קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2560

18/11/2022

דף     2560   י"ז בחשון תשפ"ג  17 בנובמבר  2022

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


קישור לפליפבוק:

PDF


משולחן המזכיר - אשר צימרמן


לחברי וחברות גבע שלום רב!

1.        שיוך דירות

א-    חלופת האגודה - מקדמות

בימים אלו החברים קיבלו פרטי בנק כדי לאפשר לשלם את המקדמות למימון חלופת האגודה.

חברים שלא קיבלו פניה, קיבלו בחודש יולי מכתב המפרט את חובות כפי שמופיעות ברישומים שלנו,

חובות בגין פערים בתלושי שכר, קרנות השתלמות נזילות שלא נפדו, חובות בתקציב, היעדר מסלקה חתומה.

חברים שלא קיבלו מכתב הסבר או יש להם שאלות בעניין  מתבקשים לפנות אלי במייל כדי שנוכל לבדוק את הנתונים שניתן.

חברים שהעניין ברור מתבקשים להסדיר את חובותיהם מול בעל התפקיד הרלוונטי או לפנות אלי במייל שאוכל להכין את הנתונים ולקדם את הטיפול.

ב-     פרצלציה

צוות תכנון הכולל את החברים הבאים: שי דנצינגר יושב ראש, גיל גוריון, יעל זיו, אבנר גלילי, אביב רון,  יורם אלוני,  חיימקה, אייל ואשר בליווי של סיוון רוטמן מקדמים את גיבוש הטיוטה שתהווה בסיס לדיון הציבורי.  

בכוונתנו להציג את טיוטת הפרצלציה בעוד שבועיים, בשבוע הבא נפרסם את המועד סופי וכמה ימים לפני כן נפיץ את הקישור לתסריט הטיוטה האחרונה כדי שהחברים יוכלו להכיר את החומר ויגיעו עם שאלות לדיון הציבורי.

ג-      צוות שיוך דירות

צוות שיוך דירות מורחב הכולל את חברי רשות הבינוי מתמקד בימים אלה בגיבוש הצעה לנוהל הקצאת מגרשים, חברי הצוות: אימי אלוני,  דגן ידין, יורם אלוני, שרסטין רם, ענת לביא, שי דנצינגר, אייל , חיימקה, אשר.

המטרה היא לגבש תוך כ-10 ימים טיוטה מוסכמת לקראת הדיון הציבורי.

2.                      הרצת השינוי

אם כל המורכבות כבר מתחילים ליראות את פירות השינוי, חברים עובדים ומתפרנסים, מגדילים את הכנסותיהם . נבואות הזעם שדיברו על עשרות משפחות שיידרשו לתק"ה התבדו.

לקראת תקציב 2023 עלינו להשלים בדחיפות את ההתייעלות בפעילויות הגרעוניות, לאורך השנה לא תהיה אפשרות לממן את הפעילויות המפסידות ממס האיזון. ברור שלכול קיצוץ יש מתנגדים ,  עלינו להביא תכנית רחבה שתאפשר לנו לצמצם מיסים ולשפר את המסלול הבטוח.

הצמדה- בתקציבים שיחולקו השבוע נוסיף את הצמדת התקציב הבטוח למדד. נעביר  תקציב אוקטובר מעודכן ואת ההפרשים עבור אוגוסט וספטמבר.

 

 


הפרשות לפנסיה – על פי החלטות חוברת השינוי חברים שלא הפרישו על פי חוק או כתוצאה מכך שלא עובדים במשרה מלאה, יחויבו בתלוש השכר על ההשלמה להפקדה מינימלית הנדרשת לפי שכר מינימום: 20.83% משכר מינימום (נכון להיום 1,104 ₪ לחודש).

5.      חובת הפרשה לפנסיה מתוך החוברת – דף 63

5.1  החל מיום השינוי, כל חבר, למעט חבר שכבר הגיע לגיל פרישה, יצבור ויפריש לפנסיה ע"פ חוק.

5.2  במידה וחבר/ה בגיל עבודה בחר/ה שלא לקיים את חובת העבודה ע"פ הסדר אורחות עבודה והסדר זה, וככל שתידרש השלמה של הקיבוץ לפנסיית הרשם עבור החבר שאינו עובד, אזי יהיה הקיבוץ רשאי לקזז מזכויות החבר ו/או בן הזוג את ערך ההשלמה הנדרשת כאמור.

5.3  החבר יעביר לוועדת הפנסיה אחת לשנה טופס 106 ואישור ייפוי כח למסלקה הפנסיונית על מצב צבירת הגמל שלו.

 

 

נסיעות עובדי חוץ- בחצי השנה הראשונה לשינוי, חברים יזוכו על ממוצע ההפרש, שבין החזר הנסיעות  שקיבלו בהסדר השיתופי לעומת ההחזר שקבלו בתלוש השכר מהמעסיק. החישוב על פי נתוני ינואר- יוני 2022 , כאשר ההחזר יתבצע בשתי פעימות, פעימה בתקציב אוקטובר ופעימה בתקציב דצמבר.

3-    דיווח משולחן מזכירות הקיבוץ

א-   תכנית עבודה מזכיר הקיבוץ

חברי המזכירות העלו את הנושאים המשמעותיים שקודמו ב2022, והנושאים שבעיניים יש לקדם בתכנית 2023.

מזכיר הקיבוץ הציג את סיכום הפעילות בשנת 2022 כבסיס לגיבוש תכנית 2023.

ב-    קרנות השתלמות (מעבודת חוץ)  נזילות

לקראת החלת השינוי הייתה התלבטות מתי כדאי לבקש מעובדי החוץ לפדות את קרנות השתלמות , בהתחשב למצב התשואות.

היום, לאחר קיום התייעצות מקצועית סוכם שחברים שלהם קרנות השתלמות נזילות , יעבירו לקיבוץ בהקדם את הכספים שנצברו עד לתאריך 30.06.22 .

ג-     דיווחים

קליטה

מועמדים בתהליך: מעוניינים להביא את המועמדים לאישור האספה בהקדם. בשבוע הבא נביא לאישור המזכירות את הסכמי הקליטה המעודכנים, כמו כן הם יעברו אבחון כלכלי המתאים לדרישות השינוי.

השכרות

אייל דיווח על התקדמות השכרת האורווה, על קידום השכרת הנגרייה ועל המצב בתחום "בת הגלבוע"


חברים שואלים בענייני שיוך דירות:

1.      מה קורה עם חבר שאינו מעוניין לעבור מביתו?

-         חבר שאינו יכול לשייך את יחידת הדיור בה הוא מתגורר, יוכל לבחור יחידה אחרת לשיוך (להורשה) ויוכל להמשיך להתגורר בדירה בא הוא מתגורר עד אריכות ימיו.

2.      מה קורה עם חבר שאינו מעוניין להישאר במגרש בו הוא מתגורר?

כרגע יש לנו כ38 מגרשים חלופיים של מעל 400 מ"ר להציע לחברים הרוצים לעבור או להוריש מגרש/ יחידת דיור אחרת.

3.      האם יהיה פיצוי לחבר המשייך בקומה השנייה?

אנו מקדמים הסדר שיאפשר לרכוש את הבית הסמוך בהנחה משמעותית כך יוכל למצות את זכויות הבניה (הרחבת הבית ) .

4.      מתי תציגו את השמאויות

מתאמים מפגש חברים עם השמאי, אלי חלוצי בשבועות הקרובים.

5.      איך מבטיחים לבנים צעירים את האפשרות לרכוש מגרש ולבנות  בגבע?

הנושא יועבר לדיון בצוות שיוך דירות.

 

 

 

 

שבת שלו

אשר צימרמן

יו"ר/ מזכיר

קבוצת גבע

 
ביטחון סוציאלי - שי דנצינגר

ביטחון סוציאלי – מידע מעודכן לחבר

קרן החיים

לפי ההחלטה מתאריך 19/4/2022 לסגור את קרן החיים, שחרור הכספים לחברים מתבצע על פני שנה אחת. החברים מקבלים הזמנות אישיות להיפגש איתי ע"מ לקבל הסבר לפני החתימה. לאחר השבת היתרה העודפת (במידה ורלוונטי), החבר רשאי לנהוג בכספים כרצונו וללא כל תלות בי או בנציג גבע אחר. בנוסח ההחלטה נקבע לוח זמנים:

שלב 1 : עד 31.8.2022   : גילאי 50 ומעלה נכון למועד הקובע בהחלטה: 01/01/2022 (  ילידי 1962 – 1971 )

שלב 2 : עד 31.10.2022  :  גילאי 40-50  נכון למועד הקובע ( ילידי 1972  - 1981 )

שלב 3 :  עד 31.12.2022 :  גילאי 30-40  נכון למועד הקובע ( ילידי 1982 – 1991 )

ברצוני לעדכן כי שלב 2 לא הסתיים בזמן, ואני פעול לשיפור רמת השירות.

 

הפרשה מינימאלית לפנסיה

בהתאם להחלטת הועדה לביטחון סוציאלי מתאריך 30/10/2022, חל שינוי מידי בחובת ההפרשה החודשית של חברי גבע לקרנות הפנסיה. הוועדה קבעה כי ההפרשה המינימלית החודשית תחושב לפי 20.83% משכר המינימום של מדינת ישראל. נכון למועד פרסום הכתבה הזאת ,שכר המינימום עומד על 5,300 ₪, ולכן על כל חבר להגיע לסה"כ הפרשה פנסיונית של לא פחות מ-1,104 ₪.  יש לציין שהסכום הזה כולל גם את רכיב העובד (לפחות 6% משכר הברוטו), וגם את רכיבי המעסיק (לפחות 14.83%). במידה ולא מגיע החבר לסכום זה, הוא יחויב מדי חודש בהפרש.

 

פנסיית קבוצת הוותיקים בני 76+

המתווה החדש שהושם השנה נרשם כהצלחה, למרות הירידות בתשואות הקרנות. המתווה מקיים את עצמו כמעט לבד, ולכן לאחר הרבעון הראשון לא היה צורך לבצע השלמות מקרן המילואים.

 

אישור הפעלת קרן הבנים הנסמכים

בהתאם להסדר הבנים הנסמכים בחוברת השינוי, הוועדה אישרה את הפעלת הקרן החל מ-01/01/2023. תפקידה של הקרן להוות מקור מימון מטעם גבע, להשלמת הוצאות הקיום של הבנים הנסמכים.

 

דוחות פנסיה נכון לתאריך 30/6/2022

בקרוב יחולקו לחברים בגיל העבודה דוחות פנסיה עם סיכום סופי של התקופה השיתופית. יצורף לכל דוח מכתב הסבר מפורט, והחברים יתבקשו לחתום ולהחזיר את הדוחות בתוך פרק זמן קצר. חברים שירצו לערר או לשאול לגבי נכונות הנתונים יוכלו לפנות גם כן בתוך אותו פרק הזמן.

 

בברכה,

שי דנצינגר

רכז הביטחון הסוציאלי

הודעות לדף

חברי גבע משתתפים

באבלה של איריס מינדל רז

ומשפחתה

על מותה של אמה  תמר מינדל ז"ל



חוג העמקים

חוג יהדות    ב23/11יום ד' בזום

ד"ר יצחק בן-דוד: הרמח"ל כמבשרה

תקופה יהודית חדשה

הפולמוס סביב דמותו
*

ערב שירה ב20:11 בח-א גבע

עם שרה'לה שרון

 &&&&

מבלה בן-ארי:
מתארגנת קבוצת "שוחרי תרבות  בגבע" הכוונה להקים קבוצה שתפעל לאייש חגים ותאריכים בלוח השנה, בהם יתקיימו תכניות תרבות מגוונות
מתוך כוונה לא לוותר על הערך  הקהילתי המגבש .לא לוותר על התרבות שלנו.
מעוניינים שרוצים להצטרף לקבוצה כזאת, נא לפנות ליובל שבילי או בלה בן ארי.

*************************************************************************************

מהמשכן לאמנות עין חרוד
סדרת “פניני מוסיקה” פותחת עונה! מוטי זעירא ומקהלת הגליל העליון בתכנית חדשה ומרהיבה.שבת 19.11 בבית ציזלינג, בואו להתרגש איתנו! כרטיסים כאן https://bit.ly/3BeFHb8 

****************************************************************************

האופנטיק: :
נעלי בית ,בלנסטון לכל הגיליםבגדי חורף פקעות   מחכה לכם באופנטיק    שרה
**********************************************************************************


דוברות מואז"הגלבוע
*
הודעה לציבור*
אנו מעודכנים מגורמי המקצוע על אירוע בו הותקפו מספר כלבים ע״י תן, באזור חפציבה.
לא ידוע על בני אדם שנחשפו לתן, או על אירוע נוסף והציבור מתבקש לגלות ערנות.
נזכיר כי משרד הבריאות מבקש מכל מי שהיה במגע עם התן בצורה ישירה או עקיפה מתבקש לפנות למשרד הבריאות בעפולה, בטלפון: 04-6099000, לשם שקילת הצורך למתן טיפול מונע. במהלך סוף השבוע יש לפנות לביה"ח הקרוב.
**
תושבי חפציבה ובית אלפא, להם כלבים שנפגעו, מתבקשים לדווח בנוסף למייקל רבש״צ חפציבה.
**
כל תושבי הגלבוע מתבקשים לדווח למוקד המועצה (04-6071122 או 109), במידה ורואים חית בר אשר מתנהגת מוזר או חשודה כחולה.
**
חשוב ביותר להקפיד על חיסון כנגד כלבת ומניעת שוטטות של חיות הבית.
לתשומת הלב- חית-בר שאינה חוששת להתקרב לאדם- חשודה בכלבת.
לרשותכם מצורף כללי הזהירות הנדרשים. לחצו: https://bit.ly/3c3W6VP  
*
ושמרו על עצמכם!*


אהלן :)
בכפר יחזקאל יש חווה אקולוגית חינוכית - חוות נאח"ת רוח

בחווה אנחנו מגדלים ירקות אורגניים עונתיים ומשווקים אותם לתושבי הסביבה,

השאיפה היא ליצור קהילה סביב השדה שנהנית מתוצרת טרייה ואיכותית.

אם מעניין אתכם נשמח מאוד שתהיו חלק -
תוכלו לקבל סל ירקות בכל יום שלישי או שישי לפי בקשתכם בהתאם למה שיש בשדה. להזמנות: 0522411394

יש לנו קבוצת וואטסאפ שקטה לעדכונים על השדה בלבד :
https://chat.whatsapp.com/Eqn0MAz3Wlq9adLSfmpapg



תכנית מועדון 67 +  שבוע 20-26.11

יום שלישי 22.11 –"מועדון ארוחת הבוקר" – בין השעות 09:00-10:30

יום חמישי 24.11  סיור מודרך בתערוכת  "דיוקן עמק" בבית שטורמן לציון 100 שנות התיישבות בעמק.

יציאה מגבע בשעה 09:00 וחזרה בשעה 10:30

עלות למשתתף – 20 ₪ ( אין צורך לשלם במקום,  נשלם במרוכז)

ניתן להירשם אצל ענת לוין עד ליום שני 21.11

 

סוף שבוע טוב ולהתראות,

ענת לוין.


החוג לתנ"ך



מפגשי החוג לתנ"ך מתחדשים

בימי שני בשבוע במועדון לחבר בשעה 17:30

 

הנושא : דויד מלך ישראל –

מנקודת מבטו של סופר ספר שמואל:

1.          המאבק על כיבוש המלוכה משאול וקץ מלכות שאול.

2.          המאבק על הכרת כל העם במלך החדש.

3.          הישגים וחולשות של דויד מלך ישראל

4.          מרד אבשלום בדויד.

 

מפגש ראשון התקיים ביום שני 16.11 2022

במועדון.

 

מתעניינים חדשים

מוזמנים

 

להתראות

        

       צוות החוג – רבקה, אורה, דליה, דפנה
הרמת מסך - רחלי וייס

הרמת מסך

מידע הוא משאב חשוב לכל ארגון ובוודאי לחבר בקבוץ. לא יתכן שהמידע יהיה צבור רק בידי מנהלי המערכת. בתור חברי קבוץ , שהקבוץ משתייך להם,  חשוב שנדע איך מתנהל המקום? לאן כספי המיסים שלנו הולכים?

ידיעה מגבירה את ההבנה לתהליכים שמוביל הממסד ומגביר את שיתוף הפעולה של החברים.

על חלק מהשאילתות שלי באספה, נעניתי בצבר של מילים שבינם לבין השאילתא יש קשר קלוש.

אחדד את השאילתןת:

שאילתא ראשונה שנגעה במשכורות הממומנות על ידי מיסי קהילה

מהם הענפים , וענפי העזר שמשכורות העובדים בהם ממומנות על ידי הקהילה ?

תשובה נדרשת- שמות הענפים ומספר המשכורות הממומנות , תוך פרוט לדוגמא: מנהל ענף+ 3 עובדים וכו

מהם הוועדות שמשכורות החברים הפועלים בה ממומנות על ידי הקהילה ?

תשובה נדרשת- שמות הוועדות , מי מחברי הוועדה זכאי למשכורת ובאיזה היקף ? (אחוזי משרה של המשכורות הללו)

מהם התפקידים המנהלתיים  (כולל תפקידים בכירים), שרותי העזר הממומנים על ידי הקהילה? מה מספר העובדים: שכירים ומקומיים ומה אחוז משרתם?

שאילתא שנייה נגעה בשאלה מי קובע את אחוזי וגובה המשכורת

הקביעה של מויש נעשתה ממזמן. בינתיים נולדים צרכים חדשים ובעקבותם תפקידים חדשים. מי קובע את אחוזי המשרה? גובה השכר? לפי התשובה " בהמשך העדכונים ינוהלו על ידי..." מבהירה שכל המשרות , העדכונים הנעשים היום לא נעשה על ידי ההרכב שנקבע בחוברת השינוי.

מי מבקר במגזרים המשקיים את שנוי גובה המשכורת  ( המשכורת שנקבעה על ידי מויש) הנערכים על ידי מנהלי הענפים?

שאילתא אחרונה בנוגע למבחני התאמה

איזה תפקידים בכירים , מלבד מזכיר ומנהל קהילה עוברים מבחני התאמה ?

השנוי צריך לבוא לידי ביטוי לא רק בהתנהלות החברים, אלא גם בהתנהלות המקום, הממסד.

לשים את השנוי הזה בסדר עדיפות אחרי הפרצלציות והשיוך ובניית השכונה החדשה ( כולם חשובים) אינו נכון לדעתי..

                                                                               רחלי וייס

אינני אשם - מיכה קארו
אינני אשם...

 ככלל איני אחראי לתשובות המתקבלות כתגובה לרשימות בדף או שאלתי האחרונה באסיפה.

* חלק מרשימתי ושאלתי בדף, נגעה להחלטת הקלפי לקביעת מורשי חתימה חברי גבע בעבור
  חשבון בנק למקדמות המועברות ע"י החברים (45 אלף ₪.) לנושא השיוך.   מכאן לעניות דעתי
  רק חשבון תחת שליטה מלאה של קבוצת גבע כשהמוטב הוא קבוצת גבע בלבד  ממלא את
  דרישת החלטת הקלפי.


לכן, עקב השאלות והתהיות, אני מפרסם את רשימת החשבונות והמוטב (משקי עמק יזרעאל)
 שקיבלו החברים למען יוכל הציבור, להבחין בכוונתי לשונות בין החלטת הקלפי, לביצוע בפועל  (שעלולות להיות לו השלכות שונות).
ב.   פרטי תשלום


     לקוחות בנק לאומי זכאים להנחה בדמי ניהול ועמלה בהעברה לחשבון הבא :

                                                       מוטב : משקי עמק יזרעאל
                  בנק לאומי 10     סניף מרכז עסקים העמקים  745    חשבון    195400/42

 


     לקוחות בנק הפועלים  זכאים להנחה בדמי ניהול ועמלה בהעברה לחשבון הבא :

                                                       מוטב : משקי עמק יזרעאל
                  בנק לאומי 10     סניף מרכז עסקים העמקים  472    חשבון    10387

 


     לקוחות בנק הבינלאומי זכאים להנחה בדמי ניהול ועמלה בהעברה לחשבון הבא :

                                                       מוטב : משקי עמק יזרעאל
                  בנק הבינלאומי 31         סניף עסקים צפון  006    חשבון    409-394394

 



 כל טוב

 מיכה

מאמר הארץ

בגיל 90, יחיאל פרנקל החליט לצאת למלחמה נגד הקיבוץ שבנה במו ידיו

כמוהו יש עוד רבים ברחבי הארץ שמאשימים את הקיבוצים שלהם בהפניית עורף לדור המייסדים


יחיאל פרנקל. "אני יודע שאשלם מחיר על החשיפה הזאת"צילום: אילן אסייג

מירב מורן

יחיאל פרנקל, בן ה–90, מגיע לאסוף אותי מתחנת הרכבת קרית מלאכי בלב שדות המועצה האזורית יואב. משם אנחנו נוסעים אל קיבוץ רבדים, הקיבוץ שבהקמתו ובנייתו השקיע את עמל יומו במשך יותר מ–70 שנה.

רבדים של היום הוא גן פורח — שבילים צרים מתפתלים בין בתים צמודי קרקע, מוקפים בגינות מטופחות. יש דשא, הרבה עצים, מבנה חדר אוכל עם קיר פיסולי, בריכה תכלכלה — קיבוץ ממש כפי שאפשר לדמיין. אלא שהדמיון מתעתע, שנים כבר לא חיה פה הקהילה השוויונית והשיתופית שכל אחד מחבריה נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. מאחורי השער הצהוב הנודע, מנהלת כל משפחה את הוצאותיה במשק בית עצמאי עם חשבון משלה, תלויה לגורלה, לרכושה ולהכנסותיה. כל החברים משלמים ".גם המבוגרים, המייסדים, בוני הקיבוץ. אלא שהאחרונים שכבר אינם בגיל עבודה, צריכים להסתדר ולחיות ממה שהקיבוץ מחליט לתת להם. עכשיו הם מתמודדים עם מה שהקיבוץ החליט לקחת מהם, ובראש המאבק הזה ניצב פרנקל. "אנחנו פנסיונרים שניגשים לכספומט להוציא את קיצבת הזיקנה שהובטחה לנו, ולפתע מגיחים אנשים שבהם בטחנו כל חיינו, מכוונים אלינו אקדח ולוקחים את כספנו, ביודעם שאנו חסרי הגנה".

הוותיקים כאן עניים?"

ממש לא. אנחנו מסתדרים ואני לא רוצה שיתייחסו אלינו כמו למקרי סעד. אני לא מבקש רחמים. יש מה לאכול ומה ללבוש וגג מעל הראש ואני חי טוב מאוד. יש לי משפחה ונכדים שאוהבים לבוא אליי. מהבחינה האישית אני בסדר גמור. טוב לי בקיבוץ".

אז על מה הכעס?"

כואב לי שרוצים לקחת ממני את מה ששייך לי ברבדים, ומצפים שאתן אותו למי שלא עבדו אפילו שעה אחת עבור מה שהשגנו פה. אחרי ההפרטה השאירו אותנו עם פנסיה חודשית שהתחילה ב–1,500 שקל לחבר. אחרי מאבק להגדלתה, היום אנחנו מקבלים 4,176 שקל. מהסכום הזה משלמים מים, חשמל וארנונה, תרופות, משקפיים, טיפולי שיניים, ציוד לבית ולפני שהיינו זכאים לעזרה מביטוח לאומי גם לניקיון הבית, ביטוח ואחזקת האוטו ודלק לנסיעות. מהפנסיה יורד מס קהילה בסך מאות שקלים. בני ובנות קיבוץ שגדלו פה משיגים עצמאות כלכלית ואנחנו הוותיקים נשארנו עם פירורים".  הבית שבו מתגורר פרנקל עם אשתו מרדה בת ה–88 נמצא באזור הישן של הקיבוץ. חדר וסלון ומטבח שהתרחב לפני שנים אחדות בבנייה קלה לחדר נוסף. אם המשפחה הגדולה מתאספת ובאה לבקר — ארבעת הילדים, 14 נכדים ושתי נינות — יושבים במרפסת. במטבחון מחכים חתוכים ירקות למרק שיתבשל בהמשך — פרנקל מתנצל על ריח הבצל שקילףבבוקר.                                                                                          

מחכים שנמות

לכתבה הזאת התראיינו עוד חברי קיבוץ רבים, מקיבוצים שונים ברחבי הארץ, רובם מעברו של העשור השמיני ואף התשיעי לחייהם. כולם ניצבים בפני תהליכים דומים, אך כמעט כולם חששו להזדהות, מפחד שיפגעו בשמו הטוב של הקיבוץ שבו הם גריםהביטויים "שכחו אותנו", "לא נתנו כלום ועכשיו לוקחים" ו"רק מחכים שנמות" חזרו על עצמם שוב ושוב בשיחות. "בטח שאני נעלב", אמר אחד מהם. "אני נפגע עמוקות. זה אוכל אותי מבפנים אבל לא אדבר נגד הקיבוץ שלי". ומישהו אחר הוסיף "אני מבוהל, אני לא יודע, אני דואג יותר לקיבוץ מאשר לעצמי. כבר היה לנו אירוע שמישהו דיבר. הפחד שלי הוא כלפי חוץ, בבית אני עושה מהומות. כל הזמן מתריע. אבל בחוץ לא אגיד דבר כזה"."כל מי שמנסה לדבר הוגדר מיד כטראבל מייקר", אומר עמירם אפרתי, בן 85, חבר קיבוץ דן. בשנות ה–90 היה מזכיר תנועת הקיבוץ הארצי ובעשור הקודם ממנהיגי קבוצה של מקימים ומייסדי קיבוצים שונים, שפעלה כדי להגדיל באופן גורף את הפנסיה הזעירה שכל קיבוץ משלם לוותיקים, כפי שהוסכם בהחלטות ההפרטה. הקבוצה שכונתה "פנסיה בראש", הורכבה מחמישה מזכירי תנועה לשעבר ודמויות מוכרות בציבור ששימשו בתפקידים פוליטיים וכלכליים במשק ובמדינה. הם הופיעו מול ועדות הכנסת, הגיעו עד בג"ץ בעתירה שהוביל עו"ד גלעד שר. התביעה נפתחה בפסוקים מקהלת: "מה יתרון לאדם מכל עמלו שיעמוד תחת השמש, דור הולך ודור בא ואין זיכרון לראשונים". אפרתי אומר שכשבאו לבית המשפט ראו את סוללת עורכי הדין שהעמידה מולם הנהגת התנועה הקיבוצית, החליטו לסגת.

פרנקל במדשאות רבדים. צילום: אסיג

"זה כשל מוסרי", אומר אפרתי, "כוותיקים שנתנו את כל חיינו למקום, התברר לנו לפתע שלעת זיקנה לא יישאר לנו דבר. הנהלות הקיבוץ מחלקות משכורות ומשקיעות כספים, מחליטות על מהלכים כלכליים, וכשמגיעים לדון בפנסיונרים — נותנים להם שאריות". אפרתי, כמו פרנקל, לא רוצה להצטייר כקשיש נזקק: "אנחנו לא רעבים, לא שולחים אותנו לשלג. אנחנו נעלבים. גרנו באוהלים, קמנו בארבע לחליבה, עבדנו בשמש בשדה ואספנו תפוחי אדמה לשקים, עשינו משלוחים בלול ואכלנו רק חצי ביצה, כי זה מה שהיה. הקמנו מדינה והקמנו קיבוץ. כיום לא כל ההחלטות מתקבלות באסיפה, וגם באלה שכן דוחקים אותנו הצדה. מספרנו הולך ופוחת, ובדרך הטבע אנחנו לא מתרביםֿ, כשמגיעים להצבעה אין בעיה להעביר דברים גם שאינם לטובתנו".

החלומות הכי גרועים

פרנקל חבר בקיבוץ רבדים מ–1951. את מלחמת העולם השנייה עבר כילד בין גטאות, נמלט לפני האקציה ומצא מסתור אצל איכרים שהעבידו אותו בחווה כרועה פרות. בן יחיד לאב שנרצח בטרבלינקה ואם שרצחו פולנים אחרי המלחמה, הוא הגיע לוורשה ונקלט בבית יתומים יהודי. במשימתו האחרונה, חניך בהכשרה ציונית בפולין, הבריח בארגזים את ארכיון תנועת השומר הצעיר ומפלגת מפ"ם מאנשי השלטון הקומוניסטי ששמו עליו יד.  שנה אחרי שעלה לישראל והוא עוד לא בן 20, נחת בקיבוץ רבדים. בימי ראשית אלה חברי רבדים נטשו את הקיבוץ בזה אחר זה, בורחים בחסות החשכה מהשממה ומתנאי החיים הבלתי־נסבלים — צריפים מתפוררים, חשיכה בלילות, שירותים ומקלחת משותפים ומחסור יומיומי בכל — ממזון ועד בגד. פרנקל היה חבר בגרעין הצלה תנועתי שנשלח לייצב את הקיבוץ המתפרק. במשך השנים ריכז ענפים שונים בקיבוץ, היה גזבר, מזכיר וגם מרכז משק וועדת תעשייה, נבחר באהדה לתפקידים אלה על ידי החברים שסמכו על כישוריו הפיננסיים והניהוליים. עד לפני שנים אחדות שימש אחראי על תחום הביטוחים כפנסיונר בשליש משרה, עבורה קיבל 150 שקל בחודש, והצליח לפתור את הקיבוץ מהסתבכות כספית כבדה עם הביטוח הלאומי. היום הוא חבר רק בוועדת הפנסיה של רבדים. 

    

 "כבר פעמיים בחיים שדדו אותי", אומר פרנקל. "ב–1939 החרימו הגרמנים את רכושה של משפחתי ובתוכו מפעל לבנים, אחר כך באו הקומוניסטים לפולין והלאימו אותו. לא מגיע לי שיגזלו את רכושי בפעם השלישית"


בראשית שנות האלפיים החלו ברבדים תהליכי הפרטה, וב–2006 הוחלט לחלק בין החברים מניות של הקיבוץ, שמתפרנס ממפעל התכשיטים "ספירים" שבבעלותו וממוקם בקרית גת, מהשכרת נדל"ן מסחרי בשטחי הקיבוץ וממרכז לוגיסטי שהוקם בשטחים שבעבר היו שדות ולולים, משותפות גידולי שדה ומטעים עם קיבוצים ומושב מהסביבה ומהחכרת שטחים לגידול קנאביס. בחלוקת המניות בין חברי הקיבוץ ב–2006, נקבע שכל חבר יקבל מניה אחת עבור כל שנת עבודה במשק, ובמקסימום 47 מניות — הזוג פרנקל קיבל 94 מניות. "התחלתי לעבוד ברבדים ב–1951 ועבדתי בקיבוץ עד גיל 80, כך שלפחות 13 שנות עבודה שלי הלכו לפח ולא קיבלתי עבורן מניות", אומר פרנקלאבל לא זה מה שמטריד אותו כעת. מאז חלוקת המניות הראשונה, הצטרפו לקיבוץ אנשים חדשים ולאחרונה הוחלט לתת גם להם מניות, למעשה על חשבון הוותיקים.    לשכונות החדשות בקיבוץ קוראים "אמפא א'" ו"אמפא ב'" ובימים אלה מתוכננת "אמפא ג'", על שם הקבלנית הבונה אותן. החברים החדשים שגרים ב"אמפות" מנהלים חיים עצמאיים ומנותקים מהקיבוץ מבחינה כלכלית. לרבדים הם משלמים דמי ועד ("מס קהילה"), כמו דיירים בבית רב קומות ומשותף בעיר. בחלומות הכי גרועים שלי לא הייתי מדמיין שמקץ כמה שנים, אחרי שוויתרנו על מניות לפי שנות עבודתנו ואחרי שהוותיקים משלמים יותר עבור הכלל, יבקשו לשנות שוב את ההחלטות וייקחו מאיתו עוד, וזאת כשאנו חלשים, תלויים בחסדי אחרים ומעטים", אומר פרנקל. כדי לסבר את האוזן הוא אומר שבהנחה שהרכוש שלו במניות שווה כיום חצי מיליון, ייוותרו ממנו אחרי "הדילול" רק 100 אלף שקל. פרנקל לא מוכן לוותר, והחליט לפנות לעורך דין כדי שזה ייצג אותו בטענותיו נגד הקיבוץ.

בזמן ההפרטה הסכמת לוותר לחברים שלך ולקבל פחות למרות שהגיע לך יותר. מדוע אתה מתעקש עכשיו?

"בימים ההם הרגשנו אחריות. הקיבוץ היה במצב רעוע מבחינה כלכלית. הבנו שכך נייצב את הקיבוץ, נבטיח את עתידנו ונוכל להשאיר משהו לילדינו אחרי שנמות. שאפנו להעביר את השינויים במהירות ובכמה שפחות מריבות, אז ויתרנו. המצב היום שונה. אני מכיר את המספרים. יש לרבדים הון עצמי. יש הכנסות יפות מהשכרה של נדל"ן ומהשותפות החקלאית. מנהלי הקיבוץ משנים את הכללים לפי מה שמתאים ומשתלם עכשיו לצעירים ולחדשים ולמנהלים עצמם. הם הרוב — יותר מ–300, ואנחנו, הוותיקים, נותרנו עשרות בודדות. אומרים לנו להתחשב בצעירים כי הם העתיד, ואני לא קונה את הסיסמאות. אני לא רוצה שאנשים שהגיעו לרבדים עשרות שנים אחרינו ותרמו לקופה המשותפת מעט אם בכלל, יחליטו על עתידי ועל מה שיעשו ברכושי אחרי מותי. זה היה מתאים וצודק בקיבוץ השיתופי של פעם, לא בקיבוץ המופרט. יותר מ–20 שנה כל אחד דואג כאן לעצמו ואין באמת קיבוץ. המעשה הוא עריצות הרוב וגזל המיעוט".


          הבתים החדשים בקיבוץ. התושבים מנהלים חיים עצמאיים ומנותקים מהקיבוץ מבחינה כלכליתצילום: אילן אסייג

החברים ברבדים לא מבינים מה שאתה מבין?

"הנהלת הקיבוץ מגישה את המעשה כשהוא ארוז בסנדוויץ' עם אגדות מתוקות על חזרה לערכים של הקיבוץ הישן והטוב, וזה משכנע. מספרים שכולם ייהנו מזה, שהמהלך יחזק את הקהילתיות, שנהיה שוב שווים, לא יהיו סכסוכים, ושהכל לטובת הקיבוץ ולמען צמיחתו הכלכלית. מסבירים שהשינוי יגן על החברים וישמור על הרכוש שלהםזו עסקה שהניתוח שלה דורש היכרות עם מושגים פיננסיים, קריאה של דוחות והבנה כלכלית. מי שמבין יודע שהאמת אחרת — מכניסים את היד לכיסם של הוותיקים ושולפים את הפרוטות שנותרו בתוכו".                                                                                                                           יש חברים שנמצאים במצב דומה ותמכו במהלך. 

"יש משפחות גדולות שכל הילדים שלהן נשארו בקיבוץ, וגם הילדים של הילדים שלהם בדרך להתקבל כחברים. להם זה בטח משתלם. הם מעשירים את עצמם ואת בני ביתם, על חשבון פירות עמלם של חברים ותיקים שאין להם כוח והשפעה בקיבוץ, הם יקבלו מניות חינם על חשבוני ועל חשבון הוותיקים בני דורי".

בכל זאת ההחלטה עברה ברוב גדול. "

הדיון אינו על רוב. אלא על עצם ההחלטה. אם השכנים בבניין בעיר מקבלים החלטה ברוב לקחת לאחד הדיירים חדר בדירה שלו ולהפוך אותו למחסן של כולם, זה הוגן? אם כל הלקוחות של הבנק מחליטים ברוב לקחת ללקוח אחר את הכסף מתיק ההשקעות ולחלק ביניהם, זה מותר? ההחלטה שהתקבלה באסיפה הכללית של חברי רבדים היא לגבי רכוש אישי שכבר שייך לחברים. אם יש כאן אנשים שמטיפים לקיבוץ סולידרי ושיתופי ופורח, שייתנו את המניות שלהם. למה הם נטפלים לרכוש של הוותיקים, כי הם כבר לא יכולים להתנגד?"                                            

לפני שנפלה ההכרעה התארגנו יותר מ–20 חברים ותיקים וניסחו מכתב שבו שטחו פנייה לחברי הקיבוץ בקריאה לעצור את ההכרעה: "אנו מייסדי ובוני והקיבוץ רוצים ליידע אתכם בעמדתנו... יש לנו התנגדות נמרצת למהלך המלווה בגזל פרי עבודתנו רבת השנים. מציגים לכם מצגות צבעוניות מלאות באידיאולוגיה קיבוצית שלא קיימת כאן עוד. איננו בטוחים שמציגים לכם כיצד עומדים 'לפצות' אותנו על דילול רכושנו. בכוונתם לפצות אותנו ב–35 אלף שקל בתשלומים לארבע שנים, וזאת על עבודתנו בהקמה והחזקת הקיבוץ במשך שנים. אחרי מותנו יורשינו יקבלו קרוב לאפס מפרי עבודתנו. איך הייתם מגיבים אם היו עושים תרגיל כזה להורים שלכם שמחוץ לקיבוץ? איך הייתם מגיבים אם היו מונעים מכם להוריש לילדיכם את פרי עבודתכם רבת השנים? אל תיתנו שיגררו אתכם למעשים שלא מתיישבים עם מושגים של צדק, הגינות ויושר. אל תיתנו יד לגזל של ותיקי ומייסדי הקיבוץ. אנו כבר זקנים וחלקנו חולים. הצביעו נגד ההצעה!"

"עוד כמה ג'ובות בחשבון הבנק שלי לא יעשו אותי יותר מאושרת", אומרת נדין אברהמי, בת 77, חברת קיבוץ מגיל 20 שדווקא מרוצה מהסידור החדש. "השמחה שלי מגיעה מהמשפחות הצעירות שמצטרפות ומהילדים שרצים בחצר"

אבל יש בקיבוץ גם קולות שמתנגדים לדרכו של פרנקל. נדין אברהמי, בת 77, היא חברת הקיבוץ מגיל 20, ושני ילדיה חיים עם משפחתם ברבדים, והיא מרוצה מאוד מהסידור החדש. "עוד כמה ג'ובות בחשבון הבנק שלי לא יעשו אותי יותר מאושרת. השמחה והסיפוק שלי מגיעים מהמשפחות הצעירות שמצטרפות ומהילדים הרבים שמתרוצצים בחצר". אברהמי למדה כלכלה, בעבר היתה מנהלת המפעל של רבדים ועבדה בניהול אסטרטגי במועצה המקומית, מבקשת שיזכירו שכיום היא מפעילה בקיבוץ חנות יד שנייה, מתוך דאגתה למשבר האקלים. "השינוי שעושים בקיבוץ מחזק את הקהילה שלנו ואת הדורות הבאים, הוא הופך כל מי שמתגוררים בקיבוץ לשותפים מלאים. אין טעם שאנשים שחיים בהרצליה או באוסטרליה יהיו שותפים. האנשים שמתנגדים למהלך בוחרים לראות את החצי הריק של הכוס במקום להסתכל על המלא".             

כך סבור גם גיורא מרקר, חבר קיבוץ המשמש כמנהל העסקים של רבדים וכן יו״ר של מושב כרמל בדרום הר חברון. "הזמנו את יחיאל לשבת בצוות שלנו ושמענו את קולו, לדעתנו הוא התבלבל ולא מוכן לדיאלוג. הוא קול בודד ויחיד והצליח לדבר עם מבוגרים ולהחתים אותם על מסמכים שתומכים בדעתו, ואנחנו באנו והסברנו להם הכל, והם השתכנעו. היה מודל שמוטה לזכויות ותיקים. הם קיבלו זכויות יתר באופן קיצוני עם זכויות הורשה מוגזמות, ועכשיו אנחנו מאזנים ועושים מהלכים כאלה בעוד קיבוצים. אנחנו רוצים שמי שייהנה מרווחי הקיבוץ הם מי שהתקבלו באסיפה כחברים, לא הבנים והבנות שלהם שמסתובבים בכל העולם. כל מי שחי בקיבוץ צריך להביא בחשבון שעלולים להזיז לו את הגבינה, כי כאן מתנהלים לפי החלטות רוב".

שלושה זאבים וכבשה

אחד הגורמים לכוחם המתרופף של הוותיקים הוא שינויים בסגנון החיים ובמבנה הנהלת הקיבוץ. בעבר נבחרו מנהלי הקיבוץ — מזכיר, מרכז המשק, גזבר וכו', בהצבעה גלויה של כל החברים באסיפה הכללית. בעלי התפקידים התחלפו מדי כמה שנים, הבוחרים והנבחרים נפגשו יום־יום בחדר האוכל, היתה דעת קהל, מחויבות הדדית ואי־נעימות חברתית במקרה של קיפוח יחיד או מיעוט. בקיבוצים של היום, לעומת זאת, לא פעם מאיישים את תפקידי המפתח אנשים שהפכו את התפקיד הציבורי למקצוע ומחזיקים בו שנים רבות. לחלופין, אותם אנשים מדלגים בסבב קבוע בין התפקידים, כשהם מחליפים זה את זה ומהווים הנהגה חזקה שדואגת למקורבים ויכולה לדחות ולהתעלם מצרכים של חברים שאינם מקושרים אליה. יש קיבוצים שמאיישים את התפקידים בעובדים שכירים שחיים ביישובים אחרים, לפעמים גם אינם חברי קיבוץ בהווה. בעלי התפקידים כבר לא נפגשים עם חברי הקיבוץ ביום־יום, ולא יחיו איתם בעתיד, וממילא במרחב הקיבוצי שהולך ונהיה דומה לשכונת שינה אין כמעט הזדמנויות למפגש מקרי בין החברים. צעירים לא מכירים את המבוגרים, האכפתיות נעלמת, הניכור תופס את מקום דעת הקהל וזו כבר אינה מהווה פקטור.

קיבוצים מחתימים חברי מזכירות על הסכם סודיות כמו בהנהלה של חברה עסקית — לחבר מזכירות אסור לדבר על מה שנידון בה, גם במקרה שהנושא ציבורי ונוגע לכלל. גדעון גלעדי, הנכד של ישראל גלעדי וחבר קיבוץ גלעדי הקרוי על שם סבו, מסביר איך זה עובד: "באסיפת הקיבוץ לכל חבר קול שווה, והאסיפה יכולה להחליט על כל החברים. האם זו דמוקרטיה? בהחלט. אך איש חכם אחד אמר פעם שאין דמוקרטיה בין שלושה זאבים וכבשההרוב קובע באסיפה, הרוב קובע מי יישב בוועדות שבהן מחליטים על זכויות החברים ובכללם החברים הוותיקים. הדרת מבוגרים היא כמו הדרת נשים. אי־אפשר לקיים מוסד דמוקרטי הגון כשהקבוצה הכי רלוונטית אינה מקבלת ייצוג הולם. בהחלט היו ועדיין יש קיבוצים שהחליטו לתת לחברים ותיקים יותר מאשר לחברים חדשים, ולפי נוסחאות ששואפות לעשות צדק חלוקתי בין הדורות. אך גם נוסחאות צודקות כאלה אפשר לשנות ברוב דמוקרטי באסיפה, כשיש מספיק בעלי עניין החפצים לשנות אותן. במציאות של היום למי שצבר הכי הרבה זכויות בקיבוץ יש הכי מעט קולות במוסדות המחליטים".

לפני ההפרטה לחברי הקיבוצים לא היה כמעט דבר משל עצמם. עכשיו מדברים איתם על רכוש ועל כסף על זכויות בקרקע ועל דיבידנדים שנתיים מרווחים של תעשייה פורחת, מפעלי תיירות וחקלאות משגשגים. חברות מתמחות הבינו את הפוטנציאל הגלום במאבקים בין־דוריים והן מציעות לקיבוצים שירותי מומחה בהובלת מהלכים שההנהלות רוצות לבצע בהסכמת החברים. הן באות ככוח מסייע ומצטרפות לרואי חשבון, כלכלנים ומתכננים שהנהלת הקיבוץ שוכרת במטרה לשכנע חברים להצביע בעד החלטה מסוימת. כשמזכירות קיבוץ מביאה נושא לאסיפה, היא מביאה איתה עורך דין. הוותיקים לא בקיאים בחוקים ולא מכירים את הכללים, הולכים לאיבוד בים המסמכים ואין להם כלים להתמודד עם החומר הנמסר. חלקם מעדיפים לא לדעת, בבחינת — אחריי המבול. אפילו כשהם חושדים שנעשה עוול, אין להם מושג למי לפנות ומה לעשות כדי לתקן אותו. ולשם כך צריך עורך דין טוב, וזה מה שפרנקל החליט לעשות. "אני כלכלן לא משפטן. איני בקי בחוקי הקיבוצים והאגודות השיתופיות. עכשיו אני צריך לשכור עורך דין, ועורך דין זה הרבה כסף. ביקשתי מהקיבוץ שישכור עבורי עורך דין שיעזור לי להציע הצעה משלי בנוגע לחלוקת המניות. המזכיר שלח אותי למנהל הקהילה שיעזור לי לנסח את דעתי. שיהיה ברור — מנהל הקהילה תומך בדעת מוסדות הקיבוץ. זה לא כוחות".


עמירם אפרתי מקיבוץ דן. לדבריו, "נתנו את כל חיינו למקום, אבל לעת זיקנה לא יישאר לנו דבר"

אבל פרנקל לא מתכוון לוותר. "כבר פעמיים בחיים שדדו אותי: ב–1939 רכושה של משפחתי ובתוכו מפעל הלבנים פרנקלובקה בעיר רדזימין הוחרם עם כיבוש הגרמנים, אחר כך באו הקומוניסטים לפולין והלאימו אותו כשהם מנמקים זאת ב'טובת העם, אושרו ושגשוגו הכלכלי'. לא מגיע לי שיגזלו את רכושי בפעם השלישית ולכן החלטתי להיאבק עד הסוף".

חברי קיבוצים אחרים במצבך לא הסכימו להיחשף. הם חוששים. אתה לא מפחד?"

אני יודע שאשלם מחיר על החשיפה הזאת. לא אוהבים שאנחנו מדברים בחוץ על מה שקורה בקיבוץהחלטתי לדבר משום שיש גבול לאי הצדק. אני מקווה שהראיון איתי יחזק ותיקים כמוני והם יתחילו לפעול בתוך הקיבוצים כדי שיפסיקו לרמוס אותםאני רוצה שהנהגת התנועה הקיבוצית תשים לב למה שקורה ותתערב לטובת מייסדיה ותקבע כללי התנהלות כלפי זכויות הוותיקים".

מקיבוץ רבדים נמסר: "כפי שחלמו וקיוו אבותיו המייסדים של הקיבוץ, בעשורים האחרונים שבו אליו רבים מבניו ובנותיו ומשפחות נוספות וכולם נקלטים כחברים בעצמאות כלכלית. זה שנתיים אנו מקדמים תיקון קהילתי, בתהליך משותף, שיאפשר מעבר לחברות מלאה לכל החברים והחברות. מהלך המחייב עדכון של המבנה הכלכלי־קהילתי בקיבוץ המתחדש. הצוות המוביל של המהלך כולל נציגים מגוונים. עבודתו בוצעה בשקיפות, וכל התגובות זכו לביטוי בהצעה הסופית שבבסיסה הרצון לשמור על ותיקי הקיבוץ. ההצעה זכתה לתמיכה רחבה בהצבעה בקרב החברים הוותיקים ולאחר מכן בקרב כלל המצביעים בשיעור של כ–80%. הסגנון של המתנגדים המעטים אינו מאפיין את השיח הקהילתי שלנו, ופוצע את המרקם העדין של הקהילה, אך אנו מאמינים בכוחה של הקהילתיות וחבריה להתגבר".

ניר מאיר, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, מסר בתגובה: ״לרוב הוותיקים בקיבוצים, בחלק הארי של חייהם, לא היה שום נכס ואף זכות. היציאה ממשבר הקיבוצים היתה בזכות הדור שעבד בקיבוץ ולכן לא היתה הצדקה להתחייב לפנסיה יותר גבוהה לוותיקים. המדינה נתנה לקיבוצים כדי שיוקם ישוב חזק על האדמות שהקיבוץ התיישב עליהן, לא בשביל לחלק רכוש לחברים, ולא כדי שייהנו מהזכויות האלה אנשים שחיים במנהטן או בלוס אנג׳לס. כלים שהתאימו לזמנים שהקיבוצים היו משבר, לא מתאימים לקיבוצים של היום. אם הקיבוץ החליט להקים חברת מניות, וזה היה נכון לשעתו, מותר לו גם להחליט לסגור אותה. עם זאת זכויות החבר קדושות, אנחנו רק לא מתחייבים מתי החברים יקבלו את הזכויות האלה״.
שיר - דני גפן

מה שלומכם ? ואחרי הבחירות ?

איך אכלנו אותה...

בעיני זה יותר מסמלי, שזה קרה בסמוך לרביעי בנובמבר.

שלושים שנה אחרי !

מצורף שירי: "עשרים שנה לאחור", שכתבתי לפני עשר שנים.

כמה נכון, כמה אקטואלי, כמה כואב...

אשמח אם תקראו ותגיבו – שבת שלום דני




תרבות
דברים טובים


זה לא שאנחנו מנסים להמנע ממתכונים מורכבים מסובכים שעוד מתבלבלים בנבכי רשימת המרכיבים המפותלת אצלי בראש , להיפך, משתדלים לעניין אבל בגבולות ההגיון...אבל גם לי יש חולשות והקשה בהן היא  כשאני מגלה ברשימה מרכיב טוב במיוחד. ושלא תתעלפו, כי יש כאלה שמריחים את אותו מרכיב דרך המילים הכתובות ,ולא אוהבים את התופעה בלשון המעטה.. ומהו השובב הזה שמאידך מטריף את אויביו אבל גורם שמחה לאוהבים. כן ניחשתם שום הוא ולא אחר. אוהבים אותו בסלט, בבצק, במרק ובשאר עניינים.(באמריקה מצאנו גלידה עם שום במסעדה הנקראת  stinking  rose ,ששמה מעיד על ההתמחות של טבחיה...) לא, לא טעמנו...

אבל מרוב שמחה על האפשרות להשתמש בשום העתקנו גם את סיפור המעשה החביב שלפניכם. ואפשר לדלג

היה זה ערב ככל הערבים, קצת גשם בחוץ, שריקות הרוח חודרות מעט מבעד לחלונות הסגורים, כל בני הבית מתכנסים איש בענייניו, והוא – בא לו משהו טעים. עומד מול המקרר הפתוח ובוהה בתוכנו כאילו מחכה שניסים ונפלאות יתחוללו אל מול עיניו. בא לו משהו טעים. וחם, ועדיף כזה שייצא מהתנור בערך, בוא נגיד, עוד חצי שעה גג.

הצטרפתי אל הבהייה במקרר, תוך כדי שאני מנסה לטכס ביני ובין עצמי עצה: "אולי פיצה על פיתה?" התחלתי לומר, אך רק המבט שלו כבר השתיק אותי באמצע המשפט. "פיצה על פיתה תאכלי את". נו, הבן אדם קם ומרגיש גורמה באמצע הלילה. מבט חטוף לכיוון השיש גילה ערימות קטנות של ראשי שום שחיכו להתייחסות. "תחזור לספורט שלך", אמרתי. ותן למומחים לנהל פה את המשבר.

שעה קלה אחר כך, נשמעו טריקות דלתות מכל החדרים שבקומה העליונה של הבית ולאחריהן טפיפות צעדים במדרגות וצעקות של מה זה הריח הזה… את פני השואלים קיבל מגדל שבלולים מבצק חמאתי ופריך, נוטף רוטב שום שנוזל מתוכם ומציף את הבית בארומה מדהימה שאין כח בעולם שיכול לה.

דקה בדיוק לקח לכולם להתיישב מסביב לשולחן, ולהתחיל לתלוש שבלול שבלול תוך כדי ליקוקי אצבעות והתעלפויות בשידור חי. "מי הזמין אתכם בכלל" צחקתי, "תגידו תודה לאבא עם החשקים שלו."

שבלולי לחם שום נתלשים

החומרים: (לתבנית קוגלהוף קוטר 24 או 2 אינגליש קייק)

לבצק

·         2.5 כוסות קמח תופח

·         200 גרם חמאה רכה

·         150 מ"ל יוגורט

·         1 ביצה

·         1 כפית שטוחה מלח


למלית:

·         200 גרם חמאה מומסת

·         4 שיני שום כתושות

·         1 כוס פטרוזיליה קצוצה

·         1/4 כפית מלח


בנוסף צריך

·         עוד קצת קמח לבן רגיל לקימוח משטח העבודה


אופן ההכנה :

1.      מערבבים את החמאה המומסת עם השום הכתוש, הפטרוזליה והמלח. שומרים 1/4 כוס בצד.

2.      מניחים בקערה את כל חומרי הבצק ולשים עד לקבלת בצק רך ונעים למגע. ניתן לעשות את הפעולה הזו גם בקערת המיקסר עם וו לישה, אך באמת שאין צורך להתעסק עם מכשירים חשמליים משום שהלישה היא מאד קצרה והחומרים הופכים תוך זמן מאד קצר לבצק.

3.      מחלקים את הבצק לשלושה חלקים שווים.

4.      מקמחים מעט את משטח העבודה ומניחים עליו חלק אחד של הבצק. בוזקים על הבצק עוד קצת קמח ומרדדים לעלה דק.
חשוב מאד לעבוד עם קמח מתחת ומעל לעלה שמרדדים בכדי שהוא לא יידבק למערוך וייפתח יפה.

5.      יוצקים כמה כפות מתערובת החמאה המומסת על העלה ומורחים באופן אחיד.

6.      מגלגלים את העלה לגליל וחותכים לשבלולים במרחק של כ-3 ס"מ זה מזה.

7.      חוזרים על הפעולה עם כל הבצק.

8.      משמנים היטב תבנית קוגלהוף בתערובת החמאה המומסת, ומניחים את השבלולים בתוך התבנית. שכבות שכבות עד שמסיימים להניח בתבנית את כל השבלולים. בין שכבה לשכבה מטפטפים בעזרת כף עוד מתערובת החמאה.
אין מה לדאוג מכך שהשבלולים תופסים רק חצי מנפח התבנית. הבצק מכיל אבקת אפייה ולכן הוא יתפח ויימלא אותה בהמשך.

9.      מכניסים לתנור מחומם לחום של 150 מעלות ואופים 50 דקות.

10.  מצננים על השיש כ-15 דקות כדי שכל הטעמים של המאפה ייספגו ומחלצים מהתבנית. פשוט מניחים צלחת על פתח התבנית והופכים. המאפה יוצא ממש בקלות.

11.  זוכרים את החמאה המומסת שהשארנו בצד? אם היא קצת התקשתה, מחממים אותה כמה שניות במיקרוגל עד להמסה מלאה, ומורחים את המאפה מכל צדדיו. ככה כשהוא מבריק, ריחני ומפתה, הוא מושלם לאכילה. אין צורך לקרוא לבני המשפחה. הם כבר יבואו לבד!

אני מאד ממליצה להשתמש בתבנית סיליקון שלאחריה ניתן לשחרר את המאפה ממש בקלות. במידה והשתמשתם בתבנית מתכת או באינגליש קייק, מומלץ להניח נייר אפיה ולשמן אותו בחמאה המומסת, כך שייקל עליכם לחלץ את המאפה גם בעודו חמים        

    


 
חסר רכיב