קבוצת גבע
חסר רכיב

הסדר עקרונות לבנים נסמכים לקיבוץ גבע

10/04/2019

                                  (אחרי שיחה של עו"ד שמשי ותמר מעודכן ליום 20.2.19)              

 

הסדר עקרונות לבנים נסמכים לקיבוץ גבע שאושר ביום _________

 

 

1.       מבוא

כללי – בכל מקום בו מצוין "בן" הכוונה היא גם לבת.  

           

1.1.   הסדר העקרונות שיאושר בקלפי וההסכמים האישיים שיבואו בעקבותיו, מטרתם להגן על כבודו ועל חירותו של הבן הנסמך, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים וכן לתת מענה הולם למוגבלותו, באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מתן אפשרות למיצוי מרבי של  יכולותיו.

 

1.2.   המבוא ונספחיו מהווים חלק בלתי נפרד מהסדר זה.

 

1.3.   כותרות הסעיפים נועדו לנוחות הקורא ולא ישמשו לפרשנות ההסדר.

 

1.4.   בין הקיבוץ לבין החברים, שהם הוריו של הבן (או לאחר אריכות ימיהם מי שיבוא במקומם, לרבות אפוטרופוס, בהתאמות הנדרשות). יחתם הסכם אישי הנותן, ככל הניתן מענים לנסיבות משתנות. ההסכם ייתבסס על הסדר העקרונות, אשר אומץ ע"י הקיבוץ.עם חתימת ההסכם הוא יהיה חוזה לטובת צד שלישי (הבן), (להלן: "ההסכם") עם חתימת ההסכם הצדדים יהיו מנועים מלחזור בהם ו/או לשנות את ההסכם ו/או לבטלו אלא בהסכמת שני הצדדים בכתב.

 

 

1.5.                 סעיפים המפרטים את חלוקת ההוצאות למילוי צרכי הבן בין הקיבוץ למשפחה, יהיו תקפים רק לעת שינוי מודל ההתפרנסות בקיבוץ בפועל או שינויים אחרים המאפיינים את הקיבוץ כ"קיבוץ מתחדש", אף אם טרם סווג ככזה ע"י הרשם.

לעניין סעיף זה, למען הסר ספק, אם הקיבוץ טרם שינה מודל ההתפרנסות, יפקיד הקיבוץ את הכספים בקרן וישלים את הצרכים של כל הבנים (דור א ו ב).

 

2.       הגדרות

בהסדר זה יהיו למונחים שלהלן הפירושים המופיעים לצידם :

 

"הבן" או "בן נסמך"  

מי שמתקיימים בו כל התנאים שלהלן:

א.    בן להורים חברי הקיבוץ או שנפטרו בהיותם חברי הקיבוץ;

ב.     אשר הוגדר כאדם עם צרכים מיוחדים על ידי מוסדות המדינה המוסמכים, או על ידי הקיבוץ באמצעות הועדה לצרכים מיוחדים;

ג.         ואשר כקטין ו/או כבגיר נזקק או צפוי כי יזקק, בין דרך קבע ובין מעת לעת, לתמיכה מיוחדת לצורך קיומו ו/או למילוי צרכיו המיוחדים;

ד.      והוא לא נתקבל לחברות בקיבוץ, או התקבל לחברות כחלק "מדור א"

למען הסר ספק יובהר כי לעניין הסדר זה, יוכר רק בן אשר תנאים אלה התקיימו בו לפני הגיעו לגיל 30.

 

צרכי הקיום לבן – מכלול צרכי הקיום השוטף, לרבות: מזון, ביגוד, דיור, ביטוחים, פנסיה הנהוגים בקיבוצו וכו' .

צרכים מיוחדים - צרכים ייחודיים בתחומי הבריאות השיקום, הסיעוד והחינוך של הבן. כפי שיוגדרו על ידי הועדה, ולרבות עלויות שהייתו של הבן ב"מסגרת חוץ ביתית".

 

קרן חיסכון קצבתית ו\או קרן בנים – קרן חיסכון עתידית ששמורה בקרן מילואים. ותקנונה, עבור דור א, מצורף כנספח להסכם זה. עבור דור ב והלאה, יפתחו מגרות בקרן מילואים, ויופרשו כספים ע"י הקיבוץ וההורים ע"פ האמור בהסכם זה.  

 

מסגרת חוץ ביתית - מסגרת סיעודית או שיקומית בה שוהה הבן, בהסכמת הקיבוץ, לצרכי טיפול ו/או מגורים.

 

מקורות חיצוניים - תקבולים או שירותים אחרים שהבן זכאי להם שלא מהקיבוץ, בשל היותו אדם עם מוגבלות, לרבות מרשויות המדינה, או כל מקור ייעודי אחר.

התקנות – תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקבוץ מתחדש) תשס"ו – 2005.

וכל תיקון שיתפרסם להן בעתיד.

 

       התקנון - תקנון הקיבוץ כפי שאושר ע"י רשם האגודות.

      הסדר עקרונות כללי (להלן "ההסדר") – ההסדרים שקבע או שיקבע הקיבוץ מעת לעת להסדרת צרכיהם של בנים נסמכים, שעל פיהם יקבעו הסכמים אישיים.

 

      קיבוץ מתחדש –קיבוץ ששינה את אורחות חייו ועבר למודל התפרנסות דיפרנציאלי, או כל פרמטר אחר המסווג את הקיבוץ כ"קיבוץ מתחדש" על פי התקנות, אף אם טרם קיבל רשמית את אישורו של הרשם למצב הנוהג בו.

 

       ועדה לצרכים מיוחדים – (להלן- "הועדה") ועדה הפועלת מתוקף התקנות ובהתאם לסמכויות המוענקות לה בהן.

       הרכב הועדה וסמכויותיה יהיו כפי שקבע רשם האגודות השיתופיות בגילוי דעת מיום 17.05.2016, כפי נוסחו מעת לעת. (גילוי הדעת מצורף כנספח 1 למסמך זה.) מומלץ כי הועדה תמנה נציג מטעמה, בהסכמת ההורים, (להלן "המקשר"), אשר ילווה באופן שוטף את הבן וההורים. העלאת עניינו של הבן לדיון בוועדה, מחייבת קיום דיון מקדים, הכנה ותאום, ככל האפשר,  בין ההורים והבן ובין המקשר.

      המקשר יהיה רשאי להיעזר בחברי ועדה אחרים ו/או ביועצים ואנשי מקצוע.

 

      צוות ממליץ – צוות אישי שיוקם לכל בן, וימליץ לוועדה לצרכים מיוחדים. הצוות יורכב מבן משפחה או אדם הקרוב למשפחה והמשפחה תבקש כי הוא ייצג אותה בצוות, אחד מחברי ועדת צרכים מיוחדים ואיש מקצוע רלוונטי למוגבלות, עד כמה שניתן מכיר את המשפחה והבן.

 

 רשת ביטחון לחבר  - הסכום החודשי הבסיסי שיוגדר על ידי הקיבוץ מעת לעת לצורך קיום רמת חיים הוגנת  לחבר יחיד בגיל העבודה ואשר לא יפחת מן המתחייב בתקנות.

 

אפוטרופוס – ע"פ הגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

    

 הקצבה לבן –

הקצבה לבן בגיר (מעל גיל 18) - תהיה בגובה הסכום המוגדר על ידי הקיבוץ כרשת ביטחון לחבר  ובתוספת ההשלמה, ככל שנדרשת, עבור מימון צרכים מיוחדים של הבן - ולרבות צרכי יצירת מקור להבטחת עתידו, ועד לאריכות ימיו, כפי שיפורט בסעיף 4 על כל חלקיו.

 

הקצבה לבן קטין (מתחת לגיל 18) - בנויה משני רכיבים:

א.    הסכום לו זכאית המשפחה בגינו, במסגרת רשת הביטחון הקבועה בתקנות ובהחלטות הקיבוץ.

ב.     סכום נוסף, כפי שתקבע הועדה, הבא להשלים מקורות חיצוניים העומדים לזכותו בגין צרכיו המיוחדים לחינוך, בריאות, שיקום וסיעוד ולצורך ההפקדות לקרן החיסכון הקצבתית.

 

קרן עזרה הדדית (או כל קרן בשם אחר, אולם עם ייעוד מתאים) – קרן או קרנות שהוקמה או שיוקמו על ידי הקיבוץ במגמה לשרת את צורכיהם המיוחדים של חבריו ושל התלויים בחבריו.

 

מדד – מדד יוקר המחייה המתפרסם מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

וותק - הוותק המשותף של ההורים כחברי קיבוץ, כפי שהוא נמדד על פי "כללי העזיבה"

עד ליום הקובע לשינוי מודל ההתפרנסות. יובהר, כי לעניין סעיף זה ייחשב גם ותק של אחד או שני ההורים, שהלך\ו לעולמו\ם בהיותו\ם חבר\י קיבוץ לפני מועד שינוי הגדרתו או מאפייני התנהלותו כקיבוץ שיתופי (הוותק מחושב ליום הפטירה).

דור א – מי שהוכר כבן נסמך ע"י מוסדות המדינה או מוסדות הקיבוץ לפני ששינה הקיבוץ את מודל ההתפרנסות או שינויים אחרים המאפיינים את הקיבוץ "כקיבוץ מתחדש" אף אם טרם סווג ככזה ע"י הרשם, לרבות מי שנמצא בסידור חוץ ביתי. למען הסר ספק בן מדור א הוא מי  שהוכר ע"י הועדה לביטחון סוציאלי, ע"פ הקריטריונים של תקנון קרן הבנים בעצ"מ 2005 בגבע, שמצורף כנספח להסדר זה.

 

דור ב – מי שהוכר ע"י מוסדות המדינה או מוסדות הקיבוץ כבן נסמך, לפני ששינה הקיבוץ את מודל התפרנסותו או שינויים אחרים המאפיינים את הקיבוץ "כקיבוץ מתחדש", אף אם טרם סווג ככזה ע"י הרשם. בנים מדור ב יוכרו ע"י הועדה לביטחון סוציאלי, כזכאים להיכלל בהסדר קרן הבנים בעצ"מ לאחר האישור בקלפי של עדכון תקנון קרן בעצ"מ בגבע.

 

דור ג – מי שהוכר כבן נסמך ע"י מוסדות המדינה או מוסדות הקיבוץ לאחר ששינה את מודל ההתפרנסות או שינויים אחרים המאפיינים את הקיבוץ "כקיבוץ מתחדש" אף אם טרם סווג ככזה ע"י הרשם.

 

 

3.        התחייבות הקיבוץ

3.1.                 בשל היותו של הבן הבגיר בן נסמך, מתחייב הקיבוץ להשלים את ההקצבה לבן בכפוף לאמור להלן בסעיף 4  על כל סעיפי המשנה שלו, בהתחשב ביכולתו הכלכלית של הקיבוץ, כפי שתהיה מעת לעת, אך תוך מתן עדיפות גבוהה לכך על פני אספקת צרכים אחרים.

 

3.2.         תעסוקה- הקיבוץ יסייע כמיטב יכולתו לבן במציאת מקום עבודה הולם. ככל הניתן

 

3.3.         אם יזדקק הבן לשימוש בשירותי בית סיעודי בקיבוץ, תינתן לו עדיפות ביחס למי שאינם חברי קיבוץ, מקום שהתאמתם והתאמתו לתנאי הקבלה לבית דומים. מימון השהייה בבית הסיעודי ייעשה בהתאם לעקרונות שיהיו נהוגים ביחס לחברי הקיבוץ, ובהתאמות הנדרשות.

 

3.4.         הקיבוץ, הבן וההורים ישתפו פעולה למיצוי זכויותיו של הבן.          

 

4.       מימון צרכיו של הבן

 

4.1.   המקורות למימון צרכי הקיום של בן בגיר ולצרכי אחזקה של קטין שמעבר לרשת הביטחון המובטחת לו, יהיו:

4.1.1.       תשלומי רשויות המדינה המשולמים עבור הבן (ככל שאינם ייעודיים לתחום אחר), לרבות הביטוח הלאומי, משרד הרווחה, משרד השיכון וכל רשות אחרת. 

4.1.2.       הכנסה בגין עבודת הבן. 15% ראשונים משכר עבודת הבן יהיה מקור לעידוד יציאתו לעבודה ולהתייחס אליהם כתוספת לרשת הביטחון לבן.

4.1.3.        כספי ביטוח, מענקים ונכסים אחרים של הבן ו/או המיועדים עבורו ותשלומי קרן החיסכון קצבתית, מיום שנקבע בתקנון הקרן כי ניתן להשתמש בכספים צבורים אלו.

4.1.4.       השלמת המקורות הנ"ל, לדור א, לצרכי הקיום לבגיר יהיו ע"י הקיבוץ בלבד, עד גובה הנוסחה ופנסיה, כמפורט בתקנון המעודכן של קרן הבנים בעצ"מ בגבע, בסעיף ב' 2.

4.1.5. השלמת המקורות הנ"ל, לדור ב, לצרכי הקיום לבגיר יהיו ע"י הקיבוץ וההורים, כמפורט בהסדר זה, עד גובה רשת בטחון + 8%,לצרכי קטין, יהיו ע"י הקיבוץ וההורים עד גובה הסכום שקבעה הועדה, בהמלצת הצוות הממליץ. לאחר גיבוש הנוסחה להשתתפות המשפחה והקיבוץ בצרכים, תינתן להורים, מדור ב בלבד, הנחה בשיעור של 30% מגובה ההשתתפות.

4.1.6. השלמת המקורות הנ"ל, לדור ג, לצרכי הקיום לבגיר יהיו ע"י הקיבוץ וההורים, כמפורט בהסדר זה, עד גובה רשת בטחון ולצרכי הקיום לקטין, יהיו ע"י הקיבוץ וההורים עד גובה הסכום שקבעה הועדה, בהמלצת הצוות הממליץ.

4.2.   המקורות למימון הצרכים המיוחדים יהיו:

4.2.1.       תשלומים של מקורות חיצוניים, לרבות תשלומי המדינה, המשולמים עבור הבן לצרכי חינוך מיוחד, בריאות ושיקום.

קצבאות ותשלומים ייעודיים, לרבות יתרת שכר עבודה, יבדקו אל מול הצורך הייעודי אותן הן נועדו לשמש. (כגון קצבת שר"מ, קצבת ניידות, מענקים, מלגות, ביטוחים וכו')

4.2.2. כספי ביטוח, מענקים ונכסים על שם הבן ו/או שהתקבלו עבורו ו/או המיועדים לשימושו. ותשלומי קרן החיסכון קצבתית, מיום שנקבע בתקנון הקרן כי ניתן להשתמש בכספים צבורים אלו.

 

4.2.3. המקורות עבור השלמת מימון הצרכים המיוחדים  לדור א, יהיו ע"י הקיבוץ בלבד, וזה ע"י הסכומים הצבורים בקרן הבנים ובמידת הצורך השלמות ע"י הקיבוץ.

המקורות עבור השלמת מימון הצרכים המיוחדים עבור דור ב יהיו ע"י הקיבוץ וההורים, לפי מדדים של גובה ההכנסה, כמפורט בס' 4.2.4 תינתן להורים מדור ב בלבד הנחה של 30% בהשתתפות.

המקורות עבור השלמת מימון הצרכים המיוחדים עבור דור ג יהיו ע"י הקיבוץ וההורים, לפי מדדים של גובה ההכנסה, כמפורט בס' 4.2.4.

 

4.2.4.       חישוב השתתפות ההורים כתלות בגובה הכנסותיהם: (סעיף זה רלוונטי מדור ב'  והלאה) ההורים יחויבו להצהיר על הכנסותיהם ונכסיהם. הקיבוץ ע"פ שיקול דעתו  בכפוף להחלטות לגבי כלל החברים הפונים לסיוע מהקרן לעזרה הדדית ו/או להשלמת צרכיהם וצרכיהם המיוחדים, יתחשב במקורות אלו.

אם סכומן המצטבר של הכנסות שני ההורים, לאחר תשלום המס הפרוגרסיבי )ככל שקיים), יהיה גבוה מרשת הביטחון של התא המשפחתי של ההורים + 25%, כי אז מתחייבים ההורים להשתתף במימון צרכיו של הבן. השתתפות ההורים במימון צרכיו המיוחדים של הבן,  כולל ההפקדות לקרן הקצבתית, תהיה בהיקף כספי חודשי  הנגזר מגובה הכנסותיהם, גובה ההשלמה הנדרשת לבן, המצב המשפחתי (מספר ילדים נוספים).

 

 

5.        מימון צרכי ההחזקה והשיקום של הבן – בסידור חוץ ביתי

נמצא הבן, על פי החלטת הועדה, במסגרת שיקומית ו/או בסידור חוץ ביתי אחר ועיקר צרכי הקיום וצרכיו המיוחדים מממונים ומסופקים באמצעות אותה מסגרת, מהווים אלו את המענה הראוי לצרכי הבן.

ככל שתמצא הוועדה כי יש להשלים שירותים לבן מעבר לניתן על ידי המסגרת, ישלם הקיבוץ, לדור א, ובדור ב ו ג הקיבוץ וההורים ישלימו את העלויות הנוספות הללו בהתאם למפורט בהסדר זה.

 

6.       קרן  בנים ו\או קרן חיסכון קצבתית

עבור דור א – קרן הבנים תשמש את צרכיהם ע"פ תקנון הקרן שמצורף כנספח להסכם זה.

עבור דור ב ו ג, מקום לא נקבע במפורש בקרן הבנים אחרת ינהגו כך:

6.1.   על מנת להבטיח מקור קיום נאות ומכובד לבן לכל חייו, מתחייבים הקיבוץ וההורים לפתוח קרן חסכון קצבתית (להלן - "הקרן הקצבתית") עבור הבן, ולהפקיד בה פרמיה חודשית או סכום חד פעמי.

 

6.2.   יעודה של הקרן הנו להוות מקור עתידי למימון ההשלמה שתידרש לצרכי הקיום לבן ולצרכי הבריאות והשיקום עבורו. כוונת הצדדים הנה לאתר תוכנית מתאימה ולהפריש אליה סכום חד פעמי או פרמיות באופן שיאפשר החל מ 15 שנה מיום חתימת ההסכם האישי, או מהגיע הבן לגיל 45, המאוחר שבהם- (להלן "הגיל הקובע"), משיכות של קצבה חודשית שוטפת, לכל חייו של הבן (הסכום ייקבע בוועדה, עפ"י הערכת  הצרכים הספציפיים לכל אחד). בהפקדה לקרן ינהגו כאמור בסעיף, 4.2.4. לעת המשיכה מהקרן הקיבתית היא תשמש כמקור ראשון להשלמה לצרכי הקיום ולצרכים המיוחדים כאחד. לא הספיקו המקורות ינהגו לפי המפורט בסעיף 4 להלן.

     

6.3.   החל מהגיע הבן לגיל הקובע, ישמשו הכספים שנצברו בקרן למילוי צרכיו כמקור ראשון לתקציב הבן, היתרה הנדרשת, ככל שתידרש, לתשלום צרכי ההחזקה והשיקום של הבן תשולם ע"י הקיבוץ וההורים, בהתאם לתנאי ההסכם האישי שיחתם ביניהם.

 

6.4.   לאחר פטירתו חו"ח של הבן יהיה הקיבוץ המוטב על החלק היחסי מיתרת הכספים והזכויות שנצברו בקרן שמקורם בתשלומי הקיבוץ, והמשפחה על אותו חלק יחסי שהופקד על ידה. הוראה בעניין זה תיכלל במסמכי הקרן .

 

6.5.   במקרה שבמועד פטירתו של הבן לא יהיה הקיבוץ קיים עוד כישות משפטית, יועברו הסכומים והזכויות המגיעים לקיבוץ כאמור לגורם שנקבע על ידי הקיבוץ מבעוד מועד, אם נקבע, ובהעדר קביעה כאמור, לטובת קרנות ותוכניות חסכון שיעודן דומה.

 

 

7.       קרן לעזרה הדדית -  השקעות בגוף או ברכוש

 

          במקרה שיתעורר צורך לביצוע השקעות או הוצאות חריגות עבור הבן, בין לגוף ובין לרכוש,  לרבות התאמה/הנגשה של מגורים, שאינן חלק מהוצאות השוטפות להחזקה ולשיקום – ידון הצורך בוועדה. ככל שהועדה תחליט כי אין בתקציבה כדי לתת מענה לצורך שהוכר, רשאים ההורים ו/או הועדה לפנות  לקרן לעזרה הדדית  (או קרנות דומות העומדות לרשות החברים) כמו כל חבר אחר – ובקשתם תידון על פי אמות המידה של  תקנון אותה הקרן לעזרה הדדית והכללים אשר נהוגים ביחס לכלל החברים.

         

8.       דירת המגורים לבן

ככלל, מחויב הקיבוץ להבטיח לבן הנסמך לכל חייו זכות מדור, המותאם לצרכיו, כפי שקבעה ועדת צרכים מיוחדים, . הקיבוץ איננו מחויב לספק גם מדור בקיבוץ למי שהוסדר במגורים מחוץ לקיבוץ, אלא אם קבעה הועדה אחרת. להלן התייחסויות למצבים שונים:

8.1.   חלופות למגורי הבן

8.1.1. במקרה בו קבעה הועדה כי מצבו של הבן מתאים למגורים בקיבוץ,

8.1.1.1.          יעמיד הקיבוץ לשימושו של הבן דירת מגורים מתאימה לצרכי הבן מתוך מלאי הדירות שבחזקת הקיבוץ, ברמה סבירה, בהתחשב במצבו המשפחתי של הבן ובצרכיו המיוחדים, עד לאריכות ימיו.

8.1.2. מקום בו לא נמצאה דירה מתאימה למגורי הבן בתחום היישוב הקיבוצי או מקום בו מצאה הועדה כי הפתרון הנכון לבן הנו מגורים מחוץ לקיבוץ, ישלם הקיבוץ את מלוא עלות שכר הדירה אותה יאשר הקיבוץ, ובכפוף לתקציבה, ולהמלצת הצוות הממליץ, בכפוף לאמור בסעיף 8.2 -8.3 להלן.

8.1.3. מקום בו יבחר הבן להתגורר מחוץ לקיבוץ חרף קיומו של פתרון דיור מהמפורטים בסעיפים 8.1.1-8.1.2 לעיל, תוגבל השתתפות הקיבוץ בתשלום שכר הדירה לסכום השווה לעלות דירה מתאימה בקיבוץ, אלא אם קבעה הועדה תמיכה גבוהה יותר. 

8.2.  הוצאות מדור הבן

8.2.1. מקום בו מתגורר הבן בקיבוץ, הוצאות הקשורות בשימוש בדירה בקיבוץ, לרבות חשמל, מים, גז וכו' ישולמו על ידי הבן. הוצאות תחזוקת הדירה, למעט הוצאות שמקורן במעשה או מחדל של הבן – יחולו על הקיבוץ, בהתאמה ליחסי בעלים – שוכר.

 

8.3.   הקיבוץ וההורים יפעלו במשותף למימוש זכויותיו של הבן לקבלת תמיכה ממוסדות המדינה לשכר דירה ו/או לרכישת דירה .

 

 

8.4.    הקיבוץ ידרוש  מן ההורים ו/או מן הבן הבגיר, (להלן: "המשלם") השתתפות בעלות שכר הדירה,  עד גובה השתתפות משרד השיכון, במקרה בו משרד השיכון לא ישתתף, בשכר הדירה תינתן הנחה לבן בשיעור של 100%.

9.       עיזבונות ההורים

 

9.1.   עיזבונות ההורים שמקורם בקיבוץ - 

              מוסכם על הצדדים, כי אף אם על פי נוסחת ההשתתפות המפורטת בסעיף 4, היו ההורים זכאים להטבות בגין הוותק, יהיה הקיבוץ רשאי להשתמש, לצרכי הבן בלבד, לאחר אריכות ימיהם, בעיזבונם , לרבות בשכר דירתם בקיבוץ ו/או פירות נכסים וכיו"ב, שהם זכאים להם על פי החלטות הקיבוץ, באופן הבא: הבן יזוכה ב-2 ידות מסך העיזבון של ההורים שמקורו בקיבוץ וכל אחד מאחיו יזוכה ביד אחת. (דוגמא להבהרה: בהינתן להורים 4 ילדים ס"ה, ואחד מהם הוא בן נסמך, יחולק שווי עיזבונם שמקורו  מהקיבוץ ב-5 חלקים. לבן הנסמך יקצו 2 חלקים=2 ידות, ולאחיו יקצו חלק 1=יד אחת לכל אח). זאת כל עוד לא נצברו די מקורות לצרכיו השוטפים של הבן ו/או לא הושלמה צבירת הקרן הקצבתית עבורו.

(סעיף מתאים (לרבות סעיף לעניין תביעת מזונות מן העיזבון) יוכנס להסכם האישי, באופן שיעמוד בדרישות חוק הירושה והפסיקה הרלבנטית.

   למען הסר ספק- השימוש בעיזבון ההורים איננו בא להחליף את חלקו של הקיבוץ במילוי צרכיו של הבן, אלא להוות מקור להשלמת צרכיו, ככל שלא נצברו די מקורות לצורך כך והקיבוץ יישא, בכל  מקרה, בסכום היחסי הנותר להשלמת צרכי הבן.

 

הקיבוץ יהיה רשאי להתנות רישום דירת המגורים על שמם של ההורים כמו גם העברת זכויותיהם של ההורים בפירות הנכסים, בהסדרת האמור בסעיף 9.1 זה, לרבות בדרך של רישום הערת אזהרה ו/או רישום שיעבוד ו/או מתן כל בטוחה אחרת או התחייבות של ההורים, להנחת דעתו של הקיבוץ.

10.   הצהרות והתחייבות ההורים והבן

           

10.1.                  בהסכם האישי שיחתם בין ההורים לקיבוץ, יצהירו ההורים כי הינם האחראים לשלום הבן ואין בהתחייבויות הקיבוץ על פי הסדר זה כדי לשחררם ממחויבות כלשהי על-פי כל דין כלפי הבן.

10.2.                  בהסכם האישי יתחייבו ההורים והבן לעשות כמיטב יכולתם בכדי להשיג ו/או לסייע לקיבוץ להשיג את כל הזכויות, ההטבות, התמיכות וההקצבות המגיעות לבן /או להם כהוריו מכל מקור שהוא בגין נכותו של הבן ו/או צרכי החזקתו ושיקומו  ולהעמידם לרשות צרכיו של הבן.

11.   הבהרה: דרך כלל יהיה חלקו של הקיבוץ במילוי צרכי הבן, בדרך של תקציב. במקרים חריגים במיוחד (למשל, בעת שההורים אינם עומדים מסיבה כלשהי במימון חלקם בתמיכה בבן), יהיה רשאי הקיבוץ לממן את חלקם של ההורים במילוי צרכי הבן ולרשום את המימון הזה כהלוואה שתוחזר מעיזבונות ההורים או זכויותיהם בקיבוץ.

 

 

12.   בן/ת זוג

12.1.                  יהיה לבן בן/בת זוג, שמעוניין להתגורר ביחד עם הבן בתחום הקיבוץ, יהיו מגורי בן/ת הזוג המצטרף, מותנים באישור הקיבוץ ובחתימת הסכם בין המצטרף (או הוריו או האפוטרופוס, לפי העניין) ובין הקיבוץ, המסדיר את מערכת היחסים בין הקיבוץ לבין המצטרף או מי מטעמו, לרבות ההחלטה אם לראות בבני הזוג יחידת משק בית משותף.

12.2.                  הקיבוץ יראה בצרכי ילדיו הקטינים של הבן (ככל שיהיו לו כאלה) כחלק מצרכי הקיום שלו, לפי כללי רשת הביטחון כפי שמתבטאים בתקציב לבן. לפיכך יש להבחין, ע"פ התקנות, בין בן שהוא הורה יחידני לבין בן שהוא הורה בזוג. (מקום שלבן יש בן/ת זוג שאיננו חבר ואיננו בן נסמך בקיבוץ זה, יזכה הקיבוץ את הבן הנסמך רק ב 50% מצרכי ילדי הזוג).

 

13.   אפוטרופוס/תומך החלטות

אם וכאשר יידרש לבן אפוטרופוס, יפעלו מבקשי המינוי מתוך כבוד לעצמאותו המירבית וע"פ תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לא נמצא מועמד ראוי למילוי התפקיד מבני המשפחה, יפעל הקיבוץ  להעמיד מועמד מטעמו לעניין זה. ככל הניתן תישקל האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לבן.

 

14.   עזיבת ההורים את הקיבוץ

 

14.1.                  היה ואחד ההורים עזב את הקיבוץ, יישא ההורה העוזב במחצית מהוצאות הבן. שאר הוצאות הבן יחולקו בין הקיבוץ להורה הנשאר עפ"י הסדר זה.

14.2.                   ספרי הנהלת החשבונות של הקיבוץ ישמשו ראיה לסכומים המתקבלים כאמור בגין הבן ויחשבו למסמך בכתב ולסכום קצוב כמשמעותם בתקנות סדר הדין האזרחי.

14.3.                   מוסכם על הצדדים כי ההורה העוזב לא יהיה זכאי לקבל את דמי העזיבה מהקיבוץ – ככל שמגיעים לו דמי עזיבה כאמור - אלא לאחר שיסדיר, להנחת דעת הקיבוץ, את השתתפותו בהוצאות ההחזקה והשיקום של הבן, כולל מתן בטוחות מתאימות להנחת דעתו של הקיבוץ.

14.4.                   ההורים  מסכימים בזה כי הקיבוץ יהיה זכאי לקזז מדמי העזיבה וכן מכל סכום אחר המגיע ו/או יגיע להם בעתיד מן הקיבוץ את הסכומים שעליהם או על מי מהם לשלם בקשר עם הוצאות ההחזקה והשיקום של הבן בהתאם לאמור לעיל, ומוותרים על כל תביעה וטענה בעניין. הקיבוץ ייעד את מלוא הסכומים שיקזז כאמור לצרכיו של הבן.

14.5.                  במקרה של עזיבת שני ההורים את הקיבוץ יצא הבן עימם והקיבוץ יהיה פטור מהתחייבויותיו שבהסדר זה למן אותו מועד ואילך.

14.6.                  במקרה כאמור, מוסכם כי הסכומים שנצברו עד אותו מועד בקרן הקצבתית, לרבות אלו שהופקדו על ידי הקיבוץ, יעמדו לרשות צרכיו של הבן והקיבוץ יחתום על כל מסמך שיידרש בקשר עם כך.

 

15.   פתרון חילוקי דעות    -

15.1.                  במקרה של חילוקי דעות בישום עקרונות ההסדר או ההסכם האישי בין חבר ובין הקיבוץ יפנו הצדדים למגשר עליו יסכימו הצדדים.

15.2.                  אם לא תיפתר המחלוקת בדרך של גישור, תועבר המחלוקת להכרעת המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית.

15.3.                  אם במועד בו התגלעו חילוקי הדעות בין הצדדים לא יהיה קיים המוסד הנ"ל, יסכימו הצדדים ביניהם על זהות הבורר בתוך 30 יום מיום שדרש זאת אחד הצדדים. הבורר לא יהיה כפוף לדין המהותי, ולסדר הדין האזרחי ולדיני הראיות.

15.4.                  הכרעת הבורר תהיה סופית, תחייב את כל הצדדים, ולא ניתן יהיה לערער עליה.

 

16.   תוקף ההסדר

16.1.                  תוקף הסדר זה מיום אישורו בקלפי הקיבוץ, ויישומו, ביום שינוי מודל ההתפרנסות או שינויים אחרים המאפיינים את הקיבוץ כקיבוץ מתחדש אף אם טרם סווג ע"י הרשם כקיבוץ מתחדש.

16.2.                  ייחתם הסכם אישי בין ההורים, והקיבוץ לטובת הבן, עפ"י עקרונות ההסדר.

16.3.                  שינוי מסמך זה יעשה בקלפי ברוב של 66% מהמצביעים (בעד ונגד).

16.4.                  בנים שהוכרו ע"י הקיבוץ כבנים נסמכים או חברים נסמכים, ונחתמו לגביהם הסכמים בינם ו/או הוריהם לבין הקיבוץ, יחולו הוראות ההסכמים וההסדרים הכספיים או הביטוחיים שנערכו להבטחתם.

16.5.                  עבור דור א, ככל שיש בהסדר זה הכרה בצורך נוסף שלא הוכר בהסכמים שנערכו בעבר, לרבות הבטחה להפקדת קרן קצבתית, יושלמו ההסדרים הקיימים על חשבונו של הקיבוץ, ללא השתתפות ההורים.

 

 

 

 

 

17.   נספחים:

נספח מס' 1- גילוי דעת רשם האגודות.

תקנון קרן לבנים בעצ"מ בגבע (2005 מקור)+עידכון תקנון זה מ-..............

 

 

 

מסמכים מצורפים

הסדר לבנים נסמכים.pdf

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב