הסדר תקציב קיבוץ גבע
הסדר תקציב קיבוץ גבע
כל המספרים בהסדר אינם סופיים וכפופים להתכנות כלכלית
1. מבוא
הסדר התקציב מהווה את ליבת מודל שינוי אורחות החיים בקיבוץ גבע. הסדר זה מבטא את העיקרון של המשך חיים בצוותא זה לצד זה. מצד אחד, מתבסס התקציב על ההכנסות של בית אב מיגיעה אישית ו/או מחלף עבודה (לרבות מפנסיה ומקצבאות שונות) שהחבר ימשיך להעביר לקיבוץ בהתאם לתקנון הקיבוץ והחלטותיו, ומצד שני הערבות ההדדית נשמרת, בין היתר, על ידי הבטחת תקציב קיום הוגן/תקציב מינימום לבית אב (כמפורט בהסדר זה) וכן על ידי מתן אפשרות לחברי קיבוץ, שגילם עולה על 60 במועד שינוי אורחות החיים, לבחור בהגיעם לגיל פרישה (67) ב"מסלול בטוח" שיבטיח להם תקציב מחיה מובטח וזאת, בהתאם ובכפוף להוראות הסדר זה, על עדכוניו מעת לעת.
2. מטרות
2.1. הרחבת עצמאות החבר תוך מימוש הפוטנציאל האישי במסגרת חיי הקבוץ.
2.2. שמירה על ערבות הדדית.
2.3. הבטחת הסדר מאוזן כלכלית שישמור ויחזק את החוסן הכלכלי של הקיבוץ לאורך זמן.
2.4. העברת אחריות ועידוד חברים לממש את כושר התפרנסותם.
2.5. הבטחת הספקת צרכי המחייה לבתי האב.
3. הגדרות
3.1. "בית אב" - בני זוג חברי קיבוץ (נשואים או מנהלים משק בית משותף) או יחיד חבר קיבוץ, שאינו מתגורר עם בן זוג או חבר קיבוץ שהינו אחד מזוג, המתגורר עם בן זוג שאינו חבר קיבוץ (כולל ילדי חבר הקיבוץ עד גיל 18 המתגוררים בבית האב).
3.2. "הכנסה ברוטו" - תקבולים, מכל מין וסוג שהוא, מעבודה ו/או ממשלח יד ו/או מכל עסק/יזמות או עיסוק אחר ומחלף עבודה, לרבות תקבולים מכוחם, ובין היתר, פדיון ימי חופשה, ימי מחלה, דמי הבראה, מענקים, בונוסים, תוספות ייחודיות, תגמולים, קצבאות, לרבות קצבת זקנה (בכפוף לסעיף 3.3), קצבת פנסיה, פנסיית שארים, גמלה שהיא חלף שכר עבודה, דמי אבטלה, פיצוי בגין אבדן כושר עבודה או תקציב מעבודה, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים. מובהר שבגדר "הכנסה ברוטו" לצורך הסדר זה – לא יכללו רנטות שואה, קצבאות ייעודיות כגון קצבת ניידות, שירותים מיוחדים, קצבאות ילדים, וכן, תגמולים ממשרד הביטחון.
3.3. "חישוב קצבת זקנה" – חישוב קצבת זקנה ע"פ חוק (לנשים מגיל 62 וגברים מגיל 67) ביום השינוי, תחושב על בסיס חישוב ביטוח לאומי לזכאים בגיל פרישה (באותה עת) ובתוספת 5%. חברות מתחת לגיל 62 וגברים מתחת לגיל 67 ביום השינוי, יהיו זכאים לקצבת זקנה ע"פ מה שצברו ע"פ חוק. לחברים המקבלים קצבת זקנה מאוחדת/מיוחדת (לדוגמא: זקנה ונכות וכיו"ב), תיערך בחינה של הרכיבים בקצבה לצורך מס איזון או פטור ממס איזון ע"י צוות תק"ה.
3.4. "הכנסה נטו" - הכנסה ברוטו (כהגדרתה לעיל) בניכוי תשלומי החובה עפ"י חוקי מדינת ישראל (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והפרשות לפנסיה) וכן, הפרשות לקרן השתלמות.
3.5. "הכנסה פנויה של בית האב" - ההכנסה נטו בניכוי מס קהילה ומס מוניציפלי, כפי שיתעדכנו מעת לעת.
3.6. "הכנסה פנויה לתקן של בית האב" - ההכנסה הפנויה של בית האב" חלקי "תקן משפחתי".
3.7. "מס קהילה" - היטל אחיד המוטל על כל חבר לשם מימון שירותים משותפים בהתאם ובכפוף להסדר השירותים החל בקיבוץ, על עדכוניו מעת לעת.
3.8. "מס מוניציפאלי" - חיוב חודשי אחיד וקבוע שיוטל על כל בית אב, הן של חברי הקיבוץ והן של תושביו, בגין סל שירותים הניתנים ע"י הקיבוץ.
3.9. "מס איזון" - מס פרוגרסיבי פנימי המוטל על ההכנסה הפנויה לתקן של בית האב.
3.10."תקן משפחתי" - כקבוע בטבלת "תקן משפחתי" בהסדר זה.
3.11."תק"ה" - סכום מינמאלי להכנסה פנויה לתקן של בית אב, לצורך הבטחת השלמת צרכי בית האב. בית אב שהכנסתו הפנויה לתקן תהא נמוכה מהתק"ה יקבל "השלמת הכנסה" שתבטיח לו הכנסה פנויה לתקן בגובה התק"ה. השלמה לתק"ה בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים בהסדרי השינוי.
3.12."תקציב פנוי מתוקן לבית האב" - הכנסה פנויה לתקן של בית אב בניכוי מס איזון או בתוספת השלמה לתק"ה.
3.13."תקציב מחיה של בית האב" - תקציב פנוי מתוקן לבית אב בניכוי היטל לקרן לעזרה הדדית ובתוספת רנטות בגין השואה, קצבאות ייעודיות כגון קצבת ניידות, שירותים מיוחדים, קצבאות ילדים, תגמולים ממשרד הביטחון, תשלומים הנובעים מאיזוני דיור וחלוקת רווחים על פי ההסדר פירות נכסים.
3.14."מסלול בטוח" – כמפורט בהסדר זה.
4. אופן חישוב תקציב המחייה של בית האב:
4.1. על מנת לחשב את תקציב המחייה של בית אב, הנותר לשימושו, יש לחשב ההכנסות והניכויים כדלקמן:
4.1.1. ראשית תחושב הכנסתו נטו של בית האב, וזאת לאחר ניכוי תשלומי החובה עפ"י חוקי מדינת ישראל (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות והפרשות לפנסיה) וניכוי הפרשות לקרן השתלמות (ככל שבוצעו הפרשות כאמור), מהכנסתו ברוטו של בית האב, כהגדרתה לעיל. ניכוי תשלומי החובה לחברים עובדי גבע יתבצעו ע"י הקיבוץ.
4.1.2. מהכנסתו נטו של בית האב ינוכו מס קהילה בסך 1,000 ₪ לחבר ומס מוניציפאלי בסך 500 ₪ לבית אב. הסכום הנותר בידי בית האב לאחר ניכוי התשלומים הפנימיים כאמור, יהווה את הכנסתו הפנויה של בית האב. עדכון שיעור המיסים הפנימיים כמפורט בהסדרי השירותים.
4.1.3. לכל בית אב יחושב "תקן משפחתי" שיתבסס על הטבלה הבאה:
טבלת חישוב תקני בית אב |
|||
חבר קיבוץ |
תקן |
ילד של חבר |
תקן |
לחבר אחד בזוג |
1 |
ילד ראשון |
0.8 |
תוספת לחבר יחיד (רווק, גרוש, אלמן) |
0.25 |
ילד שני |
0.7 |
חד הורי (ללא הורה נוסף) עם ילדים (סטאטוס חד הורי נמשך עד גיל פרישה) |
1.4 |
ילד שלישי |
0.6 |
|
|
ילד רביעי והלאה |
0.4 |
ילד מסוף י"ב-30 |
0.2 |
4.2. "ההכנסה הפנויה של בית האב" תחולק "בתקן המשפחתי", והמנה שתתקבל תהווה את "ההכנסה הפנויה לתקן של בית האב".
4.3. בית אב שהכנסתו הפנויה לתקן נמוכה מתקציב קיום הוגן – תק"ה, בסך 3,750 ₪ (נכון למועד אישור הסדר זה) יקבל השלמה לתק"ה.
4.4. בית אב שהכנסתו הפנויה לתקן גבוהה מ- 4,000 ₪ (נכון למועד אישור הסדר זה), ינוכה מהכנסתו הפנויה לתקן של בית האב מס איזון.
4.5. בית אב שהכנסתו הפנויה לתקן תהיה בין 3,750 ₪ - 4,000 ₪, לא יהיה זכאי להשלמה לתק"ה ומנגד לא ינוכה מהכנסתו הפנויה לתקן של בית האב מס איזון.
4.6. ההכנסה שתיוותר בידי בית האב בכל אחד מהמקרים המנויים בסעיפים 4.2 עד 4.5. לעיל תהווה את "התקציב הפנוי המתוקן לבית האב".
4.7. מהתקציב הפנוי המתוקן לבית האב ינוכה היטל לקרן עזרה הדדית בשיעור 1% ולאחר ניכוי זה יתווספו לו, קצבאות ייעודיות כגון קצבת ניידות, שירותים מיוחדים, קצבאות ילדים, תגמולים ממשרד הביטחון, ככל שבית האב זכאי להם.
5. השלמה לתקציב קיום הוגן (תק"ה)
5.1. השלמה לתק"ה תינתן בכפוף לתנאים המצטברים הקבועים להלן:
5.1.1. בית האב פנה בכתב לצוות תק"ה בבקשה לקבלת השלמת הכנסה לתקציב תק"ה.
5.1.2. בית האב על יחידיו, ממלא את חובת העבודה על פי החלטות הקיבוץ הרלוונטיות.
5.1.3. החבר (אחד או שני בני הזוג), אם אינו עובד, נמצא/ים בתקופה של חיפוש עבודה (על פי התנאים הקבועים בהחלטות הקיבוץ הרלוונטיות). בתקופת חיפוש עבודה ישאף הקיבוץ להציע לחבר מקום עבודה בקיבוץ על פי צרכי הקיבוץ (גם אם בשכר מינימום), בכפוף להתאמתו לתפקיד ולעמידתו בכל דרישות התפקיד. אי קבלת הצעת הקיבוץ לעבודה תבטל את זכות החבר לזכות בהשלמה לתק"ה. במקרים של ספק בריאותי, יכריע רופא תעסוקתי מוסכם.
5.1.4. בית האב על יחידיו (לרבות בית אב שאחד מבני הזוג אינו חבר הקיבוץ) ממצה את כל זכויותיו ממוסדות המדינה וממקורות חיצוניים.
5.1.5. בית האב על יחידיו (לרבות בן הזוג שאינו חבר הקיבוץ) הצהיר על מלוא נכסיו והכנסותיו מכל סוג העומדים או היו יכולים לעמוד לרשותו לולא ויתר עליהם או העביר אותם או המחה אותם לאחרים. לצורך כך ימציא בית האב לקיבוץ מסמכים שיידרשו על ידו וכן, יחתום (לרבות בן זוג שאינו חבר הקיבוץ) על מסמכים בנוסח הקיבוץ, לרבות על הצהרת הון וכתב ויתור על סודיות בכל הקשור לחשבונות הבנק של בית האב ולנכסיו האחרים.
5.1.6. חברים יקבלו השלמה לתק"ה, ללא מגבלת זמן עד יציאתם לפנסיה, אם יקיימו את התנאים המפורטים בסעיף 5.1 לעיל, על בסיס בדיקה שתתקיים מעת לעת.
5.1.7. עדכון גובה התק"ה כפוף להחלטה ברוב מיוחד של 2/3 מהמצביעים בעד ונגד.
5.2. צוות תק"ה
5.2.1. הצוות יהיה מורכב מחמישה חברי צוות שימנו את מזכיר/ת הקיבוץ, מנהל/ת הקהילה, מנהל/ת מש"א ושני חברי מזכירות (נציגי ציבור שאינם ממלאים תפקיד), שייבחר ע"י המזכירות מעת לעת.
5.2.2. הצוות רשאי להסתייע לצורך קבלת החלטותיו בבעלי תפקידים מהקיבוץ ו/או ביועצים חיצוניים ולקבל כל מידע שיידרש לו.
5.2.3. בסמכות צוות תק"ה לקבוע זכאותו של בית אב להשלמה לתקציב תק"ה. הזכאות תיבחן ע"י הצוות בהתאם להוראות הסדר זה, לרבות קיומם של כלל התנאים המצטברים הנדרשים כמפורט בהסדר זה.
5.2.4. במקרים של חברים המקבלים קצבת זקנה מאוחדת/מיוחדת (לדוגמא: זקנה ונכות וכיו"ב), צוות תק"ה יבצע בחינה של הרכיבים בקצבה לצורך מס איזון או פטור ממס איזון.
5.2.5. צוות תק"ה ישוב וייבחן זכאותו של בית אב שאושרה לו השלמה לתק"ה מעת לעת.
6. זוגות גרושים
6.1. כאשר בני הזוג הינם גרושים ושניהם חברי הקיבוץ, ייחשב כל אחד מבני הזוג, לעניין הסדר זה, כיחיד (לא חד הורי) ותקני הילדים יחולקו ביניהם באופן שווה. בקשה לחלוקה אחרת של התקנים בין הגרושים חברי הקיבוץ תידון בצוות תק"ה.
6.2. כאשר הגרוש אינו חבר קיבוץ והגרושה, חברת קיבוץ ומקבלת דמי מזונות, ייחשבו דמי המזונות כהכנסתה של החברה לצרכי חישוב השלמה לתקציב תק"ה ותקני הילדים יחושבו כמחצית.
6.3. כאשר הגרוש חבר קיבוץ ומשלם דמי מזונות למי שאינה חברת קיבוץ, יחושב לחבר תקן משפחתי, על בסיס תקן מלא לילדיו ותשלום המזונות יהיה על חשבונו.
6.4. במידה וההורה מתקשה לגבות פסק דין למזונות, הנו רשאי לתבוע את המזונות מהביטוח הלאומי, אשר תובע את ההחזר מההורה השני. חברים שינקטו בהליכים של תביעת מזונות מהביטוח הלאומי, יהיו רשאים לפנות לקיבוץ לקבלת סיוע בגובה המזונות המובטחים על ידי הביטוח הלאומי. עם קבלת סכום המזונות בגין תקופת הסיוע של הקיבוץ, מהביטוח הלאומי או מהגרוש/ה עצמו, ישיב החבר לקיבוץ את הסכומים ששולמו על ידי הקיבוץ. לא קיבל/ה החבר/ה תשלום בגין המזונות מהביטוח הלאומי או מהגרוש/ה, והחייב/ת במזונות הנו חבר הקיבוץ, יהא רשאי הקיבוץ לראות בסכום זה חוב של החבר/ה החייב במזונות כאמור לקיבוץ, אשר יקוזז מול כל זכות כספית שתגיע לחבר החייב במזונות מהקיבוץ ו/או ממי מתאגידיו ו/או מכל מקור אחר .
7. מס איזון
7.1. מס האיזון ישמש למימון ההשלמות לתקציב תק"ה (לזכאים לכך) ולשימושים נוספים של הקהילה, על פי סדר עדיפויות שיוגדר.
7.2. על מנת לחשב את מס האיזון שיוטל על בית אב, יחושב ראשית המס המצטבר לתקן של בית האב, על בסיס ההכנסה הפנויה לתקן של בית האב (הכנסה פנויה של בית אב חלקי התקן המשפחתי) בהתאם למדרגות המס כקבוע בטבלה להלן. המס המצטבר לתקן של בית האב יוכפל בתקן המשפחתי של בית האב.
7.3. מדרגות מס האיזון מפורטים בטבלה הבאה:
הכנסה פנויה לתקן |
גובה המדרגה |
מדרגת מס ב- % |
סה"כ מס ב- ₪ למדרגה לתקן |
סה"כ מס מצטבר ב- ₪ לתקן |
|
מ - |
עד - |
||||
₪ 0 |
4,000 ₪ |
4,000 ₪ |
0% |
₪ 0.0 |
₪ 0 |
4,000 ₪ |
4,250 ₪ |
₪ 250 |
10% |
₪ 25 |
₪ 25 |
4,251 ₪ |
₪ 4,500 |
₪ 250 |
20% |
₪ 50 |
₪ 75 |
4,501 ₪ |
₪ 4,750 |
₪ 250 |
30% |
₪ 75 |
150 ₪ |
₪ 4,751 |
₪ 5,000 |
₪ 250 |
40% |
₪ 100 |
250 ₪ |
₪ 5,001 |
8,000 ₪ |
3,000 ₪ |
50% |
1,500 ₪ |
1,750 ₪ |
8,001 ₪ |
ומעלה |
|
60% |
|
|
7.4. תשלום משכנתא כהוצאה מוכרת למס איזון – נקלטים שיממנו את רכישת או בניית ביתם, יקבלו הכרה בתשלום משכנתא עד גובה של 2,500 ₪ בחודש כהוצאה לצורך חישוב מס האיזון. הפחתת מס האיזון כתוצאה מההכרה בתשלום המשכנתא היא עד גובה התק"ה (למען הסר ספק, השלמה לתק"ה לא תכלול את תשלום המשכנתא).
7.5. עדכון מדרגות המס ושיעוריו ב- 5 שנים הראשונות לשינוי כפוף להחלטה ברוב מיוחד של 2/3 מהמצביעים בעד ונגד. לאחר 5 שנים שינוי במדרגות המס ושיעוריו ברוב רגיל.
8. התחשבנות שנתית
מס האיזון והתק"ה יחשבו כתשלומי מקדמות וייבדקו מול התחשבנות שנתית (ע"י הנהלת החשבונות של הקיבוץ) במהלך חודש אפריל (כל שנה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת). בית האב יזוכה או יחויב בתקציבו בהתאם לתוצאות ההתחשבנות השנתית.
9. "המסלול הבטוח"
9.1. חבר בן 60 ומעלה ביום השינוי, יכול עם הגיעו לגיל פרישה, או בכל עת לאחר מכן, לבחור להצטרף למסלול הבטוח כבית אב – לא ניתן לפצל בין שני בני זוג באותו בית אב. ההחלטה על הצטרפות למסלול הבטוח תועבר להנהלת הקהילה.
9.2. במידה וירצה בית האב הנמצא במסלול הבטוח, לעבור להסדר התקציב החדש, יוכלו לעשות זאת כבית אב, ורק לאחר רבעון אחד לפחות, ואז, לחזור פעם אחת למסלול הבטוח.
9.3. על בית אב שהצטרף למסלול הבטוח יחולו ההוראות שלהלן:
9.3.1. הקיבוץ יספק לחבר מדי חודש, תקציב חודשי קבוע בגובה של כ- 9,000 ₪ לזוג חברים לאחר גיל פרישה וכ- 5,500 ₪ לחבר יחיד לאחר גיל פרישה.
9.3.2. הקיבוץ יספק לחבר את צרכי הבריאות, הרווחה והסיעוד באותם התנאים הנהוגים בגבע טרם לקבלת מודל השינוי על פי החלטות הקיבוץ הקיימות ואלו יצורפו לנוהל זה בנספח.
9.3.3. במידה ויבוצעו בקיבוץ הפרטות נוספות, שאינם בריאות ורווחה, מעבר למחירון השירותים נכון ליום השינוי, יוגדל התקציב המובטח הנ"ל בהתאם לעלות הצריכה הממוצעת של רכיבים אלו.
9.3.4. החבר בהגיעו לגיל פרישה והחליט לעבור למסלול הבטוח יעביר לרשות הקיבוץ את כל הכנסותיו מעבודה ומחלף עבודה, מהמוסד לביטוח לאומי, קצבאות שאירים, ביטוח מנהלים, וכל הכנסה ו/או מקור אחר בעלי אופי פנסיוני ולא יהיה זכאי למשוך כספים כלשהם ממקורות אלו.
9.3.5. בהגיעו לגיל פרישה, יבצע החבר גילוי נאות על כל מקורותיו הפנסיוניים, בהתאם לדרישות הקיבוץ וכן, יבצע את כל הפעולות ויחתום על כל המסמכים הנדרשים לצורך מימוש כלל המקורות הפנסיוניים של החבר.
9.3.6. החבר ייתן לקיבוץ או למי מטעמו, ייפוי כוח לצורך קבלת מידע על מקורותיו הפנסיוניים, לרבות יפוי כוח למסלקה הפנסיונית בנוסח שיידרש ע"י הקיבוץ.
9.3.7. על התקציב המובטח כאמור לעיל לא יוטלו מסים על ידי הקיבוץ.
9.3.8. לצורך הבטחת קיומו של המסלול הבטוח כמפורט לעיל, ישתמש הקיבוץ בכל הצבירות הפנסיוניות, הקצבאות וההכנסות מכל מקור חיצוני בגין החברים הנמצאים במסלול זה (בין שמדובר בצבירות ובזכויות אישיות ובין שמדובר בזכויות שנצברו אצל הקיבוץ עבור החברים הנ"ל) וזאת כמקור ראשון לקיומו.
9.3.9. זכאות החברים שבחרו במסלול הבטוח בחלוקת רווחים, כמוגדר בהסדר פירות נכסים.
9.3.10. למען הסר ספק, החברים שבחרו במסלול הבטוח זכאים לאיזון דיור ושיוך ע"פ ההסדר שייקבע.
9.3.11. שינוי פרק זה יעשה ברוב של 75% מהחברים (או בא כוחם) הנמצאים במסלול הבטוח באותה עת.
10. קרנות השתלמות
10.1.סכומים שנצברו לחברים בגין עבודת חוץ בקרנות השתלמות בתקופה שעד לשינוי שייכות לקיבוץ. כספים שלא יועברו לקיבוץ בעת פדיון הקרן יקוזזו מזכויות החבר בתקציב, מחלוקת פירות נכסים ו/או מזכויות שנצברו לו בהסדרי השלמת פערי דיור או הורשה וייגבו ממנו ו/או מבן זוגו בכל דרך שתראה מתאימה לקיבוץ.
10.2.חברים שלהם קרן השתלמות פעילה, תיחשב הפקדתם והפקדת המעביד לקרנות השתלמות כהכנסה שתמוסה במס איזון. כאשר ימשכו הכספים שהופקדו לאחר יום השינוי בקרן ההשתלמות הפרשות העובד לא ימוסו שוב במס איזון.
הערה: סוגיית פתיחת קרנות השתלמות לחברים עובדי פנים תעלה בהסדר אורחות עבודה.
11. מקורות ושימושים
המקורות של הקהילה ישמשו לשימושים שונים, כפי שיוחלט על ידי האסיפה השנתית, במסגרת אישור התקציב השנתי. ככל הניתן, המקורות הקבועים יוקצו לטובת מרכיבי ליבה (כהגדרתם בהסדר השירותים שיחול בקיבוץ, על עדכוניו מעת לעת) .
נכון למועד אישור הסדר זה המקורות והשימושים יהיו כדלקמן:
מקורות |
שימושים |
הכנסות קבועות ו/או קרנות השתלמות שנצברו עד למועד השינוי |
שירותי ליבה בהיקף של כ- 5 מיליון ₪ בשנה |
פנסיות צבורות ו/או כספים הצבורים בקרנות בעלות אופי פנסיוני וכן, קצבאות זקנה |
תשלומים לפי מסלול בטוח או מסלול תקציב גמלאי בהתאם להסדר הפנסיה החל בקיבוץ |
מס קהילה |
מימון שירותי קהילה שאינם ניתנים לייחוס פרטני כגון הנהלה וכלליות, בהתאם ובכפוף להסדר השירותים |
מס איזון |
מימון ההשלמה לתק"ה והמרכיבים הגמישים בשירותי הליבה בהתאם ובכפוף להסדר השירותים |
מס מוניציפאלי |
שירותים יישוב כגון נוי, שמירה וכיו"ב בהתאם ובכפוף להסדר השירותים |
תשלום לקרן עזרה הדדית |
צבירת קרן לעזרה הדדית |
עודף רווחים מתאגידי הקיבוץ היצרניים, בהתאם למדרג השימושים בהסדר פירות הנכסים |
לחלוקה לחברים בהתאם ובכפוף להסדר חלוקת פירות נכסים יצרניים |
12. תרשים זרימה להמחשת הסדר תקציב:
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!