קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2555

14/10/2022

דף 5525  י"ט בתשרי  תשפ"ג  14  באוקטובר   2022

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


סוכת גבע (לכל החברים)ברקע : עומד משה אבן צור שהקים את הסוכה  מדי שנה

קישור לפליפבוק:

PDF

ממשאבי אנוש

ממשאבי אנוש 13.10.2022

חברים שלום,

תלושים ותקציב ספטמבר- עקב החגים, מתוכננים לעבור לחברים ב-20 לחודש (יום חמישי).

חדר אוכל- החל מ- 1.11.2022, ההסעדה בחדר האוכל תעבור לידי גורם חיצוני בשם "טוב וטעים". חדר האוכל  ישמש להסעדה של חברי הקיבוץ, ענפי הקהילה, המשק והאגשח"ים וימשיך להיות מרכז תרבותי, חברתי לקהילה בגבע.

מכרז לתפקיד אחראי/ת למבנה חדר האוכל, ההסעדה והפעילויות השונות , פורסם בדף גבע ב- 3.8.2022.  מוניקה פירסטנברג תמלא את התפקיד, ניתן לפנות אליה בכל עניין ודבר.

תחומי אחריות  לאחראית מבנה ח"א:

·        תחזוקה שוטפת של המבנה.

·        אשת קשר עם ספק המזון.

·        ניהול, תיאום ותכלול בין השימושים השונים.

·        אחריות לבטיחות המקום.

·        אחריות לציוד תקינותו וטיפול בו.

·        אחריות על ניקיון המקום, היגיינה ונראות אסתטית ומזמינה.

 

 נוהל פניה לשימוש בחדר האוכל ועלויות שימוש יפורסם לציבור. 

 

עדכון מצוות איתור מנהל קהילה- צוות האיתור נפגש באופן תדיר גם בתקופת החגים. נבנו קריטריונים למיון והמלצה על המועמד בעל הכישורים והיכולות שמתאים לגבע ולצרכיה בעת הזו. כעת אנו בשלב הראיונות וסנכרון ההמלצות. צפי, בנובמבר יובאו למזכירות מועמד או שניים, המועמד שיבחר יציג עצמו באסיפה ולאחר מכן יועבר להצבעה בקלפי.

מרכז עוצמה- מועצה אזורית גלבוע

כחלק מהשירותים שהמועצה מעניקה לתושבים, ניתן יהיה לפנות למרכז עוצמה ולהסתייע במגוון השירותים המוצעים על ידם. מרכז עוצמה הינו שירות של המועצה האזורית גלבוע הנותן מענה בתחומים: מיצוי זכויות, תעסוקה, וניהול כלכלי באופן פרטני, קבוצתי וקהילתי.

המרכז פועל לשיפור ושינוי מצבן של משפחות בתחומי החיים השונים באמצעות מערך מענים ייעודי. השירות מתמקד בתחומי חיים שלהם נודעת השפעה מהותית על הפרט והמשפחה ועל שיפור איכות החיים שלה .

§          שילוב בתעסוקה. 

§          הרחבת ההזדמנויות למשפחות למיצוי זכויות.

§          שיפור מיומנויות בניהול תקציב משפחתי.

מיצוי זכויות ליווי פרטני לתהליך של מיצוי זכויות: ביטוח לאומי, סיוע משפטי, הוצל"פ, ארנונה, חברת חשמל ועוד. הרצאות בנושאי מיצוי זכויות על פי מיפוי צרכים של לקוחות.

תעסוקה – ליווי פרטני וסדנאות הכנה לעולם העבודה, הקניית כלים לשילוב בתעסוקה, אבחון והכוונה תעסוקתית.

כלכלת המשפחה - שיפור ניהול התקציב המשפחתי הכלכלי (חובות, שיקוף המצב הכלכלי ודרכים להתמודדות) וזאת ע"י סדנאות וליווי אישי למשפחה עם מלווה עוצמה יחד עם יועץ כלכלי.

הכוונה לתת שירות במועצה וגם בגבע אחת לשבועיים במשרד מש"א, בימי שני ובתיאום מראש עם בעלי התפקיד הרשומים מטה:

·        מנהלת מרכז עוצמה - נבילה שנארה טל משרד- 04-6039672

·        אדוארד ברובן -מלווה עוצמה תחום מיצוי זכויות וניהול כלכלי טל- 04-6039672.

·        שרון כהן - רכזת התעסוקה  נייד 050-7686821

שבת שלום

וחג סוכות שמח, רינת


פרצלציה - שי דנצינגר

פרצלציה, שיוך וגישה חיובית

במהלך השנה האחרונה, בה וועדת תכנון עוסקת בפרצלציה, למדו חברי הוועדה יחד עם בעלי המקצוע להתמודד עם האילוצים הרבים שקיימים בשטח המבונה של גבע. האילוץ המשמעותי ביותר הוא צפיפות הבתים המשותפים באזורים של שיכון תמר ב', מאירי צפון ויפה נוף. מתוך שאיפה לכך שגודל המגרשים יהיה דומה ככל הניתן לשאר המגרשים בגבע, השקענו בוועדת תכנון מאמץ בהגדלת המגרשים מעבר למינימום הנקוב בתב"ע, ובהתאם לצבר שיקולים מקצועיים. באזורים שציינתי קודם, לא מצאנו אפשרות להגדיל את המגרשים המשותפים מבלי לשנות את מיקומי הבתים הקיימים. אי לכך ובצירוף שיקולים נוספים (כגון הצבת מסדרונות תשתיות ודרכי גישה וחניה), נוצר מצב שיש שוני בין גדלי המגרשים המתוכננים, דבר שיבוא לידי ביטוי בערך דיפרנציאלי של כל מגרש ומגרש.

גודל אחר = ערך אחר.

לסיכום: אני ממליץ מאוד לחברים לתאם לפגישות אישיות אצלי במשרד. אפשר להסתכל על טיוטת הפרצלציה הנוכחית (גרסה 6) במסך הגדול ולשאול שאלות כמה שרוצים.  תכנון הפרצלציה נעשה בשקיפות מלאה והציבור מוזמן ללמוד את חומר ולשמוע על מערך השיקולים עוד לפני שמצביעים על תוכנית כזאת או אחרת.

מועדים לשמחה,

שי דנצינגר | רכז וועדת תכנון

מפגש חברים - יישום חלופת האגודה – מקדמות

יישום חלופת האגודה – מקדמות

 

ביום רביעי ה19 לאוקטובר בשעה 20:00 במועדון, נקיים  מפגש חברים כדי להסביר אופן ביצוע תשלום המקדמות ולענות על שאלות בעניין יישום חלופת האגודה.

 

פירוט הנחיות לביצוע ההפקדה יחולקו לזכאים בתאי הדואר.

 

בברכה

אשר צימרמן

יו"ר/ מזכיר

קבוצת גבע

רכבי קהילה - צלילה לקס

רכבי קהילה – המשך טיפול

אינפורמציה כללית

1.מספר רכבי קהילה – 12  (לא כולל רכבי ענפים)

 עשרה רכבים קטנים + שני רכבי סאניאנג

2. עלות למשתמש פרטי – 1.7 ₪ לקילומטר

3. זמינות – טובה מאד בשישי/שבת

                זמינות בימי חול, בבוקר/צהריים, לא מספקת.

4.כ – 80  חברים לפחות אינם מחזיקים ברכב פרטי, בנוסף לצעירים המשתמשים ברכבי קהילה.

פירוט

א.עלות לקמ'  עלות ליטר בנזין 95 (עפ"י גוגל)

ינואר 2022 – 6.37 ₪

אפריל        - 7.44 ₪

יולי           - 8.08 ₪

אוגוסט      - 6.58 ₪

אוקטובר   -6.37 ש"ח  

אם נחשב 10 קמ' לליטר דלק, עלות דלק עומדת על כ- 64 אגורות לקמ'.

המשתמש הפרטי ברכב קהילה משלם 1.7 ₪ לקילומטר, כלומר יותר משקל על הוצאות אחזקת רכב (ביטוח/ רישוי/ תיקונים) עלות יקרה.

 ההוזלה בעלויות דלק, ממנה נהנה כל בעל רכב פרטי, אינה משתרשרת באופן ראוי לרכבי קהילה , למעט הוזלה אחת שנעשתה מ-2 ₪ ל- 1.7 ₪.

ב.זמינות/שימושים – 12 רכבים

1- הסעות(קורט) בוקר /צהרים

2- יזמויות /עסקים/ ענפים

2 -עובדי חוץ הרושמים "פרטי"

2 -תיקונים/מוסך/רחיצה

2 -בריאות                סה"כ 9 רכבים    ( המספרים בכל סעיף משתנים מיום ליום)

לרשות החבר/ה המזמין נסיעה פרטית ,עומדים 3 רכבים בלבד, בשעות הבוקר והצהרים.

בגלל צמצומים במצבת הרכבים, נאלץ סדרן הרכב לא פעם, בשל נסיעת בריאות דחופה או רכב תקול, לבטל נסיעת חברים שהיה רשום רכב על שמם ,לנסיעה פרטית.

ג.תקינות רכבים

 החזקת רכבים מיושנים, יוצרת מצב של תקלות רבות, מה שמביא את הרכבים להרבה "שעות מוסך" ולעלויות אחזקה גבוהות.

 

ד.מה נדרש לעשות

1.לקבל החלטות - על מנהל הקהילה לכנס את ועדת הרכב בהקדם, ולהביא הצעות לשיפור המצב לאישור ההנהלה , בנושאים שפורטו לעיל.

2.עלות – ליצור תיאום עלות לקמ' למחיר המשתנה של דלק ולשיפורים אחרים באחזקת  הרכבים, מה שיביא לעלות מופחתת לעומת מה שמחוייב בו החבר כיום.

3 .שידרוג – להחליף בהדרגה את הרכבים הישנים בחדשים.

4.זמינות – להוסיף עוד שני רכבים.

 

סיכום

כשם שידעה הקהילה, בתהליך השינוי, ליצור "מסלול בטוח" עבור החברים המבוגרים, כך עבורם ועבור כל מי שאינו מחזיק ברכב פרטי, צריך שהניידות, והשימוש ברכבי קהילה, תהיה "בטוחה".

"בטוחה" בזמינות.

"בטוחה" בעלות הוגנת למשתמשים.

"בטוחה" בתקינות הרכבים.

 

צלילה

הודעות לדף

מזל טוב

למירה ויורם ידין

ולכל המשפחה

לנישואי שי וענבל



בערב שמחת תורה ביום ראשון הבא ה- 16.10, יתקיים ערב משירי נעמי שמר ברחבת קפה חוץ בהנחיית ללי שמר. פרטים נוספים בהמשך.

כל מי שמוכן לעזור בעריכה ובפינוי, ומי שמוכן לאפות עוגה לאירוע מוזמן לפנות לנעמה רז

חג שמח



חוג העמקים

 

יום 23/10 בחדר האוכל בגבע

ערב שירה עם שרה'לה שרון







סוכות

סוכות – חג המים, שמיני עצרת ושמחת תורה

סוכות ושמיני עצרת הם חגים מן התורה, המסיימים את חגי תשרי ואת השנה החקלאית החולפת. שמחת תורה הוא חג חדש יחסית, הנחוג בארץ ביום שמיני עצרת ובחוץ לארץ – למחרת.

מה מקור שמחת תורה

ראוי להתחיל בחג עצמו שאינו נזכר בתורה ואף לא במקורות ראשונים – משנה ,תלמוד.
מקורו בבבל של תקופת הגאונים, בספרו 'תולדות חג שמחת תורה' כותב אברהם יערי: "חג שמחת תורה שאנו חוגגים בימינו. ,ביום השמיני של סוכות, הוא חג שנולד בבבל ואילו בארץ ישראל לא חגגוהו כלל עד סוף תקופת הגאונים (שנת 1000 בערך) .עיקר החג היה על שום שבאותו יום סיימו לקרוא את חמשת חומשי התורה".
משמעות הדגל במקרא
מה לסיום קריאת התורה ולדגלים בידי ילדים? כדי לתת תשובה לשאלה זו עלינו לרדת לייסוד שורשי מנהגי החג. בקהילות ישראל במזרח אירופה ואף במרכזה, התפתחו מנהגים שנועדו לטפח את הקשר בין חג שמחת תורה לבין ילדי ישראל.
החג עצמו נצבע בצבע של קירוב הילדים אל התורה. כך התקבלו המנהגים שגם ילדים קטנים מאד נקראים לתורה, נזרקים עליהם מיני מתיקה שונים ויש אף ילדים הזוכים לשאת ספרי תורה אף שהם כבדי משקל. בין שאר המרכיבים שטופחו עבור הילדים היו הדגלים – דגלי שמחת תורה.
זה אולי המשך המסורת המקראית על מקומו של הדגל, כפי שמתואר בספר 'במדבר': "איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל" (ב ב).
השימוש המקראי במושג 'דגל' אינו זה המקובל בימיינו. דהיינו סמל למדינה, ריבונות או קבוצת אנשים.
פרשני המקרא, שחיו בימי הביניים, העידו כי בארצות שבהם חיו היו הצבאות צועדים ודגל מתנוסס בראשם."אין דגלים אלא צבאות" (שמות רבה טו,ו). על הפסוק "איש על דגלו" אומר מדרש תנחומא "חיבה גדולה חיבב הקדוש ברוך הוא את ישראל שעשאן דגלים כמלאכי השרת כדי שיהיו ניכרים בני ראובן לעצמם ובני שמעון לעצמם".
כלומר: הדגל בתפיסה המקראית איננו חפץ – מוט ועליו פיסת בד. הדגל במקרא הוא, כהגדרת פרופ' גד בן-עמי צרפתי, "קבוצת אנשים,יחידה צבאית, מחנה".

ההקפות למבוגרים הדגל לילדים

מעדויות שונות עולה כי מנהג הדגלים מוכר כבר כ -400 שנים, מראשית המאה ה – 17.
אזכור ראשוני לקיומם של דגלים בשמחת תורה נמצא בתקנות שקבעו יהודים יוצאי פולין שחיו באמסטרדם במאה ה -17.
בתקנות קהילת אמסטרדם משנת 1671-2 נאמר "בשמחת תורה לא ילכו הילדים עם דגליהם אחר ספר התורה, וגם לא ידליקו שום נרות בלילה על דגליהם. אך ביום מותר לילך אחר ספר התורה וגם להדליק נרות".
תקנות אלו נקבעו בתקופה שקדמה לחשמל, והתאורה בבתי הכנסת הייתה באמצעות נרות, שנשמר להם מקום קבוע ובטוח.
יערי בספרו מביא מקורות שונים המעידים על התפשטות מנהג הדגלים, במקביל להתפשטות מנהג ההקפות.
נשיאת הדגלים בתהלוכה נאה בבית הכנסת ומחוצה לו, היא הביטוי המעשי להשתתפותם של הילדים בהקפות שעושים הבוגרים עם ספרי תורה

.

מדוע הנר הנעץ בתפוח שבקצה מוט הדגל?התפוח 'מיובא' ככל הנראה משיר השירים "כתפוח בעצי היער, כן דודי בין הבנים).
הנר מסמל את הנאמר בספר משלי "כי נר מצווה ותורה אור" (ו כג).
התקבלותו של הדגל בשמחת תורה הייתה חלק מהתפשטותו של מנהג ההקפות.
על ההקפות בשמחת תורה ידוע כבר מימי הביניים אך למעשה רק במאה ה-18 הן היו לאירוע המרכזי של החג. הדגל היה עבור הילדים האמצעי והחפץ באמצעותו השתלבו ברקודי ההקפות.
יצירת הדגלים הייתה ברוב השנים יצירה אומנותית עממית וזולה ומרבית הדגלים נעשו באמצעים פשוטים ועל ניירות באיכות נמוכה והם הושלכו כלאחר יד בסיום החג. זוהי הסיבה שאין בידי החוקרים והאספנים דגלים הקודמים למחצית השנייה של המאה ה -19 (1850 ואילך).

צבע ותוכן בדגלים בראשיתם היו מרבית הדגלים מודפסים בצבעי שחור-לבן אך לקראת סוף המאה ה-19 ניתן למצוא יותר ויותר דגלים גדושי צבעים מאירי עיניים. תכני הציורים על הדגלים השתנו במרוצת השנים מנושאים תנכיים מובהקים בהם בלטה מאד נוכחות הילדים לנושאים בעלי משמעות אקטואלית.
פרופ' שלום צבר מהאוניברסיטה העברית, שכתב מחקר רחב יריעה על דגלי–תורה ומחזיק באוסף דגלים, כותב כי "הרוחות החדשות שהחלו מנשבות ביהדות מזרח-אירופה ובעיקר הציונות השפיעו … על התפתחות הדגל לשמחת תורה… ככל שהתנועה הציונית הגבירה את כוחה חדרו משמעויות אלה יותר ויותר לדגלי החג"..
מציאות זו השפיעה מאד על תכני הדגלים שיוצרו ועדיין מיוצרים בארץ. אם בתחילה ייצגו הדגלים את פניו של 'היישוב הישן' הרי שמאוחר יותר נשתלבו תמונות מחיי החלוצים ובהמשך לאירועים ואישים בני הזמן. על הדגלים הוטבעו תמונות של מפקדי וחיילי צה"ל, הכותל המערבי , ושילוב של אנשי אדמה ולוחמים. מאוחר יותר הופיעו גיבורי סדרות סרטי טלוויזיה, ברוב המקרים מתוצרת זרה, שהילדים הזדהו עם גיבוריהם. בארון הקודש שנמצא במרבית הדגלים הסתתרו, וודאי עדיין מסתתרים ,אותן דמויות שהודפסו על הדגל לכבודה של התורה.

"שמחת בית השוֹאֵבָה" מקור מצוות ניסוך המים על המזבח בבית המקדש בשבעת ימי חג הסוכות. מקור מצוות ניסוך המים (ולא יין כמנהג כל השנה )הוא קיומו של החג בתחילת ימי הגשמים בזמן שלפי חז"ל הזמן שבו נידונו כל הגשמים של השנה החדשה

בקיבוצים רבים היו חוגגים בטקס מקורי שכולל מוזיקה, שירה וריקודים(.גם בגבע ) הטקס מבטא את ציפייתם של חברי הקיבוץ

לשנה ברוכת גשמים עבור שדותיהם.




 
חסר רכיב