קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2552

23/09/2022

דף     5522  כ'ז באלול  תשפ"ב  27  בספטמבר   2022

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


והשבוע: חג שמח כפול:



תכנית האירוע
פלקט ננצגה
משולחן המזכיר

קבוצת גבע 22.09.22

חג שמח קבוצת גבע!

·       חג שמח לחברים וחברות העמלים כבר 100 שנה לקיים ולפתח קבוצה ייחודית בצל הגלבוע!

·       חג שמח לשותפינו בעשייה היומיומית בשדה, בתעשייה ובבניית קהילה מפוארת!

·       חג שמח לאורחים: ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ועובד נור ראש המועצה האזורית גלבוע , שותפינו לעשייה.

·       חג שמח למשפחת גבע הרחבה ולאורחים שהגיעו מקצוות הארץ!

·       חג שמח לכבוד נשיא המדינה יצחק בוג'י הרצוג שבשם מדינת ישראל מברך את גבע ביום חשוב זה!

לאחר הקורונה, משכנו כמה חודשים את החגיגות כדי לסגור כמה "פינות":

-         שינוי אורחות החיים, המאפשר לגבע לחזור לפסי צמיחה והתחדשות.

-         השלמת עסקת "חלופת האגודה" המבטיחה את זכות ההורשה ואת המשך הקליטה!

-         השלמת תכנון וגיוס 26 משפחות של בני גבע שיבנו את ביתם על הגבעה

 הגיע הזמן לחגוג !

אנו חוגגים 100 שנות עשייה, 100 שנה שהפכו את גבע לסמל,  סמל של שורשיות ואהבת הארץ. סמל לחברה השומרת על "ביחד" במרקם חברתי מגוון ותוסס.

-       שורשי הקבוצה נטועים עמוק בקרקע המטופחת ע"י חקלאיה המצטיינים

-       ראשה בעתיד של טכנולוגיה וחדשנות בתחומי התעשייה והייצור

-       לב פועם עשייה הח בחינוך ובתרבות

 נאחל לגבע:

המשך עשייה מוצלחת תוך שמירה על חברה איכותית המשלבת משפחתיות רעות וכבוד ליחיד, חברה המתחדשת וצומחת מבלי לשכוח את ערכיה!

חג גבע שמח!!!!!

אשר צימרמן ,מזכיר קבוצת גבע.

משולחן מנהל הקהילה

לכבוד חג המשק ולקראת השנה החדשה  הממשמשת ובאה -

אומרים ש"שלהי דה קייטא קשים מקייטא " (שלהי  הקיץ קשים מהקיץ) ,                                              מהחלונות נשקפים העצים הצהובים מאבק ומצפים למעט לחות וקרירות ולבואם של הסתיו והיורה שיגמיא את צימאונם וירענן את עליהם העייפים...  שנת הלימודים החלה וכבר באים בזה אחר זה חגי תשרי,  בגד''ש מתחילים להכין את השדות לזריעה, ועוד מעט ישתנה הצבע הצהוב  יתחלף בפלומה ירוקה.  ואינשאללה גם לקיבוצנו יבואו הלבלוב והצמיחה הכלכלית,  אשר ביחד עם קליטת משפחות חדשות, (22 כבר נרשמו לשכונה החדשה ונמצאים בתהליך קליטה) יביאו עם בוא השנה החדשה לצמיחה חברתית גדולה ותהיה לנו איתנות חברתית וכלכלית.  הלוואי ויום חגיגי זה בו אנו מציינים את חג המאה לקיבוץ, ולקראת מאה השנים הבאות, המתחילות באווירה של שמחה, וחדוות יצירה, יביא עמו גם את הרעות והאחריות ההדדית להמשך קיומו של המקום הזה שהקים דור מייסדיו והוא יהיה מקור גאווה והזדהות – לו יהי !   

בפרוס השנה חדשה, שנת תשפ''ג שלוחה ברכת שנה טובה לכל קהילת גבע.                           מי ייתן, והשנה הנכנסת תהיה לנו שנה של התחדשות , קליטת משפחות חדשות,  שנת בנייה וצמיחה . שנמעט במחלוקות ונמצא את הנתיב להסכמות . שנאיר פנים איש לרעהו . שתהיה שנה ברוכת גשמים בעיתם, שתשרה עלינו ועל בני ביתנו בריאות טובה, שנה שבה לא יהיה צער ושכול. שנה שבה יפתחו החדשות בהודעות משמחות, וירבו בקיבוצנו סיבות למסיבות ושמחה, שנה שבה נדע לתת חיוך גם למי שלא חייך אלינו. שנה שבה תרבה אהבת חינם. שנה של אושר ונתינה,               שנה שתהיה התחלה להרבה שנים טובות, שנה שבה גבע תתמלא בשמחת חיים של ילדים.      תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה

                                                                                   שבת שלום, וחג שמח חיימקה

פרשת השבוע הנקראת השבוע היא פרשת ניצבים.

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל"     לפעמים המילה אחדות נשמעת כמו קלישאה. משה רבנו מזכיר לנו שזו האמת הכי בסיסית.. היעד הוא עם שלם שמתאחד סביב הסיפור המשותף שלנו.     "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם"             אסור להסתכל רק על הדור שלנו, רק על הכאן והעכשיו. בכל החלטה שלנו, יש לנו מחוייבות כלפי כל העבר וכלפי כל העתיד, גם למי שכבר איננו, וגם למי שטרם נולד .משה רבנו מבקש שלא נעתיק לכאן  אידיאולוגיה של אחרים, אלא נבנה כאן משהו משלנו.  זה אפשרי. אנחנו מסוגלים. השאיפות האלה לא גדולות עלינו, הן מעשיות מאוד. לא בשמיים, אלא כאן קרוב.                        "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ". המסר האחרון הוא אולי החשוב ביותר – יש לנו בחירה חופשית. ערב ראש השנה ויום כיפור, זוהי תזכורת דרמטית: אפשר תמיד לחשב מסלול מחדש ולהתחיל מחדש. יש בחיים טוב ורע, ברכה וקללה, חיים ומוות – ובחרת בחיים.

שבת שלום, שנה טובה
משולחן מש"א - רינת

קהילה יקרה ,

שנת ה- 100 מסתיימת ואיתה מתחילה שנת השינוי הראשונה. גבע ממשיכה לצמוח ולפרוח מתוך עבר מפואר, הוקרה וכבוד לוותיקים שאיתנו ואלה שאינם עוד ובעזרת החברים והעובדים המסורים שלנו, בליווי שמחה ואושר שמעניקים לנו הילדים, הנוער והצעירים, דור ההמשך. תודה לכולם שהביאונו עד הלום.

השנה החדשה שבפתח, בסימן הסתגלות לשינוי בפן האישי, המשפחתי והקהילתי. פרידה מהרגלים ישנים ואימוץ הרגלים מקדמים ומותאמים למציאות החדשה. שנה שמצריכה סבלנות, סובלנות, חשיבה יצירתית ושיתוף פעולה של כולנו, כדי להשיג את המטרות, בשיח חברי ושפה מכבדת.

שנת השינוי, זו הזדמנות נפלאה לבחון את הדברים לעומקם ולחולל את השינויים הנדרשים לצד שימור החוזקות שלנו ומינופן. יש בכוחות הקהילה וההון האנושי והאיכותי שבה, להתמודד עם האתגרים הנדרשים.

שתהיה שנה מלאת משמעות והנאה בעבור כל אחת ואחד בעולמו, בדרכו, באתגריו, בשאיפותיו, ובהתפתחותו האישית והמקצועית. שנדע לאהוב, לתת ולבקש גם בימים טובים וגם בימים של קושי, שנאמין בעצמינו, במשפחה, בחברים סביבנו, ובקהילה שלנו.

חג 100 שמח ולעוד מאות שנים,

שנת בריאות, שגשוג והמון נחת!

רינת
שירי המופע: 100 שנים של זריחה

100 שנים של זריחה

מילים: רוי ברזק

לחן : סוף סלע

א.

מֵאָה שָׁנִים

אַגָּדָה וְחַיִּים

יָפָה כִּנְסִיכָה

לְעוֹלָם לֹא נִרְדֶּמֶת

חֲלוֹם שֶׁל תִּקְוָה

בִּגְוָנִים יְרֻקִּים

מֵהַחוּט הַפָּשׁוּט

לְעַצְמָהּ הִיא רוֹקֶמֶת

 

ב.

מֵאָה שָׁנִים

שִׁירָה מִתְגַּלְגֶּלֶת

מֵעַרְבוֹת הַנֵּכָר

עַתִּיקָה בְּיָמִים

מָצְאָה לָהּ מָקוֹם

בֵּין סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת

צוֹמַחַת אֶל-עַל                     

עֲמֻקַּת שָׁרָשִׁים

 

פִּזְמוֹן:

מֵאָה שָׁנִים שֶׁל זְרִיחָה בַּגִּלְעָד

אֲדֹם הַכַּרְמֶל בְּבוֹא שֶׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ

גִּבְעַת הַמּוֹרֶה פּוֹרַחַת לָעַד

אֵיתָן בַּדָּרוֹם נִצָּב הַגִּלְבּוֹעַ

 

ג.

מֵאָה שָׁנִים

הֵן שְׁנוֹת מִשְׁפָּחָה.

מְעַט דִּבּוּרִים,

עֲשִׂיָּה, הִיא הַטֶּבַע

זוֹרְעִים בִּדְמָעוֹת

קוֹצְרִים בְּשִׂמְחָה

דּוֹר חֲמִישִׁי שֶׁל חַיִּים עַל הַגֶּבַע

 

פִּזְמוֹן X שְׁתַּיִם:

מֵאָה שָׁנִים שֶׁל זְרִיחָה בַּגִּלְעָד

אֲדֹם הַכַּרְמֶל בְּבוֹא שֶׁמֶשׁ לִשְׁקֹעַ

גִּבְעַת הַמּוֹרֶה פּוֹרַחַת לָעַד

אֵיתָן בַּדָּרוֹם נִצָּב הַגִּלְבּוֹעַ

רומנטיקה בגבע


מאה השנים הבאות

מאה השנים הבאות

מילים: צור פלג, לחן: דניאל הקסטר.

 

הפרידה, סבתי

סבתי הטובה

כתבי-קודש בידה עוטפת

שורשים עמוקים

שהיכו עד אתמול

מחפשים התחלה מחודשת

 

לאחור לא אביט

יש המון לעשות

געגוע מביא רק חולשה

האדם השונה

שרציתי לברוא

את עצמו הוא ממציא מחדש

פזמון:

כבר מאה ועוד קצת

שהתלם נחרש

את כל מה שנבט

ילווה המבט

במאה השנים הבאות

 

ואני הקטן

לא ביקשתי דבר

עגלתי העמסתי ביושר

הפרדות שיצאו

מהבוץ הקפוא

עוד מאה ימשכו ללא קושי

 

פזמון:

כבר מאה ועוד קצת

שהתלם נחרש

את כל מה שנבט

ילווה המבט

במאה השנים הבאות

 

 

זה הנוף המוכר

של העמק, ההר

יללת התנים בלילות

עוד תינוק שצוהל

נביחות בחצר

הצלילים שאני כה אוהב

 

כן, אמי הקשישה

כבר ידה לא קשה

שיערה מפזרת לרוח

תלטף את ראשי

ובקול חרישי

משחררת אותי אל הדרך

 

פזמון: כבר מאה ועוד קצת...

גבעה אחת קטנה

גבעה אחת קטנה
מילים : רז פירסטנברג

לחן : חיים אסנר

בית ראשון:

כאן גדלתי

רבבות הזכרונות

אט עולים לראש

 

כאן רכשתי

חברים רבים, חלקם

הלוואי אוכל לפגוש

 

אותם עצים עומדים

מצלים על הילדים

משחקים יחדיו

עכשיו תופסת

 

אותם שירים יפים

תארו את הנופים

הפרוסים מולי

מהמרפסת

 

פזמון:

גבעה אחת קטנה

כבר מאה שנה

גדלה היא בליבי

ולכל חבר

אשר פקח עיניו

בראשית עגלת חייו

מצא לו כאן מרגוע

אל מול הר הגלבוע.

 

בית שני:

כאן אהבתי

ידעתי ראשונה

נעורים פרחו איתן

 

כאן שמעתי

פזמונים ומנגינות

רצוף העמק בן

 

געגוע לכל שהיה

ממטיר את שתי עיניי

ילדות שנעלמה לה כך פתאום

 

געגוע שקיים

נמצא כעת איי שם

המציאות יפה גם כן היום.

פזמון :

גבעה אחת קטנה

כבר מאה שנה

גדלה היא בליבי  

ולכל מי

שחנה עגלת חייו

אם נמצא כאן עד עכשיו

מצא לו כאן מרגוע

אל מול הר הגלבוע.

 

בית שלישי: (_C PART)

עבר אשר עצר

בנה בגבע

הפך הווה בתבואה

קצרו בקול רינה

עתיד שיעלה בעת בוא אור השמש, ימשיך ועוד יזהר מאה שנה.

לעוד שנים טובות

לעוד שנים טובות  / שיר לחגיגות ה100

כתב והלחין  - רז פירסטנברג

 

השכם בבוקר אור ראשון העמק מתעורר

הגלבוע מתלבש בארגמן זוהר

שדות דגן ברצף צבעוני רטוב מטל

על הנוף צופה כדור פורח מאל על .

 

החמה זוכרת את ימי האוהלים

איך האמונה הניבה כאן פירות בשלים

רוח מזרחית נושבת מעל כל שלוחה

"זה יום חג"  קוראת בקול הכינו הברכה

 

פזמון –

לעוד שנים טובות נשתה משקה יחדיו

פנים אל מול פנים לעומת גב אל גב,

נסירה מסכות, ננשום אויר גבעות,

נשמיע קול רינה – צופים אל הבאות .

 

השנים חולפות כנדידת הציפורים

עד לכאן עלינו ומכאן לאן עולים?

בבואו הקיץ פה יצהיבה יום אחד,

בליבנו הגבעה היא ירוקה לעד.

 

התאירי בפניי כארצה לחזור?

יופי בבבת עיניי ובנפשי מזור,

העולם הופך צפוף ואת לא משתנה

שאי את ברכתנו גם לעוד מאה שנה

 

פזמון

לעוד שנים טובות .....

מוישלה - ישראל לוסטיג

מוישלה   זוכרים?  הלא יוצרו הוא ישראל לוסטיג אבא של רן עדה ומתי ויוחנן שהיה תורם את "מוישלה" לדף השבועי "בגבע"  מדי שבוע, כשהוא "מטפל" בנעשה ונשמע בגבע.

 הקטע שלפניכם  מספטמבר 1982




הודעות לדף



חוג העמקים

 

יום 23/10 בחדר האוכל בגבע

ערב שירה עם שרה'לה שרון

&&&&&

מתפרת התאים תהיה פתוחה לציבור

ביום ראשון, ערב ראש השנה כט אלול

 בשעות 8.00-11.00
שנה טובה
הדר בן יוסף

&&&&&

מרפאה

ערב טוב.בערב ראש השנה,יום ראשון, המרפאה תהיה פתוחה בשעות 8:00-10:00.
שנה טובה ובריאה

&&&&&

תערוכת נעלים  ב24/10  בחדר האוכל 

לחברים שלום,

הנה מסתיימת לה שנה ואיתה גם מסיים רום, הפזיוטרפיסט שלנו את עבודתו בגבע (בסוף החודש)

את רום יחליף זוהר מדר מעין השופט, שיעבוד (כנראה) בימי חמישי (עידכון ופרטים סופיים בקרוב).

עם סיום עבודתו של רום מסיימת גם רותי פורת את תפקידה רב השנים כמתאמת התורים לפיזיותרפיה ותחליף אותה בכך לאהל'ה שמעוני.

לרותי תודות רבות מאוד על נתינה מקצועית וציבורית ב"מרכז רותם" ובכלל, ומאחלים המשך עשייה מבורכת.

לרום תודה גדולה על שירות וטיפול מקצועי ומטיב . נעמת לנו מאוד! בהצלחה בהמשך דרכך.

לזוהר וללאהל'ה הרבה הצלחה.

בברכת שנה טובה מלאת שמחה בריאות ואהבה לכולנו.

מענית בשם כל אנשי מערכת הבריאות בגבע.
תמונה ראש השנה ילדי גבע


ילדי ג-ד מאחלים שנה טובה



שנה טובה מאחלים ילדי ה' ו'



דו"ח מרכז המשק - אייל לב

בס"ד                                                                                                    ‏‏21 בספטמבר 2022

ערב ראש השנה התשפ"ג

דוח מרכז המשק    עדכונים מהחקלאות

ערב ראש השנה הוא הזדמנות טובה לדיווחים מענפי החקלאות. השנה הייתה מאופיינת בעליות מחירים גבוהות של תבואות החורף. מחיר הגרעינים שהיה במגמת עליה עוד לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, עקב השפעות הקורונה מזג אויר והתייקרות של התובלה הימית קיבל קפיצה נוספת כשפוטין החליט לכבוש חלק מאוקראינה. בשנים שמחירי הגרעינים גבוהים מי שנפגע זה ענפי הבע"ח שהמזון שלהם מתייקר בצורה משמעותית ומי שמרוויח זה ענף הגד"ש שמקבל תמורה גבוה לגידולים.  מאפיין נוסף של השנה הוא התייקרויות של חומרי הגלם ושל עלויות העבודה. ברפת החציון הראשון של השנה היה פחות טוב עקב העליה במחירי המזונות אבל המנגנון של מחיר המטרה שעולה בהתאם להתייקרות ההוצאות דאג שהפער הצטמצם ובחציון השני אנחנו נהנים ממחיר מטרה גבוה שלהערכתנו יאפשר עמידה בתוכנית השנתית. תנובות החלב שלנו משתפרות משנה לשנה בזכות המקצועיות של צוות הרפת והתאמת ממשק הגידול לתנאי מזג האוויר. בדיר המצב פחות טוב במחצית השנה הראשונה מחירי המזון עלו משמעותית ומכיוון שמחיר החלב בדיר הוא קבוע הרווחיות נשחקה בצורה משמעותית (מה שעזר לנו קצת היו מחירי בשר טובים). הלחץ של המגדלים הביא לשינוי במדיניות המחיר והצלחנו להעלות אותו בחציון השני ב 2 פעימות ואף להצמיד אותו למחיר המטרה ברפת כך שהפער בין ההוצאות להכנסות ישמר. הבעיה היא שזה היה מעט מידי ומאוחר מידי בשביל לכסות את ההפסדים של החציון הראשון ולהערכתנו נסיים את השנה באיזון כלכלי. במטעים סיימנו את עונת הניעור של השקדים ביבול טוב סה"כ כ 150 טון מקולף ( לאחר שעקרנו את מטע הרוחות וחלק מהחלומות נשארנו עם כ 850 מטע מבוגר ועוד כ 150 דונם מטע צעיר מניב). השנה גם הצלחנו להעלות את מחיר השקדים ונראה שהרווח יהיה טוב מהתוכנית. הצלחנו לנער את המטע בזמן קצר יחסית עם עזרה מקבלן חיצוני וככה יכולנו לצאת ולנער במטעים ברמת הגולן במאזן הכולל המנערות שלנו ניערו יותר ממה שהקבלן ניער אצלנו וככה הצלחנו גם להרוויח מפעולת הניעור וגם לשפר את החזר ההשקעה במנערות. צוות המטעים עבד קשה בעונה ואחרי הפוגה קצרה הם כבר מתכוננים לעונת מסיק הזיתים וגם שם נראה שיש יבולים טובים. בגד"ש השנה נראה שהולכת להיות שנת שיא בזכות מחירים טובים ויבולים מוצלחים ברב הגידולים. השנה גידלנו תירס לתחמיץ כגידול שני בחלקה לשם הגדלת ההכנסות ומיצוי פוטנציאל השטחים. צוות הגד"ש מכין במלוא המרץ את השטחים לגידולי הסתיו ולשנה הבאה.

בהזדמנות זאת נגיד תודה ונוקיר את מנהלי הענפים החברים והשכירים העובדים בחקלאות בתנאים קשים ופועלים להצלחה הכלכלית והמקצועית של חקלאות גבע.

מכון שקדים – השבוע הגיעו אחרוני השקדים ממשטחי הייבוש והכמויות גדולות יותר מהכמויות שהגיעו בשנה שעברה. הקצב שהמכון עובד השתפר בצורה משמעותית שמאפשרת את קיצור העונה את הקטנת משטחי האחסון ואת הקטנת הסיכון מהגשם. צוות העובדים הקבוע תוגבר בצוות עונתי הכולל את נוי חרפ, דניאל רם ואיתן לביא.

ברכות לחג המאה וראש השנה

100 שנה הם לא רק מספר נחמד מאה שנה הם פרק מכובד בהיסטוריה של ההתיישבות של עמק חרוד ושל מדינת ישראל שגבע תופסת בהם מקום מכובד. אפשר וצריך להתגאות בעבר אבל חשוב יותר לבנות את ההווה והעתיד כדי שבעוד מאה שנה יהיה לנכדים שלכם במה להתגאות. נאחל לכל החברים ולבית גבע מזל טוב. ולקראת השנה החדשה נאחל:שתהא השנה הבאה עלינו לטובה.שנת התחדשות וצמיחה,שנת עשיה ונתינה,שנת ברכה בשדה ובניר, בכרם ובמטע,שנת רצון.שנה טובה ומתוקה.                   איל לב      מרכז המשק

ברפת - צור פלג


בתמונה:(למעלה) אביבית בר זוהר המקורית, או במילים אחרות - רפת גבע מאז וכיום.

בתמונה נוספת

   

אביבית בר זוהר כיום, או במילים אחרות - רפת גבע בעתיד, לאחר ביצוע התב״ע החדשה הכוללת שיפוצים ותוספות עד כדי שילוש גודל הרפת…

 

ברור שהאופציה הראשונה היא המועדפת: טבעית ושמחה בחלקה. 

לצערנו, הכיוון הינו כנגד הטבע, יותר ויותר יחידות ייצור גדולות יענו על הביקושים, ורפתות וותיקות בגודל גבולי על סף הרווחיות ייסגרו משיקולים נדל״ניסטים ואחרים.

בינתיים, לשמחתנו, נחתם הסכם עם האוצר עד סוף 2025 המקבע פחות או יותר את מנגנון המכסות ומחיר המטרה הקיים והמבורך. 

השקט התעשייתי הזמני שהוענק לנו עזר לצוות הרפת לעכל ולקבל בברכה את השינוי בקיבוץ. הדפרנציאל, אותו מפעילים בטרקטור של הקילטור, מקבל לפתע משמעות נוספת היוצרת דינמיקה חדשה ומאתגרת בצוות. אעדכן בהמשך.

בינתיים, צוות הרפת מאחל לכל שוכני הגבעה על ארבע ועל שתיים - חג שמח!בריאות טובה ואיתנות כלכלית קולקטיבית ואישית לכולנו.

שנה טובה!

בשם צוות הרפת תשפ״ג, צור.

                          *************************************      

                                ושלא תטעו: זו פרה דמשקאית ברפת גבע שנות ה-30



השנה במטעים - עדי רצין

השנה במטעים

ראש השנה הוא מועד טוב לנסות ולסכם את מה שעברנו השנה ולנסות ולהעריך מה צופנת לנו השנה שבפתח.

שנת תשפ"ב הייתה שנה ברוכת גשמים וקור, נמדדו באזורינו פי אחד וחצי מנות קור בממוצע הרב שנתי שעומד על 80-100 בשנה בממוצע , מה שהשפיע לטובה על כל גידולי החקלאות וכמובן גם על המטעים מבחינת יבול ומבחינה זאת שהתחלנו להשקות מאוחר יחסית וחסכנו כמויות גדולות של מי השקיה.


לקראת הפריחה הכנסנו למטע מאות כוורות של דבורי הדבש ביחס של בערך כוורת לכל שני דונם שקדים פלוס מינוס. השנה החלטנו לא להכניס את דבורי הבמובוס ובדיעבד זאת היתה החלטה נכונה שחסכה בהוצאות.

מזג האוויר בפריחה היה ברובו טוב ונתן לדבורים הרבה שעות לעשות את מלאכתן וכשנגמרה החנטה נוכחנו לראות שהיבול נאה. האביב שהחל היה גשום ולח עם אין סוף העבודות והמחלות שהוא מביא איתו שנדמה שהן אף פעם לא יגמרו ולעולם לא נספיק הכל...ריסוסי מזיקים וריסוסי עשביה, השקיות דישון,עיצוב העצים ועוד ועוד. הגיע מועד הניעור (מה שקוראים בענף העונה) שזאת עונה קשה ולחוצה בה באמת אין זמן והעצים והפרי לא מחכים וצריך למהר ולהספיק. בשורה התחתונה זאת שנה טובה, אבל עוד מוקדם מלסכם כי בעת כתיבת שורות אלה אנו עובדים על הסיכומים הסופיים ואנו ויודעים שנשאיר רווח לדונם מכובד ויפה. השנה אחרי הרבה מאוד שנים בגבע ניערנו עצים צעירים ויפים בגבע במטע "קומי" . לאחר שסיימנו לנער בגבע יצאנו לרמת הגולן ושם כבר היתה חוויה אחרת... נערנו שקדים למושב מייצר ונאות גולן וחזרנו הביתה.

במקביל עקרנו השנה בזרעין 280 דונם (לפני שנה 150) מה שאומר שירדנו בדונמים הבוגרים באופן דרסטי ואנחנו מחכים להנבה יפה של המטע החדש בקומי בשנים הבאות ולנטיעת מטע חדש כ-300 דונם ממזרח לגבע ליד המטעים של עין חרוד איחוד ומאוחד. היבול המסתמן לשנה הבאה נראה טוב אבל בזה עוד נעסוק בעתיד...

 

בזיתים-היבול נראה שופע! , כידוע יש לנו כמעט 200 דונם זיתים רובם לתעשיית השמן והם נמסקים בניעור. ישנם במטע מספר זנים שאפשר להשתמש בהם גם למאכל ואנחנו שוקלים כל שנה לפי רמת המחירים מה יותר כדאי. המסיק השנה יחל לקראת סוף אוקטובר ובינתיים מכינים את מכונות הניעור ואת הצוותים.

מאחלים לכל בית גבע שנת ברכה והצלחה בכל!

 

ענף המטעים 


בגד"ש - מאיר רם

שנה טובה בשדות

שנת תשפ"ב הייתה שנת שמיטה ובהפוך על הפוך הייתה זו שנה מצוינת שבה נפגשו מחירים גבוהים ויבולים

טובים . תנאי מזג אויר כללו מרץ קר במיוחד ואפריל מהחמים ביותר שנרשמו לא פגעו ביבולי החיטה ובשילוב עם

המשבר באוקראינה רשמה החיטה מחירים נאים ביותר. בשנה זו נקבע שיא חדש של מכירות  ( 8 מיליון ₪ ) 

כמו כן מחירי כותנה גבוהים בעולם בשל מלאים נמוכים החזירו את הגידול לישראל וזה מייצר תחרות לכל דונם שלחין ואנחנו קיבלנו תמורה גבוהה יותר בגידול השותפות כמו אבטיח , גזר , בצל ושום.


השום יורד מתכנון 2023 עקב הסרת מכסים וייבוא שום זול בעיקר מסין.

בגידולי התעשייה : העגבניות ,שעועית צהובה ותירס מתוק היו יבולים טובים ומסתמן ביקוש יותר גדול לשנה הבאה אחרי שנת שמיטה. בימים אלו מתנהל מו"מ עם המפעלים לעדכן מחירים בשל עלייה בתשומות.


השנה חזרנו לגדל גם תירס לתחמיץ בדו גידול לאחר חיטה לתחמיץ והתוצאה הייתה מעל למצופה.


בימים אלו הצוות המקומי עסוק בהכנות לעונה הבאה : תכנון , דישון ועיבודים.

גם 3 החלקות ששימשו את משטח ייבוש השקדים שעבר השנה לזרעין כבר פונו.


ניזכר גם בחבר שהיה חלק מאיתנו , עזר תיקן וייעץ , חסר לנו בנוכחותו יורם רובינשטיין ז"ל.

נקווה לעוד שנה חקלאית וכלכלית כמו זו שהסתיימה.

צוות הגד"ש מאחלים שנה טובה לכל חברי הקיבוץ המתחדש ושיישאר קצת ירוק מסביב

על לובי ואנשים אחרים - לילך רז

על לובי ואנשים אחרים  או "מבצע לובי"

רוחה'לה דודתי האהובה, אישה תמה וברת לבב, חיה בבית סביון מזה כמה שנים. פעם אמרה לי שאילו הייתה זוכה במיליון שקלים, הייתה תורמת הכול לשיפוץ בית גוריון. מאז עברו שנים רבות, דעתה כבר קהתה עליה והיא אינה יודעת בדיוק מה נעשה סביבה והיכן היא נמצאת. אני משתדלת לבקרה מידי שבוע כדי לשמח את ליבה ולעודד מעט את רוחה. דודתי עבדה במסירות שנים רבות כל כך בחדר האוכל עד שכונתה בפי אנשי גבע – "חדרוחה'לה", בנעוריי עבדתי שם ביחד איתה שבע שנים ולמדתי ממנה את האהבה למקום ואת המחויבות לתחזוקתו. לקראת הילולת המאה, החלטתי לרענן מעט את הלובי כדי לשוות לו מראה ראוי ומטופח. באתי לשם לפני שבועיים והתחלתי בניקיונות. אך לכל מבצע סמוי ככל שיהיה, צצים שותפים כמלאכים קטנים - שרסטין רם עזרה לי לנקות את חלון הבריכה, איתן לוין עזר לי לתפעל את צינור המים הארוך והסרבן, גלעד שבילי שינס מותניו וסחב את העציץ הכבד מנשוא שתרם מהמוסך יורם ידין, וזאת במקום העציצים שנעלמו. ענת ויוסף בן שמעון ורבקה'לה ארצי תרמו בעין יפה צמחי צל מתאימים לשתילה, אסנת שלוו ייעצה לי על בחירת הצמחים וגם חידשה ושיפצה את העציצים שבחדר האוכל הגדול, ולבסוף התגייסו במאור פנים שני נערים צעירים מור ברזק ושני לב ועזרו לי בן-רגע למקם את העציץ הכבד במקומו, ליאור אלוני ועדי אלקיים סידרו את כוננית הספרים, מיינו הכול וניקו. כולם נענו בפשטות ובחום, ללא כל תמורה. אז אנא מכם שימרו על ניקיון המקום ועל שלמותו, להנאתנו ולכבודנו וגם לכבוד רוחה'לה.

לילך רז



מסתרי הארנבות - דני גפן

שלום לכולם !

מה שלומכם ?

גבע קיבוצי/ביתי, תחגוג מחר את חג המאה !

ואני נזכרתי בשיר: "מסתרי הארנבות" , שכתבתי לחג ה -75 (דצמבר 96).

ושחר נתן הפליא להלחין !

בקובץ מצורף: הסיפור מאחורי השיר, הטכסט והסרטון מתוך ההופעה !

אשמח אם תקראו, תראו, תשמעו ותגיבו !

שבת שלום וחג שמח, לגבע ואנשיה – דן השפן

 

חג גבע ה - 75 "מסתרי הארנבות"
בערב סתווי אי שם באוקטובר , 96קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה.
מצידו השני של הקו, הייתה ענת לוין מרכזת ועדת תרבות הכריזמתית שאמרה: "בדצמבר יש חג גבע ה- 75ואני רוצה שתכתבו, שיר למסיבה ! נפגש מחר ונדבר" היא הוסיפה וניתקה.
קיבינמט חשבתי לעצמי, אפילו זמן לתרוצים היא לא השאירה.
אני חייב לדבר עם שחר נתן , שותפי הנאמן. הוא לבטח יעזור לי, למצוא תירוץ להתחמק...
יצאתי מהחדר והלכתי לחדרו של שחר, שגר בשכנות אלי "בשכונת הצעירים".
שחר בדיוק התקלח ובגדיו המסריחים מהרפת, היו מונחים על הארון שמחוץ לחדר.
"
ענת לוין דיברה איתך ?”, שאלתי דרך החלון הקטן של המקלחת.
"
לא, על מה ?”, הוא שאל בשעה ששטף את השמפו משער ראשו.
"
יש חג ה- 75בדצמבר והיא רוצה, שנכתוב שיר למסיבה !”.
"
נו אז מה הבעיה ?” הוא שאל. סגר את ברז המים, לקח מגבת והתקרב לחלון.
"
תכתוב מילים ואני הלחין ! אל תהיה כבד”, הוא הוסיף.
"
אבל חג גבע, זה עוד פחות מחודשיים . נספיק ?” שאלתי בחשש.
"
תביא מילים ויהיה בסדר !” ,הוא אמר וחתם את השיחה.
טוב כנראה שאין ברירה , חשבתי בשעה שחזרתי לחדרי. אבל איך כותבים , שיר לחג המשק שלא יהיה נחמד ומתקתק ! כמו "בת שישים פוקחת עין/ונועלת נעלה...”
את זה יכול לכתוב דידי מנוסי,שעזב כבר לפני מליון שנה ! לא אני, שמקטר כאן יומם וליל.
כבר באותו ערב, עלה בראשי הרעיון להשתמש בדימוי: “מסתרי הארנבות".
מסתרי הארנבות – זהו מקום שנמצא, בשיפוליה הצפוניים של גבע. וכנראה שהארנבות מסתתרות שם היטב, כך שבחמישים שנה האחרונות: מעולם לא נראתה שם ארנבת !
אולי קודם ?
ואז התחלתי לכתוב, מילות הפזמון יצאו ראשונות. נעימות וקליטות, כמו שפזמון של שיר פופ צריך להיות: כמה טוב להיות/וכמה טוב לחיות/במסתרי הארנבות !”
ארבעת הבתים של השיר, שנכתבו בימים לאחר מכן.הם סיפור חייו של בן משק ממוצע:
ילדות, נערות, בגרות וזיקנה. את ענת פגשתי שוב למחרת, על מדרכות הקיבוץ.
"
דני מה קורה ? יהיה שיר ?” שאלה. “אני מקווה שיהיה בסדר, יש לי רעיון !” עניתי.
"
יופי !” אמרה בשמחה "ואחרי שתגמרו לכתוב, צריך גם לארגן להקה ! אני רוצה שבהופעה בערב החג, תנגנו את השיר על הבמה!”.
בסדר אבל קודם כל צריך, שיהיה שיר ! חשבתי לעצמי.
אחרי שגמרתי לכתוב, העברתי את הטכסט לשחר והוא לא איכזב. וכתב לחן מלודי וקליט.
כזה שכבר אחרי שמיעה אחת, כולם יכולים להצטרף בפזמון !
עכשיו צריך לארגן להקה:
שחר נתןשירה ועל הגיטרה, זה ברור.
ישע לקס - בדיוק קנה אורגן חדש ושמח מאוד לתרום מכישרונו.
קורט וילסון - התאים בול, לתפקיד המתופף.
ניצן לב - שרה את התפקיד הנשי בשיר .
אבל רק רגע, מה עם באסיסט ?
רן רכס - בדיוק השתחרר, מ"בני משקים". וכמו כל נחלוואי טוב, חבר לימד אותו לנגן בגיטרה. "אם הוא יודע לנגן גיטרה, אין בעיה שינגן באס !”, אמר שחר. ובאמת רן תפס יפה, את תפקיד הבאסיסט .כל כך יפה עד שכל שנת ,97הוא נשאר הבאסיסט של להקתנו "חזה אל חזה".
התכוננו ברצינות. לא חסכנו בחזרות ואפילו, נסענו להקליט את השיר באולפן במשמר העמק. ובהופעה בערב החג, זכינו לתשואות הקהל !
דני גפן
נ"ב: מצורף סרטון של השיר, מתוך ההופעה בערב החג !
למתקשים בזיהוי: הסולןבחולצה לבנה, ג'ינס שחורים ושלושה עגילים על אוזן שמאל.
זה כותב שורות אלו ! אך אל חשש, גם אז הייתי לבד...


 

מסתרי הארנבות
שמים כחולים ועצי סדריות
כיתה ב' שוב יוצאת לטייל בשדות
חלפנו כבר על פני הפרדסים ובית הקברות
ומכאן לא חשוב לאן
העיקר שלא צריך להביא מחברות
פיזמון: כמה טוב להיות
וכמה טוב לחיות
במסתרי הארנבות
בימי התיכון כמעט מידי יום
הייתי את שדות העמק חוצה
מרחוק עוד נשמעו צעקות המורה
"הוא יכול אך איננו רוצה!"
ואני משער שעד היום, היא איננה מבינה כלל וכלל
שבשדות רחוק מהמבחנים, היה הרבה יותר קל
פיזמון: כמה טוב להיות...
התחתנו ישר אחרי הצבא
והתחלתי לעבוד בגד"ש
נולדו הבנות והיתה המון אהבה
ותחושה שכל יום נוצר משהו חדש
והחיים היו כה פשוטים ונטולי דאגות
ופריחה אינסופית שררה בשדות
פיזמון: כמה טוב להיות...
אבל מאז הכל השתנה
יש לינה משפחתית, הפרטה ושכירים
הבנות עזבו אחת אחרי השניה
לא עזרו כל "מסלולי הצעירים"
ונותרנו די לבד ,מוכרחים להודות
אז אחזי בידי ושוב נברח לשדות
פיזמון: כמה טוב להיות...
דני גפן


עמוד אחרון


חסר רכיב