קבוצת גבע
חסר רכיב

קיבוץ גבע - עקרונות איזון ושיוך דירות

05/06/2019

קיבוץ גבע

עקרונות איזון ושיוך דירות

(הצעת החלטה לאסיפה הכללית כפרק במודל השינוי)

1.      כללי:

1.1.  העקרונות שבהחלטה זו יהוו חלק ממודל השינוי וייכנסו לתוקף רק בהתקיים התנאים הקבועים לכניסת מודל השינוי לתוקף. אופן יישום העקרונות ייקבע בהתאם להחלטה והסכמים מפורטים שיאושרו על ידי וועד ההנהלה/ אסיפת הקיבוץ (להלן: "ההסדר המפורט").

1.2.  מאחר והקיבוץ החליט לבצע שיוך דירות בדרך של יישום חלופת האגודה (בכפוף לאישרור המהלך בהחלטת אסיפה לאחר קבלת "המפרט הכספי" מרמ"י (ובו הסכום שאותו תדרוש רמ"י מהקיבוץ עבור הזכויות בחלקת המגורים) הרי שהשיוך נשוא עקרונות אלו, יבוצע בדרך של חתימת הסכם חכירת משנה (כהגדרתו בהמשך) בין הקיבוץ לבין מי שיהיו זכאים לכך (לפי האמור בעקרונות אלו ובהסדר המפורט).

2.      מושגים :

(בעקרונות שלהלן,  לשון יחיד כלשון רבים, לשון זכר כלשון נקבה).

2.1.  היום הקובע = יום אימוץ חלופת האגודה באסיפה הכללית, ה- 5/5/17.

2.2.  מועד השינוי= יום כניסת מודל השינוי לתוקף בהתאם לתנאים שייקבעו בו לכך.

2.3.  הסכמי חכירת המשנה = הסכמים שיחתמו בין הקיבוץ לבין הזכאים לכך (חברים או יורשיהם) בהתאם לתנאים שייקבעו בהסדר המפורט.

2.4.  מועד יישום השיוך = המועד שבו יכנסו הסכמי חכירת המשנה לתוקף (בהתאם להוראות שייקבעו בהסכמי חכירת המשנה ובהסדר המפורט).

2.5.  תקופת הביניים = התקופה שמהיום הקובע ועד למועד יישום השיוך.

2.6.  חבר= מי שהיה רשום ביום הקובע בפנקס החברים כחבר הקיבוץ (וכן מי שהתקבל לחברות לאחר היום הקובע ולפני מועד השינוי) והתגורר מגורי קבע במקרקעי הקיבוץ או ששהה מחוצה לו באישור הקיבוץ (הכול בהתאם לרשימה המצורפת לעקרונות אלו כחלק בלתי נפרד ממנה - נספח 2.2).

2.7.  זוג נשוי =בית אב הכולל שני חברי קיבוץ אשר קיימו משק בית משותף (בין אם הם נשואים ובין אם לאו) ביום הקובע.

2.8.  זוג גרוש = שני חברי הקיבוץ אשר מתקיימים לגביהם כל התנאים הבאים:

2.8.1.  קיימו בעבר (לפני היום הקובע) משק בית משותף;

2.8.2.  נולדו להם ילדים משותפים;

2.8.3.  אף אחד מהם אינו מקיים ביום הקובע משק בית משותף עם חבר קיבוץ אחר; 

2.9.  גרוש = חבר קיבוץ אשר מתקיימים לגביו כל התנאים הבאים:

2.9.1.  אינו מקיים משק בית משותף ביום הקובע עם חבר אחר;

2.9.2.  קיים בעבר (לפני היום הקובע) משק בית משותף עם חבר אחר (שאף הוא חבר קיבוץ ביום הקובע);

2.9.3.  אינו מהווה חלק מזוג גרוש כהגדרתו לעיל;

(כך למשל: מי שבן זוגו לשעבר מקיים משק בית משותף עם חבר אחר ביום הקובע, ייחשב ל"גרוש" ולא לחלק מ"זוג גרוש").

2.10.  אלמן= חבר אשר בן זוגו הלך לעולמו בעודו (בן הזוג) חבר קיבוץ ולפני היום הקובע ואינו מקיים משק בית משותף עם חבר קיבוץ אחר ביום הקובע.

2.11.  יחיד = חבר שנכון ליום הקובע אינו נכלל באף אחת מהגדרות לעיל (זוג נשוי, זוג גרוש, גרוש, או אלמן).

2.12.  יחידה משפחתית = זוג נשוי, זוג גרוש, גרוש, אלמן, יחיד.

בחינת הסטטוס של חברים שהתקבלו לחברות לאחר היום הקובע תהיה בהתייחס למצבם במועד השינוי אלא אם התקבלו כזוג שאז יראו בהם זוג נשוי. לכן במקרה של פרידת זוג חברים לאחר היום הקובע ייראו אותם כזוג נשוי לצורך עקרונות אלו.  

2.13.  דירת קבע= דירה משופצת ששטחה 90 מטר ומעלה. בנוסף, תחשב כ"דירת קבע" כל דירה אחרת, שהיחידה המשפחתית הודיעה (מסרה הודעה בנוסח ובמועד שיקבע לכך הקיבוץ) לגביה כי היא מעוניינת לשייך אותה.

2.14.  הדירה = הדירה והמגרש (או חלק מהמגרש ככל שמדובר בדירה בבית משותף) המיועדים לשיוך ליחידה המשפחתית.

2.15.  שווי הדירה = כפי שייקבע בשמאות כמפורט בהמשך.

2.16.  שווי דירת תקן = שווים המצרפי של כלל בתי המגורים המיועדים לשיוך, חלקי מספרם הכולל של בתי המגורים המיועדים לשיוך.

2.17.  וותק= וותקו של כל חבר כפי שרשום בספרי הקיבוץ במועד השינוי (תקופה רצופה, החל מתחילת המועמדות לחברות בקיבוץ גבע ועד גיל 67 ולא כולל תקופת חופשה מיוחדת). בנוסף יבואו במניין הוותק גם שנות הוותק שנצברו לחבר שעבר לגבע ב"העברה ישירה" מקיבוץ אחר באותו הקיבוץ. מי שקיבל דמי עזיבה ו/או שיוך ו/או או כל זכות אחרת בגין הוותק שלו בקיבוץ האחר לא ייחשב למי שעבר בהעברה ישירה לקיבוץ גבע. הכול כמפורט בנספח 2.2.

2.18.  שווי שנת וותק = שווי דירת התקן חלקי 50.

2.19.  שווי שנות הוותק של היחידה המשפחתית = שווי שנת וותק כפול סך שנות הוותק המצרפי של החברים שביחידה המשפחתית (בכפוף למגבלת הצבירה שבהמשך).

2.20.  תשלומי האיזון = תשלומים שאותו יהיו החברים המשייכים חייבים לשלם או לקבל בהתייחס לשווי הוותק שלהם מחד ולשווי הדירה המשויכת להם מנגד, בהתאם לקבוע בעקרונות אלו.  

2.21.  קרן ההתחשבנות  = קרן פנימית או חיצונית שיקים הקיבוץ לצורך ביצוע תשלומי האיזונים לפי עקרונות אלו.

2.22.  תשלום עבור המקרקעין = הסכום שאותו תידרש היחידה המשפחתית לשלם לקיבוץ, עבור רכישת הזכויות במקרקעין (המגרש) עליהם נמצאת הדירה שאותה היא משייכת. ככלל יהיה תשלום זה בגובה הסכום שאותו נדרש הקיבוץ לשלם לרמ"י עבור אותו המגרש. הכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובמועדים כפי שייקבעו בהסדר המפורט.

המושגים שלעיל ישמשו לצורך פרק זה בלבד במודל השיוך ולא לפרקי המודל האחרים אלא אם נקבע במפורש אחרת.

3.      איתור הדירה לשיוך

3.1.      ככלל, יחידה משפחתית תהיה זכאית לשייך ולהוריש דירה אחת בלבד בקיבוץ.

3.2.      לכל יחידה משפחתית תינתן קדימות בבחירת הדירה שבה היא מתגוררת כדירתה לשיוך.

3.3.      יחידה משפחתית שמעוניינות לשייך דירה אחרת מזו שבה היא מתגוררת במועד השינוי, תוכל להירשם ל"מכרז" לדירה פנויה לשיוך (תינתן האפשרות לוותר על הדירה שבה מתגוררת היחידה המשפחתית רק בתנאי של זכיה במכרז).

3.4.      במידה והדירה שבה מתגוררת היחידה המשפחתית במועד השינוי אינה דירת קבע (והיחידה המשפחתית אינה מעוניינת לשייך אותה), היא תקבל קדימות בבחירת דירה פנויה לשיוך על פני משפחות המתגוררת בדירת קבע.

3.5.      דירה פנויה לשיוך - דירות שבהן לא מתגוררים חברים וכן דירות שהחברים המתגוררים בהם ביקשו לשייך דירה אחרת/ מגרש לא מבונה המיועד לכך, יועמדו ל"מכרז" בהתאם לנוהל שייקבע לכך על ידי וועד ההנהלה.

3.6.      בחירת דירות ומגרשים ריקים כנ"ל, תתבצע בהתאם לכללי "המכרז" הקבועים בהחלטות הקיבוץ התקפות כיום  (מצ"ב כנספח 3.6), תוך מתן קדימות למשפחות שאינן משייכות את דירת הקבע שלהן (כאמור בסעיף 3.3 לעיל).

3.7.      וועד ההנהלה יקבע מה הן הדירות והמגרשים הלא מבונים המיועדים לשיוך לפי עקרונות אלו. "הדירות המותאמות לבעלי צרכים מיוחדים" לא יהיו ניתנות לשיוך. הכול כפי שיפורט בנספח 3.7.

3.8.      בחירת דירות לשיוך על ידי חברים השוהים במוסד סיעודי / דיור מוגן תתבצע לאחר שתינתן ההזדמנות לשאר החברים  (היחידות המשפחתיות) לבחור דירות לשיוך.

3.9.      בחירת דירות לשיוך על ידי יורשים שיהיו זכאים לך לפי עקרונות אלו ולפי ההסדר המפורט תתבצע רק לאחר שתינתן ההזדמנות לכלל החברים לעשות כן. סדר הקדימות בבחירה מבין היורשים יקבע על פי הוותק של המוריש (וככל שישנו יותר ממוריש אחד אזי לפי וותקו של הוותיק יותר מבין המורישים. במקרה של וותק שווה תתקיים הגרלה שבה תיקבע הקדימות בסדר בחירת המגרשים).  

4.      בחירת מגרש לא מבונה לשיוך

4.1.      יחידה משפחתית, שתוותר על שיוך דירה קיימת ותבחר לשייך מגרש ריק תקבל מקרן ההתחשבנות את שווי שנות הוותק שלה (במגבלת הצבירה המקסימאלית), בהתאם לקצב התשלומים הקבוע במנגנון האיזון כמפורט להלן.

4.2.      במקרה שהמגרש הנו באזור שבו נדרשת הקמת תשתיות ופיתוח ציבורי, תישא היחידה המשפחתית בעלויות הפיתוח שייקבע הקיבוץ לכל מגרש באזור זה, וזאת בנוסף לעלויות הבניה.

4.3.      יחידה משפחתית שבחרה לשייך מגרש ריק תידרש לעבור לדירה שתיבנה על המגרש ולהשיב את החזקה בדירה שבה התגוררה לידי הקיבוץ במועדים ובתנאים שייקבעו לכך בהסדר המפורט. למרות האמור, יחידה משפחתית שמתגוררת בדירה שאינה דירת קבע וכן במקרים נוספים שייכללו בקריטריונים שייקבעו לכך בהסדר המפורט, תוכל להמשיך ולהתגורר בדירתה הנוכחית בתנאי "בר רשות" כפי שייקבע שם (בהסדר המפורט) לאריכות ימיה מבלי שתידרש לבנות (לשאת בעלויות הבניה) ולעבור להתגורר במגרש שבחרה לשיוך.

5.      עקרונות איזון הדיור בין החברים בתהליך שיוך הדירות

5.1.      לצורך קביעת שווי הדירות (ובכלל זה המגרשים הלא מבונים) המיועדים לשיוך (ללא ערך הקרקע) יערוך הקיבוץ, באמצעות שמאי מוסמך, שמאות שתתבסס על העקרונות המפורטים בנספח 5.1.

5.2.      50 שנות וותק יקנו ליחידה המשפחתית את הזכות לשיוך דירה בשווי דירת תקן.

5.3.      הוותק לטובת האיזונים לפי עקרונות אלו, יוגבל ל- 50 שנים לזוג (נשוי או גרוש), ל- 40 שנים ליחיד (כולל אלמן כהגדרתו לעיל) ו-25 שנים לגרוש. לא תתאפשר 'העברת שנות ותק' מכל סוג בין היחידות המשפחתיות.

5.4.      ככל ולמרות האמור בסעיף 3.1, יבקשו שני החברים המהווים זוג גרוש, לשייך (ולהוריש) דירה נפרדת לכל אחד מהם (ולא דירה אחת לשניהם), אזי, הם יידרשו לשלם בנוסף על תשלומי האיזון עבור שתי הדירות ועל תשלומי המקרקעין עבור שתי הדירות, גם את ההשלמה למלוא שווי המקרקעין (כפי שהוערכו על ידי רמ"י) עבור אחת מהדירות. תשלום מיוחד זה ייכלל בסך התשלום שאותו יגבה הקיבוץ מכלל המשייכים בגין רכיב המקרקעין בהליך שיוך הדירות לפי חלופת האגודה.

החברים הנ"ל יוכלו לדחות את התשלום המיוחד לעיל (שהוא, ההפרש שבין מלוא שווי המקרקעין לבין הסכום לתשלום לפני מנגנון ההנחות הקבוע בחלופת האגודה בגין המגרש), למועד מימוש הזכויות במי מהדירות (השכרה, הורשה, מכירה, כפי שייקבע בהסכם המפורט). להבטחת פרעון החוב (אשר יהיה צמוד למדד ויישא ריבית כפי שתיקבע בהסדר המפורט) תירשם "משכנתא" לטובת הקיבוץ על שתי הדירות שישויכו, כאשר על כל דירה תירשם משכנתא נפרדת בגובה מחצית החוב (אלא אם שני החברים הגרושים יודיעו לקיבוץ על חלוקה אחרת של החוב ביניהם). במקרה כנ"ל ייספר הוותק שנצבר לטובת כל אחד משני החברים הגרושים בנפרד ויוגבל בהתאם לאמור בסעיף 5.2 לעיל לגבי גרוש (25 שנה) לכל אחד מהם וכך גם יהיו תשלומי האיזון שלהם נפרדים, כל אחד ביחס לדירה המשויכת לו.

6.      טבלת ההתחשבנות:

6.1.      הפער בין שווי הדירה המשויכת ליחידה המשפחתית לבין שווי הוותק של היחידה המשפחתית (בכפוף למגבלות הצבירה לעיל) ירשם כחוב/ זכות בטבלת ההתחשבנות שתתנהל במסגרת קרן ההתחשבנות.

6.2.      סכומי החוב/זכות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ולא יישאו ריבית.

6.3.      בהסדר המפורט ייתכן וייקבע "פקטור" אחוזי על סכומי החוב/ זכות.

7.      ביצוע תשלומי ההתחשבנות

7.1.      התשלום לקרן ההתחשבנות יתבצע בעת מימוש (מכירה/ הורשה/ השכרה) של הדירה וכן מתוך כספים שיגיעו בחלוקת רווחים / פירות נכסים בהתאם למפורט להלן  :

7.1.1.     במקרה של פקיעת החברות, מכל סיבה שהיא, תעמוד ייתרת החוב לפירעון מיידי.

7.1.2.     במקרה של העברת הזכויות בדירה כולן או חלקן לצד ג' (לרבות במסגרת הורשה), תעמוד ייתרת החוב לפירעון מיידי.

7.1.3.     במקרה של השכרת הדירה לצד ג' (בין בתמורה ובין שלא בתמורה), ישולם סכום חודשי השווה לשכר הדירה הנהוג בקיבוץ עבור דירה בגודל דומה, עד לכיסוי מלא של החוב.

7.1.4.     בנוסף לאמור לעיל, ישמשו גם 50% מהסכומים שיגיעו ליחידה המשפחתית במסגרת חלוקת רווחים / שיוך פירות נכסים לפירעון החוב.

7.2.      סכום הזכות ישולם (מאת קרן ההתחשבנות לזכאים לפי טבלת ההתחשבנות) בהתאם למפורט להלן:

7.2.1.     מדי שנה או בכל מועד אחר שייקבע הקיבוץ, תשלם הקרן לזכאים יתרת זכות, סכומים על חשבון הזכות מתוך הכספים שהתקבלו בקרן (כך שבקרן לא ייווצר גרעון).

7.2.2.     התשלומים לזכאים יתבצעו באופן יחסי לזכותו של כל זכאי ("פרו ראטה") ועד לפירעון המלא של הזכות (מתוך כספי הקרן בלבד).

7.3.      פדיון כספי (וותק) במקום שיוך בפועל – יחידה משפחתית שתוותר על שיוך דירה תהיה זכאית לשווי שנות הוותק שלה (במגבלת הצבירה המקסימאלית) אולם סכום זה ישולם לה או ליורשיה (לאחר אריכות ימיה) רק לאחר מועד פינוי הדירה והשבתה לקיבוץ. תשלום זה יתבצע מאת הקיבוץ בפריסה ובתנאים שייקבע הקיבוץ בהסדר המפורט ולא במסגרת טבלת ההתחשבנות וקרן ההתחשבנות.

8.      הוראות לגבי תקופת הביניים

8.1.      עזיבה -  חבר שחברותו בקיבוץ תפקע בתקופת הביניים מכל סיבה שהיא למעט עקב פטירתו, לא יהיה זכאי לזכות כלשהי במסגרת הליכי שיוך הדירות.

8.2.      חבר שבן זוגו עזב את הקיבוץ בתקופת הביניים, אולם עדיין מקיים עמו משק בית משותף, יידרש כתנאי לשיוך דירה, לשלם בנוסף לתשלומים בהם הוא חייב לפי כללים אלו גם סכום השווה לדמי העזיבה ששולמו לבן זוגו.

8.3.      פטירה – במקרה של חבר שילך לעולמו בתקופת הביניים (שני בני הזוג של זוג נשוי או של זוג גרוש המשייך דירה אחת), אזי על פי בחירת הקיבוץ יהיו יורשיו זכאים לקבל מן הקיבוץ את שווי שנות הוותק שלו (במגבלת הצבירה כאמור לעיל), להלן: "פדיון כספי") או לבוא בנעליו של הנפטר לצורך חתימת הסכם חכירת משנה לגבי דירה או מגרש לא מבונה כלשהו בקיבוץ, אך זאת רק בתנאי ולא לפני מועד יישום השיוך.

8.4.      שמירת הזכויות לחכירת משנה על ידי תשלום מקדמה עבור תשלום הקיבוץ לרמ"י

8.4.1.     יחידה משפחתית שתהיה מעוניינת להבטיח את האפשרות של יורשיה לבוא בנעליה לצורך הזכאות להתקשרות בהסכם חכירת משנה עם הקיבוץ, תוכל לעשות כן על ידי תשלום מקדמה עבור תשלום החלק יחסי המתאים שאותו יידרש הקיבוץ לשלם רמ"י לפי חלופת האגודה, בגובה, במועד ובאופן שייקבע הקיבוץ לכך (להלן:"תשלום שמירת זכויות").

8.4.2.     במקרה שבוצע התשלום שמירת הזכויות, לא יוכל הקיבוץ להחליט להעניק ליורשים פדיון כספי כאמור בסעיף 8.3 לעיל, כך שליורשים תהא שמורה הזכות לבוא בנעלי הנפטר ולחתום על הסכם חכירת משנה בנוגע לדירה ו/או למגרש ריק.

8.4.3.     תקופת מעבר - ליורשיהם של חברים שנפטרו לאחר היום הקובע ועד לחלוף שנה ממועד השינוי, תינתן האפשרות  לבצע את תשלום "שמירת זכויות" אפילו אם המוריש לא עשה זאת בחייו. במקרה כזה יראו את המוריש כאילו ביצע את תשלום שמירת הזכויות לכל דבר ועניין.

8.5.      מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 8.3 ו- 8.4 לעיל, תנאי לכך שיורשי החבר שהלך לעולמו בתקופת הביניים, יוכלו להתקשר בהסכם חכירת משנה בנוגע לדירה, הוא עמידתם בכל התנאים והדרישות שהיה הנפטר נדרש לעמוד בהם כתנאי לשיוך לו היה חי ביום השיוך לרבות קבלתם (יחיד או בני זוג שיקבלו את זכויות העיזבון בהליך השיוך משאר היורשים ככל שישנם כאלו) לחברות בקיבוץ בהתאם להחלטות הקיבוץ כפי שיהיו בעניין זה (בעת הסדרת הזכויות), הכול כפי שייקבע בהחלטה המפורטת. במידה ולא יעמדו בתנאים אלו יהיה עליהם להעביר את זכויותיהם לצד ג' (שיתקבל לחברות) או לקיבוץ עצמו, הכול בהתאם לכללים שייקבעו בעניין זה בהסדר המפורט.

9.      הוראות נוספות

9.1.      התניית הזכויות בהשלמת ההליך (תנאים "מתלים")- אין בעקרונות אלו כדי להקנות לחברים ו/או ליורשיהם זכויות כלפי הקיבוץ ומובהר כי זכויות כאלו יתגבשו רק ככל שיתקיימו כל התנאים הבאים:

9.1.1.     המודל יאושר;

9.1.2.     הקיבוץ יסווג כקיבוץ מתחדש;

9.1.3.     הקיבוץ ישלים את רכישת הזכויות מרמ"י בהתאם לחלופת האגודה;

9.1.4.     הקיבוץ יאשר את ההסדר המפורט ויתקיימו התנאים שייקבעו בו לצורך השלמת השיוך לרבות חתימת הסכם חכירת המשנה;

9.2.      חבר שאינו זכאי לשיוך - ככל שנחתם בין הקיבוץ לבין החבר (בעצמו או באמצעות מי מטעמו) הסכם לפיו הוא אינו זכאי לשייך  דירה הרי שלא יהיו לו זכויות לפי עקרונות אלו והוא לא יוכל לקבל ולא להוריש זכות לחכירת משנה בדירה ו/או במגרש לא מבונה.  

9.3.      יחידה משפחתית לא תחזיק בזכויות ביותר מדירה אחת בקיבוץ - במקרה של קבלת זכויות בדירה נוספת בקיבוץ (מכל סיבה שהיא, לרבות ירושה) יידרש היורש (שהוא גם חבר) להעביר זכויות ל"נעבר" כך שלאחר ההעברה, יישאר עם זכויות בדירה אחת בלבד בקיבוץ, הכול בתנאים ובמועדים שייקבעו לכך בהסדר המפורט.

9.4.      חברים חדשים - חבר שיתקבל לחברות לאחר מועד השינוי לא יהיה זכאי לשיוך לפי עקרונות אלו, אלא לפי הקבוע בהחלטות הקיבוץ בנושא קליטת חברים חדשים כפי שיהיו באותה העת ו/או בהסכם ההצטרפות שנחתם עמו.

9.5.      העברת זכויות לצד ג' (מכירה, הורשה, השכרה)

9.5.1.     בהתאם לכללים שייקבעו לכך בהסדר המפורט, תתאפשר העברת הזכויות בדירה הן על ידי החבר והן על ידי יורשיו, אך ורק לצד ג' שיתקבל לחברות בקיבוץ (או לקיבוץ עצמו). יורשים אשר לא יתקבלו בעצמם (יחיד או בני זוג שיקבלו את כל זכויות חכירת המשנה, משאר היורשים ככל שישנם) לחברות יידרשו להעביר את זכויותיהם כנ"ל (למעט במקרים החריגים שייקבעו לכך בהסדר המפורט, כגון במקרה של יורש מבוגר שאינו חבר בעצמו אולם היה בן זוגו של החבר והתגורר עמו בדירה במועד פטירתו. על יורשיו של יורש כזה יחולו הכללים הנ"ל). 

9.5.2.     השכרת הדירה או כל חלק ממנה (כולל מתן רשות שימוש ללא תמורה) לצד ג', תתאפשר בהתאם להסדרים שייקבע לכך הקיבוץ ואשר יחייבו את אישורו מראש לזהות השוכר.

9.5.3.     כל האמור לעיל (השכרה, מכירה והורשה) יהיו ניתנים למימוש רק לאחר מועד יישום השיוך. 

9.6.      הבית כמקור לאספקת צרכים של החבר והתלויים בו  - בהתאם לכללים שייקבעו לכך בהסדר המפורט, ישמש הבית כמקור (ככל שאין מקורות אחרים שהוגדרו לכך) לאספקת הצרכים המיוחדים של החבר ושל התלויים בו.

9.7.      מגורי חבר בדירה של הקיבוץ שאינה משויכת לו, יהיו בתנאי "בר רשות" בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה בהסדר המפורט בהתייחס לנסיבות המקרה (חבר שלא שייך דירה, חבר שהינו חלק מזוג גרוש המתגורר בדירה שאינה הדירה המשויכת, חבר אשר שייך מגרש לא מבונה וטרם עבר להתגורר בבית שייבנה עליו וכו').

9.8.      הסדרת תשובות של בני זוג שאינם חברים – בהתאם להוראות שייקבעו לכך בהסדר המפורט, יידרשו בני זוג של חברים (שאינם חברים בעצמם) לחתום על הסכם תושבות כתנאי לחתימת החבר על הסכם חכירת המשנה.

9.9.      יורשי חבר שהלך לעולמו לפני היום הקובע לא יהיו זכאים לזכויות כלשהן בקשר עם עקרונות אלו ושיוך הדירות בכלל.

10.  יישוב מחלוקות – מאחר ובכל הקשור ליישום עקרונות אלו והוראות ההסדר המפורט, עלולות להתעורר מחלוקות הן בין הקיבוץ לבין החברים והן בין החברים לבין עצמם (בנושא ספירת הוותק, השמאות, גבולות המגרש, סדר הקדימות בקבלת דירה פנויה לשיוך וכו') תובא לאישור האסיפה הכללית הצעת החלטה הכוללת מנגנון ליישוב מחלוקות כנ"ל. המנגנון יקבע שלב ראשוני של גישור/ בירור בפני צוות פנימי (לא מחייב) ושלב שני של בוררות מחייבת בפני בוררים בלתי תלויים שזהותם או אופן מינויים ייקבע בהחלטה הנ"ל.

סוף

          

דוגמה למנגנון האיזון התחשבנות

שווי דירת תקן

500,000 ₪

סה"כ שנות וותק שהיחידה המשפחתית יכולה לצבור

50

ערך שנת וותק

10,000 ₪

יחידה משפחתית א' (וותיקים)

 

שווי שמאי של דירתה

300,000 ₪

סה"כ שנות וותק שצברה : 47 + 47

50 (בשל מגבלת הצבירה)

זכות / חובה בטבלת ההתחשבנות

200,000 ₪ זכות

יחידה משפחתית ב' (צעירים)

 

שווי שמאי של דירתה

500,000 ₪

שנות וותק שצברה = 15 + 15

30

זכות / חובה בטבלת ההתחשבנות

200,000 ₪ חובה

 

 

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב