קבוצת גבע
חסר רכיב

גבע - אל העתיד 1.3.2019

27/02/2019

גבע  - אל העתיד         1.3.2019

 

חברות וחברי גבע ,

חוברת זו מרכזת תשובות לחלק מהשאלות אותן אנו נשאלים במפגשים השונים, בשיחות אישיות, בשיחות שישי או בחדר האוכל, בנושא השינוי באורחות החיים בגבע. בחרנו לקרוא לתהליך: גבע  - אל העתיד.

בתהליך זה, שגיבושו החל כבר לפני 5 שנים, הושם דגש על שמירת היתרונות הקיימים בקהילה, שניבנו במשך עשרות שנים, יחד עם ראיית המציאות המשתנה והצרכים המתחדשים של כל חבר.

השינוי המוצע משקף את הרצון והצורך להעניק עצמאות ואחריות משפחתית ולשמר את הערבות הקהילתית.

 

החוברת גובשה בעקבות עבודת הכנה של הצוות המכין וישיבות רבות של מועצת השינוי – זו איננה חוברת השינוי – זו חוברת הסבר למושגי יסוד. כל מושג הנזכר בה וכל פרק המופיע בה הוא תקציר וריכוז של פרק שלם המופיע בחוברת המפורטת וכך יש להתייחס לחוברת זו – הסבר על שאלות נפוצות ומושגי יסוד. לא הכל ניתן לענות בכמה שורות קצרות בחוברת – לשם כך ישנם הפרקים המלאים של חוברת השינוי אשר יעלו אט אט באתר גבע במקביל להתפתחות הדיון הציבורי.  בסופה של החוברת מצורף לריענון תקציר מושגים המלווים את המודל הסקנדינבי שאיתו אנו מתקדמים ותחת הנחות היסוד שלו נבנים ההסדרים השונים .

 

בשם הצוות המכין ומועצת השינוי – יאיר .

 

מדוע גבע זקוקה לשינוי והתחדשות?

מאז שיצאנו לדרך המשותפת כקיבוץ, לפני כ-97 שנה, אנו חיים חיי שיתוף. אנו חולקים ״עוגה״ משותפת שהוגדרה על ידי הקהילה כולה. ה״עוגה״ היא למעשה מגוון השירותים ותחומי החיים שלנו בקיבוץ גבע. מטבע הדברים, כל אחד מאיתנו הוא אדם שונה, צרכיו שונים וכך גם תרומתו. האפשרות לבחור ולתת מענה לשונות של כל אחד ואחד מאיתנו מוגבלת ביותר.

המציאות שאפשרה יצירה יפה כל-כך כמו קיבוץ שיתופי, השתנתה ב-97 השנים שחלפו. כיום, אנשים רוצים ויודעים כיצד לקחת החלטות ולצרוך שירותים באופן אישי, בהתאם למה שמתאים להם ולמשפחתם. ככל שעוברות השנים הפער בין היכולת של החברים לבחור, להחליט, לממש את הרצונות שלהם, לבין ההתנהלות כקיבוץ שיתופי הולך וגדל. פער זה יוצר תסכול, חיכוך מיותר עם הממסד הקיבוצי ואי-נוחות רבה בקרב חברים.

מאידך ניתוק הקשר בין תרומה לתמורה הולך ומתרחב ויוצר תסכולים שונים על רקע פערים במחויבות לעבודה ופרנסה ויכולת הקיבוץ השיתופי להתמודד עם בעיות של אי-עבודה ואי-פרנסה.  העברת האחריות לפרנסה לחבר ולמשפחתו היא צעד מרכזי להפסקת העיסוק בבעיות עבודה ויצירת הקשר בין תרומה לתמורה .

שנוי אורחות חיים יאפשר לשמר את הטוב של הביחד ולצד זה לדרוש אחריות ברורה לפרנסה ולשפר את היכולת לבחור, בצורה עצמאית, על פי הצרכים והשאיפות של כל אחד מאיתנו.

 

צריכה משותפת – רמת חיים גבוהה משולמת אך לא מורגשת  - ומדוע צריך שינוי?

בדרך התנהלותנו היום, כשרוב המשאבים מנוהלים על ידי מוסדות הקיבוץ, נוצר פער בין סך ההוצאות של כלל החברים ( רמת חיים משולמת אל לא בהכרח מורגשת)  - לסך ההכנסות שלנו. פער זה גדל עם השנים ועלול לפגוע בעתיד הלא רחוק ברמת החיים של הקהילה ושל חבריה. למעשה בשנה האחרונה התחלנו לראות כבר את המשמעות האפשרית של קהילה שמשלימה הוצאות רמת החיים שלה על ידי דיבידנדים מתאגידים ולא על ידי כיסוי משכר עבודה. ירידה חדה בתוצאות התאגידים עלולה ליצור משבר מידי קשה ברמת החיים.

 

השינוי מציע איזון אחר בחלוקת המשאבים, כך שחלקו של כל חבר וחלקה של כל משפחה גדל ביחס ל״קופה הציבורית״ שתקטן.

חלוקה חדשה זו של הכסף, והעברת מירב האחריות על השגתו בדרך של חובת פרנסה ישירה וניהולו לחברים,

תתרום לחוסן הכלכלי, הן של הפרט ומשפחתו והן של הקיבוץ.  דוגמאות של עשרות קיבוצים שעברו זאת מדברות בעד עצמן.

השינוי יאפשר לכל אחד מאיתנו לבחור. לבחור מה אנחנו רוצים לעשות עם המשאבים שברשותנו, בהתאם לתקציב האישי שלנו ולהכנסה הפנויה שעומדת לרשותנו. התלות שלנו בהחלטות כלליות תפחת, אך הערבות ההדדית לכל פרט ולכל משפחה בקיבוץ תישמר.

 

אם כבר שינוי אז למה לא הפרטה מלאה? מדוע המודל הסקנדינבי ?

אכן, יש הסוברים כי השינוי המוצע הוא רך מידי. ניתן היה לבצע את השינוי בדרכים רבות. היינו יכולים לוותר על הערבות ההדדית שלנו ולבצע הפרטה יותר עמוקה ולהפוך תוך זמן קצר לישוב קהילתי כמו רבים מהיישובים הסובבים אותנו. בסיוע של “אנשי דרך״ בחנו מודלים שונים ולמדנו מניסיונם של קיבוצים רבים.

בד בבד, הניסיון המצטבר בגבע שמשוקף בשיחות ועמדות של חברים רבים הוא כי שינוי רך – המודל הסקנדינבי  הינו המודל שנותן מענה לרצונות ולצרכים של מירב החברים בגבע  והוא המתאים ביותר ובעל הסיכוי הגדול יותר להתקבל על ידי הציבור.

 

היום מבטיחים שהבריאות, הסיעוד והחינוך לא יופרטו , אבל מה יקרה בעתיד ?

כל אחד מהשירותים הללו הוגדר כמהותי וחשוב לשימור לאורך שנים ולכן נקבע לו ״מרכיב ליבה״.

מרכיב ליבה של שירות הוא אחוז מסוים מעלותו, שהקיבוץ בוחר להמשיך ולממן ממקורותיו (הכנסותיו הקבועות) ולא ממיסי החברים.

לדוגמא: מרכיב הליבה במסגרות הגיל הרך הינו 35% מהעלות הכוללת.

מרכיבי הליבה מעוגנים בתקנון, כך שעל מנת שאפשר יהיה לעשות בהם שינוי, נדרש רוב מיוחד. מניסיונם של קיבוצים אחרים שנהגו באופן דומה - אחוזי הליבה בשירותי הקהילה נשמרים לאורך זמן, כפי שהוחלט עליהם בעת השינוי.

 

מה זה תק״ה? איך מקבלים השלמה לתק״ה?

תק״ה הוא קיצור של “תקציב קיום הוגן״ והוא מגדיר מהו תקציב קיום הוגן למשפחה אחרי השינוי.

תקציב הקיום ההוגן נקבע בהתאם ליוקר המחייה ולגודל המשפחה.

אם משפחה לא מגיעה לתק״ה מעבודה מלאה של שני ההורים (במקרה של זוג), אחרי ששילמה מיסים - היא תקבל מהקיבוץ השלמה לסכום הזה. קבלת התק״ה תהיה מותנית בעבודה מלאה של שני בני הזוג, בהצהרה על כך שאין להם הכנסות נוספות שאינן מעבודה ועוד מספר תנאים באמצעותם נוודא שההשלמה ניתנת למי שאכן זקוק לה. ההשלמה לתק״ה יכולה להיות לטווח קצר או לטווח ארוך, בהתאם לנסיבות המשפחתיות. התנאים הנדרשים לקבלת השלמה לתק"ה הם המעבירים את האחריות לעבודה ופרנסה לחבר ומשפחתו .

 

אם החברים מקבלים משכורות, איך נבטיח שישלמו מסים?

כמו היום, כך גם אחרי השינוי, החברים ימשיכו להעביר לקיבוץ את הכנסותיהם, בהתאם לתקנון הקיבוץ והחלטותיו (למשל הכנסות מעבודה/חלף עבודה), ויקבלו תקציב אשר ייגזר מהכנסות אלו, בניכוי מיסים ותשלומים.

 

כיצד נבטיח שעובדי חוץ יכניסו את משכורתם לקיבוץ?

אי העברת הכנסות לקיבוץ אינה עומדת בהוראות התקנון והקיבוץ יוכל לפעול מול החבר או לקזז זכויות אחרות המגיעות לחבר, בגין הסדרים שונים.

 

מהו מס איזון וכיצד מחשבים אותו?

מס איזון הנו מס פרוגרסיבי הפועל באופן דומה למודל מס ההכנסה בישראל.

ככל שההכנסה גדלה - כך משלמים יותר מס. המס הינו על פי מדרגות ההכנסה ולכל מדרגה יש את המיסוי היחסי שלה. לכל בית אב ייקבע תקן על פי מספר הנפשות, הגילאים והמצב המשפחתי. בית אב שהכנסתו הפנויה לתקן גבוהה מ- 3,750 ₪ ימוסה במס איזון. לדוגמא - המחשה:

 

הכנסה פנויה לתקן

גובה המדרגה

מדרגת מס ב- %

סה"כ מס ב- ₪  למדרגה לתקן

סה"כ מס מצטבר ב- ₪  לתקן

מ -

עד -

0

4,000 ₪

4,000 ₪

0%

0.0

 0

4,000 ₪

4,250 ₪

 250

10%

 25

 25

4,250 ₪

 4,500

 250

20%

 50

 75

4,500 ₪

4,750

 250

30%

 75

150 ₪

4,750

5,000

 250

40%

100

250 ₪

5,000

ומעלה


50%



 

מה מכסה כל מס? (ישוב, קהילה, איזון)

מס ישוב ( מוניציפאלי)  מממן שירותים הניתנים לכל תושבי המקום, כגון: נוי, חצר, שמירה, ארנונה על מבני ציבור וכיו״ב.

 

מס קהילה מממן את החלק בשירותי הקהילה המסובסדים, שלא הוגדר כליבה. זהו מרכיב המימון ממיסים לשירותי הבריאות והחינוך ולאיוש משרות במזכירות, בהנה״ח, במשאבי אנוש, בספריה, וכיו״ב.

 

מס איזון מממן את עלות ההשלמה למשפחות שזכאיות לתקציב קיום הוגן (תק״ה). הוא מהווה את מנגנון הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש. כמו כן, מס האיזון מממן גם חלק ממערך השירותים ובכך משלים למס הקהילה הקבוע.

 

אם המסים גבוהים, איך תהיה מוטיבציה להגדיל הכנסות?

המוטיבציה להגדיל את ההכנסות תהיה קיימת תמיד. הסיבה המרכזית לכך היא שלמרות שהמיסוי עולה עם גובה ההכנסה, הוא לעולם לא מגיע ל- 100%. אחוז המיסוי השולי הגבוה ביותר הנו 50%. מצב זה מאפשר למשפחה ליהנות מהגדלת תקציבה למרות המיסוי.

 

איזה מנגנון מבטיח שמס האיזון לא יישחק עם הזמן?

במילים אחרות, שבחלוף הזמן, חברים בעלי כושר השתכרות גבוה (שמשלמים, מן הסתם אחוזי מס איזון גבוהים) ירצו לשלם פחות מס ויפעלו להורדת האחוזים?

סיטואציה כזו בהחלט אפשרית ועל כן, אנחנו מציעים לבחון באופן יזום, מסלול עדכון למס האיזון, באופן מדורג עם השנים.

ניתן יהיה לעדכן את מדרגות המס ושיעוריו כמפורט לעיל בהחלטה ברוב רגיל בקלפי, כל עוד הפערים בהכנסה הפנויה לתקן של בית אב בתוספת לעלות הקהילה לתקן (סה"כ הוצאות הקהילה, לא כולל תקציב אישי, חלקי סה"כ התקנים בקיבוץ), אינם חורגים מיחס של 1-2 לגבי 95% מהחברים לפחות.

עדכון מדרגות המס ושיעוריו באופן שיוביל לחריגה מעקרון זה, ידרוש החלטה ברוב מיוחד של 2/3 מהמצביעים בעד ונגד.

 

איזו מוטיבציה יש להגדיל הכנסות אם מקבלים השלמה לתק״ה ששומרת על רמת החיים?

ההשלמה לתק״ה אינה אוטומטית. היא תלויה בעמידה בחובת עבודה (משרה מלאה של שני בני הזוג) וחוסר מקור כספי חיצוני נוסף (הוני או נכסי של המשפחה, לא כולל מעבודה). מניסיונם של קיבוצים רבים, משפחות שיכולות, מגדילות את הכנסתן ומאפשרות לעצמן הכנסה פנויה גבוהה יותר. מכאן באה המוטיבציה.

 

האם מובטחת לי הפנסיה?

חברים (כל מי שמוגדר ״חבר״ ביום השינוי) זכאים לפנסיה לפי הוותק שצברו לאורך השנים עד גובה פנסיה של כ – 5200 ₪ בקירוב בגיל 67. ביום השינוי החברים מפרישים משכרם תשלום חודשי עבור פנסיה ובגיל 67 יהיו זכאים לגובה הפנסיה שהקיבוץ צבר עבורם עד ליום השינוי, בתוספת מה שצברו בעבודתם לאחר יום השינוי. בכל מקרה, הקיבוץ מחויב לחבר (בין אם צבר ובין אם לא) לפנסיית הרשם – חברים חדשים /פנסיית המטרה – חברים ותיקים.

 

לא נראה לי שפנסיה של 5,200 ₪ תספיק לי...!?

הכנסות הגימלאים כוללות את פנסיית המטרה (שהיא הפנסיה שקיבוץ מעברות מבטיח לכל חבריו, בהגיעם לגיל פרישה מעבודה), קצבת זיקנה וקצבת שארים (במידה וקיימת) כך שסך הכנסתם לא תפחת מכ- 7,500 ₪ לחבר, נכון להיום. כדאי לקחת בחשבון שגובה ההכנסה הפנויה לאחר מיסים ותשלומים על שירותים שהופרטו, חשובה אף יותר מגובה הפנסיה. מרבית הגימלאים בקיבוצים המתחדשים בעשור האחרון (גם בקיבוצים בהם הפנסיה נמוכה מ- 5,200 ₪) מגדילים את ההכנסה הפנויה (לאחר מיסים ושירותים) שלהם. פנסיונרים יחידים יקבלו תוספת יחידים בפנסיה, במכפלה של 1.25 (לפי המלצת התנועה) ואצלנו 5,200 ₪  1.25= 6,500 ₪.

 

מה מובטח לי ב״מסלול הבטוח״?

המסלול הבטוח נועד לאפשר שקט נפשי לחברים מבוגרים שאינם עובדים, בכל הנוגע לתקציב ולשירותי הבריאות.

המסלול הבטוח מבטיח לזוג חברים מבוגרים (מעל גיל 67) הכנסה חודשית קבועה העומדת כיום על  10,000ש"ח לזוג לחודש  וקבלת שירותי בריאות ורווחה, כפי שהיו עד יום השינוי. בנוסף, במידה ותהינה הפרטות נוספות בעתיד, יקבלו החברים במסלול הבטוח פיצוי בתקציבם, בהתאם לממוצע הצריכה שלהם בשירותים שהופרטו.

 


האם באמת יהיה כסף ב״איגרת פירות נכסים״ (או שזו סתם “הבטחת בחירות״)?

“פירות הנכסים״ (שהם העודף המשקי שניתן להעביר לחברים לאחר מימון נושאים, כמו: השלמת הפנסיה, תשתיות וכיו״ב) תלויים בתוצאות העסקיות של הענפים והתאגידים. כמובן שאין דבר המבטיח חלוקת פירות נכסים כל שנה, ובטח שלא אילו סכומים יחולקו. היתרונות הגדולים בהסדר פירות נכסים הוא שיש הגדרה ברורה ל״מדרג שימושים״ שעל פיו ברור מה התנאים להעברת העודף לחברים לצורך פירעון אגרת פירות נכסים וההתחייבות של הקיבוץ להמשיך ולפרוע את האיגרת גם ליורשים, עד לפירעון מלא של האיגרת.

אגרת פירות הנכסים – מכילה את סה"כ הזכאות הכספית של החבר מהקיבוץ בשל למשל איזון פערי דיור והתחייבויות של הקיבוץ שלא ניתן לפרוע במיידית אלא על פני שנים. הסכומים הרשומים באגרת זכויות נכסים – ניתנים להורשה.

 

האם ממשיכים לדאוג ללימודי הבנים?

במסגרת הסדר הבנים החדש, יינתנו לכל בן, בגין הוריו, סכומים שונים בהתאם לשנת הולדתו. הכסף יועבר לתקציב ההורים בכמה חלקים קבועים וידועים מראש. את הסכומים האלו יוכלו הבנים לנצל ללימודים או לכל מטרה אחרת  שיבחרו.

גם כאן, העקרונות הם הרחבת חופש הבחירה לבנים ולמשפחתם בנוגע לשימוש בכסף שיועבר אליהם, צמצום התלות בממסד (אין צורך להביא קבלות, לדווח או להוכיח שימוש מסויים בכסף) ובנוסף - העברת האחריות על לימודים/התפתחות אישית למשפחות.

 

מה יקרה עם מי שכבר התחיל לימודים גבוהים? שנת בית ?

מי שכבר התחיל ללמוד, יהיה זכאי למימון המשך לימודיו (תקופת המעבר).

מי שכבר ביצע שנת בית תנאי שנת הבית יעמדו לרשותו לתקופה קצובה.   האפשרות של המשך מסלול "שנת בית " ייסגר .

 

איך יכול להיות שמצד אחד יש כאלה שמשפרים את מצבם והשאר לא נפגעים... מהיכן הכסף?

בקיבוצים המתחדשים המערכת הציבורית מתייעלת וחוסכת עלויות רבות שהקיבוץ השיתופי מחויב להוציא.

במקביל בתוך מספר חודשים , בשל אי היכולת להמשיך באי-עבודה ולקבל תקציב וכדי לקבל השלמת תק"ה יש לעמוד בתנאים ברורים של חובת עבודה מלאה והתפרנסות של שני בני הזוג הרי  החברים עצמם משפרים ומגדילים את הכנסתם ובכך, לרוב, משפרים את רמת חייהם.

 

איך נבטיח שלא יגדלו הפערים בין החברים?

אחד מתפקידיו של מס האיזון הוא להבטיח שהפערים בכסף (תקציבי החברים), בתוספת השירותים המסובסדים ע״י הקהילה (שווה כסף לתקן), לא יהיו מעבר ליחס של 1 ל - 2. מאידך אין עניין להמשיך וליצור השוואה בכח בין חברים ומשפחות ויש עניין לתמרץ חברים ומשפחות להרוויח יותר ולהינות גם הם באופן הקשור למאמציהם.

 

איך נראה את כל ההסדרים המפורטים  ובאיזה תחומים ישנם הסדרים מפורטים?

ההסדרים המפורטים יעלו בהתאם לקצב הדיון הציבורי , באתר גבע וניתן יהיה גם לקבלם מודפסים .

ההסדרים כוללים את התחומים הבאים  : בריאות – חינוך – פנסיה – בנים נסמכים-  שירותי קהילה -  תקציב קיום הוגן  - עבודה ופרנסה  - יזמות  -קליטה  - מסלול צעירים – שיוך דירות – איזון פערי דיור -  פירות נכסים  -  תקנון האגודה בקיבוץ מתחדש .

 

למי פונים אם מבקשים עוד מידע – הסבר ?

ניתן לפנות למייל המזכירות: office@kvgeva.co.il  והפנייה תופנה לצוות המכין לבדיקה ומענה.

לא הכל ידוע – לא על הכל ניתן לענות -  ואנו יוצאים לדרך כאשר פרטים רבים יתבהרו ככל שיתקדם הדיון הציבורי. לכן סבלנות תסייע מאד לתהליך.

הערה: זוהי חוברת שלא עברה עריכה משפטית. מטרתה הסברתית בלבד. חוברת זו מכילה הסברים שונים ומידע שטרם עבר בדיקת היתכנות כלכלית ואין לראות בה נוסח סופי או נוסח מחייב, אלא מסירת מידע עדכני בשלב זה של התהליך ואפשר שיחולו שינויים ככל שהתהליך יתקדם.

 

חסר רכיב