קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2517

21/01/2022

דף מספר 2517 י"ט בשבט תשפ"ב 21 בינואר 2022 

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

מילים: אהרון זאב

לחן: מרדכי זעירא

כתיבה: 1933

עֵץ נָטַעְתִּי בְּחַג הָאִילָן

עֵץ נָטַעְתִּי

בְּגַנִּי הַקָּטָן

וְגָחַנְתִּי לָאֲדָמָה

וְאָמַרְתִּי בִּדְמָמָה

כָּךְ:

אֲנִי וְאַתְּ

קְשׁוּרִים לָעַד

בַּנֶּטַע הָרַךְ

יִגְדַּל וְיִצְמַח


והידים ידי נעמי וייסמן מענית ברעם עפרי (?)

קישור לפליפבוק:

PDF



משולחן המזכיר

קבוצת גבע 20.01.22

לחברי וחברות גבע שלום רב!

1-    תהליך השינוי – לקראת הצבעה שנייה!

לאחר ההצבעה הראשונה, וכפי שעדכנו מעת לעת, המשכנו בטיפול בסוגיות ושאלות פרטניות שקיבלנו מחברים ותיקון טעויות שהובאו לידיעתנו. במקביל, עסקנו בריכוז פניות מחברים בסוגיות עקרוניות במודל השינוי. הנושאים המרכזיים שעלו:

·        בחינת הקטנת מס האיזון

·        דיור לחברים שלא נמצאים בדירת קבע

לאחר דיון בנושאים הוחלט לתת מענה ולבצע עדכונים בנושאים אלו כדלקמן:

א.    מתן סימולציה אחת לפחות לפני יישום מודל השינוי.

ב.     הרחבת ההטבה במס איזון בהרחבת בית הקבע ולא רק לבניה חדשה.

ג.      הקטנת מדרגת מס האיזון השולית מ- 50% ל- 45%

ד.     סיוע בקידום מימון לבניה / הרחבה של בית קבע לאחר יישום שיוך הדירות

להלן פירוט ההסדרים והעדכונים לחוברת:

א-   יישום השינוי

לקראת הפעלת מודל השינוי תינתן לחברים אפשרות לקבל לפחות פעם אחת סימולציה על שכר והוצאות, כך שברגע שהשינוי יופעל יצומצמו אי ההתאמות.

ב-   הכרה בהוצאה לרכישה/ הרחבה או בנייה של בית בגבע.*

* תיקון סעיף 7.4 לפרק : הסדר תקציב – מס איזון דף : 12 בחוברת

·       תשלום משכנתא כהוצאה מוכרת למס איזון – חברים שלקחו משכנתא כדי לממן רכישה, בניה או הרחבה של בית הקבע לאחר יישום שיוך הדירות, יקבלו הכרה בתשלום משכנתא או הלוואה (במתווה של משכנתא) לבניה או הרחבה עד גובה של 2,500 ₪ בחודש כהוצאה לצורך חישוב  מס האיזון וזאת בכפוף לאמור להלן:

·       אותו חבר חתום על הסכם שיוך;

·       הבניה ו/או הרחבה בוצעו בהתאם ובכפוף להוראות הדין והחלטות הקיבוץ בנושא בניה פרטית של חברים;

·       הפחתת מס האיזון כתוצאה מההכרה בתשלום המשכנתא תהיה עד גובה התק"ה בלבד (למען הסר ספק, ההשלמה לתק"ה לא תכלול את תשלום המשכנתא).

ג-    עדכון מדרגה האחרונה למס איזון

·       בהמשך לבחינה של היתכנות הכלכלית שהראתה כי המודל מאוזן, הוחלט לקחת סיכון מחושב ולצמצם את המדרגה האחרונה למס איזון מ50% ל 45%. עלות משוערת של כ-300,000 ₪ לשנה.

ד-                   הצעה להקמת קרן למימון בניה ע"י מקדמות ע"ח כספי איזונים

·       לצורך עזרה לקידום בניה או הרחבת הדירות, הקיבוץ יקים קרן בו יצברו 15% מפירות הנכסים המיועדים לקידום הבנייה , כספים אלה יינתנו כמקדמה לחברים הבונים / מרחיבים את דירתם , כספים אלו יהיו מקדמה ע"ח כספי האיזונים ככל שהם מגיעים לאותו חבר/ משפחה בסכום של לפחות 30,000 ₪ ולא יותר מ80% מגובה כספי האיזונים המגיעים לאותה משפחה.

2-    טורבינות

קבוצת חברים פנו בבקשה לקיים דיון באסיפה על הצעת פשרה מטעם היזמים. מזכירות הקיבוץ תעביר את הדיון לאסיפה כמתחייב, במקביל עולה השאלה האם זה הרגע הנכון ללכת לפשרה כאשר כתב ההגנה עוד לא הוגש ואין תמונה ברורה יותר לסיכון בקידום המשפט.

כפי שכתבתי , יש בעיה כאשר אנו הופכים משפט מול יזמים למלחמה פנימית בגבע, אני חוזר ומבקש להשאיר את הדיון בתוך הבית.

לקראת הדיון נקיים מפגש עם עו"ד אביתר קנולר שיציג את המצב העדכני במשפט.

בברכה

שבת שלום

אשר צימרמן

מזכיר קבוצת גבע

052-3784126

 
לקראת האסיפה

אסיפת חברי קב' גבע

תיערך ביום רביעי 26.1.2022

בשעה 20:00 בחדר האוכל

סדר יום :

1.בחירת יו"ר לאספה.

2.שינוי אורחות חיים:

   אישור האספה להעברה לקלפי חוברת השינוי ושינוי תקנון הקיבוץ. נידרש רוב מיוחס לשינוי התקנון.

3.הודעות ושאילתות.

 

הצבעה תתקיים בימי שני 31.1.2022-מהשעה 10:00

עד יום שלישי 1.2.2022 בשעה 12:00.

 

 בבקשה להגיע עם מסכות.  

      האסיפה מצולמת.

                           בברכה,

                              חיימקה (חיים גנירם) - מנהל קהילה

  

משולחן מש"א

  

ממשאבי אנוש

תפקידים דרושים עד מאוד, והפעם רק כותרות- הגדרות מורחבות במש"א

יו"ר ועדת חינוך ,יו"ר ועדת צעירים, יו"ר בינוי, יו"ר קלפי, יו"ר הועדה לביטחון סוציאלי, יו"ר אסיפות, נציג ציבור למזכירות ובקרוב גם מכרז לדריקטוריון בקרה למינוי נציג ציבור נוסף. 

התפקידים מעניינים ומעשירים, מאתגרים, תורמים באופן אישי ובוודאי לקהילה.

תשלום על ימי בידוד ומיצוי הזכאות

*המסמך נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד - מיועד לגברים ונשים כאחד

כבר שנתיים שאנחנו בתוך מציאות  כאוטית, שמשתנה חדשות לבקרים.

בעקבות הגל החמישי והבידודים שהגיעו בעקבותיו אנו רוצות לתזכר את העובדים בגבע ומחוצה לה ואת המנהלים בנהלי שיפוי הבידוד ולנסות לעשות קצת סדר.

התקנות משתנות חדשות לבקרים, וייתכנו שינויים נוספים לאחר פרסום תקנות אלו

מי זכאי

בידוד ישיר - עובד הנעדר מעבודתו עקב חובת בידוד החלה עליו (שאינו מחוסן או מחלים).

הורה מלווה - עובד הנעדר מעבודתו עקב חובת בידוד ילדו שמתחת לגיל 16, או ילד עם מוגבלות (גם אם לא מאומת). על ההורה המלווה למלא הצהרת הורה מלווה.

גובה הזכאות

בידוד מזכה הורה מלווה או עובד שמנוע בריאותית מלהתחסן (בהמצאת אישור רופא שהוא "מנוע חיסון"), בתשלום מלא (100%) בעבור תקופת ימי הבידוד מול ניצול ימי מחלה מהצבירה. יום ראשון לבידוד אינו מזכה בתשלום – ניתן לממש כיום חופש.

בידוד מזכה (עובד שאינו מחוסן) – בתשלום חלקי (75%) מול ניצול ימי מחלה מהצבירה.  יום ראשון אינו מזכה לבידוד - ניתן לממש כיום חופש.

מחלת קורונה - עובד הנמצא בבידוד בשל היותו חולה מאומת אינו זכאי לדמי בידוד אלא לדמי מחלה אל מול אישור רופא (כנהוג בכל היעדרות בשל מחלה).

הזכאות מגיעה לכל אזרח באשר הוא בשל איבוד ימי עבודה, כאשר הערך הכספי איננו מבוטל והתהליך פשוט. הפניה היא עצמאית ואישית ומחייבת אותנו. על העובד לדאוג לדווח על הבידוד במשרד הבריאות 4 ימים מתחילת הבידוד ולהעביר העתק למערכת השכר. לנוחיותכם, קישור "דיווח עצמי על כניסה לבידוד"   https://www.gov.il/he/service/quarantine-self-report

יש לעדכן את משאבי אנוש בדבר כניסה ויציאה של כל עובד מבידוד.

תודה על שיתוף הפעולה      שבת שלום ובריאות טובה                                      רינת

הודעות לדף

חוג העמקים

  

חוג ספרות

יום א' 23/1/22 בשעה 19:30  בזום

ד"ר מוטי זעירא:עף בכנפיים שבורות-

חייו, עולמו הרוחני והיצירתי של דוד מלץ

*

חוג יהדות

ביום ד' 26/1/22 בזום בשעה 20:

פרופ.ישעיהו גפני

מה מספרות הכתובות על תולדות העת העתיקה

*

ערב  שירה עם שרהלה שרון

ביום א' 6/2/22בשעה 20:30 בח-א בגבע

* 

קפה תרבות

החוג יתקיים בימי ג' 15/2 בבית העם במושב ברק

טומי הילפיגר השחיתות הציבורית(חוקר ובלש במשטרת ישראל)

****************

הבהרה בנושא כיסוי לקלנועית

כיסוי יירכש לכל קלנועית   אחת לארבע שנים ע"י גבע.

מעבר לכך, למעט מקרים חריגים  (בהם הנזק לכיסוי אינו נובע מחוסר טיפול נאות),

יישא החבר בעלות כיסוי נוסף טיפול נאות בכיסוי מאריך מאוד את חיי הכיסוי, גם מעבר ל4 שנים  (להדרכה ו"טיפים" לגבי הטיפול בכיסוי מוזמנים לפנות ליורם אלוני)

בברכת בריאות ונסיעה בטוחה,            יורם אלוני, מענית וחיימק'הב

****************

בגלל חששות העולים מהציבור יתבטלו השבוע כל פעילויות  מועדון 67 כולל ההרצאה ביום חמישיהפעילות תתחדש בהתאם למצב. ענת                 



                                                   


****************

ספורט בעמק

עמק חרוד בנים 2017-2018 אלופי ליגת התיכונים

עמק חרוד בנים 17-18 נכנסת להיסטוריה של המועדון והבית ספר, וזוכה באליפות השנייה בתולדות המועדון והבית ספר בליגת התיכוניים.

2500 2500 איש מילאו את היכל שלמה, שמתוכם 1500 אדומים וראו ערב ענק של ספורט באווירה שלא זכורה הרבה מאוד שנים. כמו הקהל שנתן הצגה, גם הבחורים שלנו הופיעו למשחק שהם כבר מוליכים 21 הפרש במהלך סוף הרבע השלישי. קאמבק מטורף של תיכון חדש שהוריד עד מינוס 3 לא צלח ובסיום 86:95 ענק לאדומים שלנו שזוכים באליפות התיכונים לעונת 2017-18

******************************************

הפועל גלבוע גליל

היא קבוצת כדורסל ישראלית מהמועצה אזורית גלבוע, המתמודדת בליגת העל בכדורסל וביורופקאפ. המועדון, שהחל את דרכו בשם הפועל גלבוע, הוקפץ לליגת העל לאחר שרישיון הקבוצה הבוגרת של הפועל גליל עליון בליגת העל הועבר לרשותם ביוני 2008. עד היום זכתה הקבוצה באליפות אחת ושתי אליפויות הליגה הבלקניתויקיפדיה

מאמן  ליגה ליגת העל  גיא קפלן

אולם ביתי  גן נרמועצה אזורית גלבוע (2,100 מושבים)

גלבוע/גליל: עודד קטש חוזר לגן נר וישמש כמנהל המקצועי של הקבוצה

חיזוק למועדון גלבוע גליל שהדרדרה למקום הלפני האחרון בטבלה לאחר 4 הפסדים רצופים. במהלך מפתיע עודד צורף  לצוות האימון וישמש כמנהל המקצועי של הקבוצה. קטש יגיע כבר היום(שישי) לאימון הקבוצה.  מהלך מפתיע אך מרגש. עודד קטש חוזר לגן נר. מי שהחל את הקריירה המקצועית שלו כמאמן תחת חיים אוחיון ז"ל תחילה בגליל עליון שהפכה יותר מאוחר לגלבוע גליל וזכה עמה באליפות היסטורית לאחר ניצחון על מכבי ת"א לפני כשתים עשרה שנה..

עודד קטש : מאוד נרגש לחזור לקבוצה שאני מרגיש בה בבית ויש לי קשר מיוחד אליה, אני חוזר אליה לתרום מניסיוני ולעזור לקבוצה לתפקיד המנהל המקצועי של קבוצת הפועל גלבוע גליל

תערוכות מתחלפות - צוות 100

תערוכות מתחלפות

 

החל משבת 15.1.2022 תוצג תערוכה של אילון גרייצר.

מוזמנים לראות וליהנות.

צוות 100

 אני מצלם כבר קרוב ל-25 שנה, ולא פעם שואלים אותי - "ומה אתה עושה עם התמונות?"

ראיתי את הפנייה ב"מקומי" אם יש מישהו שעוד רוצה להציג, והחלטתי שזו הזדמנות לא רעה...

התחלתי את התחביב הזה שהייתי נער ועוד צילמתי בפילם במצלמה הישנה של הורי, בהמשך חסכתי מספיק כדי לקנות מצלמה איכותית (עדיין בפילם) וגם עשיתי קורס צילום במהלך שנת השירות, איתה צילמתי עד 2006 בזמן הלימודים ב"רופין" כשרכשתי את המצלמה הדיגיטלית המקצועית הראשונה שלי, ואיכשהו הפכתי לצלם של אגודת הסטודנטים. 

בשנים האחרונות כבר נהיה לי קשה לסחוב את התיק עם ציוד הצילום הכבד, וגיליתי שיש אפשרות לשלב שתי אהבות שלי: צילום ואסטרונומיה מה שעד לפני מספר שנים התאפשר רק לבעלי ממון או מוסדות מחקר ופחות לחובבים כמוני.

סוג הצילום הזה הוא מאוד טכני ודורש עיקוב מדויק אחרי תנועת השמיים עם מצלמה מיוחדת המקוררת למינוס 10 מעלות שמחוברת לטלסקופ, כך שבסופו של דבר התמונה המתקבלת היא לאחר מספר שעות של חשיפה לאורך מספר לילות של צילום ועוד מספר שעות של עיבוד במחשב. 

היה קשה להחליט מה להציג אך בסוף בחרתי להתמקד בצילומי נוף, מאקרו ואסטרונומיה - "בין הארץ לשמיים".

אילון

 

צרפתי את התמונה - הערפילית הגדולה בקבוצת הכוכבים אוריון ("כסיל" בעברית)

טורבינות







יומולדת לכנסת - ב. מיכאל

יומולדת שמח כנסת'לֶה

  

בית פרומין, החודש. לא צריך לשנות דבר. כבר כעת "מוזיאון הכנסת" הוא קלסתר מדויק ומאלף של הכנסת 2022, של רוחה, הליכותיה, תרבותה ויושביה דהיוםצילום: ב. מיכאל

ב. מיכאל

18 בינואר 2022

ט"ו בשבט, ראש השנה לעצים, הוא גם יום הולדתה של הכנסת. בט"ו בשבט תש"ט היא נולדה, אתמול מלאו לה 73. גילה ניכר בה. שיבתה לא טובה במיוחד, וזיקנתה כבר מביישת את נעוריה (אף שכבר בילדותה ניתן היה לגלות רמזים לאשר עתיד לבוא בלב ירושלים ניצב בית פרומין בו שכנה הכנסת מ–1950 ועד 1966, ומשם עברה למשכנה הקבוע בגבעת רם. הרבה תמורות והרפתקאות נדל"ניות עבר הבניין מאז נפרד מן הפרלמנט הכנסת בו שכנה כמה וכמה דירות היא החליפה בחייה. .

בינתיים ניצב הבניין במקומו, שומם ונוגה. חלונותיו פרוצים, שעריו חסומים, סורגיו אפופים אבק דורות. כדרכם של בניינים שדינם נחרץ, הוא עטוף בתכריכי בנייה. אלה מעוטרים בשלל כרזות וצילומי מכובדים מן העבר, גרפיטי, גזירי עיתון "היסטוריים" וסתם קשקושי צבע. לוח ענק מבשר שכאן נבנה "מוזיאון הכנסת". מוסד ממלכתי שיפאר וירומם את נפלאות הפרלמנט והדמוקרטיה הישראליים. ויש גם שלטי "סכנה — כאן בונים" לרוב. אבל לא בונים כאן. כבר שנים לא בונים כאן.

שוב ושוב אני רואה אותו שם בעליבותו, והסקרנות כירסמה. לקראת ט"ו בשבט השתא החלטתי לעשות מעשה: הצמדתי עין אל הסורגים והצצתי פנימה. כאן היה פעם אולם המליאה של כנסת ישראל. געוואלד. בית עזתי לאחר ביקור של חיל האוויר הוא סלון פריזאי מעודן לעומת החורבות שניבטו אלי מבפנים. עמודים רצוצים, קירות קרועים, צינורות ברזל חלודים על שארית המרצפות, חוטי חשמל משתרבבים מן התקרה, ערימות גבבה על הרצפה, וריח דק של אבק ורקב בקע מבעד לסורגים.

חשתי צורך עמוק ופטריוטי להיעצב אל לבי. לא הצלחתי. תחת עצבות הציפני נחשול עז של התפעלות. "גאוני", לחשתי לעצמי, "פשוט גאוני ליצור במקום את מוזיאון הכנסת".

בתקציב אפסי, כמעט ללא כוח אדם, רק בהבזק אחד של רעיון נשגב... רעיוןנשגב /ובעזרתם האדיבה של הזמן והטבע  , הצליחו אנשי "מוזיאון הכנסת" ליצור קלסתר חד, מדויק ומאלף של כנסת ישראל 2022. לא של חזותה וקורותיה, אלא של רוחה, הליכותיה, תרבותה ויושביה דהיום: צרחנייה מיוזעת ומאובקת, יסודותיה רעועים, תפריה נפרמים, טיח קירותיה נושר מעוצם הבושה. רוב חבריה ריקים ופוחזים, ידם בכל ויד כל בהם. חציים חסידים שוטים, חציים פאגאנים, חציים נוכלים וחציים תגרנים (יש בהם שמשרתים בכמה חצאים...). האנשים הראויים שנקלעו לשם, כבר מזמן נשחקו ונטחנו עד דק.

"בראבו", שבתי ולחשתי לעצמי, "נפלא. לא לגעת. לא לקלקל את השלמות. כי כמות שהוא, מגשים 'בית פרומין' את התפקיד שיועד לו באורח מושלם". אפשר כבר היום לפתוח קופה ולמכור כרטיסים. לכאן גם ראוי להביא תלמידים ותיירים, למען ילמדו מה כבר יש לנו , ומה עוד צפוי. וכי מוזיאון חייב לעסוק דווקא בעבר? ההווה והעתיד חשובים יותר.

אז HAPPY BIRTHDAY כנסת, ונוחי בשלום על משכבך דמוקרטיה. סוף סוף נמצא לכן מקום ראוי: במוזיאון. כמו "הסובלנות". גם אותה אפשר למצוא בירושלים רק במוזיאון.

מאוצרות ארכיון עין השופט

מאוצרות ארכיון עין השופט

כבר שנים אני עובדת בארכיון קיבוץ עין השופט. הקיבוץ כבר חגג שבעים וחמש שנים לקיומו. דור הותיקים שהקים את הקיבוץ כבר לא אתנו. חשוב לי כבת למקימי הקיבוץ לשמר לזכרם של הוריי ושל ותיקי קיבוצי שכבר אינם. לשמר את הסיפורים והעובדות השמחות ורגעי האבל והעצב. ofra_brl@keh.co.il

יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

אל גינת אגוז - שיחה עם אמנון ידין ז"ל

פרי התאנה

אל גינת אגוז

חז"ל רואים בתאנה סמל הנשיות, בתמר את עץ התאווה, בארז את ביטוי הגבריות, ואילו בחרוב לא מצאו ייחוד.אמנון ידין על צמחים ואגדות חז"ל

עופרה בריל, "חותם", 5.2.1982

"כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד. לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם. כל עשב ועשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה..."

(ר' נחמן מברסלב).

דווקא ט"ו בשבט, שהוא חג טבע במלוא מובן המילה, אחד החגים היפים שלנו, ערכו הולך ומתמעט בחברתנו החילונית. בתרבות הדורות הקדומים בעם ישראל, נטיעת עץ הייתה לכבוד לאדם.

העץ היה לסמל השורשיות, נטיעתו הפכה את האדמה בה ניטע לאדמת מולדת. העץ זיכה את האדם בעושר ובאושר, עץ היה מוטיב באגדות, במיתוסים, בשירים ובפולחנים.

סדר ט"ו בשבטחיפושיו אחר דרך להחיות את החג במסגרות הקיבוציות נתקל אמנון ידין, חבר קיבוץ גבע, במקובלים מצפת. אחד מגידוליהם, הר' בנימין הלוי, מתלמידיו של האר"י הקדוש, פרסם קונטרס בשם "פרי עץ הדר", שהוא פרק מהספר "חמדת ימים", מוקדש כולו ל"תיקון ליל ט"ו בשבט".

המקובלים ראו בהתחדשות הצמחייה ובלבלובה בחודש שבט סמל ואות להתחדשות עם ישראל.

ב"פרי עץ הדר" אנו מוצאים סדר הדומה באווירתו לסדר פסח המסורתי.

יש פירוט סדר אכילתם של שלושים מיני פירות הגדלים בארץ, תוך ברכות ותפילות ולימוד קטעים מהתורה. אחד היסודות הבולטים בטקס הוא שתיית ארבע כוסות יין בין הפרקים של סעודת הפירות. 

בכוס ראשונה מוזגים יין לבן, המסמל את עונת החורף והסגריר. 

כוס שנייה יין לבן מהול בקצת אדום. המיזוג בין האדום ללבן בא לסמל את מלחמת האיתנים בין מלכות החורף למלכות האביב, כשעדיין החורף שולט בכיפה.

כוס שלישית, חצייה לבן וחצייה אדום – מסמלת את האביב. הצמחים נהנים מהאדום – חום השמש השופע, ומהלבן – שהם גשמי החורף האצורים בקרקע. השילוב בין השניים מעניק חיות חדשה.

הכוס הרביעית מלאה ביין אדום – המסמל את הקיץ, עונת הקץ, עונת האסיף, המסיימת את השנה החקלאית.

המקובלים, שהיו נוהגים לצאת לשדה ולהתפלל בחיק הטבע, התרשמו מחילופי עונות השנה והשפעתם על החי והצומח בטבע.

אמנון ידין מצא שיש מקום לשלב בחברה שלנו סדר ט"ו בשבט, שיש בו מההמשכיות שבמסורת היהודית, עם הנטיעות, שהיוו את החלק העיקרי של החג עד כה.

פגה בחל וצמל

לפני כחמש שנים נעשה ניסיון ראשון לחוג את סדר ט"ו בשבט במסגרת סמינר "אורנים". הניסיון עלה יפה ומדי שנה חוגגים כך ב"אורנים" ובמספר קיבוצים את ט"ו בשבט.

בחדרו הצנוע שבקיבוץ גבע מספר לי אמנון על דרכו לחקר הפולקלור במסורת ישראל.

"מי שעוסק בפולקלור קל לו לראות שכל המחשבה והסקת המסקנות שונה באופן הבסיסי ביותר מהמחשבה הרציונאלית שלנו.

טקסט צומח מתוך הטקס. המדרש בא בעקבות המקרא, האגדות נבנות מתוך המדרש, והכול מתוך מחשבה אחרת, מחשבה שאנחנו, בני המאה העשרים לא הורגלנו אליה, משהו שהוא מעבר להגיון המעשי שלנו. עלי באופן אישי השפיעה דרך המחשבה המיוחדת של חכמינו.

במשך שנים עסקתי במדע, למדתי עוד סוג של טכנולוגיה, עוד נושא מדעי, אך כאשר סיכמתי לעצמי את הסך- הכול נוכחתי לדעת שאין בדברים עומק, הם חוזרים על עצמם כגלגל בשינוי זוויות קטנות.

נוכחתי לדעת שהמדע לא נותן לי תשובות לשאלות המהותיות של החיים. במדרש ובאגדה אתה מוצא את כל בעיות האדם, מילדות ועד בגרות. חכמינו לא התביישו לעסוק במין.

הדברים לא נאמרו בגלוי, הם הלבישו על העצים והצמחים הרבה ממאוויי האדם אל "האסור" כביכול, הם בצורה מופלאה "האנישו" את העצים. לדעתי, בתרבות הקדומה בעיית המין ויצר האדם נדונה בצורה הרבה יותר פתוחה ויפה מאשר בתרבותנו המודרנית.

קחי לדוגמה את התאנה – עץ שהוא סמל הנשיות. נאמר באגדה: "משל משלו חכמים באשה: פגה (פרי בתחילת בישולו, כינוי לנערה שטרם הגיעה לפרקה), בחל (הפרי קרוב להבשלתו) וצמל (תאנה בשלה, נערה בגיל הבגרות). כלומר: פגה – עודה תינוקת, בחל – אלו ימי נעוריה. בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה והפרת נדריה. צמל – כיוון שבגרה, שוב אין לאביה רשות בה" (נידה ה' 7).

 

ייחוס תכונות ארוטיות ונשיות לתאנה נעוץ בשלושה גורמים: צורת הפגה, מבנה העלה ומעשה ההפריה. עיקרה של הפגה תפרחת הדומה לכד ומחזיקה בחללה החשוך את הפרחים הזעירים נקב צר ושעיר, המוביל את חלל הפרי, משרת את הצרעות המאביקות ומעבירות את תאי המין הזכריים לפרחים הנקביים.

 עם הבשלתו תופח הפרי, נקבו גדל ומתרחב, קליפתו פוקעת מעודף הנוזלים האצורים בו, פתחו נוטף לחות מתוקה. כל התהליך הזה הביא לאסוציאציות ארוטיות ביחס לתאנה ופרייה.

במדרשי חז"ל התאנה היא עץ הדעת והתאנה נתנה לעולם את דעת המיניות. המיניות קשורה במוות, לכן עץ הדעת הוא גם עץ המוות. אלוהים מגרש את האדם מגן-העדן בקוטפו מעץ הדעת (התאנה) ובגרשו את האדם אומר אלוהים "והיה כאחד מאיתנו"...לאדם לא היה מושג על המין לפני אוכלו מעץ הדעת, הוא היה כילד, אבל הובטחו לו חיי נצח.

ברגע קוטפו מפרי עץ הדעת, המיר את חיי הנצח בחיי מין, את עולם הילדות בעולם הבגרות. בגירושו הוא חוזר בתשובה וחוזר לחיי נצח".

התמר עץ התאווה

 

"זאת קומתך דמתה לתמר, שדייך לאשכולות (אשכולות התמר). אמרתי אעלה בתמר, אוחזה בסנסניו (הם האשכולות) ויהיו נא שדייך אשכולות הגפן" – כך שר משורר 'שיר השירים' את אהבתו לאישה.

המשורר מסתכל ברעייתו דקת הגזרה, גבוהת הקומה, כבדת החזה ושופעת רעננות נעורים.

נעוריה המבכירים נראים לו כתמר על מים, וכאשר הוא אוחז שלחיה, מתעלס בהם, הופכים השדיים מאשכולות התמר לאשכולות גפן.

הארז הגברי

 

לעומת התאנה, התמר והגפן, המסמלות את היסודות הנשיים, מסמל הארז את הזכריות שבאדם. הוא סמל לכוח ולאון הזכרי. ההתייחסות המיוחדת לארז באה בהשפעתם של העמים הזרים. העם הפרסי לדוגמא, התייחס לארז כאל עץ מקודש.

במסכת גיטין אנו מוצאים את האגדה "על יתד של מרכבה חרבה ביתר": נוהגים היו, כשנולד תינוק – שתלו ארז, תינוקת – שתלו שיטה, ובשעת נישואים היו קוצצים את האילנות ועשום חופה.

פעם אחת עברה בת הקיסר ונשברה יתד במרכבתה, קצצו (עבדיה) ארז ותקנוהו (למרכבה). באו (היהודים) ונפלו עליהם והכום. הלכו (הרומיים) ואמרו לקיסר: מרדו בך היהודים, עלה עליהם".

פת חרובים

 

היו גם עצים נטולי ערך בעולמם של חכמים, כמו החרוב והשקמה. כשם שבחברה שבה חיו הייתה הירארכיה של חכמים ותלמידי חכמים לעומת פשוטי העם, בורים ועמי הארץ, כך גם בעולם הצמחים. החרוב היה מטה לחמו של העני המרוד. "קב חרובין" מסמל מזון דל. גם לשקמה לא נודעה חשיבות, מפני שאין פירותיה משובחים ומשום שהייתה נפוצה מאוד. ידוע הכינוי "בולס שיקמים", שלא היה בו כבוד רב. ומדוע השם חרוב? על כך כמה גרסאות, אולי משום דמיון הפרי לחרב, ויש טוענים מלשון "חרבה", על שם היובש שבאזור צמיחתו ועל שם פירותיו היבשים. ואפשר להוסיף פירוש נוסף, שבזמן אכילת החרוב מחריבים את השיניים. 

הרומאים היו מלגלגים למאכל החרובים, שהעם היהודי היה מסתפק בו בשעת חירום. "מאחר שהם יושבים ושותים הם משיחים ומלעיגים, שלא נצטרך לחרובים כמו היהודים"...זרעי החרוב מצטיינים בכך שמשקלם זהה, ועל כן הם שימשו בעבר כמשקולות לשקילת אבנים יקרות וזהב. המילה קראט בתור יחידת משקל לזהב ויהלומים מוצאה מהשם היווני של החרוב "קראוטינה".

מקל הרועים

 

דיברנו עד כה על עצים, אך קשה שלא לומר משהו על פרחים, פרחי העונה. הכלנית מייצגת את מעגל עונות השנה בפריחתה המגוונת. הכלנית הלבנה מקדימה לפרוח והיא דגלו של החורף, ואילו האדומה היא סמלו של האביב המסתער. לפרח הכלנית קראו בעבר תמוז, הוא אל השמש.

גם אל הרקפת היה יחס מיוחד, בגלל צורתה המיוחדת, יופייה הרב וגבעולה הארוך. נוצרו דימויים רבים הקשורים בה. עד לפני כמה שנים קראו בישראל לרקפת "נזר שלמה".

 הערבים קראוה בשם "מקטרת הקאדי", הרועים הערבים, המרבים להשתמש במקלות, ראוה בצורת "מקל הרועים". בפקעת הרקפת נמצא חומר רעיל הנקרא ספונין.

דייגים היו חותכים את הפקעות וזורקים למים כדי להרעיל את הדגים. הערבים משתמשים בספונין גם כ"סבון הרועים". בספונין יש חומר המקציף את המים ועוזר בהרחקת הלכלוך והשומן.אחת האגדות היפות על הרקפת מספרת: "שלמה המלך הלך לחפש כתר לראשו.
הלך לעשבים ולא מצא דבר שימצא חן בעיניו. הסתכל בכלנית, הסתכל בנרקיס ובשושן, אך אחד מהם לא היה די טוב בשבילו. לפתע ראה את הרקפת ולא יכול להסיר עיניו ממנה. הרקפת ראתה שהמלך מתעניין בה ולא עושה שום דבר בנידון וסובבה את ראשה (מאז ראשה הפוך). המלך התייאש והלך לדרכו והרקפת הרימה צווארה התאדמה עד לשורשיה". 

 

הביאה לדף זיוה ידין

פניני עיתונות - ערי גיל

 הגימנסיה העברית "הרצליה היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל. במקור הוקמה הגמנסיה 1905 ביפו על מורי הגמנסיה נמנו אישים כמו יוסף חיים ברנר חיים בוגרשוב צבי נישרי

ברשימת בוגרי  הגמנסיה ניתן למצוא מספר רב של אנשים מעמודי התווך בחברה הישראלי. ובהם משה שרת רוה"ם השני של מדינת ישראל שהיה בוגר מחזור א' של הגמנסיה .חברנו, מוותיקי גבע אליהו נחשון מבוגרי המחזורים הראשונים.של הגמנסיה בנין הגימנסיה שכן על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל ובלט באופן סימטרי בקצה הרחוב הראשי של תל אביב. צורת מיקומו והשפעתו של המבנה הציבו את בית הספר בתודעת תושבי תל טאביב כמוסד בעל חשיבות עליונה ואת החינוך כנדבך החשוב ביותר במרקם העיר. עד הריסתו היווה בנין הגמנסיה אחד ממרכזי התרבות והחינוך של תל אביב






 

מילים: נפתלי הרץ אימבר
לחן: עממי רומני
כתיבה: 1878-1884~
הלחנה: התאמת הלחן 1887 תקוותנו התקוה תקוותנו (לחן ההמנון הלאומי "

הוא גרסה קצרה של השיר "תִּקְוָתֵנוּ", שחיבר המשורר נפתלי הרץ אימבר, בעת שהתארח בעיר יאש שברומניה אצל משכיל יהודי מקומי בשנת 1878.)



עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה הַנּוֹשָׁנָה
מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לְעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עֵינוֹ לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

כָּל עוֹד דְּמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
תֵּרֵדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵּנוּ
עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי-אָבוֹת.

כָּל עוֹד חוֹמַת-מַחְמַדֵּינוּ
עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפַעַת
וַעֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדָּשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דּוֹמַעַת.

כָּל עוֹד הַיַּרְדֵּן בְּגָאוֹן
מְלֹא גְּדוֹתָיו יִזֹלוּ
וּלְיָם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמֻלָּה יִפֹּלוּ.

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְּרָכַיִם
שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָּה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת-צִיּוֹן בּוֹכִיָּה.

כָּל עוֹד שָׁמָּה דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין-עַמִּי נוֹזְלוֹת
לִבְכּוֹת לְצִיּוֹן – בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת
יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת.

כָּל עוֹד רֶגֶשׁ אַהֲבַת-הַלְּאֹם
בְּלֵב הַיְּהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵּה גַּם הַיּוֹם
כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם.שִׁמְעוּ אַחַי בְּאַרְצוֹת נוּדִי "כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְּהוּדִי גַּם אַחֲרִית תִּקְוָתֵנוּ".
אֶת קוֹל אַחַד חוֹזֵינוּ


מתוך מוריה 29/10/1909

קוראים כותבים - דני גפן

קוראים ספרים"מלחמה משלו": יום כיפור של חיל האוויר

ספרו המרתק של אורי בר־יוסף, שמותח ביקורת חריפה על תפקוד החיל במלחמה ב־1973, כבר הספיק לחולל מהומה רבתי בקרב יוצאי צבא וחובבי היסטוריה. נותרה רק שאלה אחת: האם הוא מבוסס וצודק?    אורי משגב

  • שם הספר:מלחמה משלו: חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים
  • סופר/ת: אורי בר־יוסף

  

בבוקר 18 באוקטובר 1973, יומה ה–13 של מלחמת יום כיפור, ירד הרמטכ"ל דוד אלעזר למרכז השליטה של חיל האוויר והופתע לגלות שהתקיפה העיקרית של החיל אינה מתבצעת בגזרה של צליחת תעלת סואץ אלא נגד סוללות טילים באזור קנטרה, שכלל לא היה רלוונטי למאמץ העיקרי של צה"ל באותן שעות קריטיות ועקובות מדם. דדו ההמום אמר למפקד חיל האוויר בני פלד כי לו היה יודע מראש על כוונתו לא היה מאשר את התקיפה, זימן אותו לשיחה בארבע עיניים שתוכנה מעולם לא נודע ושש שעות אחר כך קרא ללשכתו את פלד יחד עם בכירי מטה חיל האוויר, דוד עברי ורפי הרלב. דדו הקשיב לפלד שתיאר באריכות את פעילות החיל באותו יום, שאל אותו אם סיים, ביקש שתייה קרה ואז נשא באוזני הנוכחים מונולוג מדהים למדי, שיובא כאן בקיצורים הכרחיים:

"אז מה אני רוצה לומר? אנחנו לא קשורים מספיק... תיכף אני אשאל אותך שאלה: האם אתם, זה טוב לכם להתפזר לכל מיני משימות שלא מעניינות אותי? אז רגע, אם זה טוב לכם, אז קודם אני אגיד לכם: תקחו לכם חבל ארץ ותתאמנו שם בהפצצות, תלכו לקינה וללוקסור, ותלכו, אני יודע? תלכו לגרדקה, אותי זה לא מעניין. לי שם לא חסרה אף פצצה אחת... אני משום מה עד היום האמנתי שבמלחמה צריך לרכז את כל המאמצים למאמצים משותפים ופעילים, וצריך לחסוך בכוח לכל דבר שהוא משני, אז אם אני היום אלמד מכם שבחיל האוויר זה עובד אחרת והפרינציפ הוא העיקר להתעסק בפריפריה, אז אני אתן לכם, אבל ממה אני חושש? אני חושש שאנחנו לא מספיק מרושתים, אני עושה פעם ביום קד"ם (קבוצת דיון מקדימה) ואני מרצה על כל מחשבות המלחמה שלי למחרת, ואתם או לא משתתפים או משתתפים באופן חלקי... למשל קנטרה — קנטרה מעניינת את זקנתי — ואני לא צריך לתת סיוע קרוב שמה. אני היום צריך סיוע קרב ל'מיסורי' ולגזרה הדרומית. הגזרה הצפונית לא הדאיגה אותי... אני רוצה להיות בטוח שאתה יודע מה מעניין אותי".                 הביא לדף דני גפן
דברים טובים

 

בייגלס

מי המציאו את  הבייגל?(Pretzel)

  

הבייגל   הוא כעך רחוב שנולד ככל הנראה בפולין. לא סתם בפולין אלא שהצליחו לפתור בעיה הלכתית יהודית בצורה גאונית

הסוגיה היהודית שעמדה בפניהם הייתה המצווה המחייבת את היהודי שומר המצוות לשטוף את ידיו לפני האוכל. ברחוב היה קשה מאוד למצוא מים נקיים לנטילת ידיים, אז איך ניתן למכור אוכל רחוב ליהודים? הראש היהודי לא נח עד שמצא פתרון. אותה משפחה בישלה את המאפה במים וכך הצליחה לגבור על החובה הזו וגם אפשרה למשפחה היהודית ליהנות מהבייגל למשך זמן רב יותר (הוא לא התייבש במהירות כמו מאפה בתנור). הבייגל הפך למאכל רחוב פופולרי בקרב היהודים ומשם הוא היגר בתחילת המאה ה-20 לאמריקה. לניו יורק אם להיות מדויקים

בעיר הזו הפך הבייגל הזול והטעים להצלחה מסחררת. יהודים, נוצרים ומי לא - כולם התענגו על מאכל הרחוב הפשוט והמשביע, שטעמו היה דומה לזה של הפרעצל הגרמני ולפיכך אהבו אותו כולם. החור שבמרכזו רק הקל על הצגתו לפני הקונים בדוכן, כשהם מוערמים זה מעל זה כשבמרכזם מקל הניצב על בסיס ועל הובלתם ממקום למקום, כשהם מושחלים על לולאה מעוגלת

בניו יורק החלו עם הזמן לחתוך אותו באמצע ולמרוח עליו גבינות, להכניס נקניקים ותוספות והפכו אותו לסנדביץ' מושלם וטעים להפליא. לרבים הוא הפך למרכז ארוחת הבוקר של יום ראשון, יום המנוחה שלהם

מהעיר ניו-יורק הבייגל החל נפוץ לכל ארה"ב ואמריקה ומשם התפשט לכל העולם והיה לאחד המאכלים האהובים ביותר בתבל. לנו יש את הבייגלים הקטנים, הבייגלע באידיש שהיו לבייגלה. הטורקים מתים על הסימיט, הבייגל הטורקי וכך הלאה

בתיאבון                

מצרכים :

לבצק (10 יחידות):

·        4 ורבע כוסות קמח לבן

·        1 כף שמרים יבשים

·        2 כפות סוכר

·        כוס וחצי מים חמימים

·        3 כפות שמן זית

·        1 כפית מלח

לנוזל הבישול:

·        3 ליטר מים

·        2 כפות סילאן

·        חצי כפית מלח

לפיזור:

·        שומשום

·        פרג

 

ופן ההכנה:

1לשים במיקסר את כל מרכיבי הבצק בערך 20 דקות על מהירות בינונית.

2מכסים את הקערה ומניחים למנוחה של 15 דקות.

3מחלקים את הבצק ל-10 חתיכות שוות ויוצרים מכל אחת כדור.

4  מרפדים את תבנית התנור בנייר אפייה ומשמנים מעט.

5יוצרים במרכז כל כדור בצק חור עם האצבע ובעזרת הידיים מגדילים את החור עד שמתקבלת צורת בייגל. מניחים על נייר האפייה. ממשיכים כך עם כל כדורי הבצק, מכסים ומניחים להם לתפוח במשך 20 דקות.

6בינתיים מחממים תנור ל-200 מעלות ומביאים לרתיחה בסיר רחב את המים עם הסילאן והמלח.

7מעבירים את הבייגלס בעדינות רבה למים הרותחים (לא יותר מ-3 יחידות בכל פעם) ומבשלים חצי דקה מכל צד. מסננים מעודפי נוזלים ומעבירים לתבנית.

8מפזרים שומשום, פרג או שניהם ואופים 15-20 דקות, עד שהבייגלס משחימים. מצננים וזוללים

תרבות בעמק

האוצרות הנסתרים מתגלים – תערוכת הקבע נפתחת לקהל!

 עשרות יצירות נבחרות מאוסף המשכן לאמנות – מהאוספים החשובים והגדולים בעולם של אמנות יהודית וישראלית. היכונו לשבת ישראלית בימי שבת 22,29/1/22



 

הצטרפו לחוויית התרבות בגלבוע .

 פברואר 2022

 

יום ב'   07/02/2022- 20:00

סדרת התיאטרון  הצגה מס' 3 בסדרה:     הצגת זהב

אור התיאטרון העברי

החיים הסודיים של שושנה דמארי: מחזה חדש חושף את עולמה של מלכת הזמר העבר

מחזאי ובמאי: גדי צדקה, הדרכת שחקנים: פנינה ברט, ניהול מוזיקלי: גיל שוחט, תלבושות: בנו פרידל, תאורה: פיראס טרבשה, תפאורה: סשה ליסיאנסקי, פסנתרן ומנצח: יונתן פרלמן

שחקנים: נאוה מדינה, קרן הדר, יונית טובי, טל גורדון, עמי ויינברג, יניב קלדרון, גיא לואל ההצגה בליווי תזמורת בת 6 נגנים בניהולו המוזיקלי של גיל שוחט.

שושנה דמארי מלכת הזמר  העברי מתבשרת כי הוחלט להעניק לה את פרס ישראל.

באותו רגע פורצים חייה במלוא עוזם ומציפים מחדש את קורות משפחתה שעלתה מתימן, אהוביה, מחזריה, מעריציה,

ושיריה הנפלאים שהפכו לפס הקול הישראלי המלווה את מדינת ישראל מיום הקמתה ועד ימינו אלה.

סיפורה של הדיווה הישראלית הראשונה שהתפרסמה עוד לפני קום מדינת ישראל,

נהנתה מפופולאריות ארוכת שנים, ושיריה "צריך לצלצל פעמיים", "אור", "שני שושנים" ורבים אחרים, הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי.

משך ההצגה: כשעה וארבעים דקות ללא הפסקה

אולם בית ציזלינג עח"מ 20:00   

רכישת כרטיסים להצגה בודדת באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

הכניסה ע"פ מתווה התו הירוק!!

 

 

יום ג'   15/02/2022- 20:30  

פעילות "קפה תרבות"(חוג העמקים).

והפעם מפגש מס' 5 עם  טומי פלדינגר  

בהרצאתו השחיתות הציבורית

פלדינגר חוקר ובלש בדימוס במשטרת ישראל.

מרצה בכיר בחקירות משטרה, עסק בתחומי פשיעה והונאה,

קצין בדרכה ופיתוח בביה"ס לשוטרים.

בית העם מושב ברק,  20:30 ברישום מראש בלבד. ופרטים נוספים שלומית משאש : 0507257742

הכניסה ע"פ מתווה התו הסגול- (מס' המקומות מוגבל)

 

 

 

יום ד'   16/02/2022- 17:30

הדודה שלי מרחוב הנביאים   תיאטרון השעה הישראלי

הצגת ילדים  מס' 3 בסדרה : במסגרת תוכנית המנויים "מנויים ונהנים" גילאי 3-7

כוחה של אמונה, כח רצון והתמדה, גם אם לא תמיד מצליח.

בהשראת סיפרו ושיריו האהובים של יורם טהרלב ז"ל , שבחודש ינואר 2022 הלך לעולמו.

סיפור על שלושה אחים, שונים מאוד האחד מהשנייה,אשר מגיעים אל דודתם שגרה ברחוב הנביאים, אותה הם לא ממש מכירים.

השלושה נסחפים אל תוך עולמה הקסום של הדודה' מגלים את הכוח הטמון בכל אחד מהם ומגלים שיחד זה הרבה יותר מלבד ושהשוני ביניהם הוא כוחם !

הדודה מלמדת אותם בדרכה המיוחדת ומלאת הדמיון שיעור חשוב על כבוד הדדי, אמונה עצמית ושהכי חשוב להמשיך לנסות גם אם לא תמיד מצליחים.

אולם בית ציזלינג ע.ח. מאוחד 17:30 

רכישת הכרטיסים להצגה בודדת באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

הכניסה ע"פ מתווה התו הירוק!!

 

 

 

יום ה'   24/02/2022- 18:00

שמונה בעקבות אחד   תיאטרון הקיבוץ

הצגת ילדים  מס' 2 בסדרה : במסגרת תוכנית המנויים "חובק עולם" גילאי 8-12

מחזה מקורי ע"פ ספרה של ימימה אבידר טשרנוביץ

דורות של ילדים גדלו על הספר שהתפרסם לראשונה בשנת 1945 והפך לקלאסיקה שרק משתפחת עם השנים.

זהו סיפור הרפתקאות מרתק על חבורת ילדים מיוחדת במינה שעלילתו מתרחשת בקיבוץ על שפת הכינרת, בימי מלחמת העולם השנייה.

הגיבור, הילד חגי, עוזב את ביתו שבאזור חיפה המופצצת ע”י מטוסי האויב, ובא להתארח בקיבוץ שעל שפת הכנרת,

שם הוא משתלב בחבורת ילדי הקיבוץ שנקראת קבוצת “איילה”.

אדם מוזר ומסתורי משתכן יום אחד בבית נטוש שבקצה הקיבוץ וחברי “אילה” פותחים במעקב אחריו שבמהלכו הם נקלעים להרפתקאות רבות ואפילו למעשה גבורה.

לבסוף פותרים הילדים את התעלומה

אולם בית ציזלינג ע.ח. מאוחד 17:30 

רכישת הכרטיסים להצגה בודדת באתר :  http://hagilboa.smarticket.co.il

הכניסה ע"פ מתווה התו הירוק!!

 

 

 

תערוכות  ומוזיאונים:___

 

מוזיאון בית שטורמן עין-חרוד

תערוכה : עדות מחאה

תערוכה : עוד סיפור אחד ודי

הכניסה  מותנת  ברישום מראש וע"פ הנחיות משרד הבריאות  באתר המוזיאון. www.beit-shturman.co.il

בית שטורמן עח"מ  לפרטים נוספים : 04-6486328  

 

 

משק ברקנית- כפר יחזקאל- גאים להזמין:

תערוכה

ליהי ברקין הלב הריון-לידה-בטן ריקה

תערוכה מרהיבה ומרחיבה את הלב, פיסול, ציור וכתיבה , שחושפים את הסיפור המיוחד של ליהי.

התערוכה תוצג עד סוף חודש מרץ 2022.

אוצרת : אראלה קורן   מפיקה : אורית נצר

ימי ג' – 12:00-18:00

ימי ו' – 10:30-14:00

ימי שבת – 10:30-16:00

ביונקיה השינה, משק ברקנית, מושב כפר יחזקאל- הכניסה חופשית

לתיאום הדרכה בתערוכה : אורית נצר 054-2100160

עמוד אחרון
 
חסר רכיב