפסק השימוש בנכסים אלה על ידי החבר מסיבה כלשהי חוזרת החזקה בהם מאליה לקיבוץ. ב. חבר אינו רשאי להתיר להתגורר, למסור השימוש או לתת רשות שימוש במבנה או בדירה שנמסרה לשימושו על ידי הקיבוץ לאדם אחר שאינו חבר הקיבוץ, לרבות בן זוג ללא קבלת הסכמה מפורשת בכתב מהקיבוץ. הקיבוץ יכול לבטל הסכמה שניתנה בכל עת. |
סעיף 68 כפוף לאמור לגבי שיוך דירות בסעיף 44 לעיל מסר הקיבוץ לחבר נכס או נכסים (סטודיו, מחסן וכו'), לרבות דירת מגורים, לשימושו של החבר, לא תהא לחבר כל זכות בנכס למעט זכות השימוש והוא לא יהא רשאי להעביר או להמחות זכות זו לאחר או להרשות שימוש לאחר, לרבות לבן זוג או לקרוב משפחה אחר, ללא הסכמה מפורשת מן הקיבוץ בכתב לרבות הסכמה כללית. על פי החלטותיו הקיבוץ רשאי לדרוש דמי שימוש מהחבר בגין נכסים שאינם דירת המגורים, או, ממורשה אחר שאישר הקיבוץ, בגין דירת המגורים. לאחר השיוך ניתן לדרוש דמי שימוש גם מהחבר, וזאת בגין דירת מגורים נוספת. נפסק השימוש בנכסים אלה על ידי החבר מסיבה כלשהי לרבות עקב פטירה תחזור החזקה בהם מאליה לקיבוץ והקיבוץ יהא רשאי לפעול למימוש חזקתו, לרבות בדרך פינוי המיטלטלין. |
|
סעיף 69 נמחק. |
סעיף 69 בוטל. |
|
סעיף 70 האמור בסעיף 66 לא יתפרש כהטלת חובה אוטומטית על הקיבוץ לשאת באחריות לסילוק קנס שהוטל על החבר בשל עבירה פלילית, או לסילוק חוב לפי פסק דין שניתן נגדו, או להעמיד לחבר סיוע משפטי או לשאת בהוצאות ותוצאות הליכים משפטיים שנקט בהם החבר או שננקטו נגדו וכן לא ישוחרר חבר קיבוץ לשעבר מאחריות בעד נזק שגרם בזדון לרכוש הקיבוץ אף תוך תקופת חברותו בקיבוץ. |
סעיף 70 הקיבוץ לא ישא במישרין או בעקיפין בכל חיוב כספי או אחר המוטל על החבר, לרבות על פי דין (לרבות הדין האישי), פסק דין, הסכם או התחייבות של החבר – אלא אם קיבל הקיבוץ החלטה מפורשת לשאת באותו חיוב, בין דרך כלל ובין לחיוב מסוים או אם התיר לחבר להתחייב כאמור ובמגבלות אותו היתר. |
|
סעיף 71 בקביעת עבודתו של החבר ינהג הקיבוץ, לפי יכולתו ואפשרויותיו, על פי עקרונות אלה: א. מקום עבודתו של כל חבר ייקבע תוך התחשבות ביכולתו ובנטייתו האישית של החבר ובצרכי משק הקיבוץ; ב. קידום הכשרתו והתמחותו של החבר בעבודתו. האמור לא יפגע בזכותו של הקיבוץ לסדר את החבר העובד במקום עבודה קבוע לעבוד באופן זמני בשירותים או בעבודה עונתית או בעבודות מיוחדות אחרות כפי שיידרש מפעם לפעם, ובמקרים שיהיה צורך בכך אף להחליף את מקום עבודתו הקבוע. |
סעיף 71 בוטל. |
|
סעיף 72 אם יש ביכולתו של הקיבוץ ולפי מידת יכולתו, יושיט הקיבוץ תמיכה כספית ואחרת להורי חבר, החיים מחוץ לתחום היישוב הקיבוצי, ובמקרים מיוחדים גם לקרובי משפחה אחרים, הנזקקים לדעת הקיבוץ לתמיכה לצורך קיומם, הכל על פי כללים והסדרים שיקבעו על ידי הקיבוץ. |
סעיף 72 בוטל. |
|
סעיף 73 הקיבוץ רשאי להתנות את הושטת התמיכה כאמור, בהשתתפות תומכים אחרים, שדרגת קרבתם לאותו הורה או קרוב אינה פחותה מדרגת קרבתו של החבר אליהם, בשעורים יחסיים שהקיבוץ יקבע בהתאם לנסיבות העניין. |
סעיף 73 בוטל. |
|
סעיף 74 נפטר חבר הקיבוץ ובן זוגו עזב את הקיבוץ לאחר מכן ונותרו בקיבוץ ילדים קטינים, יתחייב החבר העוזב באחזקת הילדים על פי כללים והסדרים שיקבע הקיבוץ. |
סעיף 74 בכפוף להוראות הדין, נפטרו הוריו של מי שהוא בן תלוי בחבר, כהגדרתו בתקנות (להלן: "תלויים"), יחולו ההוראות הבאות: א. נותרו התלויים יתומים משני הוריהם - ימשיך הקיבוץ בהחזקתם ובחינוכם על פי החלטותיו, כל עוד לא נקבע אחרת על ידי רשות מוסמכת. ב. נפטר אחד ההורים יהיו התלויים בהחזקתו ובאחריותו המלאה של בן הזוג הנותר – כפוף להוראות סעיף 66 לעיל. ג. אין באמור לעיל כדי לשחרר את עזבון החבר המנוח או את קרובי התלויים מחובת מזונות על פי דין. ד. חישוב הוצאות התלויים ייערך בהתאם למקובל בקיבוץ ולהחלטותיו וספרי החשבונות של הקיבוץ ישמשו ראיה לכאורה ביחס לקביעת סכומי הוצאות אלה.
|
|
סעיף 74א' נפטרו הורי קטין בהיותם חברי קיבוץ, ימשיך הקיבוץ בהחזקת הקטין כל עוד הוא מתגורר דרך קבע ביישוב הקיבוצי וכן ישתתף הקיבוץ בהוצאות החזקתו של הקטין מחוץ לקיבוץ, הכל בהתאם ליכולתו של הקיבוץ. |
סעיף 74א בוטל. |
|
סעיף 75 נמחק. |
סעיף 75 בוטל. |
|
סעיף 76 נתן הקיבוץ לחבר, על פי בקשתו, חופשה מיוחדת (כגון: שנת חופש) ביישוב הקיבוצי או מחוץ לתחום הישוב הקיבוצי, חייב החבר לקיים את התנאים שנקבעו בהחלטה שלפיה ניתנה לו חופשה זו, וכפוף לתנאים אלה רשאי החבר תוך אותה תקופה לעבוד ולהשתכר לחשבונו או לקבל הספקת צרכי קיומו ממקורות אחרים וכן לנהוג אורח חיים מתאים לנסיבות המצב אך הוראות הסעיפים 52-57 יחולו על אותו חבר בכל מקרה. ניתנה לחבר חופשה מיוחדת לא יהיה החבר זכאי לצבירת זכויות וותק מכל סוג שהוא, יהיה זכאי להצביע באסיפה הכללית או בכל צורת הצבעה אחרת ולא יכלל במניין החברים לצורך בחינת תוצאות ההצבעה. האמור לא יחול לגבי החלטה בעניין הכרוך בשינוי זכויות בנכסי הקיבוץ. |
סעיף 76 מבלי לפגוע באמור בסעיף 4 לעיל רשאי הקיבוץ לפעול כלהלן: א. (1) לאשר לחבר תקופת חופשה מיוחדת מחוץ לקיבוץ ובמקרים מיוחדים גם בתחומי הקיבוץ לתקופה מוגדרת תוך ניתוק כלכלי מן הקיבוץ. (2) הקיבוץ רשאי לאשר לחבר תקופת מגורים מחוץ לקיבוץ ללא ניתוק כלכלי. ב. תקופת המגורים מחוץ לקיבוץ בכל אחת מהחלופות של סעיף א' לעיל לא תעלה על חמש שנים. ג. תקופת ההסדרים בסעיף א'(1) אינה נחשבת לצורך צבירת הותק של החבר בקיבוץ או למקרה של הפסקת חברותו. ד. הקיבוץ רשאי לקבל חבר לקיבוץ במעמד של "חבר בעצמאות כלכלית" כמשמעותו בתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש), התשס"ו-2005 גובה התשלומים הנדרשים מחבר כזה יקבע בהחלטות האסיפה ו/או בהסכם עם החבר על פי העניין. כמו כן יחולו ההוראות הבאות: 1. הקיבוץ רשאי לסכם בכתב עם חבר בעצמאות כלכלית כי החבר יכול שלא למסור את כל הכנסותיו לקיבוץ ובשל כך לא יהיה זכאי לסיפוק צרכיו בידי קיבוץ, ובלבד שהוא תורם לקיומה של הערבות ההדדית בסכומים ובשיעורים שקבע הקיבוץ (להלן – חבר בעצמאות כלכלית); 2. הסכומים או השיעורים כאמור בס"ק (1) יכול שיהיו נמוכים יותר מהסכומים או השיעורים שמפרישים חברים שאינם חברים בעצמאות כלכלית, ובלבד שאם נקבע סכום או שיעור נמוך כאמור, לא יהיה החבר בעצמאות כלכלית זכאי להשתתף בנכסי הקיבוץ או בהכנסותיו, אלא באופן יחסי לשיעור השתתפותו בערבות ההדדית לעומת חברי קיבוץ שאינם חברים בעצמאות כלכלית. 3. שינוי מעמד החבר מחבר בעצמאות כלכלית לחבר שאינו בעצמאות כלכלית מחייב אישור מזכירות. 4. הקיבוץ רשאי להחליט כי חבר בעצמאות כלכלית לא יהא זכאי לכל חלק בנכסי הקיבוץ, הקיימים במועד הצטרפותו לרבות כל רווח, דיבידנד, או כל תשואה אחרת הנובעת ישירות מהם. 5. הקיבוץ רשאי לדרוש מחבר המצטרף כאמור לרכוש מניה או יחידת השתתפות בהון תאגידים שהוקמו או יוקמו על ידי הקיבוץ, בתנאי שהוא משתתף בערבות ההדדית, וזאת באופן יחסי למידת השתתפותו.
|
|
סעיף 77 א. זכויות לפנסיה ו/או זכויות מסוג אחר אשר נצברו על שמו על ידי הקיבוץ בהתחשבנות לפי דמי העזיבה על פי כל דין. ב. דמי העזיבה על פי כל דין או זכויות בקופת גמל אשר נצברו על שמו על ידי הקיבוץ, הגבוה מביניהם. ג. קיים הסכם בכתב בין הקיבוץ ובין החבר או החלטת הקיבוץ בדבר החזרת נכסים או כספים שמסר החבר לקיבוץ עם הצטרפותו לקיבוץ או בזמן חברותו בו, ינהגו בו בהתאם להסכם או בהתאם להחלטה.
|
סעיף 77 נפסקה חברותו של החבר בקיבוץ מסיבה כלשהי, למעט עקב פטירה, זכאי החבר לשעבר לדמי עזיבה וקצבה בסכומים ובמועדים שנקבעו או יקבעו על פי דין - בקיזוז כל סכום שהחבר או בן זוגו חייבים לקיבוץ ומבלי שיהא בכך כדי למנוע מהקיבוץ גבייה של יתרת חוב. בהתאם להוראות הדין הקיבוץ רשאי לשלם את דמי העזיבה בפריסת תשלומים צמודי מדד בהתאם למצבו הכלכלי. (עד 30 תשלומים נכון למועד אישור תיקון תקנון זה). מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל יחולו ההוראות הבאות: א. הקיבוץ רשאי לנכות זכויות שנצברו בגין עבודת החבר בקיבוץ בתקופת חברותו בקיבוץ תוך צבירת הוותק ,ובכלל זה סכומים שנצברו ונפדו שלא בהסכמה מפורשת של הקיבוץ, מדמי העזיבה ו/או הקצבה של החבר או מכל זכות אחרת המוענקת לחברים על ידי הקיבוץ. עם הפסקת חברותם. ב. שנות החברות שחלפו מיום השינוי, לא יבואו במניין הוותק לצורך הזכאות לדמי עזיבה וקצבה על פי הדין. ג. הזכות לקבלת דמי עזיבה מותנית ביציאתו של החבר את מקרקעי הקיבוץ ומגוריו מחוצה לו דרך קבע – אלא אם החליט הקיבוץ אחרת. ד. הקיבוץ רשאי לפעול כאמור בסעיף 44 לעיל בעניין קיזוז או ויתור כאמור שם. ה. נפסקה חברותו של החבר בקיבוץ טרם העברת זכויות אל החבר כאמור בסעיף 44 (א)(1) – לא יהא זכאי לקבל דמי עזיבה מן הקיבוץ אלא אם חתם על המסמכים הנדרשים לצורך ויתור על זכויות הנובעות מרישום שמו כזכאי להעברת זכויות ברישומי מנהל מקרקעי ישראל. ו. הזכות לשיוך דירה תפקע עם הפסקת חברותו של החבר למעט עקב פטירה – אם טרם מומשה בפועל טרם הפסקת החברות. |
|
סעיף 78 א. נפסקה חברותו של חבר בקיבוץ מסיבה כלשהי, רשאי הקיבוץ לעכב, לנכות ולקזז מכל התחייבות שיש לו כלפי העוזב, על פי כל דין, את התחייבויות העוזב כלפיו, לרבות התחייבויות נמשכות. ב. נפסקה חברותו של חבר בקיבוץ מסיבה כלשהי, ונשאר בן זוגו או בן זוגו לשעבר, חבר הקיבוץ, רשאי אותו בן זוג להחזיק את ילדיהם בקיבוץ בזכותו הוא. האמור לא יפגע בזכותו של הקיבוץ לתבוע מבן הזוג שנפסקה חברותו את השתתפותו בהחזקת הילדים על-פי כל דין ועל־פי תקנון זה, וכן לדרוש מבן הזוג או בן הזוג לשעבר, שנשאר חבר הקיבוץ, כי יתבע מאותו עוזב, בין במו״מ ובין בתביעה משפטית, את השתתפותו של אותו עוזב בהחזקת הילדים ואת העברת דמי ההשתתפות האלה לקיבוץ. |
סעיף 78 בוטל. |
|
סעיף 79 נמחק. |
סעיף 79 ללא שינוי/ חבר קיבוץ רשאי לפנות למוסדות התנועה שנקבעו לכך בערר על החלטת הקיבוץ, באותם עניינים שהתנועה החליטה לגביהם לטפל בעררים של חברי קיבוץ, לרבות ערעור של חבר על החלטת הקיבוץ להוציאו מהקיבוץ, בין על פי החלטה כללית ובין על פי החלטה מיוחדת. סדרי הדיון בכל הנוגע לעררים אלה יהיו כפי שהתנועה תקבע. על פי בקשת מוסדות התנועה הנוגעים בדבר ידון הקיבוץ ויחליט מחדש בעניין שנדון בהחלטתו הקודמת ושמוסדות התנועה טיפלו בו כאמור, בין בנוכחות בא כוח התנועה ובין בהיעדרו. |
|
סעיף 80 הקיבוץ רשאי לקבל הורה או קרוב אחר של חבר הקיבוץ, לגור בקיבוץ באופן זמני או מתמשך, והכל על פי כללים והסדרים שיקבעו ויאושרו בהחלטת אסיפה. |
סעיף 80 הקיבוץ רשאי לקבל למגורים בקיבוץ, הורה, בן זוג או קרוב אחר של החבר לרבות בנים בגירים התלויים בחבר בהתאם להחלטות הקיבוץ בנושא זה. הקיבוץ לא יקבל למגורים כאמור מי שלא יחתום על הסכם מתאים בנוסח שקבע הקיבוץ ושהחבר צד לו. הקיבוץ יראה בחבר אחראי לחיובי קרובו. לעניין בנים בגירים התלויים בחבר יחולו הוראות התקנות. |
|
סעיף 81 נמחק. |
סעיף 81 בוטל. |
|
סעיף 82 נמחק. |
סעיף 82 בוטל. |
|
סעיף 83 נמחק. |
סעיף 83 בוטל. |
|
סעיף 84 נמחק. |
סעיף 84 בוטל. |
|
סעיף 85 נמחק. |
סעיף 85 בוטל. |
|
סעיף 86 האסיפה הכללית היא הרשות העליונה של הקיבוץ והיא רשאית להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרות הקיבוץ וסמכויותיו ושאינו מתנגד ליסודות הקיבוץ. |
סעיף 86 האסיפה היא הרשות העליונה של הקיבוץ והיא רשאית להחליט בכל עניין שהוא בתחום מטרות הקיבוץ וסמכויותיו. (להלן ולעיל: "האסיפה") |
|
סעיף 87 האסיפה הכללית השנתית תתכנס ותפעל בהתאם להוראות הכלולות בחוק. מבלי לפגוע באמור, רשאית כל אסיפה כללית לדון ולהחליט גם בעניינים שהם בסמכויותיה של אסיפה כללית שנתית, כולם או מקצתם. |
סעיף 87 האסיפה השנתית תתכנס ותפעל בהתאם להוראות הקבועות בדין. מבלי לפגוע באמור, רשאית כל אסיפה לדון ולהחליט גם בעניינים שהם בסמכויותיה של אסיפה שנתית, כולם או מקצתם. |
|
סעיף 88 א. האסיפה הכללית תבחר את כל אלה: 1. חברי מזכירות, ועדת ביקרות ומועצה מבין מי שהם חברי הקיבוץ; 2. בעלי תפקידים וחברי ועדות אחרות בין ממי שהינם חברי הקיבוץ ובין מאחרים. ב. האסיפה מוסמכת לקבוע את סמכויות בעלי התפקידים והרשויות הנבחרות וכן לקבוע משך זמן כהונתם ולהביא לידי סיום בכל עת, למעט העברת סמכויות השמורות על פי החוק או לפי תקנון זה לאסיפה הכללית או לכל רשות אחרת בקיבוץ. |
סעיף 88 האסיפה תבחר מזכירות וכן רשאית לבחור רשויות או ועדות אחרות לרבות וועדות משנה מזכירות ונושאי תפקידים אחרים ולקבוע את סמכויותיהם ותפקידיהם, למעט העברת סמכויות השמורות על פי החוק או לפי תקנון זה לאסיפה. כמו כן רשאית האסיפה לקבוע כי ועדות או נושאי תפקידים מסוימים ימונו על ידי המזכירות למעט העברת סמכויות השמורות על פי החוק או לפי תקנון זה לאסיפה.
|
|
סעיף 89 המזכירות רשאית לכנס בכל עת אסיפה כללית, והיא חייבת לעשות כך על פי דרישה של לא פחות מ-10% ממספר כלל חברי הקיבוץ, תוך 30 יום מקבלת דרישה כזו לשם דיון בעניין שצוין באותה דרישה. |
סעיף 89 המזכירות, רשאית לכנס בכל עת אסיפה, והיא חייבת לעשות כן על פי דרישה של לא פחות מ-20% ממספר חברי הקיבוץ, תוך 30 יום מקבלת דרישה כזו לשם דיון בעניין שצוין באותה דרישה. דרישה כאמור אינה יכולה להוות עילה לקיום דיון חוזר אלא אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 111א. |
|
סעיף 90 המזכירות תפרסם הודעה בדבר כינוס אסיפה כללית על לוח המודעות שנקבע למטרה זו במקום ציבורי בתחומי הישוב הקיבוצי, לא פחות מ-72 שעות לפני האסיפה. בהודעה יפורטו: מועד האסיפה, מקום כינוסה וסדר היום המוצע. בכפוף ליתר הוראות תקנון זה, אין חובה לשלוח הזמנות אישיות לחברים או לפרסם את ההודעה בכל צורה נוספת. |
סעיף 90 המזכירות תפרסם על לוח המודעות או באמצעי פרסום אחר שנקבע לצורך זה או במקום ציבורי בתחום הקיבוץ הודעה בדבר כינוס אסיפה, לא פחות מ-72 שעות לפני מועד האסיפה. בהודעה יפורטו: מועד האסיפה, מקום כינוסה וסדר היום המוצע. למרות האמור לעיל למזכירות שמורה הסמכות לכנס אסיפה בהתראה קצרה יותר, במקרי חירום – ובלבד שינקטו אמצעים סבירים להודיע על כך לכלל החברים. |
|
סעיף 91 האסיפה הכללית תדון בעניינים הקבועים בסדר היום שפורסם על-ידי המזכירות והיא רשאית לשנות את סדר העניינים. |
סעיף 91 האסיפה תדון בעניינים הקבועים בסדר היום המוצע על-ידי המזכירות. האסיפה רשאית לשנות את סדר הדיון בעניינים הקבועים בסדר היום וכן להוריד עניין מסדר היום. אולם אינה רשאית לדון בעניין שלא עמד על סדר היום. |
|
סעיף 92 מזכיר הקיבוץ יכהן כיו"ר האסיפה הכללית, אלא אם החליטה האסיפה הכללית לבחור יו"ר אחר, בין לאסיפה מסוימת ובין דרך כלל. |
סעיף 92 המזכיר ישמש כיו"ר האסיפה אלא אם החליטה האסיפה לבחור יו"ר אחר, בין לאסיפה מסוימת ובין בדרך כלל. |
|
סעיף 93 האסיפה הכללית תקויים בכל מספר של חברים נוכחים. |
סעיף 93 האסיפה תקויים בכל מספר של חברים נוכחים.
|
|
סעיף 94 כל החלטה באסיפה כללית תתקבל ברוב דעות רגיל של המצביעים בעד ונגד, אלא אם על פי תקנון זה, או על פי החוק, נדרש רוב גדול יותר. |
סעיף 94 כל החלטה באסיפה תתקבל ברוב דעות של המצביעים בעד ונגד, אלא אם נקבע רוב גדול יותר מבין המצביעים על פי תקנון זה או על פי החלטת אסיפה שיוחדה לאותו עניין. או על פי הדין. |
|
סעיף 95 האסיפה הכללית רשאית לקבוע כי בענינים מסוימים שיפורטו באותה קביעה תתקבל החלטה ברוב מיוחד בלבד שיקבע באותה קביעה ושאינו קטן מהרוב הנדרש על פי תקנון זה או על פי החוק להחלטה באותם עניינים. קביעה כאמור אינה ניתנת לשינוי או לביטול ביחס לכל עניין מסוים הנכלל בה אלא בהחלטה שנתקבלה באותו רוב מיוחד הדרוש לקבלת החלטה באותו עניין מסוים על-פי אותה קביעה. כל עוד קביעה כאמור היא בתוקף לא תתקבל החלטה בענין מסוים הכלול בה, אלא ברוב מיוחד הקבוע באותה קביעה, אף אם לפי הוראות מפורשות של תקנון זה מספיק לאותו עניין רוב קטן מזה. |
סעיף 95 בוטל.
|
|
סעיף 96 א. ההצבעה תהיה בהרמת ידיים או בקלפי, בין באותה אסיפה ובין באסיפה כללית אחרת ובין שלא באסיפה בצורה שתיקבע. האסיפה הכללית רשאית להחליט כי הצבעה לעניין מסויים תהיה חשאית או תבוצע בין באופן שמי ובין באופן חשאי, בין באותה אסיפה ובין באסיפה כללית אחרת ובין שלא באסיפה בצורה שתיקבע. לעניין הוראות תקנון זה דין הצבעה שבוצעה בקלפי או החלטה שנתקבלה בקלפי, כדין הצבעה שבוצעה או החלטה שנתקבלה באסיפה כללית, ובלבד שתוצאות ההצבעה נתפרסמו בבטאון הקיבוץ, או על לוח המודעות של הקיבוץ ונרשמו בפרוטוקול. תוקפה של החלטה שהתקבלה הוא מיום פירסומה. ב. נתקבלה החלטה בעניין כלשהו בקלפי, תהא ההצבעה באותו עניין לרבות שינוי ו/או ביטולו גם היא בקלפי. |
סעיף 96 ההצבעה באסיפה תהיה בהרמת יד או בקלפי, בין באותה אסיפה ובין באסיפה אחרת ובין שלא באסיפה בצורה שתקבע האסיפה. האסיפה רשאית להחליט כי הצבעה לעניין מסוים תהיה חשאית.
|
|
סעיף 96 א' א. הקיבוץ יקיים הצבעה בקלפי באותם עניינים עליהם החליטה האסיפה הכללית, בין באופן כללי ובין לעניין מסויים, או אם נדרש הדבר על ידי מספר החברים המינימלי הנדרש על פי החלטת האסיפה הכללית. ב. האסיפה הכללית תבחר, מעת לעת, ועדת קלפי בת שלושה חברים או יותר ותקבע את סמכויותיה ונוהלי עבודתה ג. תפקידי ועדת קלפי יהיו: 1. פיקוח על סדרי ההצבעה. 2. ספירת הקולות. ד. ההצבעה בקלפי תתקיים ברציפות ביום קיום ההצבעה. אולם, רשאית ועדת הקלפי להחליט כי ההצבעה תארך יומים ובלבד שתחליט על פעולות אשר יבטיחו את מהימנות תוצאות ההצבעה. ה. אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכותו של כל חבר להצביע בכתב במועדי ההצבעה בקלפי אף אם אינו נוכח והכל בהתאם להסדרים ונוהלים שיקבעו על ידי האסיפה הכללית.
|
סעיף 96 א' א. על פי החלטות האסיפה, בין דרך כלל ובין לעניין מסוים – תתקיים הצבעת האסיפה בקלפי הפתוחה לכלל חברי הקיבוץ – בין אם השתתפו באסיפה עצמה ובין אם לאו.ב. דין הצבעה או החלטה שבוצעה ונתקבלה בקלפי כדין החלטה שנתקבלה באסיפה ובלבד שתוצאות ההצבעה נרשמו בפרוטוקול ונתפרסמו על לוח המודעות של הקיבוץ או בדפי מידע של הקיבוץ. תקפה של החלטה שנתקבלה בקלפי הוא מיום פרסומה.ג. האסיפה תבחר, מעת לעת, ועדת קלפי מתמדת ותקבע את תפקידיה, סמכויותיה ונהלי עבודתה.ד. תפקידי ועדת הקלפי יהיו בין השאר: פיקוח על סדרי ההצבעה והבטחת חשאיותה, ספירת הקולות, עריכת פרוטוקול ההצבעה ופרסום התוצאות.ה. בעת ספירת הקלפי יהיו נוכחים לפחות שניים מחברי ועדת הקלפי, או חבר הוועדה וחבר נוסף שמינתה הועדה לעניין זה.ו. במניין קולות המצביעים יובאו בחשבון רק קולות המצביעים "הן" או "לאו".ז. המזכירות או המזכיר יקבעו את ניסוח פתקי ההצבעה בהתאם להצעת ההחלטה שנדונה באסיפה.ח. אם לא הוגדרו הנושאים הבאים כחלק מסמכות ו. הקלפי, הרי שהמזכירות תקבע את משך ההצבעה ומועדיה בכל מקרה ומקרה תהיה אחראית על פרסום התוצאות.ט. המזכירות רשאית לקבוע נהלי הצבעה, בין דרך כלל, בין לסוגי הצבעות מסוימים ובין לעניין מסוים – ובלבד שיובטח טוהר ההצבעה וחשאיותה.י. הוראות סעיף זה יחולו בכל ההצבעות, לרבות בהצבעה בבחירות לרשויות האגודה ויבואו יחד עם הוראות סעיף 96 ב' להלן, במקום הוראות תקנות 56-42 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) תשל"ה-1975, כאמור בתקנה 41 לתקנות הנ"ל. |
|
סעיף 96 ב' לא קיים.
|
סעיף 96 ב' א. בחירות למזכירות ולוועדת הבקורת יערכו בכל מקרה בקלפי כאמור בסעיף 96 א (1). ב. בחירת והצגת מועמדים למזכירות תעשה על ידי הגוף שיוסמך לעניין זה, אולם כל חבר רשאי להציע עצמו או חבר אחר לתפקיד כלשה ובלבד שתמכו בהצגת מועמדותו לא פחות מ- 10% מכלל חברי הקיבוץ. ג. במקרה בו יעמוד לבחירה מועמד יחיד או מספר מועמדים כמספר המקומות ברשות הנבחרת – תתאפשר הצבעה "בעד" ו"נגד" כל אחד מהם. ד. בכל מקרה אחר מלבד אלו המנויים בסעיף קטן (ג) לעיל - ההצבעה בבחירות תהא הצבעה "בעד" בלבד עבור כל מועמד וכן תתאפשר הצבעה "נגד כל המועמדים". ה. בבחירות לרשות שיש בה מספר חברים וחלק מן המועמדים קיבלו מספר זהה של קולות – תערך הגרלה – אלא אם ביקש מי מהם לקיים סיבוב הצבעה נוסף. נוצר שוויון נוסף – תערך הגרלה בלבד. ו. במקרה שיש שני מועמדים או יותר לתפקיד אחד או למקום מסויים ברשות הנבחרת, רשאית האסיפה לקבוע רוב מינימלי מבין המצביעים כתנאי לבחירה. לא קיבל אף מועמד את הרוב הנדרש – יערך סיבוב נוסף בין שני הראשונים. ז. מועמד שהוא חבר ועדת הקלפי לא יכהן בה בעת הבחירות בהן הוא משתתף. ח. מעבר להוראות הקבועות בסעיף זה, ההצבעה בקלפי בבחירות תתנהל בהתאם לאמור בסעיף 96 א' לעיל ובהחלטות שיתקבלו מכוחו באסיפה ובמזכירות.
|
|
סעיף 97 לכל חבר תהיה זכות דעה אחת בלבד בכל צורת הצבעה. בכפוף להוראות כל דין, רשאי חבר הקיבוץ לייפות בכתב ובחתימתו את כוחו של חבר אחר להצביע בשמו ובמקומו באחד מהמקרים האלה: א. אם החבר נמצא מחוץ לישראל; ב. אם מיופה הכח הוא בן זוגו. |
סעיף 97 לכל חבר תהיה זכות דעה אחת בלבד בכל צורת הצבעה.
|
|
סעיף 98 באסיפה הכללית יירשם פרוטוקול על ידי יו"ר האסיפה או על ידי חבר שימונה למטרה זו על ידי יו"ר האסיפה. הפרוטוקול ייחתם על ידי יו"ר האסיפה. |
סעיף 98 באסיפה יירשם פרוטוקול על ידי יו"ר האסיפה או על ידי חבר שימונה למטרה זו על ידי יו"ר האסיפה. הפרוטוקול ייחתם על ידי יו"ר האסיפה ומזכיר האסיפה. |
|
סעיף 99 נמחק. |
סעיף 99 א. משפורסמה ברבים החלטה או הנחייה של התנועה הדורשת אימוץ על ידי הקיבוץ לפי תקנון זה, רשאי כל חבר לתבוע דיון בהחלטה או בהנחיה האמורה באסיפה, נתבע דיון בהחלטה או בהנחיה כאמור באסיפה, תקבע האסיפה את עמדתה ביחס לאותה החלטה או הנחייה. ב. כל החלטה של התנועה בעבר שלא אומצה על ידי הקיבוץ על דרך החלטה באסיפה בטלה ומבוטלת ואינה מהווה עוד חלק מהחלטות הקיבוץ או תקנון זה. למען הסר ספק אין באמור לעיל כדי לפגוע בנהגים שהשתרשו עקב אימוץ הנחיות או המלצות של התנועה כאמור.
|
|
סעיף 99א' החליט הקיבוץ על הקמת מועצה יחולו ההוראות הבאות: א. הקיבוץ רשאי לבחור מבין חברי הקיבוץ 20-30 חברים להיות חברי המועצה ולקבוע את נוהלי עבודתה. המועצה תיבחר על ידי האסיפה הכללית לתקופה של שנתיים וחבריה יוכלו לחזור ולהיבחר. ב. סמכויות המועצה הן הסמכויות המוקנות לאסיפה הכללית על פי דין ותקנון זה, למעט סמכויות שהוענקו במפורש לאסיפה הכללית על פי דין או בתקנון זה. בעניינים המפורטים להלן תישאר הסמכות בידי האסיפה הכללית: 1. בחירת חברי המועצה, מזכירות ובעלי תפקידים מרכזיים בקיבוץ ובתאגידים שבשליטתו או בבעלותו; 2. תיקון תקנון הקיבוץ; 3. קביעת נוהלי עבודת המועצה ופרסום החלטותיה ונוהל ערעורים כללי; 4. קבלה לחברות בקיבוץ, הוצאת חבר מהקיבוץ; 5. הפסקת חברות הקיבוץ באגודות שיתופיות אחרות; 6. קבלת החלטה בדבר פירוק הקיבוץ; 7. אישור תוכנית המשק; 8. שינוי מבנה התיאגוד של הקיבוץ ותאגידיו; 9. כל פעולה בנכסי הקיבוץ שאינה במהלך העסקים הרגיל; 10. כל עניין או נושא שהאסיפה הכללית החליטה כך לגביו מעת לעת. ג. בישיבות המועצה יתנהל פרוטוקול שייחתם ע"י יו"ר הישיבה. הפרוטוקול יפורסם ויובא לידיעת חברי הקיבוץ בדרך שתיקבע. ד. נוהל ערעור על החלטת המועצה יקבע על ידי האסיפה הכללית, ובלבד שבכל מקרה יהיו 10% מכלל החברים רשאים להביא את ערעורם על החלטות המועצה בפני האסיפה הכללית. זו תשמש דרגת דיון סופית בערעור המובא בפניה, כאמור. ה. חבר המועצה יפסיק לכהן בתפקידו: 1. אם שוחרר מתפקידו על פי בקשתו על ידי המועצה או על פי החלטת האסיפה. 2. אם לא השתתף ב-6 ישיבות מועצה בשנה או אם לא השתתף בשלוש ישיבות מועצה רצופות, מכל סיבה שהיא. 3. אם נפסקה חברותו בקיבוץ מסיבה כלשהי. |
סעיף 99א' בוטל. |
|
סעיף 100 וועד ההנהלה של הקיבוץ הינו מזכירות הקיבוץ. |
סעיף 100 מספר חברי המזכירות יהיה כפי שהאסיפה תקבע מפעם לפעם. החלטה על מספר חברי המזכירות תתקבל לפני בחירת המזכירות. קיבל הקיבוץ החלטה כללית בדבר מספר חברי המזכירות, תחול החלטה זו ולא תידרש החלטה לפני בחירות. |
|
סעיף 101 מזכיר הקיבוץ יהיה חבר מזכירות ויו"ר שלה בתוקף תפקידו. |
סעיף 101 בוטל. |
|
סעיף 102 האסיפה הכללית תבחר את חברי המזכירות ותקבע את מספרם ותקופת כהונתם לשלוש שנים. חברי המזכירות יוכלו לחזור ולהיבחר. רשאית האסיפה לבחור את חברי המזכירות באופן שבכל שנה יתחלפו חלק מחברי המזכירות. במועד אישור החברים המחליפים תאושרר המשך כהונת החברים שאינם מסיימים. |
סעיף 102 המזכירות תבחר על ידי האסיפה לתקופה של 3 שנים. האסיפה רשאית לבחור את המזכיר בהצבעה נפרדת. תקופת הכהונה תיכנס לתוקפה ממועד הבחירות הבאות לאחר אישור התקנון על ידי רשם האגודות השיתופיות.
|
|
סעיף 103 המזכירות תמשיך למלא את תפקידיה כל עוד לא נבחרה מזכירות אחרת על-ידי האסיפה הכללית, וסמכויותיה לא תיפגענה גם אם פסקה כהונתם של חבר או חברים שלה, מבלי שנבחר חבר אחר או חברים אחרים במקומם. האמור אינו בא לשחרר מהחובה המוטלת על-פי הוראות סעיף 102. |
סעיף 103 בוטל.
|
|
סעיף 104 חבר המזכירות יפסיק לכהן בתפקידו – א. אם שוחרר מתפקידו על ידי האסיפה הכללית. ב. אם נפסקה חברותו בקיבוץ מסיבה כלשהי. ג. אם לא השתתף בשש ישיבות מזכירות בשנה, או שלוש ישיבות רצופות, מכל סיבה שהיא. |
סעיף 104 חבר המזכירות יפסיק לכהן בתפקידו – ד. עם התפטרותו מהמזכירות. ה. אם נפסקה חברותו בקיבוץ מסיבה כלשהי. ו. בהתאם להוראות שבדין. |
|
סעיף 105 המזכירות תתכנס לפי הצורך, ולפחות אחת לחודש לפי הסדרים שקבעה לעצמה או על פי הזמנת מזכיר הקיבוץ. |
סעיף 105 המזכירות תתכנס לפי הצורך, לפי הסדרים שקבע לעצמו או על פי הזמנת המזכיר. |
|
סעיף 106 המזכירות תקבע לעצמה את סדרי עבודתה. מזכירות הקיבוץ מחויבת לנהל את פנקסי הקיבוץ וספריו בהתאם לדרישות החוק לרבות פנקס החברים של הקיבוץ ורישום הערה מתאימה בפנקס זה, אם נתמלאו התנאים המפורטים בסעיפים הקטנים (ב) ו- (ג) של סעיף 35. |
סעיף 106 בוטל. |
|
סעיף 106א' האסיפה תגדיר ותקבע אפשרות פתיחת הדיונים בוועדות השונות לכלל החברים ותקבע נהלים לכך. |
סעיף 106א' האסיפה תגדיר ותקבע אפשרות פתיחת הדיונים בוועדות השונות לכלל החברים ותקבע נהלים לכך. |
|
סעיף 107 המזכירות תחליט בכל עניין ברוב דעות חבריה המצביעים. לכל חבר מזכירות תהיה זכות דעה אחת. מניין חוקי לישיבות המזכירות הוא רוב חבריה. |
סעיף 107 המזכירות תחליט בכל עניין ברוב דעות חבריה המצביעים. לכל חבר מזכירות תהיה זכות דעה אחת. |
|
סעיף 108 בישיבות המזכירות יתנהל פרוטוקול וייחתם על ידי מזכיר הקיבוץ, ובהיעדרו על ידי חבר אחר של המזכירות. |
סעיף 108 בישיבות המזכירות יתנהל פרוטוקול וייחתם על ידי המזכיר, ובהיעדרו על ידי חבר אחר של המזכירות, כפי שהמזכירות תקבע. |
|
סעיף 109 זכויות החתימה בשם הקיבוץ, אשר יחייבו את הקיבוץ לכל דבר ועניין, יהיו כפי שייקבעו מפעם לפעם על ידי המזכירות. |
סעיף 109 בכפוף לדין, זכויות החתימה בשם הקיבוץ, אשר יחייבו את הקיבוץ לכל דבר ועניין, יהיו כפי שייקבעו מפעם לפעם על ידי המזכירות או על ידי ועדות המשנה שלו. |
|
סעיף 110 כפוף לתפקידים ולסמכויות החלטה וביצוע שנמסרו על ידי האסיפה הכללית למועצה, וועדות, רשויות ונושאי תפקידים אחרים, מתפקידיה של המזכירות לנהל את ענייני הקיבוץ בתחום מטרותיו וסמכויותיו, ולבצע את החלטות האסיפות הכלליות והחלטות כל רשות אחרת של הקיבוץ, שהוסמכה על ידי אסיפה כללית לקבל החלטות המחייבות את הקיבוץ. למטרה זו מוסמכת המזכירות להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקיבוץ, פרט לאותן הסמכויות השמורות במפורש לאסיפה הכללית, או לרשויות אחרות שנתמנו על פי החלטת האסיפה הכללית, בין על פי החוק ובין על פי תקנון זה, ובין על פי כל החלטה של אסיפה כללית. |
סעיף 110 כפוף לתפקידים ולסמכויות החלטה וביצוע שנמסרו על ידי האסיפה לוועדות, רשויות ונושאי תפקידים אחרים, מתפקידה של המזכירות לנהל את ענייני הקיבוץ בתחום מטרותיה וסמכויותיה, ולבצע את החלטות האסיפות הכלליות והחלטות כל רשות אחרת של הקיבוץ, שהוסמכה על ידי אסיפה לקבל החלטות המחייבות את הקיבוץ. למטרה זו מוסמכת המזכירות להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקיבוץ, פרט לאותן הסמכויות השמורות במפורש לאסיפה, או לרשויות אחרות שנתמנו על פי החלטת האסיפה, בין על פי החוק ובין על פי תקנון זה, ובין על פי כל החלטה של אסיפה. כל גוף שנבחר ולא נקבע כי הוא כפוף ישירות לאסיפה הרי שהוא כפוף למזכירות.
|
|
סעיף 110א. החליט הקיבוץ על הקמתה של ועדת ביקורת יהיה מספר חבריה ומשך כהונתם כפי שתקבע האסיפה הכללית בהתאמה לתקופת כהונת רשויות האגודה האחרות. ועדת הביקורת תבטיח קיום נהלים תקינים ושמירתם. ועדת הביקורת תפעל על פי יוזמתה או ביוזמת האסיפה הכללית או המזכירות ותהיה מחוייבת במסירת דו"ח פעולותיה לאסיפה הכללית, כפי שזו תקבע מעת לעת. |
סעיף 110א. המזכירות רשאית למנות ועדות משנה, להאציל להן מסמכויותיו ולקבוע את חלוקת הסמכויות ביניהן. במקרה של ספק ביחס לגדרה של סמכות מסוימת – תכריע מליאת המזכירות.
|
|
סעיף 110ב. ועדת הביקורת תמנה מבקר פנים שאינו חבר הקיבוץ או בעל עניין אחר בקיבוץ או באיזה מפעילותיו והינו בעל הכשרה מקצועית מתאימה לפעילות השוטפת של הביקורת. המבקר יגיש דוחות הביקורת לועדת הביקורת. |
סעיף 110ב. למען הסר ספק, סמכויות המזכירות לא יפגעו רק בשל העובדה שכינויו דרך כלל או לעניין מסוים יהא שונה. |
|
סעיף 111 לחבר הקיבוץ זכות ערעור על החלטות הרשויות המוסמכות של הקיבוץ. נוהל העירעורים ודרכי שמיעתם, לרבות קביעת המוסדות שישמעו ערעורים אלה, ייקבעו על-ידי האסיפה הכללית, ובלבד שבכל מקרה יהיה החבר רשאי, אם לא בא על סיפוקו בדרגות הערעור השונות, להביא את ערעורו בפני האסיפה הכללית. האסיפה הכללית תשמש דרגת דיון סופית הן בערעור המובא בפניה והן בכל עניין המובא להחלטתה כדרגה ראשונה, אולם האסיפה הכללית רשאית להתיר דיון חוזר בפניה ולקבוע כללים ונוהל בקשר לעניינים ולנסיבות שבהם יישמע דיון חוזר, כאמור. הוגש ערעור, או נקבע דיון חוזר כאמור, יעוכב ביצוע ההחלטה, שעליה מערערים, אלא אם החליטה האסיפה הכללית אחרת בהחלטה כללית לעניינים מסויימים, או בהחלטה מיוחדת לעניין הנדון. האמור לא יפגע בהוראות סעיף 91. האסיפה הכללית תקבע הסדרים וכללים בדבר ערעורים כאמור לרבות תכיפות הטיפול בהם בהתחשב בעניין נשוא הערעורים. |
סעיף 111 לחבר זכות ערעור על החלטות הרשויות המוסמכות של הקיבוץ. נוהל העירעורים ודרכי שמיעתם, לרבות קביעת המוסדות שישמעו ערעורים אלה, ייקבעו על-ידי האסיפה, ובלבד שבכל מקרה יהיה החבר רשאי, אם לא בא על סיפוקו בדרגות הערעור השונות, להביא את ערעורו בפני האסיפה . האסיפה רשאית לקבוע מסלול ערעור לטיפול בנושאים אישיים של החברים שהאסיפה לא תוכל להתערב בו. בחר החבר במסלול זה, ימוצה הערעור בהתאם לו. האסיפה תשמש דרגת דיון סופית הן בערעור המובא בפניה והן בכל עניין המובא להחלטתה כדרגה ראשונה, אולם האסיפה רשאית להתיר דיון חוזר בפניה כמפורט להלן. הוגש ערעור, או נקבע דיון חוזר כאמור, יעוכב ביצוע ההחלטה, שעליה מערערים, אלא אם החליטה האסיפה אחרת בהחלטה לעניינים מסויימים, או בהחלטה מיוחדת לעניין הנדון. |
|
סעיף 111א לא קיים. |
סעיף 111א האסיפה תקיים דיון חוזר בהצעת החלטה או בעניין שנדון בה רק בהתקיים אחד או יותר מן התנאים הבאים: א. הוגשה בקשה חתומה בידי 30% מחברי הקיבוץ. ב. התקבלה החלטה על כך במזכירות ברוב של 75%. האחריות לקיומו של דיון חוזר והחלטה לגבי קיומם או אי קיומם של התנאים לקיומו היא על המזכירות שתביא את העניין בפני האסיפה במקרה שחבר יערער על קביעת המזכירות. למרות האמור בסעיף 89 לעיל, מובהר כי אחר שחלף מועד הערעור על החלטת רשות מרשויות הקיבוץ, על פי נוהל הערעורים, לא יהא החבר רשאי להביא את העניין בפני האסיפה אלא על פי נוהל הדיון החוזר שלעיל. |
|
סעיף 112 כל סכסוך בין חברי הקיבוץ יימסר לבירור ולהכרעה למזכירות או לרשות אחרת שהוסמכה לכך על ידי האסיפה הכללית או על ידי המזכירות. לחבר זכות ערעור על הכרעה שנתקבלה, כאמור, כזכותו לערעור על החלטות הרשויות המוסמכות של הקיבוץ לפי סעיף 111. |
סעיף 112 בוטל. |
|
סעיף 113 א. כל סכסוך שבין הקיבוץ ובין חבר הקיבוץ או בין הקיבוץ לבין חבר לשעבר של הקיבוץ, הנובע מחברותו בקיבוץ או הקשור בכך, אשר לא יושב לפי סעיף 111 לתקנון, יבורר בהליך גישור ופישור. לא צלח הליך הגישור, יימסר הסכסוך להכרעת בורר שזהותו תקבע בהסכמה בין שני הצדדים. לא הושגה הסכמה כזו, יימסר הסכסוך למוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית. דין הוראה זו כדין הסכם בוררות שנחתם כחוק על ידי הקיבוץ ועל ידי החבר או החבר לשעבר של הקיבוץ. הוראות תקנון זה תחייבנה בכל גישור, פישור, בירור או בוררות כאמור. ב. האמור בסעיף זה לא ימנע מהקיבוץ ומחבר או חבר לשעבר, למסור את ההכרעה בסכסוך לבורר אשר ימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות על פי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות בהסכמת הצדדים. |
סעיף 113 ללא שינוי.
|
|
סעיף 114 א. הקיבוץ חבר ב"ניר שיתופי אגודה שיתופית ארצית להתישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ" (להלן: "ניר שיתופי"). |
סעיף 114 כל עוד לא הוחלט אחרת באסיפה, הקיבוץ חבר ב "ניר שיתופי אגודה שיתופית ארצית להתיישבות עובדים עבריים בישראל בע"מ" (להלן – "ניר שיתופי");
|
|
סעיף 115 שנת הכספים של הקיבוץ היא תקופה של שנים עשר חודשים המסתיימת ב-31 בדצמבר של כל שנה. |
סעיף 115 בוטל.
|
|
סעיף 116 הקיבוץ רשאי להחליט בדבר ביטול חברותו בתנועה על ידי כינוס אסיפה כללית שתתכנס במיוחד לדיון בביטול החברות כאמור, תחליט ברוב הקבוע בסעיף 118 על ביטול החברות ובלבד שמספר התומכים בביטול החברות לא יפחת ממחצית מספר חברי הקיבוץ. |
סעיף 116 הקיבוץ רשאי להחליט בדבר ביטול חברותו בתנועה באופן בו מתוקן תקנון זה.
|
|
סעיף 117 לשם מניעת ספקות: א. להחלטה שנתקבלה לפי סעיף 116 אין צורך בהסכמת התנועה. ב. הסמכויות הנתונות לתנועה לפי תקנון זה, למעט לפי סעיף 125, נפסקות עם ביטול חברותו של הקיבוץ בתנועה. |
סעיף 117 הסמכויות הנתונות לתנועה לפי תקנון זה, למעט לפי סעיף 125 להלן, נפסקות עם ביטול חברותו של הקיבוץ בתנועה. |
|
סעיף 118 א. הקיבוץ רשאי להחליט בדבר תיקונים או שינויים בתקנון זה אם נתקבלה על כך החלטה בה תמכו רוב חברי הקיבוץ, וניתנה הודעה בכתב על דבר התיקון לתנועה. ב. החלטות בדבר תיקון תקנון יתקבלו בקלפי. |
סעיף 118 הקיבוץ רשאי להחליט בדבר תיקונים או שינויים בתקנון זה אם נתקבלה על כך החלטה באופן הקבוע לעניין זה בתקנה 7 לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד) או כל דין שיחליף אותן. ובלבד שהצבעה באסיפה נדחית תתקיים בקלפי בהתאם לאמור בסעיף 96 א' לעיל ובהחלטות שיתקבלו מכוחו באסיפה ובמזכירות. הואיל וההצבעה בקלפי כאמור בסעיף 96 מהווה המשך האסיפה והצבעה בה – הרי שיראו במספר המצביעים כמספר הנוכחים באסיפה ביחס לדרישות התקנה כאמור לעיל. כן חלה על הקיבוץ חובה להיוועץ בתנועה בדבר התיקון. |
|
סעיף 119 כוחו של תקנון זה ככוחו של חוזה בין הקיבוץ לבין חבריו וכן בין הקיבוץ לבין התנועה לקיום הוראות התקנון על שינויו. |
סעיף 119 כוחו של תקנון זה ככוחו של חוזה בין הקיבוץ לבין חבריו, בין חבריו לבין עצמם וכן בין הקיבוץ לבין התנועה לקיום הוראות התקנון על שינויו. |
|
סעיף 120 א. התחייבויות הקיבוץ לחבריו על פי כל דין ועל פי תקנון זה לרבות התחייבויות לעת פירוק הקיבוץ, יובטחו בשיעבודים קבועים ושוטפים על נכסי הקיבוץ, על פי הוראות כל דין וכן על ידי יחוד נכסים לקרן המילואים הכל כפי שיקבע בהחלטות אסיפת החברים מעת לעת. ב. הקיבוץ יבטיח לחבריו זכויות שימוש בדירת מגורים אשר יועמדו לרשותם ולשימושם היחודי (להלן: "דירות קבע") וזאת עד אחרית ימיהם. הקצאת זכויות שימוש יחודיות בדירות הקבע תהא באופן שיוויוני סגודל ואיכות הדירה ובהתחשב בוותק החבר. |
סעיף 120 פחת מספר חברי הקיבוץ ל – 25 חברים או פחות מזה, הרי יוקנה לתנועה מעמד של חבר עם הסמכויות הבאות: א. למנות נציג שישתתף בכל האסיפות הכלליות של הקיבוץ ובכל ישיבות המזכירות של הקיבוץ. ב. לכהן, על ידי נציגה, כיושב ראש קבוע הן באסיפות של הקיבוץ והן בישיבות המזכירות של הקיבוץ. ג. להצביע, על ידי נציגה, באסיפות הכלליות ובישיבות המזכירות עם זכות דעה מונעת, כך שלא תתקבל החלטה באסיפה כללית או בישיבת מזכירות של הקיבוץ, אם הצביע נציג התנועה נגד קבלת ההחלטה. |
|
סעיף 121 נמחק. |
סעיף 121 התנועה רשאית להשהות את הפעלת הסמכויות הנתונות לה לפי סעיף 120 וכן להשעותן לתקופות זמן ולחזור להפעילן. החלה התנועה להשתמש בסמכויות הניתנות לה לפי סעיף 120, תיפסק זכותה להשתמש בסמכויות אלה באחד משני אלה: א. חזר ועלה מספר חברי הקיבוץ ל- 50 חבר או יותר מזה. ב. התמנה מפרק לקיבוץ. |
|
סעיף 122 נמחק. |
סעיף 122 בוטל. |
|
סעיף 123 הקיבוץ אינו מתפרק מרצון אלא אם הצביעו בעד החלטה לפרק את הקיבוץ שלושה רבעים מכלל חברי הקיבוץ. |
סעיף 123 הקיבוץ אינו מתפרק מרצון אלא אם הצביעו בעד החלטה לפרק את הקיבוץ שלושה רבעים מכלל חברי הקיבוץ ובלבד שניתן אישור בכתב של התנועה כי הקיבוץ התייעץ עימה בדבר ההחלטה על הפירוק. |
|
סעיף 124 עם פירוק הקיבוץ זכאי כל חבר הקיבוץ לאותן הזכויות המוקנות לחבר שנפסקה חברותו בקיבוץ, כמפורט בסעיף 77. |
סעיף 124 עם פירוק הקיבוץ זכאי כל חבר לאותן הזכויות המוקנות לחבר שנפסקה חברותו בקיבוץ, כמפורט בסעיף 77. |
|
סעיף 125 לאחר סילוק כל חובות הקיבוץ, מימוש זכויות החברים כאמור בסעיף 124, כיסוי הוצאות הפירוק, ולאחר שהקיבוץ קבע הסדר, באישורה בכתב של התנועה, אשר ידאג לסידורם של חברי הקיבוץ הנכים והוותיקים שאינם מסוגלים לפרנס עצמם, וכן של הקטינים היתומים שנותרו אחר מות חבר הקיבוץ ושל התלויים בחבר שמת, שנתמכו על ידי הקיבוץ עד לפירוקו, תחולק כל יתרת נכסי הקיבוץ בין כל חברי הקיבוץ במועד הפירוק באופן שייקבע בהחלטה שנתקבלה על ידי אסיפת החברים ברוב הקבוע לשינוי התקנון, תוך התחשבות בוותק של החברים. |
סעיף 125 לאחר סילוק כל חובות הקיבוץ, מימוש זכויות החברים כאמור בסעיף 124, כיסוי הוצאות הפירוק, ולאחר שהקיבוץ קבע הסדר, באישורה בכתב של התנועה, אשר ידאג, לסידורם של חברי הקיבוץ הנכים והפנסיונרים, שאינם מסוגלים לפרנס עצמם, וכן של הקטינים היתומים שנותרו אחר מות חבר הקיבוץ ושל התלויים בחבר הבגירים, שנתמכו על ידי הקיבוץ עד לפירוקו, תחולק כל יתרת נכסי הקיבוץ בין כל חברי הקיבוץ במועד הפירוק באופן שייקבע בהחלטה שנתקבלה על ידי שלושה רבעים מהחברים תוך התחשבות בותק של החברים. |
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!