קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2534

13/05/2022

דף 2534 י"ב באייר תשפ"ב 13 במאי 2022

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

 

     איגרת בעברית שכתב בר כוכבא למפקד הרודיון ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים מ"שמעון בן כוסבה".

מרד בר-כוכבא" - אומר הרכבי - "הביא את השואה הצבאית והחורבן הגדולים שבתולדותינו. התבוסה הייתה צפויה, שכן ליהודים מחוללי המרד לקו בחולשה בחשיבה ריאליסטית דים לא היה סיכוי להביס את הצבא הרומי. אין זו רק חכמה שלא שלאחר המעשה     ר. מאמרים בעמוד האחרון

קישור לפליפבוק:

 

PDF

משולחן המזכיר - אשר צימרמן 
 

קבוצת גבע 12.05.22

לחברי וחברות גבע שלום רב!

א-   תכנון

כפי שהוצג, וועדת תכנון מקדמת את התשתית התכנונית לשכונת הבנים וגם מקדמת את הפרצלציה בתוך גבע.

לצורך למידה וחידוד הסוגיות שעל הפרק, קיימנו בשבוע שעבר סיור בו למדנו והתרשמנו מטיפול בסוגיות אלה בקיבוצים שונים. באלומות , ראינו את הסוגיות של בניה ומדרון, שילוב חדש וישן, הסדרי חניה, מבני ציבור. בדגניה, ראינו חידוש בתים ישנים במגרשים משותפים ושכונה חדשה ובאפיקים, בניה ברת השגה , פרויקט מיוחד של בניה בקומות בשטח צפוף בעלויות נמוכות  תוך שמירה על האופי הקיבוצי ועל תכנון איכותי.

השבוע התחלנו סבב דיונים מסביב לגרסה השניה לפרצלציה, בהנחיית מיקי סייג, אדריכל נוף המוביל את הדיון.

בישיבת המזכירות האחרונה הוחלט על הוספת חברים לצוותי עבודה, חברים הוזמנו להצטרף למהלך. נבחרו למנהלת בניה: יותם אורן, אילון גרייצר, אור לוסטיג ויקי כהן. נבדקת אפשרות לגיוס חבר קיבוץ נוסף.

לועדת תכנון נבחרה יעל זיו (שהשתתפה כמוזמנת בשל ניסיונה ) ובנוסף : לורנה לוין וגיל גוריון.

ב-    משולחן המזכירות  :

מינוי צוותי עבודה הד- הוק

לצורך  קידום העשייה בתחומים מגוונים במקביל, אנו נדרשים להקמת צוותים, העובדים בכפוף למזכירות. ככל שלא מדובר בתפקידים שעד היום נבחרו ע"י האסיפה, נפרסם את התפקידים מראש ונקיים את הבחירה במזכירות . תפקידים שנהוג להביא לאישור האסיפה (הצבעה באסיפה או בקלפי) שינוי הנוהג/ נוהל ככל שיידרש אפשרי רק באישור האסיפה.

צוות איתור

לקראת השלמת קדנציה של אלי מזרחי, מנהל הכספים, אייל לב, מנהל עסקי ולאחר שתקופה ממושכת שלא מונה ולא התקיים דיון על הצורך בבחירת יו"ר כלכלי ,  אנו מקימים צוות איתור לטיפול בעניין.

צוות איתור יהיה מורכב מ: רינת גלילי (מרכזת) אשר צימרמן, אלזבט רם (חברת מזכירות ) בועז ענבר (חבר הנהלה כלכלית ) יאיר עמית, ענבר חזין , נציגי ציבור.

צוות תק"ה

על פי החוברת צוות תק"ה מורכב משלושה בעלי תפקידים: מזכיר, מנהל קהילה, מנהלת מש"א ושני נציגי מזכירות, נבחרו כנציגי מזכירות: אלזבט רם וניצן לב.

גרעין "צבר":

בהמשך לדיון הקודם בנושא וכתוצאה מהמעבר המתוכנן של גבע להתנהלות כקיבוץ מתחדש החל מיולי 22, סוכם בשיתוף עם חייק פורת המוביל את קליטת הגרעינים בגבע כבר 12 שנה, על דחיית הבקשה לקבלת מחזור נוסף לשנה זו ובחינה מחדש בשנה הבאה.

בברכה

אשר צימרמן  052-3784126

מזכיר קבוצת גבע

ממש"א - רינת גלילי

‏12.5.2022

ממשאבי אנוש

חברים שלום,

ממשיכים לבנות צוותי עבודה כדי לחלוש ולנהל תחומים רבים בו זמנית לתפעול השינוי והבניה.

איוש צוותי הבניה- ישנה התגייסות של חברים מתנדבים ברצון וברוח טובה לעשיה- כן ירבו. החברים הוצגו השבוע במזכירות (ראו פרסום בדף של אשר).

נדרשים עדיין לאיוש תפקידים: נציג ציבור אחד למזכירות (דרושים שלושה מועמדים לצורך בחירה) ,יו"ר לוועדה לביטחון סוציאלי (בט"ס), יו"ר לרשות הבינוי, יו"ר לחינוך, מרכז לוועדת רכב, מרכז לו. צעירים.  מוזמנים לפנות ולהיענות לפניות.

חברים בגיל פנסיה: בחירה בין 'מסלול רגיל' ל'מסלול בטוח' - כדי לקבל החלטה באיזה מסלול לבחור,  הופרדו תקציבי פברואר ל- 2 המסלולים. ההדמיה כוללת את סך ההוצאות וההכנסות לאותו החודש. מתוך פניות של חברים עולה, שיש צורך בהדרכה אישית ופרטנית בקריאה וניתוח התקציבים.

המעוניינים לקבל את התקציבים המופרדים למסלולים בתא הדואר יפנו למענית.

מי שרוצה להתייעץ, רוצה הבהרות או זקוק להבין קצת יותר טוב, מוזמן לפנות לדובי או למענית ולתאם איתן פגישות לשבוע הבא.

תלושים ותקציבי צל- מרץ 2022 - מתוכננים לצאת במהלך מאי.

תזכורת:

·       יש להעביר תלושי שכר עד ה- 12 בכל חודש.

·       טופסי 106- יש להעביר למש"א לא יאוחר מה- 20 לחודש זה.

·       לדווח נוכחות מלאה, יציאות וכניסות ומעבר בין עבודות.

·       יש להעביר אישורים על היעדרויות (יום ללא דיווח או אישור נרשם כחופש ויורד ממכסת הימים הצבורים).

משרות בקרה ללא שינוי אך עדין רלוונטית- מפורסמות באתר גבע.

שבת שלום

רינת

הודעות לדף

 

חוג עמקים

 

חוג ספרות

יום א' /29/5 בשעה 19:30  בזום

שי זרחי ביאליק וחלוצי העמק- בונים תרבות עברית

*

חוג יהדות

25/5 בזום ביום ד'

פרופ. יאיר זקוביץ'

נאומו האחרון של שמואל שמואל  א' יב

*

קפה תרבות

24/5/22 בבית העם במושב ברק  עם מדריך טיולים על מסעותיו באיסלנד

**************

כל הנרשמות לחוג פילאטיס עם סיון: החוג יתחיל אחרי יום העצמאות. על מועד מדויק תבוא הודעה. יום טוב

**************

הדברה אורגנית של יניב ביום רביעי השבוע ובשלישי הבא 17/5 יש לתאם עם כרמלה 054-4700056.

**************

 

**************

התרמת דם תתקים ביום ראשון 15.5 ע"פ הפרטים המפורסמים מטה , מחכים לראותכם ,מענית

 

**************

פינת תרבות

 

כל אלו שנהנו ולכל אלו שלא היו - קצת תמונות אוירה מערב כייפי של יום העצמאות ה 74 בגבע - קישור לצילומים והסרטונים: https://www.kvgeva.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?ID=859382_kvgevam&act=show&dbid=pages&dataid=21922192

******************

ערב יום העצמאות  - תודות

זה היה ערב החג שהיה –

לפני הכל אני רוצה להודות לחברי הצוות ,שנענו בהתלהבות לארגן.

 חשבו, טילפנו, ארגנו, סחבו ועודדו.

 לענבר חזין פרידמן, למענית ברעם ויותם אורן. אתם אדירים!

לשירה קפלן שבשמחה הכינה את המודעות לחג – תודה שירה.

ליונה אורן ואורה רכס – שלקחו על עצמן את ארגון העוגות ובית הקפה, ולנגה לנדאו שתפעלה.

לאופות העוגות המעולות (כמעט 30 בחורות) שיצרו מזנון מפואר ובעיקר טעים. 

ליונה רבי על בועות הסבון והשח מט.

לספיר רבי על הפלייליסט

לצילה ארצי  ומיכל גוריון שטרחו במטבח עבור כולנו.

ליובל זכאי ונעם רותם שעזרו מאוד עם הפעלת המתקנים וליעל לנדאו גם.

למוזגי הבירה שלנו – גולן זיק, ארז בן יוסף, עומר אייגר ובועז ענבר.

לתמיכה הטכנית שמסביב – לאבנר גלילי, אלי חשמלאי, זוהר ברג ,רן לוסטיג .

ליואב גלילי שנענה ברצון לכל בקשה.

לגדעון גוריון שבחן רב ובנעימות, גרם לנו לשיר משירי ארץ ישראל היפה.

לנימי פירסטנברג, שתמיד נענה בשמחה ובאהבה לעזור לנו עם ההגברה .

ללילך רז שהעמידה לרשותנו והכינה לנו, חומרים ואביזרים מהתרבות .

לחיימקה מנהל הקהילה שחשב כמונו שהאירוע חשוב, ואישר את תקציב.

לעליזה ורחל שלו, על העזרה בכל התשלומים והחיובים לחברים.

למדריכות השכבה והזח"ט – קלי ושקד ,לאפי שתמיד איתנו ותומכת.

ולכל הילדים המהממים שלנו שעורכים , מתפעלים  ומחסלים.

מה היינו עושים בלעדיכם. לדוידי ואלדד שהיו ועזרו .

ולסיום  - לגבע מאז ומתמיד היתה תרבות חזקה שהפעילה ושיתפה כמות גדולה של חברים.

בואו לא ניתן לזה לשקוע!!! בואו לא נוותר על המותר של חיינו.

והנה כבר קם צוות שבועות צעיר ונמרץ שיפעיל את כולנו.

בברכה

בלה בן ארי

******************

 

 

******************

תודות לכל הצוותים ומרכזיהם שארגנו לתפארת את שלל המועדים האחרונים.

מועדים הבאים:ערב לג בעומר יחול ביום רביעי ה- 18.5 

ערב שבועות יחול בשבת ה- 4.6, היו שנים שארגנו את הבאת הביכורים בערב החג ונמנעו מחום ומהצפיפות, אבל לרוב ערכו אותו למחרת, בשעות אחר הצהריים של יום החג עצמו שיחול ב- 5.6. הכול לשיקולם של המארגנים   מי שמעוניין לארגן, מוזמן להתייעץ איתי ולתאם פרטים   לילך רז
******************
את השיר "ריק", בביצוע להקת נעורינו "החברה קדישא" ,כבר שלחתי בעבר !
הפעם אני גאה לשלוח אותו, בביצוע להקתנו השנייה : "חזה אל חזה" .
השיר לקוח מתוך ההופעה, בדיסקו גבע ב- 14.9.96 .

ריק - חזה אל חזה בהופעה בגבע 14.9.96 from kibbutz geva on Vimeo.


אשמח אם תצפו ותגיבו – דן הסולן
נ.ב :
תודה לדני ריקון – על הסאונד .
לענת לוין )ר. תרבות בגבע אז( – שהתעקשה על קיום המופע, למרות כל הקשיים.. .
ולטל גולן – על הוספת הכתוביות .
פניני עיתונות העבר - ערי גיל




בשנת 1950 אירע אירוע השלג המשמעותי ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870,[1] אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במחנות אוהלים.







דברים טובים

 

פשטידת פטריות וצפתית  לפעמים רק הקריאה על מרכיבי המתכון מדביקה את לשוני לחיכי והיה אם לא אטעם ולו רק קמצוץ מהיצירה. אבל חלק מגורלי הקולינרי נעוץ גם בסרבנות הנסמכים על שולחני ומכאן תבינו שיש פה בעיה. חל איסור נחרץ וגמור על הכנסת פטריות הביתה. אבוי לגורלי-הוא מר!. במפח נפשי כי רב, אני יכולה רק לדמיין את הטעם ולסמוך עליכם שתדווחו לי על מהות הטעם המראה ובכלל...

פשטידת פטריות פשוטה ונהדרת שמכינים בקלי קלות עם פטריות שמפיניון וגבינה צפתית מגוררת. סלט ירוק קטן בצד – ויש לכם יופי של ארוחת ערב. מתכון לפשטידת פטריות וצפתית בה השילוב בין הגבינה לפטריות גורם לפשטידה האהובה להשתדרג בכמה רמות. איך מכינים פשטידת פטריות מתובלת ומעניינת? משקיעים בגבינת צפתית טעימה, ומטגנים את הבצל ביסודיות כדי שהטעם שלו ישתדרג ויוסיף לפטריות עוד עומק.

המטבח הצרפתי נחשב בצדק לאחד מהמטבחים האהובים ומפורסמים בעולם. בין כל סוגי המנות והמאכלים ממטבח זה, לא מעט אנשים ברחבי העולם מאוהבים בפשטידות הצרפתיות המפורסמות. אם גם אתם מחפשים מתכון מפתיע לפשטידה צרפתית, הגעתם למקום הנכון


מרכיבים

סלסילות פטריות שמפיניון2

2 כפות שמן זית

בצל גדול חתוך לקוביות1

מלח ופלפל לפי הטעם

  ביצים3

  גביעי גבינת קוטג2

200 200 גרם גבינה צפתית  

5% פיראוס מגוררת

70 גרם קמח

כפית אבקת אפייה

מעט פירורי לחם לקישוט

גודל תבנית: תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ

הוראות הכנה

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מנקים את הפטריות וחותכים לרבעים.

מחממים מחבת עם שמן זית ומטגנים את הבצל בחום בינוני עד שהוא נהיה שקוף.

מוסיפים פנימה פטריות ומטגנים יחד עד שהן מגירות נוזלים ומצטמקות מעט.

מתבלים במלח ופלפל ומסירים מהאש. מצננים.

מעבירים את התערובת הקרה לקערה גדולה ומוסיפים פנימה ביצים, קוטג', צפתית, קמח ואבקת אפייה ומערבבים היטב עד לאיחוד.

מעבירים את התערובת לתבנית משומנת, מפזרים מעט פירורי לחם מעל ואופים במשך כ-30-40 דקות, עד שהפשטידה מזהיבה ומתייצבת. מגישים עם סלט ירוק.

 

תרבות בעמק

. 

 

הצטרפו לחוויית התרבות בגלבוע . 

 

במסגרת שבוע יום ירושלים- הקהל מוזמן למחזמר מופלא- אסור להחמיץ !!!!!

 

יום ג' 24/05/2022 בשעה 18:00

אני ירושלמי   תיאטרון גושן

מחזמר לכל המשפחה (9-99)

סרטו של יהורם גאון" אני ירושלמי" וזיכרונות ילדותו,

הם ההשראה למחזה המוזיקלי המקורי, אשר ראשיתו

בירושלים בימים שלפני קום המדינה. שירי הזהב הקלאסיים של יהורם גאון, המועברים

מדור לדור, שזורים בעלילה ומאפשרים לנו לחוש אותו בכל רגע ורגע על הבמה.

מהביקורות :

"יצאתי מהמחזה "אני ירושלמי" בסערת רגשות ובבכי נעתקו המילים מפי ….
קשה, קשה לבטא במילים את מה שהמחזה הזה העביר אותי ואת הקהל כולו.

המילים נראות לי קטנות (אודליה ארביב אתר תרבוש אוק' 2017)

במסגרת שבוע יום ירושלים- הקהל מוזמן למחזמר מופלא- אסור להחמיץ !!!!!

אולם בית ציזלינג ע.ח. מאוחד 18:00

רכישת הכרטיסים באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

כרטיס ב 30 ₪ בלבד !!!

אל תחמיצו

עמוד אחרון - בר כוכבא

מסע המלחמה הגדול האחרון שהתרחש בין השנים 136-132 לספירה בתקופת המרד בשלטון הקיסר הדריאנוס, קיסר האמפריה הרומית בארץ ישראל. 

 ,אז התרחש המרד הגדול בראש המרד עמד שמעון בן כוסבא. בתמיכתו של של רבי עקיבא  שקרא לו בר כוכבא ואף הכריז עליו כמשיח..

בתחילה המורדים הביסו את חיל המצב הרומאי ביהודה, השתלטו על שטחים נרחבים במרכז ההררי של ארץ ישראל, וכוננו בהם שלטון יהודי עצמאי שבר כוכבא עמד בראשו כשהוא נושא בתואר "נשיא ישראל". ניסיונות השלטון הרומי לדכא את המרד, באמצעות משלוח כוחות צבא מהפרובינקיות הסמוכות, נכשלו בשנתיים הראשונות של המרד.

מאזן הכוחות הצבאי החל לנטות לרעת המורדים  עם הגעתו לזירה של המצביא יוליוס סוורוס  בסוף שנת 133 לספירה בראש כוחות צבא גדולים. במהלך השנתיים הבאות ניהלו הרומאים מסע מלחמה זהיר והרסני כנגד המורדים, כשהם מצמצמים בהדרגה את שטח שבשליטתם של המורדים ודוחקים אותם לשטח קטן סביב העיר ביתר. מעוזם, ככל הנראה, בחודשים הראשונים של שנת 136.ואף הכריז עליו כמשיח. אם לא מאות אלפי מורדים ואזרחים יהודיים נהרגו במהלך דיכוי המרד ומאות מקומות יישוב נחרבו, אם כי יהדות ארץ ישראל השתקמה בהדרגה ואף חוותה פריחה זמן קצר לאחר מכן. אבדות כוחות הצבא הרומי שהשתתפו בדיכוי המרד היו כבדות אף הן, והמערכה בארץ ישראל הייתה כנראה הקשה ביותר מכל המערכות הצבאיות, שנערכו בתקופת שלטונו של אדריאנוס. המרד היה העימות הגדול האחרון בין היהודים בארץ ישראל לבין האימפריה הרומית, על אף שפעולות מרי בהיקפים קטנים המשיכו להתרחש גם אחרי כן.

מקובל בספרות הפופולרית כי שנות מרד בר כוכבא היו הפעם האחרונה בה התקיימה עצמאות יהודית בשטח ארץ ישראל עד הקמת מדינת ישראל  

למרד היו תוצאות קשות: רבים נהרגו ונמכרו לעבדות, יהודה הפכה להיות כמעט שוממה. ההיסטוריון הרומי דיו-קסיוס כתב בספריו כי 580,000 מתושבי יהודה נהרגו. גם אם מספר זה איננו מדויק, הוא משקף חורבן רב.

גזרות השמד: בעקבות המרד גזר הדרינוס שורה של גזרות נגד מצוות יהודיות: איסור מילה, הנחת תפילית, קביעת מזוזה, שמירת שבת, תקיעה בשופר ועוד. בנוסף, איסור על התכנסות בתי-דין יהודיים ועל הכשרת רבנים חדשים. התלמוד הבבלי הציג את המרד כגורם לגלות מיהודה ואת בר-כוכבא כמשיח שקר שגרר את העם לאסון

בנוסף, הרומים הפכו את ירושלים לאחר המרד ל"איליה קפיטולינה" – עיר רומית עם פולחן אלילים בתוכה. ניתן לראות שרידים מהעיר מתקופה זו לדוגמה בקארדו הירושלמי

בר כוכבא:

באיגרותיו ובתלמוד הירושלמי, הוא תואר כשליט טוב, כריזמטי, הפועל כשליח ציבור מעולה. אף מסופר כי רבי עקיבא ראה בו משיח ונהה אחריו. אף מותו מתואר במקורות אלה ככמעט ניסי: הוא לא מת מידי אויב, אלא מהכשת נחש.

בתלמוד הבבלי הוא "זוכה" ביחס קר יותר: מסופר כי היה משיח שקר שגרר את העם לאסון, וכי הוא הומת בידי חכמים שבדקוהו ומצאו כי הוא משיח שקר.

עם עלייתה של הצנועה הציונית, היא "שלפה" מההיסטוריה את דמותו של בר-כוכבא, והציגה כדוגמה ומופת. היא הציגה אותו כמודל למנהיג הטוב: יוזם, לוחם, ובלתי-נכנע

מטבעות מתקופת המרד

 

 

בר כוכבא


עממי

מיליםלוין קיפניס

לחןמרדכי זעירא

איש היה בישראל,

בר כוכבא שמו.

איש צעיר גבה קומה,

עיני זוהר לו.

הוא היה גיבור,

הוא קרא לדרור,

כל העם אהב אותו,

הוא היה גיבור!

גיבור!

יום אחד קרה מקרה

המקרה עצוב

בר כוכבא נפל בשבי

והושם בכלוב.

מה נורא כלוב זה,

בו שאג אריה!

אך ראה את בר כוכבא

התנפל האריה.

אריה!

אך דעו נא, בר כוכבא

מה גיבור ועז!

אץ קפץ על האריה

וקל כנשר טס.

על הר וגיא הוא שט,

ודגל דרור ביד,

כל העם מחא לו כף:

בר כוכבא, הידד!

הידד!

 

השיר שלפניכם מושר כיום כמו לפני כ80 שנה בפי תינוקות ותלמידי בית ספר ובכלל מבלי שאנו נותנים את הדעת על המשמעות ההסטורית שהולידה את השיר. דמותו של בר כוכבא -כוסבא שהיתה ועדין משמשת דמות מופת מבלי להתייחס לעובדה שבעצם בחוללו את המרד נגד הרומים שהסתיים ב135לספירה, גרם להשלמת חורבן הבית יציאה לגולה והשמדת הריבונות היהודית על ארץ ישראל. מלחמה שלא הסתיימה ואולי לא תסתיים. אנחנו מוסיפים את המאמר שלפניכם שאולי מחריב שמחות אבל פוקח עינים.  המערכת

בר כוזיבא ומשיחיות השקר בימינו

סיפורי גיבורים יהודים קדומים לוחמים, המוכנים להקריב את חייהם, למין מקדם מלהיב ותזזי אשר מוצא ביטוי בישוב היהודי המתחדש בארץ מאז ימי העלייה הראשונה   בשנים האחרונות הוא מוצא מקום של כבוד בספרי הלימוד תוך טיפוח ההילה המשיחית.

בספרו "בתוקף המציאות", בהוצאת מכון ואן ליר, טוען פרופסור יהושפט הרכבי: "דיכויו של מרד בר כוכבא חולל את הפורענות הלאומית, המדינית-צבאית החמורה ביותר בתולדותינו. פורענות שהייתה גדולה יותר מחורבן בית ראשון ובית שני...".

ניתן לא להסכים עם קביעת פרופ' יהושפט הרכבי.  אך כשמביאים בשיעור היסטוריה הערכות על המרד,  משום מה הערכה זו של יהושפט הרכבי נעדרת מכל ספר לימוד המוגש לתלמידי ישראל. מצער, שמעלימים מתלמידי ישראל חוות דעת של היסטוריון, אף שניתן להעמיד מולו את גישתו ההיסטורית של פרופ' יגאל ידין ורבים אחרים השוללים שלילה מוחלטת את גישת יהושפט הרכבי.

היד המכוונת למשיחיות חסרת מעצורים אינה מוצאת עניין במובאה זו מספרו של יהושפט הרכבי, למרבה הצער, גם הציונות המדינית הייתה זקוקה לגיבורים, כך מצאה את בר כוכבא כמי שחייבים לתת לו מקום חשוב בפנתאון הגיבורים המתחדש, על כן ל"ג בעומר ודמותו של בר כוכבא   ניצבים במרכזו של יום אותו חוגגים חילונים ודתיים.

 סיפורי גיבורים יהודים קדומים לוחמים, המוכנים להקריב את חייהם, הפכו למין מקדם מלהיב ותזזי אשר מוצא ביטוי בישוב היהודי המתחדש בארץ מאז ימי העלייה הראשונה. בשנים האחרונות הוא מוצא מקום של כבוד בספרי הלימוד תוך טיפוח ההילה המשיחית.

מחיר דמים

מונח בפני גיליון של עיתון "מקור ראשון" מיום 20.6.2019, ובו מאמר של איש גוש-עציון, יוחנן בן יעקב - לדעתו, "... במערכה על קיום עם ישראל ניצחו רבי עקיבא ובר כוכבא ולוחמיהם את האימפריה הרומית". אישית, כואב לי לקרוא את התייחסותו למחיר הדמים: "אמנם שילמנו מחיר כבד מנשוא, אך הצלנו את קיומנו הלאומי... מאפר השריפה צמחה תרבות יהודית עשירה".

מצער, שבקלות רבה מתייחס איש החינוך, יוחנן בן יעקב, שהוא בוודאי הומניסט, למחיר הדמים היקר ששילמו מאות אלפי יהודים במה שנראה לי תופעה בריונית של מנהיג והרפתקן, אשר העמיד בסכנה את עצם קיומו של עם ישראל הקדמון באותו מהלך טירופי שיזם.

כואב לקרוא את ההסבר המוגש לתלמידינו השאוב מהתלמוד, שרבים מהחללים הם קורבן של התנהגות לא מוסרית ולא של תבוסה צבאית. קוטביות מדהימה נפרסת לפנינו בין איך, שאנחנו מציגים בפני תלמידינו את בר כוכבא בספרי הלימוד, במיוחד בשנים האחרונות, ובין הדמות של בר כוזיבא העולה מהמקורות.

מהתל בפנינו שר ההיסטוריה, שדווקא חוגים דתיים-לאומיים וחרדים, המדגישים את המחויבות של קבלת מרות גדולי תורה, ואף דורשים לסור למשמעת מועצות חכמים - הם אלה שמהללים ומשבחים את בר כוכבא, שפעל בניגוד לדעת הרוב המכריע והמוחלט בסנהדרין, בניגוד לרוב המוחלט של גדולי תורה בדורו, וכתוצאה מהמהלך שנקט מצאו מותם כחצי מיליון יהודים, ונזרע הרס וחורבן ברחבי ארץ ישראל.

מן הראוי שספרי הלימוד, המוגשים לתלמידינו יחדדו את המחלוקת ויעמידו את האתגר של התמודדות עם המחלוקת ולא יסתפקו רק בשירת הלל לבר כוכבא, שבעיני הוא בר כוזיבא. למרבה הצער, גם הציבור החילוני חוטא באידאליזציה הסוגדת לדמותו של בר כוכבא ללא כל קשר לאיך שהדמות מוצגת במקורות המשנאיים והתלמודיים.

רוב מכריע

צר לי שאינני מוצא בספרי הלימוד בשנים האחרונות את המובאה ממדרש בראשית ס"ד המתבקשת להיות נוכחת בספרי הלימוד. מדרש המגולל בפנינו את הדרישה למרד נגד האימפריה הרומית. מדוע אין התלמידים שלנו נפגשים עם קולו התקיף של רבי יוחנן בן חנניה, תלמיד של רבי יוחנן בן זכאי, התובע להמשיך בקו פרגמטי של רוב חכמי ישראל, המתנגדים למרד ובאמתחתו שלל נימוקים נגד המרד, ומצביע על המסוכנות בקו של רבי עקיבא ושל בר כוכבא.

חשוב, שנעצב במערכת החינוך תלמיד חושב, המקבל את כל שלל הטיעונים, במיוחד שאלו טיעוני רוב מכריע בסנהדרין. אנחנו זקוקים לתלמיד העורך מפגש חי עם רגעים משמעותיים בהיסטוריה היהודית, תלמיד קשוב לכל קשת הדעות. כך נעצב תלמיד חושב ולא תלמיד המשנן חומר לימוד המוגש לו באופן סלקטיבי.

חשוב, שהתלמידים יהיו מודעים לעובדה שרוב חכמי ישראל דיברו בקו של רבן יוחנן בן זכאי מאז שנת 70 לספירה. הרוב המכריע בסנהדרין הקפיד לאמצו במשך 60 שנה עד פרוץ המרד בשנת 132 לספירה.

מצערת האמירה בתלמוד הירושלמי בברכות ב' ה' עמ' א' וגם במדרש איכה א' ט"ז, המדגישים את הביטוי "נולד מלך המשיח - בר כוכבא". כואבת ההתמכרות לסם משיחי שהביא לתוצאות הרות אסון בשנים 135-132 לספירה, התמכרות העולה באופן מבהיל מספרי ההיסטוריה שלנו בשנת 2020 לספירה.

אני ער לעובדה, שהמרד פרץ כתגובה לקלגסות רומית, כתגובה לעריצות וגזרות שמד. אבל אינני רוצה להלעיט את ילדי, נכדי וניני בחומרי לימוד, שבשנים האחרונות פלסו להם דרך אל ספרי הלימוד של ילדינו, המספרים על גבורה על אנושית של בר כוכבא, המוציא מפיו אש, מקבל לידיו בליסטראות שירו רומאים וזורקן חזרה ואף זורע הרג במחנה הרומאי.

אינני רוצה לחנך דור על חומרי לימוד, השאובים מספרי לימוד, המתארים מבחני אומץ, שערך בר כוכבא לחייליו, שנדרשו לקטוע אצבע - מבחן שהומר ביכולת לכרות עץ ארז ובנכונות להוציא להורג. כך מציגים לילד, החוב זקוף קומה, שאינו נרתע מכל סכנה.

אינני מבין לאן נעלמה האמירה של רבי יוחנן בן-תורתא האומר לרבי עקיבא - "עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד איננו בא" (איכה רבא ב'). אינני מוכן להשלים עם האידאליזציה בספרי הלימוד בשנת 2020, שמעלימה מתלמידי ישראל ויכוח נוקב - האם לצאת למלחמה בשנת 132 לספירה או לא לצאת.

אחרי שלוש שנות מלחמה אנחנו מוצאים עדות מזוויעה על קטל המוני של מאות אלפי יהודים. עדות לכך ניתנה ביבמות ס"ב, ע"ב. אודה, שמצד אחד אני מתייחס בכאב רב למאות האלפים שכיסו בדמם את אדמת ארץ ישראל, אך קשה לי האפולוגטיקה ב"יבמות", בה נקבע, שתוצאה איומה זו נובעת מחינוך לקוי של תלמידי רבי עקיבא הלוחמים, "שלא נהגו כבוד זה לזה".

קביעה זו צריכה לעבור שיפוט של התלמיד, החובש את ספסל הלימודים. התלמיד הוא זה שיחליט האם הנהגה כושלת שהתפתתה למשיחיות שקר אשמה בתבוסה המכאיבה וברצח האיום של מאות אלפי יהודים, או כל האשמה היא על "שלא נהגו כבוד זה לזה".

אני חש, שספרי ההיסטריה בשנים האחרונות עלו על שרטון של משיחיות משקרת, המכתיבה סיסמאות של פטריוטיות ו"זקיפות קומה לאומית" ואינה מגישה לתלמיד טקסט לימודי מאתגר, המעורר את התלמיד לדיון ולבחינת שלל המרכיבים של מרד בר כוכבא והאסון הלאומי שפקד אותנו בשנת 135 לספירה.

מאז ועד עתה...

*****************************************  

הכברנו בדברים על סיפור המרד אבל כמה זה כואב שסיפור הקנאות המשיחית והנטיה לפתור בעיות מדיניות הרות גורל בפתרונות מיליטנטיים מלוה אותנו עד היום.        חומר למחשבה   המערכת

 

 
חסר רכיב