קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2533

04/05/2022

דף 2533 ד' באייר תשפ"ב 5 במאי  2022

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

סופרים את הקולות

הקהילה הבינלאומית אומרת 'כן להקמת מדינת ישראל

·        ב-29 בנובמבר 1947 התממש חלום בן 2000במולדתה ההסטורית מדינה יהודית קמה

·        באותו יום הצביעה העצרת הכללית של האו"ם על הצעה מס' 181 ואימצה תוכנית לחלוקת שטחי המנדט הבריטי לשתי מדינות, האחת יהודית והשנייה ערבית.


קישור לפליפבוק:

 

PDF

משולחן המנק"ל - חיים גנירם
 

ערב  יום העצמאות   ה 74  למדינת ישראל

שלום לכולם

בשנים האחרונות נכנס ללקסיקון העברי וללוח השנה מושג חדש, שהשימוש בו מתפשט  ומתרחב: "עשרת ימי תודה".  הנפש  הישראלית המצויה, עוברת טלטלות ותהפוכות בימים האלה שבין פסח ליום העצמאות, והכוונה של הוגי המושג "עשרת ימי תודה"( צעירים וצעירות ,בוגרי מדרשת עין פרת) היא לכוון ולתעל את  המחשבות, לרענן את היחסים שלנו עם עצמנו כפרטים ועם עצמנו כחברה, כעם וכמדינה ולהאיר את הטוב והיפה שבחיינו האישיים. השנה הענין מורכב הרבה יותר לאור המציאות שנכפתה עלינו – "אתגר השינוי". החששות לעצמנו, להורים, לילדים. העבודה, הפרנסה, הערבות ההדדית, האוירה הכללית, וכל זה מעל הרגשות, שממילא מציפים אותנו כאמור בחלון הזמן שבין פסח ליום העצמאות.

הארץ הזאת

מיליםדן אלמגור

לחןשמעון ישראלי

אם תשאל כל אחד:

"זאת הארץ שלך

אך אמור: מה לך היא אומרת?" –

לא יוכל לענות.

כי הארץ הזאת

בעיני כל אחד היא אחרת.

אך אם בני או בתי

ישאלו גם אותי:

מה פירוש ארץ זו לגביך? –

אז אומר לו: "אני אספר לך

ואתה תספר לבניך!"

כי הארץ הזאת

כי הארץ הזאת

בשבילי היא שמחה

מהולה בדמעות.

היא תפילה חרישית.

היא חלום של דורות.

היא המיית שורשים

שצימחו צמרות.

היא שדה של תלתן.

היא כמו ילד צוהל.

כמו זקן מתפלל.

היא הכל בשבילי.

היא הארץ שלי.

כי הארץ הזאת

היא חמסין וקוצים

וחיוך נערות

וריחות פרדסים

זה אולי מיושן

זה נשמע ציוני

אבל ככה אני

וכזאת בשבילי

היא הארץ שלי

היא חורשת התמרים

במדבר השומם

היא חלום מטורף

שפתאום התגשם

יש גדולות מארצי

יש יפות אבל היא

היא הארץ שלי

אני מבקש לברך        את כל חברי קהילת גבע, את החיילים, את הילדים, ואת כל החברים, לכולם אני מאחל ל חג עצמאות שמח, שנדע להתגבר ביחד על כל הקשיים, שנדע לשמור על הבריאות הגופנית והנפשית, שנמשיך לצמוח ולהתקדם,ותמיד לשאוף לשלום ברמה האישית, ברמה הקהילתית וברמה הלאומית 

חג שמח לכולם  חיימקה  .

אירועי יום העצמאות

ליום הזיכרון

הודעות לדף

 

 

לערן ידין

כבוד וגאווה על בחירתך כחייל מצטיין בחיל הים.

ברכות לך

**************

 

חוג עמקים

חוג ספרות

יום א' /29/5 בשעה 19:30  בזום

שי זרחי

ביאליק וחלוצי העמק- בונים תרבות עברית

*

חוג יהדות

11/5 בזום ביום ד'

פרופ. אביגדור שנאן

שרי הצבא של דוד המלך בספרות האגדה

*

קפה תרבות

24/5/22 בבית העם במושב ברק

עם מדריך טיולים על מסעותיו באיסלנד

**************

כל הנרשמות לחוג פילאטיס עם סיון: החוג יתחיל אחרי יום העצמאות. על מועד מדויק תבוא הודעה. יום טוב

**************

מחדר האוכל מוסרים:

השבוע לא תהייה הזמנת אוכל ליום שישי שלאחר יום העצמאות (שישי 6.5).המעוניינים מוזמנים לקחת אוכל ביום רביעי 4.5  גם ליום שישי.ביום רביעי 4.5 ערב יום העצמאות חדר האוכל ניסגר בשעה 12:30.

יואב גלילי.

**************

ביום ד ערב יום העצמאות. עקב האירוע שיתקיים על דשא ח"א ייסגרו לתנועה .מחסום המכבסה וכן המעבר ליד המזכירות, כולל כביש הגישה לבית סביון

המחסום יסגר החל מהשעה 19:00

**************

התרמת הדם שהייתה מתוכננת להתקיים ב8.5 לא תתקיים במועד זה.על מועד חדש נפרסם בהמשך. ימים טובים והרבה בריאות.                                     מענית ברעם

**************

בני 67 + שקבלו תקציבי צל למסלול הרגיל ולמסלול הבטוח, יקבלו בימים הקרובים בתא הדואר, חישוב של כל מסלול בנפרד. המעוניינים בהסבר אישי, מוזמנים לפנות לאלכס, מענית או לדובי.

רינת

**************

מתפרת תאים תהיה פתוחה ביום רביעי , יום הזכרון, מ 7.30-11.00 שימו לב- תפתח שוב רק ביום ראשון.

**************

שלום לכולם ביום רביעי הבא 11/5/22 יגיע יניב המדביר להדברה אורגנית. ההדברה כרוכה בתשלום מזומן ליניב. מי שמעוניין שיצור איתי קשר כרמלה 054-4700056 יגיע שוב גם ביום שלישי שבוע אחרי ב 17/5

**************


תכלס
שלום, שמי רז ואני רכזת חיילים משוחררים במרכז צעירים תכל'ס, במועצה האזורית הגלבוע (לא חדשה בתפקיד, אך חדשה במועצה).שמח לשתף אתכם.ן בשירות אותו אני נותנת לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי-אזרחי, ללא עלות.כל מי שעשה שירות צבאי או לאומי-אזרחי, מלא (וגם חלקי) זכאי לזכויות, הטבות ומלגות בתקופת 5 השנים שלאחר השירות, הן ממשרד הביטחון והן מגופים נוספים. כל אלו נועדו לסייע להם.ן בתהליך הכניסה ל"אזרחות".

סל המענים אותם אני נותנת במסגרת פגישת ייעוץ זכויות / לימודים / תעסקותי, בהתאם לצורך האישי שעולה, הם: -- סיור מודרך באתר של האגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים

- מתן מידע אודות הזכויות שמגיעות להם.ן (מענק, פיקדון, עבודה מועדפת, ועוד)

- מענה ישיר ותיווך אל מול האגף והקרן

- שיתוף פעולה ותיווך מול גורמים נוספים במועצה שנותנים מענים נוספים

- הכוונה לאבחון תעסקותי באחד מהמכונים המקצועיים שעובדים עם האגף וקרן

- סיוע בכתיבת קורות חיים, בתהליך חיפוש עבודה וכן הכנה לראיון עבודה

- סיוע בתהליך בדיקת תנאי קבלה והשוואת מוסדות לימוד - מתן מידע אודות מגוון תוכניות סיוע כלכלי להכשרות מקצועיות וחשיפה למלגות ללימודי הנדסאים ולימודים אקדמיים.

 בנוסף, מוזמנים לעקוב ו/או להצטרף ל:דף הפייסבוק של מרכז צעירים תכל'ס                                   

בהאחזות הנחל בסיני - דני גפן

"בהאחזות הנח"ל בסיני" - סיפורו של להיט

בחורף 97 פנתה אלינו ענת לוין, מרכזת ו. תרבות בגבע קיבוצי בהצעה מפתיעה: להשתתף במופע יום העצמאות  בגבע קיבוצינו !

תמיד אהבתי להופיע ושמחתי להצעה ! מה עוד שמיד זכרתי, שרק שלושה חודשים לפני כן בחג המשק ה-75. זכינו להצלחה גורפת, עם שיר שכתבנו במיוחד לאירוע: "מסתרי הארנבות".

היא הציעה שננגן ,שלושה שירים . אחד מהם :"בהאחזות הנח"ל בסיני" המוכר ואהוב של נעמי שמר.בהתחלה קצת חששתי: זה שיר קשה לשירה וחששתי שאעשה פדיחות.

אבל שחר נתן דווקא לא התרגש ואמר, שיהיה בסדר ! עשינו חזרות בחדרו, שאליהם הצטרף מאוחר יותר גם רן רכס, באסיסט הלהקה בזמנו .

השיר נשמע אז בסדר, אבל נורא מונוטוני והיה חסר בו משהו...

ואז הגיע תום ! תום אשוח מתופף הלהקה, היה אז בצבא. ולמרבה המזל שירת במשמרות: שבועיים בבסיס, שבוע בבית ! כך שבזמן שהיה בבית, יכולנו לעשות חזרות ואף להופיע.

גם היום למעלה מעשרים ושלוש שנים אחרי, אני זוכר את החזרה הראשונה שניגנו בה את השיר.

תום הקשיב ואחר כך, דיבר עם שחר "בשפת המוזיקאים", כשגם רן מצטרף. ואז ספר: one,two,three

ופתאום הכל נדבק ויש לנו להיט !

זכינו לתגובות חמות, בעקבות ההופעה בערב יום העצמאות בגבע. ואחר כך ניגנו אותו, בכל הופעותינו.

כשתמיד מיקמנו אותו, בתחילת ההופעה ! ולאחריו הקהל, היה שלנו...

אי שם לקראת סוף שנת 98, הקלטנו אותו באולפן במשמר העמק, אצל אוהד פלד.

מצורפת הקלטת השיר, אשמח אם תשמעו ותגיבו !

שבת שלום - דן "הסולן" גפן

https://www.youtube.com/watch?v=4BapRvubyYA

נ"ב:"חזה אל חזה" היו: תופים - תום אשוח באס - רן רכס/ מתן ציזלינג   גיטרה וקולות - שחר נתן  שירה - דני "גרון עמוק" גפן  

פינת תרבות

 

הי לכולם צוותי יום הזיכרון ויום העצמאות עמלים בימים אלו ,להכנת כל הטקסים וכל האירועים . אולם- חשוב ביותר שיקום צוות שיארגן, ולו בצניעות, את טקס השבועות. זה חשוב לקהילה , חשוב להרגשת היחד, חשוב לתחושת הגאווה המקומית שלא תיפול. מחכים למתנדבים

 

מה השתנה הפסח הזה

דף גבע השתנה, שינויים נוספים בדרך.

שוב אינני צריך לחפש ,מי כתב מה ומי יותר צודק.

הצדק ויושר הלב יהיו גלויים ואולי גם פטורים ממשפטים.

השינוי הגיע וטוב

שהגיע, וחבל שהגיע בחג המאה.

ועכשיו, כולנו צריכים להתלכד סביב בלה והצוות הנפלא ,אחרי הכול ,

לא כל יום 100.  

 יש לנו את היכולת ויש את הרצון וחשוב גם הביחד.

ביחד ,ננצח ונשכח את הימים הקשים שעברנו. 

אז קדימה ל-100                

דנדי



מקהלת העמקים - נעמה מלכי


מזה שנים "מקהלת העמקים" מתכנסת בישובנו -גבע. אנחנו מרגישים צורך להודות לביתנו ולאלי גורן שאנחנו מתנהלים תחת המטרינה שלו על ההרגשה הביתית הטובה שאנו חשים.קיום הקונצרט הוא דרכנו להודות לגבע. בואו ותהנו.

קונצרט מקהלות קלאסי

ופולקלור

מוקדש בהוקרה ותודה לחברי בית גבע

מקהלת "העמקים"

ומקהלת "צליל בכפר "מכפר ורדים

בנצוחו של זולי פרנק

יום ראשון 8/5/22 בשעה   20:00ח

בחדר האוכל בקיבוץ גבע

הכניסה חופשית!

מכתב

מכתב

 

נעה,

בשבוע שעבר הצטרפתי לסיור ביפו, שהתקיים בזכות תמיכה של פעילים. מנחה הסיור, עבד סטל, הציג דרך הסיפור האישי שלו ושל משפחתו את ההיסטוריה המטלטלת של נישול הערבים ביפו ואת המצוקה העכשווית הבוערת בנושא הדיור: אלף משפחות ערביות בסכנת פינוי מביתן לטובת כרישי נדל״ן, מתוכן חצי בסכנה מיידית! 

לכן חברנו בזזים לתושבות ולפעילים מקומיים כמו עבד שמקדמים פתרון צודק ואנושי למשפחות הדיור הציבורי ביפו. הסיורים שנערכו בשבועיים האחרונים בנוכחות מאות משתתפים הם רק הצעד הראשון - ועכשיו תורך לפעול

בין אם חתמת כבר על העצומה, תרמת לסיור או השתתפת בו, ובין אם זו הפעם הראשונה ששמעת על הנושא - עכשיו יש לך הזדמנות לדחוף לפתרון צודק באמצעות תמיכה במאבק של הפעילים המקומיים. מתוכננת פעילות רבה לחודשים הקרובים, וכל סכום יעזור לנו להמשיך ללוות את הפעילים: 

1000 המשפחות שבסכנת פינוי מתגוררות כבר עשורים במעמד של דייר מוגן בדירת עמידר ביפו (נכסי נפקדים), אחרי שנעקרו מבתיהן המקוריים. עכשיו הדירות מוצעות לכל המרבה במחיר, והדיירים פשוט לא מסוגלים להתחרות במחירי השוק. אפשר למנוע את העוול של הפינוי: ראש העיר חולדאי כבר הציע תכנית סבסוד שתאפשר לדיירים לרכוש את הדירות, אבל האישור והיישום שלה מתעכבים בזמן שנדרש פתרון מיידי. 

הצעת הסבסוד הועלתה אחרי האירועים הקשים ביפו במאי האחרון ונורא לחשוב שרק זעזוע כזה גורם לעירייה ולממשלה לפעול. לעומתם, התושבים והפעילים המקומיים שואפים להפוך את מאי 2022 לתמונת הראי של מאי 2021 - במקום ייאוש, תקווה. במקום אלימות, שותפות. התושבים כבר בנו תכנית לקידום פתרון צודק לבעיית הדיור בחודשים הקרובים, כולל כנסים, הסברה ופעולות נוספות. בואו נתמוך בהם

נעה, אני שוכרת דירה ביפו כבר שש שנים והנושא הזה חשוב לי במיוחד. אתמול עמדתי על גבעה בפארק המדרון, בזמן שהילדים שלי שיחקו בגינה הסמוכה, ושמעתי מעבד שאנחנו בעצם עומדים על חלקת ים שעיריית תל אביב ייבשה באמצעות הרי זבל ופסולת בניין מבתים ערבים שנהרסו ביפו. אנחנו לא יכולים לשנות את העבר או את זכרונות הילדות של עבד, אבל אנחנו יכולים להיות חלק מפתרון צודק שיתווה את העתיד בעיר. תצטרפ.י אלי? בנחישות,רלוקה וכל צוות זזים - מעין, חן, קרני, גוני, אלי, יונתן, סרוג׳, גלעד וחניןhttps://act.zazim.org.il/o.gif?akid=11176.557871.50MvxC הפעילות והפעילים של זזים פועלים יחד כדי שלכולנו יהיה כאן טוב יותר.

 

לחצו כאן כדי לתמוך, ויחד נוכל להמשיך לנצח:

פניני עיתונות העבר - ערי גיל










דברים טובים

 

סעודת יום העצמאות: ארוחת חג בכור ההיתוך

אל תצפו כאן למרשם משובח לשיפודים על האש ליום העצמאות, גם לא לסלט לאניני טעם.

זה סיפור על תבשיל שהוקדח. ארוחה חגיגית שאיש כמעט לא אכל.

זה היה עוד אחד מאותם ניסיונות ליצור סמלים לאומיים בידי השלטונות. השף של הסעודה הזו היה, כמו בניסיונות דומים אחרים בשנותיה הראשונות של המדינה,  בן-ציון דינור. פרופסור, היסטוריון ציוני בכל רמ"ח אבריו, שכיהן גם כשר החינוך והתרבות מטעם מפא"י.

הכל מתחיל בשאלה: מהו חג לאומי ואיך מציינים אותו. למרבית החגים הדתיים התעצב במשך השנים קובץ מנהגים מוכר: בסוכות בונים סוכה, בחנוכה מדליקים נרות ומשחקים בסביבונים, בפסח עורכים סדר ואוכלים מצות. אבל מה לגבי חג לאומי שאיננו דתי, ברוח הציונות המודרנית צריך היה לעצב את הסמלים שיעניקו לציבור חוויה משותפת, מאחדת. טקסים ואירועים שגם ימחזרו מדי שנה את הערכים הציוניים, אלה שביקשה להחדיר באותם ימים האליטה השלטת.

מתוך חוסר הסדר שליווה את עיצובם של יום העצמאות ויום הזיכרון  עלה רק סמל אחד ברור: הצבא. מלחמת השחרור טרם תמה, וכבר ביולי 1948 נערך מצעד צבאי בתל-אביב. הסמל העיקרי של הלאום ושל המדינה הצעירה, ואולי גם החוט המקשר היחיד בין מרבית (לא כל) שבטיה ופלגיה של האומה.

ב-1955 החליט השר דינור שצריך בכל זאת להעניק תוכן ליום העצמאות לבד ממצעדים ומסדרים צבאיים. כך בא לעולם הרעיון של "סעודת יום העצמאות".,

דינור הציג את חזונו: אירוע לאומי-משפחתי, הדומה בחלק ממרכיביו לארוחת הסדר, עם חומרי קריאה מתאימים שיפורסמו בחוברת מיוחדת. ארוחת החג הטקסית שהציג השר כללה אימוץ מרכיבים מפסח, גם מחנוכה: הדלקת נרות כמספר שנות המדינה.

במיטב המסורת של "המדינה המחנכת" לא הסתפק דינור בחוויה משפחתית: לדבריו שצוטטו ב"דבר" לצד שולחן החג אמור היה להיות מוצב גם מקלט רדיו, ובעיצומה של הסעודה אף ייזכו אזרחי ישראל להאזין לנאומי חג מיוחדים של נשיא המדינה ושל ראש הממשלה.

החלק הטקסי אמור היה להימשך שעה בדיוק. בסיומו תשודר תוכנית קצרה נוספת ליום העצמאות, ומשום כך הסביר השר כי יהיה צורך לדחות את מהדורת החדשות של השעה שמונה בחמש עד עשר דקות.

דינור אמר כי על פי הצעתו תפריטי הארוחה ישודרו ברדיו לפני יום העצמאות על ידי מחלקת התזונה של משרד החינוך, והשר עצמו ישלח אגרת להורי התלמידים כדי להדריכם לקראת האירוע.

את "מקראי החג" ערך אברהם אבן-שושן, האיש והמילון, ומרבית פרקי הקריאה נכתבו בידי המשורר יצחק שלו. שולבו בחוברת גם קטעים שעובדו מתוך הגדת העצמאות שכתב הסופר אהרן מגד בשנת 1952, ואשר נגנזה בהוראתו של דוד בן-גוריון. נכללו ב"מקראי חג" דברי שירה של אורי צבי גרינברג, יעקב  פיכמן , חיים גורי, יצחק שלו, נתן אלתרמן  וש' שלום.

בניגוד להגדה של מגד, שהוצאה על ידי צה"ל והושלכה לפח ככל הנראה בשל אולטימטום של הרב הראשי לצה"ל אלוף משנה שלמה גורן, בחר דינור בדרך מתוחכמת יותר: לא פרסום ממשלתי, אלא חוברת שהוצאה לאור על ידי התאחדות הוצאות הספרים העבריות בישראל "על פי הצעת משרד החינוך והתרבות". היא גם נקראה "מקראי חג" ולא "הגדה", שם שעלול להעמיד אותה בשורה אחת עם ההגדה של פסח.

אבל מי שחשב שהרעיון לייצר חוויה לאומית משפחתית אחידה יעלה יפה, כנראה שאינו מכיר את פניה של מדינת ישראל וגם לא של המסורת היהודית. הסכמה? נוסח אחיד? לא בבית ספרנו. עוד קודם שנערכה ארוחת החג הראשונה במתכונת החדשה, החלה ההסתערות המילולית של מתנגדי ההגדה לבית דינור.

ההתקפה באה גם הפעם, ולא במפתיע, מן הציבור הדתי. "הצופה", יומון המזרחי (לימים המפד"ל), הקדיש לחוברת טור שכותרתו "הצ'יזבט של שר החינוך". החוברת, כך כתב מי שבחר בשם העט שי"ן, היא לא פחות מ"חלול קדושת מדינת ישראל" ולכן אסור להכניסה לבית יהודי. את הטקסט תיארו כך: "צ'יזבט כתוב בלשון נמלצת מלאכותית, אין בו כול חותם של פשטות עממית נלבבת אין בו כל תום נפשי. אין בו שמץ של אמונה".

עיקר הביקורת היתה על כך שהקדוש ברוך הוא כלל אינו מופיע בחוברת. ש"מעמד דתי נשגב כשיבת ישראל" נתגלגל בפרסומו של משרד החינוך "לחיבור מליצי חילוני מיובש". וכך קטל כותב המאמר את החוברת: "אנו בנינו, אנו לחמנו, אנו כבשנו, אנו הנסנו, אנו העלינו – זמזום בלתי פוסק של גבורה יהירה, קטנטונת, והוא שאמרנו: סגנון הצ'יזבטים בז'ורנלים מסוימים… שכן מהי מדינת ישראל בלי כל קשר לאלוקי ציון וירושלים?". אגב, בניגוד לביקורתו של שי"ן, יש בטקסט לפחות שיר אחד בו מופיע ה'.

למרות זאת – ואולי דווקא בגלל המחלוקת שהייתה גם אז מקדם שיווק יעיל  –

היו גם מבקרים שחבטו בחוברת לאו דווקא מטעמים דתיים. ב"מעריב" כתב דוד לאזר  כי הטקסט היבשושי הזכיר לו את מאמרי המערכת של "דבר". "חסרה היא כל שמץ של חן וקלות", כתב על החוברת. " אין בה אף קורטוב של נוסח עממי, אף טיפה של הומור ובדיחות דעת – כראוי לחג שמח כל כך".  על כן הציע דווקא לשלב בה  קצת צ'יזבטים  של הפלמ"ח ושירי של חיים חפר.

פלמ"ח? בדיוק על העניין הזה קפץ מעורו כותב ב"חרות", שבחן את הטקסט בשבע עיניים וכינה אותה "הגדת הכזב" משום שהיא מהללת, גם אם במרומז את "זרוע המשמר" (השומר), את "זרוע המגן" (ההגנה) ואת "זרוע המחץ" (הפלמ"ח), שבעיני אנשי חירות "נשקן העלה חלודה בימי המרד". ואין בה לטענתו שום אזכור של  לוחמי המחתרת – אצ"ל כמובן –  שהם "מקימיה האמיתיים של המדינה".

וחזרה לדתיים. "הצופה" המשיך לשפוך אש וגופרית על החוברת. עד שאחד הקוראים שיגר מכתב נוזף למערכת: מספיק לצעוק געוואלד. "הגיעה השעה להפסיק את הנוהג של צעקות ומתיחת ביקורת על מעשי אחרים גם כאשר אינם טובים ונכונים" אלא צריך לקום ולעשות. אנשי המזרחי, באמצעות המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, אכן הפיקו חוברת אחרת, הקרויה "תיקון יום העצמאות" העושה חסד עם הקב"ה וזכויותיו על המפעל הציוני. ואילו סעודת העצמאות צללה לתהומות השכחה.

מדוע נכשל השר דינור בניסיונו לייצר יש מאין דפוס לאומי לחגיגת יום העצמאות?

בעיקר משום שצדק שי"ן, בעל המאמר הזועם ב"הצופה":  נוסחאות חג אין מזמינים אצל מחברים, אלא "הם נוצרים כאילו מאליהם, מתוך קשירת הווה לעבר ומזיגתם בצינורות סמויים מהעין, שדרכם מעביר דור לדור חוויותיו, הרגשותיו".

גם בלי שימת הדגש על המימד הדתי – שי"ן כנראה צדק. אבל פרשת "מקראי החג" מעידה לא רק על הכישלון לייצר מסורת בדרכים רשמיות. היא גם מלמדת שאז כמו היום, מעט מאוד דברים מאחדים את הציבור הישראלי. פעם היה הצבא מוקד חגיגות יום העצמאות. בינתיים לא נמצא לו שום תחליף. ואנחנו נשארנו עם עשן המנגל, מהלומות פטישי הפלסטיק ותרסיסי הקצף.        חג שמח.

"ומה עם הקניידלך?..."

 

הנה התפריט הרשמי שהוצע לארוחת החג על ידי משרד החינוך והתרבות לצד מקראי החג.

 המנה הראשונה – "קציצות חלמית במיץ עגבניות". החלמית היא החובזה שנכנסה לתפריט  "לזכר מצור ירושלים". זה הירק שבימי המחסור הקשים בעיר הנצורה בשנת 1948 היו תושבים שקטפו והכינו ממנו קציצות ושאר מאכלים.

המנה השנייה תהיה במיטב המסורת היהודית – "מרק צח מירקות עם כיסוני בשר". על פי הדיווח בעיתון "חרות" הכיסונים הם "סמל למכות שהנחתנו על אויבנו, בהתאם למסורת היהודית המקשרת אכילת כיסונים עם מתן מכות" (?).

המנה העיקרית המוצעת היא "תרנגולת ממולאה בבורגול או באורז"

 אבל החלק החשוב בה הוא התוספת – ירקות בשני סגנונות שנועדו "לסמל את מיזוג הגלויות וההתקרבות בין מזרח למערב". מהמערב הגיעו "גזר ואפונה מאודים", ומהמזרח "קישואים מטוגנים במיץ עגבניות". היה זה, אם תרצו, כור היתוך גסטרונומי, מין פיוז'ן לאומי.

 ואחר כך – הקינוח: לפתן פירות בלתי מבושלים ו"עוגת שבעת המינים", שתסמל גם היא את קיבוץ הגלויות וגם את פירותיה של הארץ.

ואין חג נטול אלכוהול. בארוחה הטקסית יורמו שלוש כוסות. הראשונה – לחיי המדינה ומוסדותיה. השנייה לחיי צה"ל. והשלישית – אם יישאר יין אחרי האיחולים והברכות למוסדות הלאומיים הללו -תורם לחיי תושבי ישראל, הוותיקים והעולים החדשים. מן הסתם היה זה "יין פטישים" אדום מתוק.

זוהי המדינה היחידה - אפרים קישון

מאת: אפרים קישון

זוהי המדינה היחידה

זוהי המדינה היחידה שבה התפוצצו כבר טילים מעיראק, קטיושות מלבנון, מתאבדים מעזה ופגזים מסוריה, ועדיין דירת שלושה חדרים עולה יותר מאשר בפאריז... 

זוהי המדינה היחידה שבה האיש בחולצה הפתוחה עם הכתם הוא כבוד השר, וזה שלידו עם החליפה והעניבה הוא הנהג שלו.

זוהי המדינה היחידה שבה אין בעיה להשיג תוכנת מחשב להטסת חלליות, אבל צריך לחכות שבוע כדי שיתקנו לך מכונת כביסה. ורק פה קיימת יחידת הזמן הקרויה "אני אגיע בין תשע לשש ".

זוהי המדינה היחידה שבה בני 60 עדיין שונאים את המ"כ מהטירונות ...

זוהי המדינה היחידה שלאימא של הרב"ט יש את הטלפון של המ"מ, ושיזהר לו ... 

זוהי המדינה היחידה שבה אפשר לדעת מה המצב הביטחוני לפי השירים ברדיו... 

זוהי המדינה היחידה שבה העשירים הם בשמאל הסוציאליסטי, העניים בימין הקפיטליסטי והמעמד הבינוני משלם הכול

זוהי המדינה היחידה שבה בדייט הראשון שואלים את הבחורה איפה היא שירתה בצבא ומתברר שהיא הייתה יותר קרבית ממך

זוהי המדינה היחידה שבה בין היום הכי שמח ליום הכי עצוב יש בדיוק שישים שניות

זוהי המדינה היחידה שבה רוב האנשים אינם מסוגלים להסביר למה הם גרים דווקא בה, אבל יש להם המון סיבות למה אי אפשר לגור במקום אחר.

זוהי המדינה היחידה שבה אם אתה שונא פוליטיקאים, שונא פקידים, שונא את המצב, שונא את המיסים, שונא את איכות השירות ושונא את מזג האוויר, סימן שאתה אוהב  אותה

הביאה לדף מלכה

 

תרבות בעמק
הצטרפו לחוויית התרבות בגלבוע




מאי 2022

 

יום ג'  10/05/2022  20:30

אסף מור יוסף- מופע סטנדאפ 16+

סטנדאפיסט שנון, מקורי וקורע מצחוק!

קומיקאי חד, צבעוני שסוחף את הקהל לרמת צחוק שלא הכרתם!

אסף מחליף מימיקות בקצב מסחרר ומעביר את הקהל חוויה קומית עוצמתית שקורעת מצחוק!

בנוסף להופעות סטנדאפ, אסף מור יוסף הופיע בתכניות טלוויזיה רבות, וביניהן:

קומדי סטאר, ספיישל סטנדאפ ערוץ 13 , קומדי בר, המועדון עם שחר חסון , ערוץ 12, ערוץ 20, פרטנר TV, ערוץ טדי, חומר טוב בביפ, תכנית חיסכון, רדיו צפון, רדיו דרום ועוד..

קטעי הסטנדאפ והמערכונים שלו הגיעו למיליוני צפיות ברשתות החברתיות ולתגובות מכל קצוות הקשת.

המופע עוסק בחוויות שכולנו מכירים, תוך שמירה על שנינות ומקוריות, והכי חשוב – מצחיק בטירוף!

הכרטיסים אוזלים

אולם בית ציזלינג עח"מ 20:00   

רכישת כרטיסים באתר כל הקודם זוכה  :  http://hagilboa.smarticket.co.il

יום ד'   11/05/2022- 17:30

תוכי שם-שם   תיאטרון גושן

הצגת ילדים  מס' 5 בסדרה : במסגרת תוכנית המנויים "מנויים ונהנים" גילאי 3-7

הצגה חינוכית על השבת אבדה, חברות ויושרה

שחר הוא ילד מקובל –הוא קצת שונה. ארז ויאיר לא ממש מעוניינים בחברתו, הם לא מרשים לו לעלות לבית העץ שלהם. 

על ראשו של שחר נופל תוכי מדבר , עם פה גדול , שהלך לאיבוד וקוראים לו "תוכי שם-שם".

המציאה של שחר מתגלה אמנם כאבדה של מישהו אחר ,אבל בינתיים ה"אבידה " הזו מאוד משתלמת.

תוכי שם-שם מבטיח לשחר להגשים את חלומו הגדול-לעלות אל בית העץ, ושחר מבטיח להחזיר את שם-שם לבעליו.

אבל אם יוזמן לבית העץ, האם שחר מספיק חזק וישר כדי לעמוד בהטחתו להחזיר את האבדה לבעליה?

אולם בית ציזלינג ע.ח. מאוחד 17:30 

רכישת הכרטיסים להצגה בודדת באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

 יום ה'   19/05/2022- 18:00

קזבלן   תיאטרון השעה הישראלי

מחזמר לכל המשפחה (9-99)

עיבוד חדש ומקורי למחזה המוכר והאהוב של הסופר והמחזאי הישראלי יגאל מוסינזון.

ההצגה מגוללת את סיפורם של תושבי שיכון רעוע ביפו ובמרכזם עולה ממרוקו, מנהיג חבורת גברים יפואית העונה לשם קזבלן.

הוא מתאהב בבתו של ראש השיכון, עולה מפולין, המתנגד בתוקף למערכת היחסים בין בתו לבין קזבלן בשל תדמיתו כחסר תרבות.

ההצגה בוחנת סוגיות הנוגעות בנפשה של החברה הישראלית,

בהן השסע העדתי, יחסי אשכנזים–מזרחים, קבלת האחר, פערים תרבותיים- חברתיים ומחאה חברתית.

אולם בית ציזלינג ע.ח. מאוחד 18:00 

רכישת הכרטיסים באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

יום ב' 23/05/2022  20:00

סדרת התיאטרון  הצגה מס' 5 בסדרה:    

סיפור על אהבה וחושך תיאטרון החאן

עיבוד בימתי חדש לספרו של עמוס עוז

זהו סיפורה של משפחת קלוזנר, משפחה קטנה בת שלושה דורות, שחיה בשכונת כרם אברהם הירושלמית בימי המנדט הבריטי,

מלחמת השחרור ושנותיה הראשונות של המדינה, וחווה את המאורעות הגדולים של תקופתה. עמוס הסופר,

צולל אל תוך זיכרונותיו מימי ילדותו בירושלים, כדי לנסות ולהבין מדוע התאבדה אמו, פניה..

מהביקורות :

"אחת ההצגות הכי טובות שיש. לא מדובר רק בהצגה, כי אם בחוויה רגשית, היסטורית, משפחתית, ספרותית, תרבותית.

ההצגה כל כך ירושלמית והחאן הוא התיאטרון הנכון לראות בו את המחזה הזה. בא לי לראות את זה שוב"  ( מוריה קור, גל”צ )

משך ההצגה: כשעה וחצי דקות ללא הפסקה

אולם בית ציזלינג עח"מ 20:00   

רכישת כרטיסים להצגה בודדת באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

 יום ג'   24/05/2022- 18:00

במסגרת שבוע יום ירושלים- הקהל מוזמן למחזמר מופלא

אני ירושלמי   תיאטרון גושן

מחזמר לכל המשפחה (9-99)

סרטו של יהורם גאון "אני ירושלמי" וזיכרונות ילדותו,

הם ההשראה למחזה המוזיקלי המקורי, אשר ראשיתו בירושלים בימים שלפני קום המדינה. שירי הזהב הקלאסיים של יהורם גאון, המועברים מדור לדור, שזורים בעלילה ומאפשרים לנו לחוש אותו בכל רגע ורגע על הבמה

אולם בית ציזלינג ע.ח. מאוחד 18:00 

רכישת הכרטיסים באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

יום ה'    26/05/2022- 18:00

גבירתי הרקדנית   תיאטרון השעה הישראלי  מתאים ומומלץ גם למי שלא יודע לרקוד...(-:) 

הצגת ילדים  מס' 3 בסדרה : במסגרת תוכנית המנויים "חובק עולם" גילאי 8-12

סיפורה של נופר העוזרת במאפייה המשפחתית של הוריה בחופש הגדול, אךבסתר ליבה חולמת להיות רקדנית.

בסמוך למאפיה נמצא סטודיו למחול ובו מתקיימות חזרות של סדנת רקדנים מצטיינים לקראת מופע המחול שהם מעלים. עומר הרקדן הראשי מאבד את סבלנותו כאשר הרקדניות בלהקה לא רוקדות מספיק טוב את התפקיד הראשי –הדורש תכונות נוספות כגון "חוצפה" ו.."פלפליות".

עומר מזהה את יכולותיה של נופר ורואה בה משהו שאף אחד לא ראה קודם .הוא מתערב עם חבריו ללהקה כי בעוד חודש יציג את נופר הנערה מהמאפייה בתפקיד הראשי.

הסיפור הידוע של אלייזה דוליטל והנרי היגינס משתקף בסיפורם של עומר ונופר באופן מודרני ועכשווי דרך עיניהם של בני הנוער המקבלים שיעור חשוב על תחרותיות ,

אמונה עצמית ועזרה לאחר.

אולם בית ציזלינג ע.ח. מאוחד 18:00 

רכישת הכרטיסים להצגה בודדת באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

תערוכות  ומוזיאונים:___

 קיבוץ תל-יוסף בית טרומפלדור,  גאים להזמין:

100 שנים סיפור בהמשכים

התערוכה

לרגל חגיגות ה 100 לקיבוץ תל-יוסף

בימים:

שישי ושבת 11:00-13:00

רביעי        17:00-18:00

הכניסה חופשית.

במועדים אחרים ניתן ליצור קשר לתיאום :

איה 0523322917, שוקי 0528511372, ציפי 0525111666, אורית 0527572329

התערוכה זמינה לקהל מחודש מרץ עד ספט' 2022

קיבוץ תל-יוסף בחץ טרומפלדור

מוזיאון המשכן לאמנות  עין-חרוד

תערוכות במשכן

דבורה ליס כחוט השני

אורית חופשי - יציבה רעועה

אמיר נוה - תקופת העבד

עמית קבסה – בור

נועה בן-נון מלמד - אטלנטיס

אוצר : יניב שפירא

לכניסה לאתר המוזיאון https://museumeinharod.org.il/

משכן לאמנות עין-חרוד לבירורים נוספים 04-6486038 שלוחה 4 בימים א'-ה'

  מוזיאון בית שטורמן עין-חרוד

תערוכות במוזיאון

עדות מחאה

עוד סיפור אחד ודי

באתר המוזיאון. www.beit-shturman.co.il

בית שטורמן עח"מ  לפרטים נוספים : 04-6486328     

 

אוהבים לשיר ביחד?

 

 

 

 

בואו בכיף, עם המון אנרגיות של יצירה ואביב.

אנחנו חוגגים 100 שנות התיישבות- וחיים משותפים בגלבוע

באחווה, ואין דרך טובה לבטא זאת-מאשר בשירה משותפת.

 

תושבי הגלבוע מוזמנים לשיר בסגנון "קולולם", באולם בית-ציזלינג, ביום ב', ה- 16 במאי 2022.

ההקלטה תצולם, והשיר המשותף יוקרן במופע המאה למועצה, שיעלה במיקהל ב 22- ביוני, במעמד נשיא המדינה.

יתקיימו שתי משמרות להקלטת השיר: בשעה 15:00 ובשעה 17:00.

משך החזרה וההקלטה- כשעה וחצי.

אל תתעכבו בהחלטה, מהרו להירשם.... רשימת המשתתפים תינעל לאחר שהאולם יתמלא.

מחכים לכם באהבה ובגרון ניחר.

להרשמה: https://bit.ly/3kwBmqE

 

 

 

 

 

 
עמוד אחרון


 
חסר רכיב