קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2547

19/08/2022

דף  2547   כ"ב באב תשפ"ב    19 באוגוסט    2022

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il



קישור לפליפבוק:

PDF

הודעות לדף


מזל טוב

למענית ודוד ברעם

להולדת הנכד

בן לכליל ואסף

לכל המשפחה

 

מזל טוב

ללנה כהן

לנישואי הנכד שרון וליאם

(הבן של אדווה)

ברכות לכל המשפחה.



מועדון 67+ הערב

יום חמישי 18.08– "קפה אקטואליה" – הקרנת הסרט "סבתא" ושיחה עם הבמאי – חנן יחיאלי שעה 17:00 – קפה ומאפה שעה 17:20 – נארח את חנן יחיאלי במאי הסרט "סבתא".- הסרט הוצג ב"דוקאביב" 2022 וזכה  לביקורות נלהבות



************************
את הסרט ביים וצילם במסירות נפלאה חנן יחיאלי, אשר החל לתעד את סבתו מרים בת ה-93 בעודו רק בן 13 - עבורה זהו מסע פרידה ועבורו מסע התבגרות.בקורת רותם שרון.


למעלה מ200 איש בבריכה ברחצה לילית של יום שלישי 150 -ילדים, צילום יאיר קארו

***********************************************************************************************************

מן הדואר מבקשים לא לחנות בחניית הדואר בין השעות 10:00-12:00.מפריע לניידת הדואר לתת שרות.בתקווה לשיתוף פעולה.

**********************************************************************************


ספרט ישראלי - דני גפן

ספורט ישראלי

הרוסים – מתעמלים ושוחים.

האתיופים – רצים.

ועכשיו כל מה שנותר, זה למצוא שבט יהודי קדום בברזיל...

כדי שנעפיל שוב למונדיאל !!!

(ד.ג)

מועדון 67+

מועדון 67+ דיווח

להלן תכנית שבוע 21.08-27.08:

יום שלישי 23.08 – "מועדון ארוחת הבוקר"

בין השעות 09:00-10:30

יום חמישי 25.08– "קפה אקטואליה" – נארח את רב נגד בדימוס - כרמלה ורד שתספר על שירות של 35 שנה כבלשית במשטרת ישראל ועל השתתפותה בשלל מבצעים בנוסף, תספר על פועלה כיום כמתנדבת במשטרה.

שעה 17:00 – קפה ומאפה
שעה 17:20 – מפגש עם כרמלה ורד

סופ"ש טוב ולהתראות,

ענת


ליבת האנושיות - על קייטנת איל"ן מעיתון זמן קיבוץ

  • תאריך: אוגוסט 9, 2022                                     
  • מאת: אפרת שלם

כבר 20 שנה שבני הנוער של קיבוץ גבע מארחים את קייטנת איל"ן. שיעור בנתינה מהלב

הפיליפיניות התרווחו על המזרונים בחדר שינה צדדי, ונהנו מחוסר מעש, לאחר שהעבירו את האחריות על טיפולם של הנכים לחונכים, ילדי כיתות י-י"ב של גבע. כבר עשרים שנה מארח קיבוץ גבע קייטנה של איל"ן, שהפכה למסורת העוברת מדור לדור, ומוּנעת על ידי צעירים של השכבה הבוגרת שלא מוותרים על אף שנה ונאבקים להיכלל באחד הצוותים. על כל שני אנשים עם מוגבלויות יש ארבעה חונכים, שמטפלים בהם מהקימה בבוקר עד שהם הולכים לישון בערב. הם מאכילים, מקלחים, מחליפים, מלטפים, עושים הכול, שיעור בחמלה ואנושיות. השנה משתתפים בקייטנה שמונה חניכים בני 23-18 בעלי מוגבלויות קשות, היושבים על כיסאות גלגלים, שניים מהם יכולים לעמוד.    

פתאום קורעת את האוויר צווחת-שמחה, הנשימה נעצרת לרגע, ומיד ממשיכים כרגיל, הכול והקול מוכר בסביבה ולא נבהלים. על אחד המזרונים יושב חניך, מפית קשורה לצווארו, וחונכת מכניסה לפיו במבה אחד אחד, ולאט לאט. מדי פעם מנגבת לו את הרוק עם המפית, ושניהם נראים שלווים ומרוצים. שתי חברות קיבוץ מביאות עוגות שאפו במיוחד לקייטנה, ליד הכיור מכינים לבר עוגת יום הולדת, וברקע מוסיקת פופ שמזמינה לרקוד.  

הילי לוי (45) מנהלת הפרויקט, בת גבע, מורה לחינוך מיוחד בבית הספר הדמוקרטי בבית השיטה, אימא לחמישה ילדים, מספרת שבשבוע הקייטנה היא כמעט לא ישנה, האחריות שהכול יעבור ללא תקלות, מדירה שינה מעיניה. "עשינו לחונכים הכנה מקצועית והם יודעים להיות 'פיליפיניות'. לפעמים אני מופתעת מהיכולת שלהם לטפל במסירות כה גבוהה, לתת מעצמם עד הסוף, להיות בשיא חווית הנתינה, זה מרגש אותי מאוד. הקייטנה שלנו צברה מוניטין ורבים מתדפקים על דלתנו".

מסורת של 20 שנה 

"היוזמה החלה לפני עשרים שנה" מספרת הילי "על ידי מדריכי הנוער של אז, ובמרוצת השנים התלמידים תפסו את המושכות, לא ויתרו על אף שנה, ובנחישות יצרו מוטיבציה מתמשכת לבאים אחריהם. למעשה, הם גדלים לתוך החוויה הייחודית הזו: בבית ההורים, האחים הצעירים שומעים את אחיהם הבוגרים מספרים רשמים על הקייטנה, וגם הם רוצים ללכת בדרכם. זו שיחת היום בבית ובשבילים. הקיבוץ מתייחס למפעל הזה באופן חיובי ומעודד. המכבסה מופעלת לטובתם, חדר האוכל לרשותם, בית ילדים הולאם לטובתם ועוד. התמיכה מגיעה מכל הכיוונים, גם מהממסד וגם מבודדים, זו חוויה משותפת. גבע גאה בפרויקט הזה ורואה בזה זכות גדולה לקיימו מדי שנה".   

כמו כוורת קטנה 

נראה כי העיסוק בתהליך ההפרטה הלא-קל שעובר על הקיבוץ בימים אלה, נזנח במקצת בימים אלה לאור ההתעניינות והמשאבים המופנים לקייטנה. רבים מעורבים בה, יש מי שיודע להפעיל קסמים, יש היודעת לעשות מדיטציה, ויש שמפעיל קערות טיבטיות, כולם באים לתת בהתנדבות.   

סדר היום גדוש פעילויות, בין היתר יש רחצה בבריכה (עם מצופים כמובן), אומגה, הרקדה בעגלות, קריוקי, קערות טיבטיות, טיפול בחיות ועוד. כל פעילות כזו מותאמת לצרכים המיוחדים שלהם. באומגה, למשל, ארבעה חבר'ה הושיבו את החניך בתוך סל, קשרוהו והזניקו אותו למטה. מבצע לוגיסטי ואתגרי לא פשוט. הקייטנה תוססת כמו כוורת קטנה, וגורמת להדהוד של חסד בכל רחבי הקיבוץ

פרספקטיבה חדשה על החיים 

את דורית, (שם בדוי), חיילת בסדיר, פגשתי ליד הכיור. דורית לקחה את כל ימי החופשה המגיעים לה כחיילת, לטובת עבודה בקייטנה. היא נחשבת לוותיקה בצוות. כנערה עבדה שלוש שנים בקייטנה ועוד פעם אחת נוספת. "מה זה עושה לך?" אני שואלת. "אני מחכה לשבוע הזה כל השנה", משיבה דורית. "זה שבוע שעושה לי טוב על הלב. אני מרגישה שאני תורמת גם לאנשים האלה, וגם לעצמי. זה מבגר ונותן לך פרספקטיבה חדשה על החיים, אני מעריכה אותם אחרת, שום דבר לא מובן מאליו. אני גאה בקיבוץ שלי שממשיך להעביר את דגל האנושיות מדור לדור. כשהקייטנה תסתיים, יהיה לי קשה לחזור לשגרה הצבאית. בהמשך החיים אני מתכננת לעבוד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים".  

אי אפשר שלא לחוש את האווירה הקסומה הנחה כמו עננת חסד על הבית הזה. כולם נמצאים במוד של נתינה. כולם רוצים להיות שייכים למשמעות החיים. את ארבע הבנות החמודות עופרי, מתן,  סהי, ודון בנות 17-16 שלפתי כששיחקו עם החניכים.



חוגגים יום הולדת לבר (יושב באמצע). על כל שני אנשים עם מוגבלויות יש ארבעה חונכים. צילום: הילי לוי

מה הקייטנה הזאת עושה לכם? 

מתן: "אני מרגישה שאני עושה משהו משמעותי: נותנת מעצמי למישהו אחר, עושה טוב לאחרים. וזה מחמם לי את הלב. הם זקוקים שנשב לידם, נחזיק את היד, נלטף, ואני עושה זאת בכייף".  

סהי: "בהתחלה הייתי בשוק. אחרי היום הראשון התגברתי ולמדתי לתקשר איתם בעזרת תנועות פנים וגוף. למדתי להאכיל בחתיכות קטנות, לתת רגע לטחון ולבלוע, ממש כמו ילדים. אנחנו מקבלים מההורים שלהם מידע על אלרגיות למזון וכד".  

דון: "כייף לספר שעזרתי לאנשים כאלה. זו נתינה מהלב, לא ממניע כספי, אין רבים שמוכנים להתמסר בצורה כזו".   

עופרי: "הם באים לשבוע כייף, ובכך מאפשרים להורים ולמטפלות הפיליפיניות קצת חופש. אני גאה שאני עוזרת להאכיל, לקלח, להיות איתם, להקשיב, זו עבודת קודש. אלה שיעשו שנת שירות בפנימיות יבואו עם המון ניסיון, ויש שעושים זאת כהמשך טבעי".  

מתן: "אחרי הקייטנה אין לנו קשר איתם. בעבר ליוו אותם ואף ביקרו בבתיהם, היום כבר לא. יש חניכים שחוזרים פעם שנייה ושלישית, וזה מאוד משמח. רבים מנסים להגיע לקייטנה שלנו". 

"שבוע אינטנסיבי כזה מגבש את הצעירים שלנו ועושה אותם למשפחה אחת, בעלת מכנה משותף", אומרת הילי, כשהיא מסתובבת קורנת בין האנשים עם בנותיה הקטנות, שכבר מגיל הגן יונקות נתינה, "הן יונקות מציאות שונה, בה לא כל בני האדם נולדו שווים. חינוך ללא מילים, למידה מדוגמה אישית".

כשראיתי את העיניים היוקדות של הצעירים האלה המתמסרים לנתינה, ידעתי שזה בית הספר הכי טוב שיש, יותר חשוב ממקצועות הליבה, כי כאן נמצאת הליבה, ליבת האנושיות.  

               

טיול לפינת החי. סדר היום גדוש פעילויות. צילום: הילי לוי

איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים

איל"ן הוקם בשנת 1952 במטרה לטפל באלפי תינוקות וילדים שנפגעו ממגפת הפוליו שפשטה בארץ, ונמשכה כעשר שנים. אחרי המגפה התמזג איל"ן עם 'תלם' והפך לארגון הסיוע מהגדולים בארץ. מאז הקמתו מטפל הארגון באלפי ילדים ובוגרים עם מגבלות פיזיות מוטוריות ומחלות שריר ועצב, כגון שיתוק ילדים, שיתוק מוחין, ניוון שרירים ועוד.  

ב- 2010 זכה איל"ן בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. לארגון יש 41 סניפים ממטולה עד אילת. ביוזמתו מתקיימים מחנות קיץ, קייטנות, נופשים, חוגים, תנועות נוער ועוד.



פינתרבות - לילך רז


:                                               

:                                                  בחודש אוגוסט

27.8- בשבת אחה"צ, על הדשא של חד"א - ארוע ליום הילד- בתכנית: מתקנים, הפעלות ודוכני מזון בתשלום. מפיקה - ספיר אליאסף - רבי.

 

בחודש ספטמבר-

8.9 - מופע אש בבריכה, ללא הפעלות ומתקנים, בליווי דוכני מזון בתשלום. מתאים לכל המשפחה.  מפיקה- ספיר אליאסף-רבי.

 

 חג המאה - מפיק צוות המאה בריכוז בלה בן-ארי 22.9 

בחזרה לריקודים


ערב ראש השנה, יצויין בטקס הפרידה  המסורתי מהשנה החולפת, ללא אירוע נוסף בשל הסמיכות לחג המאה. מפיק- אבשי בן- יהודה . 25.9

אוקטובר

 ערב שמחת תורה- ערב משירי נעמי שמר בהנחיית ללי שמר ובהשתתפות זמרת אורחת. מפיקה- נעמה רז 16.10-

די לקיבוץ

די לקיבוץ: אפשר לנהל קיבוץ כעסק ולשמור על הערכים?

הצורך להתקדם והשאיפה לרווחה כלכלית, משנים את פני הקיבוץ. גם קיבוצים שלא עברו הפרטה מלאה מבינים שבכדי לשרוד הם מוכרחים להתחיל ולהתנהל כעסקים. איך זה בא לידי ביטוי בשטח - ומה קורה כשערכי בליבה של החברה השיתופית פוגשים את יוקר המחיה?

טליה לוין

04/08/2022

בשנים האחרונות עברו קיבוצים רבים בישראל שינויים כלכליים מרחיקי לכת מאז ימי השיתופיות, וביניהם תהליכי הפרטה חלקיים או מלאים. אלא שכיום גם הקיבוצים שעוד נותרו שיתופיים, מבינים כי מבחינה פיננסית הקהילה צריכה להתנהל כמו עסק: צמיחה, התייעלות והשקעת משאבים נכונה כמעט בדומה לכל חברה בשוק הפרטי. תתפלאו אולי לשמוע, אך מעטים הם שבילי הקיבוצים שבהם לא נשמעות היום שיחות על דיבידנדים או אקזיט לעסקי הקיבוץ.

בכל זאת, מדינת סטארט אפ אנחנו, ותהליכי ההפרטה והשאיפה ליהנות מהרווחים הנצברים מהנכסים המשותפים כפי שרואים בקיבוצים אחרים - פתחו לחברים את התיאבון. אבל את התהליך שעברו רבות מהתעשיות הקיבוציות עוברים כעת גם הקיבוצים עצמם: הם רוצים תוכנית אסטרטגיה ויועצים ניהוליים, מחפשים השקעות ומקורות להגדלת ההכנסות של עסקי הקיבוץ ומסתכלים לראשונה על השורה התחתונה. הם מבינים שיכולת כלכלית עצמאית תסייע להם לדאוג לרווחת חברי המשק, לפתח את התשתיות ומבני הקיבוץ ולהגדיל את המקורות הכספיים של כל חבר בקיבוץ.

אם צריך הוכחה נוספת, מספיק להסתכל על מודעות הדרושים ולראות שהקיבוצים ממנים היום יו"ר ומנכ"ל - שני תפקידים שהיו שמורים עד כה רק למגזר העסקי - ועכשיו מבוקשים גם בתנועה הקיבוצית. "הקיבוץ הוא עסק, בתצורת חברת החזקות, וצריך להתייחס אליו כאל כזה", מאשרת לימור ברזילי, סמנכ"ל ייעוץ ניהולי ב- AVIV AMCG, החברה הגדולה בישראל לייעוץ וניהול. "הקיבוצים השתנו ממה שהכרנו לפני 30 שנה, והיום הם מחפשים תוכנית השקעות נכונה, התייעלות ארגונית, שיפור תהליכים וחשיבה כמו בשוק הפרטי".

תמיד סיפרו לנו דווקא ההיפך, שהקיבוץ הוא שותפות חברתית
ברזילי: "הקיבוץ הוא ארגון שכולל מפעלים, עסקים, ענפי שירות וקהילה, ויש לו בעלי מניות שהם חברי הקיבוץ עצמם. צריך לנהל ולהוביל את הגוף הזה בהתנהלות תפעולית של הקיבוץ ושל הקהילה, מהמרכולית דרך חדר אוכל ועד פינת החי".

"
קיבוצים רוצים לראות כיצד הם הופכים להיות מרכז עסקי רווחי שנותן מעטפת קהילתית לחבריו, ולא רק מרכז קהילתי", אומר רו"ח נדב עובד, שותף בחברת עובד גובי ושות', המתמחה בייעוץ כלכלי ופיננסי ובניהול סיכונים גם למגזר ההתיישבותי. "יש מספר קיבוצים שבזכות השקעות עבר, חלקן מלפני מספר עשורים וחלקן בשנים האחרונות, חווים היום פריחה מדהימה. קיבוצים אחרים צמחו משמעותית בעקבות התנהלות נכונה והשקעות חדשות, וישנם קיבוצים שעדיין יושבים על הגדר. המפעל שלהם מדשדש, ואת רווחיהם הם משקיעים חזרה במפעל או שלא משקיעים בכלל, ולכן לא מייצרים עוד אפיקי הכנסה".

הקיבוץ שהתעשר

אחד הקיבוצים שעלה לאחרונה לכותרות בעקבות אקזיט מוצלח הוא אפיקים שבעמק הירדן. אפימילק, המפעל הקיבוצי שמפתח ומייצר מערכות ממוחשבות להגדלת תפוקה ברפתות וזוכה להצלחה מסחררת בעולם, עבר לשליטת קרן פורטיסימו בעסקת מכירה שהכניסה לקופת הקיבוץ כ- 140 מיליון שקל.

"
אחרי שהוחלט על מכירה נוספת של 25% ממניות מפעל אפימילק שבבעלות הקיבוץ לקרן פורטיסימו, עלה הצורך בניהול תהליך קבלת החלטה מה עושים עם הכסף מהמכירה", מספר אמיר רומנו, חבר קיבוץ אפיקים ומי שמכהן בתפקיד יו"ר הקיבוץ. "מצד אחד רצינו להשלים תהליכים ארוכי טווח כמו שיוך דירות, ייעוד תקציבים לתשתיות והשקעת כסף במגזר העסקי לטובת פיתוח עתידי, כי זה מנוע הצמיחה שלנו; ומצד שני רצינו גם לחלק כסף לחברי הקיבוץ, שגם הם יוכלו ליהנות ממנו".
חלוקת כספים היא נושא רגיש בקיבוצים. איך החלטתם במה יושקע הכסף?
רומנו: "ניהלנו תהליך של שיתוף ציבור עם גוף מלווה לצורך בניית מסלולי החלוקה, שבו בראש ובראשונה היה צריך לשקף לחברים את המצב הפיננסי ואת האפשרויות העומדות בפנינו. חשפנו את הנתונים והראינו את החשיבות של עסקים חזקים ורווחיים שיסייעו לפתח עוד עסקים שיתמכו בקהילה ויניבו לה באמצעות חינוך, תרבות, בריאות וספורט - כל מה שאנחנו מגדירים כערכי ליבה אצלנו. אחרי שהחברים נחשפו לנתונים, הם הביעו את דעתם, ואחד הדברים הבולטים שעלו הוא המשך פעילויות קהילתיות לטיפוח פני הקיבוץ, כי נושא האומנות הסביבתית הוא בעורקינו. ואז, כמו בכל תהליך והחלטה בקיבוץ, הלכנו לאסיפה".

היה קשה לשכנע את חברי הקיבוץ?
רומנו: "אירועים כאלה יכולים ליצור הרבה תסיסה ואדוות שליליות, ופה מונח היתרון באובייקטיביות של גוף חיצוני שיכול להציג את האפשרויות בצורה מקצועית יחד עם שתי ההנהלות של הקיבוץ, העסקית והחברתית. הסברנו באופן ברור איפה הקיבוץ נמצא, מה היכולות שלנו ואיך אנחנו רואים את העתיד, כי החברים הרי לא חשופים למידע ולא עוסקים בזה ביומיום. הם בחרו במסלול של חלוקה לפיו כל חבר יקבל סכום בסיס של 60 אלף שקלים וסכום נוסף המחושב לפי שנות הוותק, כאשר יתרת הסכום תשמש את הקיבוץ לתשלום מיסים עבור המכירה ולהשקעה בתשתיות ובנראות של הקיבוץ. הצלחנו להגיע להסכמה מאוד רחבה וההחלטה עברה ברוב של מעל ל־80%".

מה הקשיים בהם נתקלתם תוך כדי התהליך?
רומנו: "האתגרים המרכזיים היו לעשות עבודה שמצד אחד משתפת את הציבור ונותנת לחברים את המקום שלהם להביע את דעתם, ומצד שני שומרת על היכולת של ההנהלות להמשיך לקיים את הדברים שלשמם הקיבוץ קיים. לעיתים קשה לקבל החלטה מושכלת בראייה קדימה, ויותר נוח לחשוב על הכאן ועכשיו, אבל תפקיד ההנהלה הקיבוצית הוא לקחת בחשבון את העתיד לבוא, כמו תשלומי פנסיה לחברים הוותיקים והחלטות שהתקבלו לאורך השנים שאנחנו מאמינים ומחויבים להם מתוקף היותנו קיבוץ, דוגמת רווחה ובריאות".

כסף מול ערכים

שאלת מקורות ההכנסה מלווה את הקיבוצים מזה זמן רב בגלל רמת הסיכון הגבוהה שיש עבור קהילה המסתמכת על מיעוט מקורות הכנסה. עם השנים התרחבה הקהילה ועימה גדלו גם הוצאותיה, וקיבוצים בוחנים הכנסת שותפים לענפי התעשייה והחקלאות כדי להזרים כסף.

"
קיבוצים שמאזנים את הוצאות הקהילה עם חלק משמעותי מרווחי התעשייה וענפי המשק פוגעים בסופו של דבר בקיבוץ, משום שהעסקים מכסים את הגירעון של הקהילה במקום לשמש כמקור כספי לצמיחה, מסבירה עובד", אך מה קורה בעת משבר, כאשר העסקים לא יכולים לכסות את ההוצאות? לדוגמה: אם יש ענף שחווה ירידה או אם מתרחש אירוע כמו הקורונה בקיבוצים שהם מבוססי תיירות. על הקיבוצים לעסוק בשאלה איך להפוך את הקהילה לישות כלכלית עצמאית שמקטינה את ההסתמכות שלה על העסקים בקיבוץ והיא יותר יעילה מבחינה כספית".

ואיך עושים את זה?
ברזילי: "נדרשת כאן קפיצת מדרגה בשיפור תהליכי העבודה, שינוי החשיבה לעסקית-ארגונית וניהול כל יחידות השירות של הקיבוץ בצורה אפקטיבית. אם בעבר הקימו עסקים רק כדי לספק עבודה לחברי הקיבוץ, היום מבינים שצריך להגדיר להם מטרות".

אבל לא כל יחידה בקיבוץ היא כלכלית, יש כאלה שמושתתות על ערכים, כמו פינת החי, לדוגמה
ברזילי: "שיפור התהליכים אינו בשביל העלאת מחירים ויצירת עוד רווח, אלא בשביל למנוע בזבוז, לנצל משאבים ולמנף את התקציב למקומות טובים יותר. פינת החי תישאר חינוכית אם יגדירו אותה ככזו, והמרכולית לא צריכה להעלות מחירים ולעשות רווח על גבו של החבר, אלא לשמור על איזון, לצמצם הפסדים ולהעלות את רמת השירות. אנחנו רואים הרבה מאוד כסף שמתבזבז על פחת ועל קבלת החלטות לא נכונה, ואת הכסף הזה ניתן לחסוך ולנתב לרווחת הקהילה. למה שלא ייקחו אותו ויקימו מועדון עם סרטים והופעות תרבות?".

עובד: "בנוסף לצמצום הפסדים, כל קיבוץ צריך לחשוב איך ניתן לפתח את העסקים על מנת שימשיכו לשרת את הקהילה ויגדילו את היכולות הכלכליות שלה. לדוגמה, אפשר להחליט שהשכרות המבנים לענפים קטנים ולמגורי תושבי החוץ יהיו משויכות לקהילה, וכך יהיה לקהילה מקור כספי קבוע, ולא יסתמכו אך ורק על העסקים בקיבוץ שיעבירו תקציב".
"
כשאנחנו מלווים קיבוצים אנחנו לא הופכים אותם לארגון פרטי שכל מטרתו היא להשיג כסף לבעלים", מציינת לימור ברזילי. "אנחנו רק רוצים שינהלו את הקהילה באופן אפקטיבי כדי לא להפסיד כסף. אין צורך להפסיק את הסבסוד של המרכולית, אבל שעות הפתיחה שלה צריכות להתאים לאורח החיים של חברי הקיבוץ כדי לחסוך בהוצאות חשמל ושכר עובדים, לצד הערכת כמויות נכונה שתצמצם את הפחת".

בתפיסה הקיבוצית יש עוד ענפים שלא אמורים להיות רווחיים, כמו המכבסה או מערכת הבריאות
עובד: "התפיסה של ההנהלה הכלכלית היא שהקהילה צריכה לספק את השירותים של חדר האוכל המסובסד, מרפאת השיניים והמכבסה. המשאבים לכך יכולים להגיע מצמצום העלויות וההוצאות או מהגדלה של מקורות רווח בענפים קיימים".

מה למשל?
עובד: "מתן שירותים לאנשים מן החוץ, כמו מכירת מזון מחדר האוכל, שירותי כביסה במכבסה או רפואת שיניים במרפאת השיניים. דוגמה נוספת היא תחום החינוך בקיבוץ שאינו ענף רווחי בשל מרכיבי הוצאותיו, אבל יש קיבוצים שהשכילו להכניס למערכת הקיבוצית ילדים מחוץ לקיבוץ, וההכנסות משכר הלימוד שלהם הופכות את החינוך לא רק למאוזן כלכלית, אלא אפילו לרווחי".

ברזילי: "הרעיון הוא להבין איזה ענפים מניבים. אפשר לפתוח בית אבות או בית לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, שמאוד מתאימים לתפיסה החברתית הקיבוצית, והדיירים יכניסו כסף לקיבוץ. כך גם ישמרו על בית בסטנדרט גבוה, כי יש לו מקורות כלכליים יציבים, וגם יתאפשר כיסוי של הוצאות קהילה".

עובד: "כאשר לקהילה קיימים מקורות כספיים והיא אינה בגירעון, ניתן לשפר את התנאים בה. כך החברים זוכים בסופו של דבר לתשתיות ומבני ציבור מתוחזקים, חינוך איכותי יותר ומרפאה מקצועית יותר. כשרמת התגמול גבוהה אפשר להביא את הטובים ביותר".

יש קיבוצים שיתופיים שיהיה להם מאוד קשה עם פתיחה של שירותי הקיבוץ לאנשים מבחוץ, במיוחד את מערכת החינוך
ברזילי: "אני מבינה את חברי הקיבוץ ואפשר למצוא פתרונות לשיפור אפקטיביות שיניבו כסף ויממנו את הקהילה בגבולות הגזרה שחשובים לה. אנחנו לומדים מהו קודש הקודשים של כל קיבוץ ולא נוגעים בו, אבל כן יכולים לתת רעיונות ופתרונות ולפתוח את הראש בחשיבה על שיפור והתייעלות, תוך מתן ביטחון שזה לא פוגע באיכות החיים של החברים או בערכים הקיבוציים. התהליכים לא רואים רק את הכסף, אלא גם מתאימים לקיבוץ מבלי לפגוע בתרבות שלו".

ומה קורה כשהקיבוץ של אתמול פוגש את הקיבוץ של מחר?
עובד: "במקרים רבים מי שמנהלים את הקהילה אינם אנשי כספים, ולכן, כדי לייעל את המערכת ולהפוך אותה למאוזנת, יש לצרף איש כספים ייעודי לבעלי התפקידים בתחומים השונים, כמו מנהל/ת תחום חינוך או האחראים/יות על חדר אוכל ועל המכבסה. יחד הם יעבדו על בניית תחזיות ותקציב רב-שנתי לענף: בדיקת ההכנסות וההוצאות העתידיות בכל שנה, מספר עובדים נדרש ועוד".

ברזילי: "החברים מבינים שאי אפשר ללכת נגד המגמות מסביב, ודווקא בשביל שהקיבוץ יצליח להתמודד עם האתגרים ולשמר את הקיבוציות ואת הערכים - דרושה עבודה של ייעוץ ארגוני וניהול השינוי לצד הייעוץ הפיננסי. ככלל, המפתח להצלחה במהלכים של השקעות ושל שיפור אפקטיביות ותהליכים בקיבוץ הוא בשינוי הארגוני ובליווי השינוי בהיבט של ההון האנושי. רק כך אפשר להגדיר את התרבות שחשוב להם לשמור, להבין לאן הם היו רוצים לקחת את הקיבוץ ולעשות זאת במסגרת שיח אמיתי, משתף ושקוף. צריך להיות מאוד רגישים במיוחד עם ותיקי הקיבוץ כדי להקשיב להם ולהסביר את הצורך בשינוי".
עובד: "חיסכון בקהילה יכול להוביל לשיפור היכולות התזרימיות של הקיבוץ. נכון שצריך לוודא שכל התחייבויות העבר  או ימולאו, אבל בה בעת צריך לחשוב גם על העתיד. בסופו של דבר הקיבוצים יקבלו את ההחלטות שנכונות להם, אבל על מנת שזה יקרה - כל קיבוץ צריך לדאוג לחוסן הפיננסי שלו".


סיסמאות - מחבר אנונימי

רציתי השבוע להיכנס לאתר של הבנק שלי
המחשב אמר לי שהסיסמה שלי שגויה

 

אז צלצלתי לבנק כדי לשאול מה התקלה. הם אמרו לי שמדי פעם אני חייב לשנות סיסמה, מטעמי בטיחות.

 

  את הסיסמה שהייתה לי קודם, שהורכבה מהספרה הראשונה של תעודת הזהות שלי ושלוש אותיות שמו של נכדי הראשון, שיניתי לשלוש ספרות ראשונות של תעודת הזהות שלי ואות ראשונה של שמו של הנכד הראשון. גם בתוספת אות אחרונה של שמו של נכדי השני.

ואז המחשב הודיע לי שכבר היתה לי פעם סיסמה כזו.                                                                הלכתי לכיוון אחר, של המספר האישי הצבאי שלי,והאותיות הראשונות בשם של סבא שלי.

זה עבד.

     עכשיו אני יכול להיכנס לחשבון שלי.

יותר ויותר אני מוצא את עצמי בזמן האחרון אפוף ומוקף בסיסמאות.          

 

    מהרגע שאני מתעורר, אז אני מכבה את האזעקה בבית שהסיסמה שלה היא שלושה מספרים ראשונים של ימי ההולדת של בני פלוס המספר השלישי ביום ההולדת שלי,

 

   אחר כך אני יוצא מהבית ומפעיל את האזעקה. כמובן אותה סיסמה של הכיבוי, רק שהסוף שונה.

 

      ואז אני הולך לאוטו, שם הסיסמה היא בת ארבע ספרות, שם אמי, עליה השלום, ואות ראשונה בשמו של אבי עם שנת הולדתו של נכדי השלישי.

     אני עוצר בכספומט, מקליד סיסמה, שהיא תאריך הלידה של אתא-טורק, שבסופה הספרה שבע. אתם יודעים, למזל!

 

     חוזר הביתה אל האינטרנט הנפתח בסיסמה של תאריך העצמאות של ניקראגואה,

ושם, מול המחשב, טובע בים חדש של סיסמאות,שהרי לפייסבוק אני נכנס עם האותיות הראשונות של נכדיי אבל לפי סדר הפוך מהסיסמה ההיא של הבנק.

    בטוויטר זה כבר הולך עם שלוש הספרות האחרונות של תעודת הזהות שלי,פלוס האותיות הראשונות בשמו של ראש העיר ירושלים.

יש לי גם סיסמה לקופת חולים, כדי לקבל תוצאות של בדיקות.            

שם זה הולך עם רמת הסוכר שהייתה לי בילדותי פלוס הערך הנוכחי של כדוריות הדם שלי.

 

     מדי פעם אני מחליף סיסמאות כדי לבלבל את המסתננים,אבל אני חייב להודות שהמתבלבל הגדול מכולם זה אני.

 

    לא פעם קורה לי שאני משתמש בכספומט בסיסמה של האוטו שום כסף לא יוצא לי, רק שהאוטו פתאום מדליק את האורות מאחורה ואני לא מבין למה...

לפעמים אני משתמש באוטו בסיסמה של קופת חולים האוטו לא נוסע.    

אני נכנס לפורום שלי באינטרנט עם הסיסמה של הבנק ושום פורום לא עולה.

   שנשמעת כמו  "טרור"    "Error",    רק המִלה המעצבנת            

ומודיעה לי  שהשם שלי שגוי. השם שלי שגוי!     השם שאני נושא מיום לידתי, שגוי! הבנתם?

לא קלים החיים המוצפנים הללו.

 

אתמול הייתי רעב. הלכתי למקרר  אני עומד למולו ומנסה בכל כוחי לזכור את הסיסמה.    

 

איך, איך פותחים את המיתקן הזה שיש מאחורי דלתותיו אוכל? ניסיתי בלי סיסמה, והוא... נפתח...

 

דווקא המקום שהכי כדאי היה שיצטייד בסיסמה, כדי שאוכל אולי קצת פחות – נפתח בקלות כזאת.

לעזאזל!

המחבר האנונימי

פניני עיתונות




הקיץ ,מצוקת עלויות החופשות מחירי בתי המלון וכו. חשבתם פעם על חמי טבריה? בזמנו היו מביאים לגבע בוץ מחמי טבריה "הבלנית" התורנית הכינה אמבטית בוץ שהביאה מזור שלוה ורגיעה לכל החברים הנזקקים.(לפי תור והוראת המרפאה)



 
חסר רכיב