קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2512

17/12/2021

דף מספר 2512 י"ג בטבת תשפ"ב 17 בדצמבר 2021    

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


יאיר ישראל.

סיפורו בדף

 קישור לפליפבוק:

 

PDF

משולחן המזכיר - אשר צימרמן

קבוצת גבע 17.12.21       

לחברי וחברות גבע שלום רב!

תהליך השינוי – כולנו ביחד בעד התחדשותה של גבע!

לאחר מספר שנים ותודות לחברים רבים, הגענו למעמד סיכום התהליך עד כה, באסיפה והצבעה על שינוי אורחות החיים.

אני רוצה לנצל הזדמנות זו ולהודות לכולם על הצבעתם ולכך שמעל - 93% מבעלי זכות ההצבעה הצביעו.

תוצאות ההצבעה מעידות כי, ביחד, הצלחנו לגבש מודל שמרבית מחברי הקיבוץ תומכים בו.

יחד עם זאת, ולמרות התמיכה הרחבה והמשמעותית, לא הצלחנו להגיע לרוב הנדרש.

בשלב זה אנו נבחן ונשקול את הצעדים הבאים על מנת שנוכל לקבוע הצבעה נוספת ולהגיע אליה מאוחדים יותר, לרבות קביעת מועד הצבעה נוסף.

גבע מתחדשת וחזקה תהיה ערובה לאיכות חיים של חבריה!

-        יצאתי לחופשה משפחתית ואשוב לגבע ב- 10.1.2022

שבת שלום

אשר צימרמן

מזכיר קבוצת גבע

052-3784126

 

משולחן מנהל הקהילה - חיימקה גנירם

 

שלום לכולם

השבוע התקיימה בגבע הצבעה חשובה מאוד בנושא השינוי באורחות החיים, ושינוי התקנון.

אחוז ההצבעה היה פנטסטי, מעל 93% מכלל החברים הצביעו, דבר המלמד על מעורבות חברתית, ואכפתיות כנה ואמיתית לעתיד הקיבוץ.  

אני מבקש להודות לכל החברים, ומברך על התנהלות תרבותית ומכבדת, באספה ובהצבעה, בעיקר שמדובר בנושא משמעותי וגורלי לעתידנו ועתיד ילדינו. תודה ושאפו !

ובנימה אישית משהו מהמקורות מפרשת השבוע:

אנחנו בסוף ספר בראשית. יעקב חש כי יום מותו הולך וקרב ולכן הוא אוסף סביבו את תריסר בניו, על מנת למסור להם את צוואתו הרוחנית ולברכם, אך מעבר לברכה היפה, לכל אחד מהבנים ישנה חשיבות וערך מוסף לברכתו של יעקב.

אחד המנהגים היפים ביותר בעולם היהודי, הוא הרגע שבו ההורים מברכים את ילדיהם בכל שבוע, ממש לפני שכולם מתיישבים יחדיו לסעודת ליל שבת. הבנות מתברכות בלשון זו: "ישימך אלוקים כשרה, רבקה, רחל ולאה". והבנים מתברכים בנוסח הבא: "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה". (נכדיו של יעקב, בניו של יוסף)

נשאלת השאלה : מה קרה לשלושת האבות שלנו - לאברהם, יצחק ויעקב? מודע נבחרו אפרים ומנשה להיכלל בברכה החשובה והמסורתית הזו, במקום שלושת האבות?!

ובכן, אפרים ומנשה היו האחים הראשונים בעולם היהודי, שלא שררה ביניהם כל איבה או מחלוקת. שני בניו של אברהם אבינו , יצחק וישמעאל - לא הצליחו להסתדר זה עם זה, כשהמריבות ביניהם מייסדות את הבסיס לעימות הישראלי- ערבי, עד עצם היום הזה. בדור הבא, אצל שני בניו של יצחק - יעקב ועשו - היו ויכוחים כה מרים, עד שעשו ניסה כמעט בכל דרך אפשרית להרוג את יעקב, כשהוא מורה לצאצאיו להמשיך ולרדוף את בניו של יעקב. אפילו בדור שלאחריו, אצל בניו של יעקב, מכרו האחים את יוסף לאורחת ישמעאלים

יעקב ביקש להצביע על העובדה, שבין שני האחים, אפרים ומנשה לא שררה כל יריבות או מחלוקת. אפרים ומנשה מייצגים מערכת יחסים אידיאלית, הקוטעת את הרצף הזה. עובדה זו גם מסבירה לנו מדוע מחליף יעקב בין שתי ידיו, כאשר הוא מברך את אפרים (הצעיר מבין שני האחים), לפני שברך את מנשה הבכור. על ידי החלפה זו, יעקב ביקש להצביע על העובדה, שבין שני האחים, לא שררה כל יריבות או מחלוקת.

הורים, המברכים עד עצם היום הזה, את בניהם ובנותיהם בערב שבת, מנציחים למעשה את כוונתו של יעקב. משום שאין בעולם ברכה גדולה יותר, להורים ובכלל מאשר השכנת שלום בין אחים. כפי שנאמר ''הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד''.

גם אנו חברי משפחת גבע, אחים אנחנו ומאחל אני שאחווה ושלום ישררו ביננו גם בזמנים קשים ובמשברים ולאורך ימים ושנים.                                                         

סוף שבוע חמים ונעים לכולם,

שבת שלום

חיימקה

הודעות לדף

 

חוג העמקים

  

חוג ספרות

יום א' 26/12 בשעה 19:30  בזום

עמרי ליאור הקיבוץ היה היה

*  

חוג יהדות

ביום ד' 15/12 בזום בשעה 20:00

עם ד"ר חיים חיון

אחותנו את-לדמותה של רבקה היי לאלפי רבבה

*

ערב  שירה עם שרהלה שרון

ביום א' 12/12בשעה 20:30 בח-א בגבע

*

קפה תרבות

חוג יתקיים בימי ג' 21/12 בבית העם במושב ברק

ליאור גולן: בן מפלס את הדרך בעצמי(ספורו של בן ממשיך לחקלאים)

**************

**************

  

לקראת סוף דצמבר ניפרד מ- שנת 2021 בערב שירים עם לירן וסוף סלע

מועדון 67+

שלום לכולם, להלן תכנית שבוע 19.12-25.12:

יום שלישי 21.12.21 – "מועדון ארוחת הבוקר"

09:00-10:30 – ארוחת בוקר

יום חמישי 23.12.21 – "קפה אקטואליה"
על התוכנית תבוא הודעה בהמשך

בנוסף, נפתחה הרשמה לטיול - לגשר הישנה ולמבנה המשטרה הבריטי.


הטיול יתקיים ביום רביעי 29.12

יציאה מגבע בשעה 09:00

חזרה בשעה  13:00

הטיול כולל: הסעה, כניסה לאתר, מדריך וכיבוד קל.

השתתפות חבר.ה בטיול הינה בעלות  10 ₪

חשוב לציין שהאתר מונגש.

מי שרוצה להירשם לטיול מוזמן לשלוח לי הודעה לטלפון או להתקשר. ההרשמה תיסגר ביום שני.

סוף שבוע חמים ונעים                                 ענת לוין.

הסטודיו של שגית

הסטודיו

 

זה המקום להודות ולשבח את שגית.

        שגית עיצבה את הסטודיו ליוגה בטוב טעם. אתה נכנס למקום ומקבל השראה.

   במשך מאה שנה עבר המקום גלגולים רבים. עלית האורוה שבה היו חבילות קש וחציר    ובעת מצוקה שימש המקום למגורים ואחר כך דיסקוטק.ברכות לשגית ובריאות לכולנו. 

נירקה

זו בהחלט שעה טובה! שעה של נחת.

ואם תרצו, באמת שאין זו אגדה! בטח שלא אורבנית,

כי אין דבר העומד בפני הרצון.

שנה ושיבעה חודשים מאז הודיעו לי שאני צריכה לעזוב את הסטודיו בו לימדתי בשש השנים האחרונות ואחרי תקופה ארוכה מדי ומאתגרת, כשאני מוצאת את העסק שלי בנקודה של ״להיות או לא להיות״, כש״לחדול״ זו לא אופציה מבחינתי, סוף סוף המנוחה והנחלה וגם ״הרגע הזה״ וכוחו הגיעו.

שנה ושיבעה חודשים של דרך חתחתים, של חיפוש, בדיקת מקומות שלא הייתם מעלים על דעתכם לבדוק, חשיבה מחוץ לקופסה, עליות ומורדות, קירות שצמחו בין לילה והתמוטטו עם בוקר והרבה נשימות אוג׳אי ששמרו אותי איכשהו ״על הרצף״ מאוזנת ומתפקדת.

בתקופה זו ניבראה לה ״מחברת הפנטזיות״, שם שהעניקה לה ביתי, שאצרה בקירבה רעיונות, תיכנונים, שירטוטים, כיווני בדיקה, השערת עלויות, כתבי כמויות וכו וכו. היא היחידה שהצליחה להכיל את כל כיווני העלילה, היצירתיות, הדמעות, האכזבות, התקוות ואת ראשי הקודח.

כך הגיע היום בו סטודיו ׳שגיתא׳ עבר אל משכנו החדש, בעליית הגג מעל האורווה, מקום בו הקש והשחת נאספו ונערמו לפרידות ולסוסים בשנות ה-30, ה-40 וה-50 של המאה הקודמת. מעל פאב ׳האורווה׳ היום.

בעודי מנקה, מזיזה, צובעת, מסדרת, עולה על הסולם ויורדת, כשענני האבק נלחמים על מקומם שהיה שלו ורגוע עד לא מזמן מזה עשרות בשנים, באחד מביקוריו אצלי סיפר לי זוזו, שכש-חיה נוטה, אימו, הגיעה מבן-שמן לגבע, אי שם בשנות ה-40 כמדומני, ב׳רוחב לב׳ ניתן לה שק יוטה, שתמלאו בקש ואת לילותיה החשוכים והקרים בתקופתה הראשונה על הגיבעה, עשתה על שק זה בעליית גג זו, ממאנת להאמין שכך הם פני הדברים, כשבליבה תקווה ואמונה שיש עתיד וימים טובים עוד יגיעו.

 

 

עם אמונה ותקווה שכזו הגעתי עד הלום. הלוואי ויכולתי לארח את חיה נוטה ז״ל היום בעליית הגג שאספה אותה אי אז, בסוף יום עבודה קשוח, אל תוך חלומותיה הכסופים לאורו החיוור של ירח.  בתמונה למטה: ברוך הילמי האחד והיחיד, שהיה אחראי על האורווה שנים רבות, מצולם בפתחה, בשנות ה-40 למאה קודמת.

כשרוחו של הילמי ז״ל בן ה-100 שורה על המקום, גם בשנת ה-100 לגבע, בחלומי, לפחות עוד 100 שנים טובות, מלאות ויפות-מראה לפניינו.

יודעת, שללא תמיכת חברים, עצותיהם, הכוונתם וידם על כתפי ברגעים של הזדקקות, איני בטוחה שהייתי מגיעה דווקא לרגע הזה. מודה לכל אחד ואחת מכם.ן! על שהייתם.ן לי למשענת ועזר.תודה גדולה לבעלי התפקידים ובעלי המקצוע, שבלעדיהם לא היינו מגיעים לתוצאה המבורכת.

פרק חדש ניפתח בספר דברי המקום -

בשנת 1924 ניבנה המיבנה כאורווה ומעליה מתבן.

שנות ה-60 - מוקם בקומה השניה מועדון צעירים ע״י יוסי שימחוני וחברים, כשאיתן רצין ז״ל שובר בקיר הדרומי פתח לחלון גדול המשקיף אל הגלבוע.

1973 - המועדון הופך לדיסקוטק בניצוחם של יונה רבי ורון וייס.

 

 2021 הדיסקוטק הופך לסטודיו ליוגה.      לקדמו, לפתחו ושנמצה את הפוטנציאל הגלום בו.

מוזמנים.     נמאסטה    שגית

מן העיתונות - ניקה והנכד ע








יאיר ישראל - מן העיתונות

"מסתובב לו בתחומי המשק בחור עם כיתוב על חולצתו נגד גרוש השחורים העבריים מתרים למענם שכל אחד יפעיל את מחשבתו זה חוקי"

דברים מתוך מקומי מאת רן לוסטיג הממונה בגבע על הבטחון.

לאור המלצתו של רן "הפעלתי את מחשבותי" ולנוכח דמותו של האורח יאיר ישראל לבוש בחולצה עליה הכתובת אומרים לא לגרוש קהילת העברים החלטתי ביני לביני לקחת את ה"סיכון" להציע לו קפה ולדבריו כבר אכל ושתה כי מארחים קודמים לנו כיבדו אותו בהנ"ל. לאחר שיחה ותחקיר תרמנו לו תרומה נכבדת בתקוה  שלא יגרשו את בני הקהילה ושגם אחרים עשו כמונו.

 

מתוך "הארץ"

יאיר ישראל נולד לקהילת העבריים מדימונה, התייתם מאביו בגיל שנתיים, ומגיל 8 גידל את עצמו אחרי שאמו גורשה מהארץ. חרף נתוני פתיחה איומים הוא הקים בעשר אצבעותיו את אותנטבעי, חברה לייצור מזון טבעוני במסורת של קהילתו. הבנקים התעלמו, הרשויות הקשו, צבע העור התגלה כמכשול קטלני, אך החברה שלו משגשגת: "לא ראיתי אנשים מצליחים שנראים כמוני. הייתי חייב להוכיח שזה אפשרי". סיפור על הצלחה נגד כל הסיכויים ליום העצמאות

ישראל. "בארץ ישראל לא סומכים עליך, אם אין לך משהו לשעבד. בגלל זה אני מתמקד בעצמי וביכולות שלי. נמאס לי לקבל סירובים. אני סומך על הלקוחות הנאמנים שלי, ועל זה אני בונה את עצמי"

"אני רוצה לספר לכם על שני מקרים שקרו השבוע... הגיע סוכן חומרי ניקוי למפעל בדימונה, ושאל את העובדים איפה בעל הבית... אמרתי שזה אני והוא לא האמין שאני - צעיר ושחור - יכול להיות בעל מפעל. ואז בבנק שואלים אותי שוב ושוב אם אני המנכ"ל, ואם יש לנו יועצים לבנים שאפשר לדבר איתם. אני תוהה לעצמי מה קורה כאן?! זה שאני בצבע אחר זה אומר שאני טיפש שלא מבין? אתם מסתכלים עלינו כאילו אנחנו צריכים להיות אנשי ניקיון. מה עולה לכם בראש?! אתם פוגעים באנשים בלי לחשוב"...

א

את המילים האלה פרסם יאיר ישראל, בעלי חברת המזון הטבעוני אותנטבעי, בפוסט פייסבוק שנהפך ויראלי לפני כשבועיים. כחבר בקהילת העבריים בדימונה זו לא היתה הפעם הראשונה שנתקל ביחס מסוג זה. "אנשים לא התרגלו לראות בן אדם שחור שמנהל מפעל", הוא אומר ל"מוסף כלכליסט". "הקמתי מפעל בעשר אצבעות, וזה לא היה פשוט, אבל עבדתי קשה מאוד והצלחתי בגדול. אתם לא צריכים להיבהל מאנשים כמוני, אלא לכבד אותנו".

הריאיון עם ישראל נולד בעקבות אותו פוסט ונועד להביא את סיפור ההצלחה שלו, אלא שכבר בתחילת השיחה התברר שאי אפשר לנתק את סיפורו האישי מההתמודדות של כל הקהילה שלו עם מדינת ישראל כאנשים שחורים ונטולי אזרחות. כך למשל, מספר ישראל, ב־2015, כשביקש לקבל אישור יצרן ממשרד הבריאות, אמר לו נציג המשרד: "'בחיים שלך לא תקבל אישור יצרן כאיש שחור. זה יותר מדי כסף ויותר מדי התעסקות. אין לך הון עצמי ואני לא יכול להרשות לך'. לא האמנתי שכך הם דיברו אליי בפנים".

אותנטבעי מייצרת מזון מוכן קפוא, ומתמחה בתחליפי חלב ובשר, בעיקר סייטן (חלבון חיטה) וסויה. המנות השונות, ובהן מיטבולס, שווארמה, סטייקים, פסטה בולונז ועוגות גבינה — מתיימרות לחקות את הטעם של "הדבר האמיתי", כשם שחברות פודטק מתוקשרות כמו ביונד־מיט עושות בהצלחה בשנים האחרונות. אולם באותנטבעי לא מדובר במוצרים שנולדו מטכנולוגיות ופיתוחים חדשניים, אלא ממסורת בישול בת כמה עשורים של קהילת העבריים בדימונה.

להפוך את המסורת הקהילתית לעסק כל־ישראלי נולד בארוחת חג משפחתית לפני כשבע שנים. "ישבתי עם אשתי הושיענא בערב פסח, וחשבתי לעצמי: איך יכול להיות שלא מכירים את האוכל שלנו? הוא הרי יכול לתת מענה לכל כך הרבה אנשים, כאלה שמחפשים בריאות או סתם להיחשף לאורח חיים שונה".

מאז אותנטבעי הלכה והתרחבה, וכיום המפעל שלה בדימונה, שמשתרע על 220 מ"ר, מייצר 500–750 קילו מזון מוכן קפוא ביום, ומשווק אותם בעיקר לסופרים, מרכולים ומעדניות. "הכל נעשה בעבודת יד, ואלה דברים אותנטיים של הקהילה. יש לנו סיר ענק של 30 ליטר להכנת הסייטן הגולמי. אנחנו מכינים את מוצרי הסויה לבד, אופים, מבשלים ומטגנים הכל כאן, ואז אורזים, מקפיאים ומשנעים לנקודות המכירה בכל הארץ. המטרה שלי היא גם להגיע למוסדות. אני רוצה לספק אוכל למוסדות חינוך, לשדה תעופה, לצבא, להגיש את המזון שלי ואת האוכל הבריא שלי לכל הארץ. זה החזון שלי, מאילת עד מטולה".

"הכנסתי שותף לבן, כי אמרו לי שיהיה לו יותר קל מול הרשויות והבנקים. ובאמת היה לו יותר קל. אבל נפרדנו כי לא דיברנו באותם מונחים. הוא ראה כסף, ואני ראיתי חזון של להביא שינוי לעולם"

איך ילד בן 8 מתקיים בכוחות עצמו?

"התחלתי לעבוד בעבודת שחורות, ניקיתי גינות, מדרגות של אנשים, כל עבודה מזדמנת עשיתי".

ומה לגבי לימודים? בית ספר?

"לא הלכתי לבית ספר. למדתי במסגרת של הקהילה, אבל כל הזמן הייתי בורח ממנה כדי לעבוד, כדי שאוכל לקנות לעצמי לחם, מרגרינה ומלח — כי אלו הדברים הכי זולים".

קהילת העבריים מונה כ־5,000 בני אדם, רובם גרים בשכונת כפר שלם בדימונה, והיתר במצפה רמון וערד. ישראל עצמו גר בדימונה, אולם מחוץ לשכונה הקהילתית. אף שהעבריים חיים בארץ מ־1969, ומגדלים כאן כמה דורות, מדינת ישראל מסרבת להכיר בהם כאזרחים. רובם המוחלט, ובהם ישראל, מוגדרים תושבי קבע בלבד. ב־2013 קבע שר הפנים דאז גדעון סער כי בני הקהילה שיתגייסו לצה"ל יוכלו לקבל אזרחות לעצמם ולבני משפחתם, אולם רק בתום שירות החובה. ולכן, רק בעוד כשנה, כשבנו הבכור של ישראל ישתחרר משירותו בחיל הים, הוא וכל משפחתו יוכלו לבקש אזרחות. "שום דבר לא בטוח", הוא אומר, "יכולים לשלול גם את זה מאיתנו".

"כל הבעיות שיש לנו נובעות מכך שאין לנו אזרחות ושום תמיכה מהרשויות", אומר ישראל. "בגלל המצב של הקהילה, אמרתי לעצמי שכשאגדל אני רוצה לשנות את פניה בחברה — להראות לעם ישראל שאנחנו מסוגלים להיות בעלי בית, להיות עצמאים. ראיתי הרבה אנשים בקהילה שעובדים בעבודות שחורות. ושאלתי את עצמי למה אין אנשים מצליחים שנראים כמוני? רציתי להראות לעם שזה אפשר. היה לי חזון לעשות משהו גדול ולהוכיח לעצמי ולכולם שאני יכול להצליח בגדול".

ישראל במפעל אותנטבעי בדימונה: "החברה מכניסה כבר 1.5 מיליון שקל בשנה, והבנקים עדין מסרבים להלוות לי כסף" "העזתי כי לא היה לי מה להפסיד. מקסימום אשאר עני"

ההתחלה של אותנטבעי היתה ב־2013 בעמוד פייסבוק, שדרכו מכר ישראל מנות טבעוניות שבישלו הוא והושיענא במטבח הפרטי שלהם: "הכנו לזניה, שניצל טופו, בורגר ופשטידת מקרוני ומכרתי את זה בכל הארץ, ארוחה של ארבע מנות ב־100 שקל. גם אם היה רק מישהו אחד בתל אביב שהזמין חבילה אחת, הייתי מתניע את האוטו ונוסע לתת לו את החבילה, אפילו שזה לא היה רווחי לי. רק רציתי לראות אם בכלל אוהבים את האוכל. לא ידעתי שיווק, לא ידעתי איך לשלם מס הכנסה, לא ידעתי כלום. מכרתי לאנשים ישירות לבית, ובהתחלה רק בודדים קנו ממני. הקהילה הטבעונית לא היתה ענקית אז כמו היום, ולא הרווחתי כלום.

פריצת הדרך הראשונה קרתה ארבעה חודשים אחרי שהעסק החל, כשישראל פרסם ספר ששמו "אותנטבעי", שהסביר על ההיסטוריה של הקהילה והאוכל שלה. "הדפסתי 3,000 עותקים בהוצאה עצמית ופשוט חילקתי עותקים לאנשים כי רציתי שאנשים יכירו אותנו. ואז העסק ממש תפס תאוצה". אז אירע גם המפגש הראשון של ישראל עם הרשויות. "משרד הבריאות באו אליי, ואמרו לי: 'למה אתה מוכר אוכל בצורה הזאת?'. לא היה לי מושג בכלל על כל האישורים שאני צריך לקבל".

ב־2014, שמונה חודשים אחרי שהחל למכור לבתים, הוא החליט למנף את ההצלחה לשלב הבא ולמסד את הפעילות עם פודטראק טבעוני. "חשבתי שככה אוכל להגיע לפסטיבלים ולכל מיני אירועים, ואנשים יוכלו להתוודע לאוכל ולקנות מנות הביתה. אבל אף פעם לא היה לי מספיק כסף. שמעתי על יזמים ישראלים שיש אנשים שתומכים בהם כי יש להם רעיון טוב. אז אמרתי: 'יש לי חזון ורעיון, בטח מישהו יסכים לסייע'. אבל שום דבר. הלכתי לבנק, ושם סירבו לתת לי הלוואות. ביקשתי סיוע מראש העיר דימונה, ודחו אותי. פשוט קיבלתי סירוב מכולם.

"לא ידעתי מה לעשות, אבל אמרתי לעצמי שבתור מי שבא ממצב של עוני, אין לי בעיה. אם לא אצליח, אז אמשיך להיות עני. באתי מלמטה, כך שאין לי בעיה לחזור למטה. זה לא שהיו לי המשאבים לעשות משהו אחר, כמו לעבוד בהייטק, למשל. הרי מי היה מקבל אותי לעבודה? היו מבקשים ממני תעודת בגרות, ושיהיה לי משהו לרשום בקורות בחיים. ואיזה קורות חיים הייתי יכול להציג לבן אדם שיקבל אותי? זה כל הכוח שהיה לי ויש לי. הכל או כלום".

אז איך הצלחת לגייס את הכסף?

"עבדתי 24 שעות ביממה וגייסתי שקל־שקל מכל מקום, כדי לשלם מה שהייתי חייב לאיש שבנה ועיצב את הפודטראק שלי. היו ימים שאני, אשתי והילדים לא אכלנו, הלכנו לישון רעבים כי לא יכולתי להביא כסף הביתה. היינו בלי חשמל כמה שבועות".

בדרך זו הצליח ישראל לגרד את הכסף, ולהזניק את אותנטבעי כפודטראק הטבעוני הראשון בישראל, אף שהמיתוג שלו לא התמקד בזה. "לא מכרתי את האוכל כאוכל טבעוני, אלא כמזון בריאות מקהילת העבריים מדימונה", מסביר ישראל. "מכרתי לאנשים את הרעיון שהגיע הזמן לאכול משהו בריא, טעים ומזין. והתגובות היו ממש טובות".

כמה חודשים לאחר תחילת הפעילות פורסמה כתבה על אותנטבעי ב"הארץ", ובעקבותיה גם בתוכנית הבוקר של ערוץ 13. החשיפה הפכה את האוכל הטבעוני מדימונה ללהיט. "יותר ויותר אנשים נחשפו אלינו והבינו שיש לנו משהו מיוחד להציע להם".

אלא שעם הקונים החדשים הגיעו גם נציגי הרשויות והמשוכות הבירוקרטיות. "יום אחד הגיעו אליי נציגים של משרד הבריאות וסגרו לי את הפעילות. הם אמרו שאני לא יכול למכור את האוכל לאף אחד, כי אין לי שום אישור. אי אפשר פשוט להכין אוכל בבית, לשים בפודטראק וללכת למכור".

מה עשית? "זו היתה החלטה מאוד קשה. הבנתי שאם אני לא ממשיך, נגמרו לי החיים, כי העסק נגמר בנקודה הזו. פניתי שוב לבנק, אמרתי שאני רוצה לעשות כל מה שמשרד הבריאות מבקש, והסברתי שאני תקוע בין חיים למוות, כי בלי העסק המשפחה שלי קורסת. אין לי מאיפה לשלם חובות ושכירות. אין לי כלום. ושוב סורבתי. אז לקחתי יומיים לחשוב, וקיבלתי החלטה להתמודד בכוח עם כל מה שיבוא, שאני צריך לקום ולהמשיך. אז חזרתי למכור, אפילו שאמרו שאסור".

במקביל, החל ישראל לחפש מפעל כדי להעביר אליו את פעילות ייצור המזון. "משרד הבריאות אמר שאני צריך מפעל, אז מצאתי מקום להשכרה בדימונה, והתחלתי לבנות אחד וללמוד מונחים שלא שמעתי בחיים כמו 'הנדסה', 'איש ביצוע', 'מתכנן'. כשאתה חי בבועה של הקהילה, אתה פשוט לא יודע כלום. לומד הכל מאפס.

אישורי משרד הבריאות המיוחלים הגיעו סוף סוף לפני כשלוש שנים, ורק לפני כשנה וחצי הגיע המפעל ליציבות פיננסית, לאחר ששלב הבינוי הסתיים. כיום מעסיקה החברה 15 עובדים, מתוכם 12 במפעל, רובם חברי הקהילה וכולם מדימונה.

"כשמשרד הבריאות סגר את העסק שלי, הרגשתי שנגמרו לי החיים. לא היתה לי שום עזרה והייתי חייב להמשיך בכוח. הייתי בוכה בלילה, ויום למחרת מישהו היה קונה סחורה ב־1,000 שקל"

 בעיני הבנקים והרשויות אנחנו 'שחורים', לא אזרחים"

2020 היתה שנה קשה לענף ההסעדה, ונזקי הקורונה לא פסחו על אותנטבעי. ישראל איבד הכנסה מהמסעדות והלקוחות העסקיים שלהם מכר, השותף שלו יצא מהעסק, והוא נאלץ להמציא את עצמו מחדש שוב, ומהר. הפתרון היה להקים "מהיום למחר" אתר להזמנות פרטיות אונליין ללקוחות פרטיים, כשאת החלוקה והמשלוחים עשה ישראל — כמו תמיד — בכוחות עצמו.

"זאת היתה שנה קשה מאוד", הוא אומר. "אנחנו עובדים עם הרבה מסעדות, שלא הצליחו לעמוד בתשלומים. היינו בדרך לחתום על חוזה עם רשת גרג, אבל זה לא קרה בסוף כי כולם סגרו. זה היה משמעותי לחברה שלנו. במקביל לא יכולנו לקבל סיוע מהמדינה, כי אנחנו לא נחשבים אזרחים. לא יכולנו לבקש מענק או עזרה ממשלתית, ולא קיבלנו שום דבר".

למרות הקשיים, ישראל מספר שאותנטבעי הצליחה להכניס אשתקד 1.5 מיליון שקל מ־70 נקודות מכירה ולקוחות פרטיים. השבוע חתמה החברה על הסכם הפצה עם חברת תומר שאמור להרחיב את תפוצת מוצריה לכ־600 נקודות מכירה — מהלך שלהערכתו יזניק את ההכנסות ל־4 מיליון בשנה לפחות.

אבל ההצלחה אינה מספיקה עבור הבנקים והרשויות, שמהם ישראל עדיין מקבל כתף קרה: "יש לנו הכנסות טובות היום, אז למה שהבנקים לא ייתנו לנו הלוואה של 300 אלף שקל להתרחבות? אבל הם מסרבים לסייע לחברה, ולא תומכים בה. הרשויות מגיבות לנו כאילו שאותנטבעי היא עסק פנימי של הקהילה, ולכן הן לא רוצות לתמוך בו או להתקרב אליו בכלל. זו ההרגשה שאני מקבל".

למה לא? לכאורה זו החלטה קלה. חברה בצמיחה עם הכנסות קבועות.

"כשאתה נכנס אליהם, אתה מרגיש שהם חושבים שאתה לא מסוגל. אנחנו 'שחורים' בקהילה, לא אזרחים. אם מישהו אחר מתחיל ב־10, אנחנו מתחילים באפס. זו ארץ ישראל. הם לא סומכים עליך, כי להורים שלך אין כסף ולסבא שלך אין כסף. לישראלים יש בית ואוטו ורכוש לשעבד. אם אין לך משהו לשעבד, אין להם מה לתת לך. הם לא רואים אותך בכלל. בגלל זה אני מתמקד בעצמי וביכולות שלי. נמאס לי לקבל את הסירוב הזה. אני סומך על האנשים הטובים במדינה, על הלקוחות הנאמנים שלי, ועל זה אני בונה את עצמי".

ואתה חושב שהצלחת במשימה לחולל שינוי ביחס לקהילה שלך בעזרת אותנטבעי?

"כן, בעיקר בזמן האחרון. רציתי שיכירו את האנשים הטובים שיש בקהילת העבריים ואת מה שיש לנו לתת לעם, שידעו שאנחנו לא קהילה סגורה או אפילו קהילה נוצרית, כמו שאומרים עלינו. העסק הוא פלטפורמה טובה להסביר על הקהילה. וגיליתי שהישראלים כן רוצים להכיר אותה".

*****************************************************************************

אמנם הארכנו . אבל קבלתם מושג מי האיש שהתדפק על דלתכם כדי להציל חלק מחבריו מגירוש.

 ואולי קצת החוירה מעט תחושת החשד שמלוה אותנו בשנים האחרונות ולא מרפה גם שאדם כמו יאיר ישראל עומד בפנינו ומבקש תרומה...



פניני עיתונות העבר - ערי גיל


מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 19491959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות.

ספרים חדשים בספריה - צוות הספריה

ספרים חדשים בספרייה ספטמבר – דצמבר


ספרות עברית

עד שהגשם יחזור – סלעית שחף-פולג

אישה בעונת מעבר – אושרת קוטלר

חודש בשנה – מישקה בן דויד

מהפכת הקשב – מיכה גולדמן

 

מאז המהפכה הדיגיטלית, היחסים שלנו עם הכלים הטכנולוגיים שבידינו יצאו משליטה. היחסים האלה, יותר מהיחסים בין חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים ואפילו ישראלים ופלסטינים, הם היחסים המאתגרים ביותר שנתמודד איתם בעשורים הבאים. הם השתבשו וצריך לרפא אותם״ בעשור האחרון, העולם הדמוקרטי עובר משבר פוליטי קשה והקיטוב - התגברות האיבה . 

בעשור האחרון, העולם המערבי עובר משבר פסיכולוגי קשה - בזינוק בנתוני הדיכאון והחרדה     שני המשברים הללו, הפוליטי והפסיכולוגי, קשורים זה לזה באופן בלתי נראה. שניהם תוצאה של גירעון מסוג חדש ומשונה שנוצר בעולם מאז פריצת המהפכה הדיגיטלית. גירעון ברמת הקשב של בני אדם    במהפכת הקשב, יוצא מיכה גודמן למסע אינטלקטואלי להבנת הכוחות הפוליטיים, הכלכליים, והרעיוניים שמעצבים את המציאות החדשה.  

מהפכת הקשב הוא ספר פוקח עיניים, שהתובנות שלו עוצמתיות והמסקנות שלו מפתיעות.  

 ן הוא מחברם של ספרים בתחום המחשבה היהודית והישראלית:מיכה גודמן של סודותיו של מורה נבוכיםחלומו של הכוזריהנאום האחרון של משהמלכוד 67וחזרה בלי תשובה כולם ראו אור בהוצאת דביר

צל ידו – חיים באר

העולם הוא שמועה – ניר ברעם,

  

 סופר ישראלי הרדוף על ידי מות חברו הטוב ביותר, יוצא  למסע יחד עם בנו הקטן. הם עולים אל הר שבו, על פי השמועה, מתגורר אדם בעל כישרון נדיר: ביכולתו להעלים לאנשים זיכרונות. אלא שעל ההר מתגלה ליונתן תעלומה שקשורה לעברו ולאהבות הגדולות בחייו.  

וכך, במקום שהזיכרונות ייעלמו, העבר פולש גם להווה. יונתן בורא עבור בנו עולמות דמיון עשירים כמו אלה שיצר בילדותו, ויחד הם מתמסרים אליהם בתשוקה גדולה, אולי גדולה מדי. האם יונתן מחזיר דמויות מעברו ומביא אותן לחייו של בנו?

ייתכן שהתשובות נחבאות ביחסים מלאי התהפוכות של יונתן עם אביו ובמשולש של אהבה ובגידה שמלווה אותו מאז ילדותו

החיפוש יוביל אותו למקומות שלא התכוון להגיע אליהם ויסכן את שלמות משפחתו, אבל גם עשוי לסמן תקווה לאיחוי הסדקים ולחירות

פליאה – צרויה שלו

החדר מול החומות – שפרה הורן

עד מפתח – ליעד שוהם

רק חיבוק –אהבה אחרי 70 – עמיה ליבליך

זכרונות מחנות התקליטים (שירה) – רפי ויכרט

בספר שירים חדש, "זיכרונות מחנות תקליטים", חוזר רפי וייכרט לחנויות התקליטים של שנות השבעים, למוזיקה הקלאסית ולשיעורי הפסנתר.

המתנדבת – נטעלי גבירץ

ספרות מתורגמת

נשיקה צרפתית – קריסטין הרמל

האנלפבתית – אגוטה קריסטוף

עת לחמול – ג'ון גרישם

החיים הסודיים של הסופרים – גיום מוסו

 

־1999, לאחר שפירסם שלושה רומנים שהפכו לספרי פולחן וזכה בפוליצר, הסופר המפורסם נתן פולס מכריז על סיום קריירת הכתיבה שלו ופורש לבּומון, אי פראי ויפהפה לחוף הים התיכון.
סתיו 2018. במשך כעשרים שנה נתן פולס לא התראיין ולו פעם אחת, אבל ספריו ממשיכים לשבות את לב הקוראים. עיתונאית שוויצרית צעירה בשם מתילד מוני מגיעה לאי, נחושה לחשוף את סודותיו. באותו יום מתגלה גופת אישה בחוף, והרשויות מטילות מצור על האי. עימות חזיתי מסוכן נפתח בין מתילד לבין נתן, בו אמיתות נסתרות מתנגשות בשקרים ובחטאי העבר, והגבול בין אהבה ופחד מיטשטש מרגע לרגע...

חוויה ספרותית סוחפת ומטלטלת, ממש עד לקו הסיום כשהסופר מחליט להכניס גם את עצמו לעלילה.

גיום מוסו נולד בצרפת ב־1974, והוא הסופר המצליח ביותר בצרפת. בנה של ספרנית, שכבר בגיל עשר חלם להפוך לסופר. ספריו תורגמו ל־40 שפות ונמכרו עד כה ב־33 מיליון עותקים. ספריו קולו של המלאך, מחר, סנטרל פארק, הנערה מברוקלין ודירה בפריז ראו אור בהוצאת כנרת־זמורה והיו לרבי־מכר.

"מותחן מתוחכם ואישי! גיום מוסו נהנה למרוט לנו את העצבים, ואנחנו נהנים מכל עמוד

לילה אחד באוגוסט – ויקטוריה היסלופ

על עצמות המתים – אולגה טוקרצ'וק

תעלול – דומניקו סטרנונה

גברים ללא נשים – הרוקי מורקמי

המנורה הטמונה – סטפן צוויג

 

מסעדרך.

ביזה כללית מתבצעת ברומא על ידי הוונדלים במאה החמישית לספירה. אנחנו מובלים בקצב קדחתני אל הרובע העני טרסטוורה. שםבגדה השמאלית של נהר הטיבר, חיים היהודים, המתכוננים באישון לילה להשיב את הדבר היקר להם מכולמנורת שבעת הקניםמכאן והלאה לוקח אותנו צוויג יד ביד תחת אור הירח ללוות את היהודים במסע נדודיהם אחר המנורה הקדושה, אחר הרוח ואחר האמונה

אנו שותפים לסיפור עַם, למשל ארוך בשפה כמו-תנכית על אמונה המעדיפה את הנצחי על פני הזמניאת הרוחני על פני הגשמי.

לב אש – אוליסיה קנטור

פליישמן בצרות – טאפי ברוסר אקנר

נערה במעיל כחול – מוניקה הסה

 

אמסטרדם, 1943. הָנֶקֶה שרויה באבל עמוק על אהובה, שנהרג בחזית ההולנדית כשהגרמנים פלשו. את ימיה היא מעבירה כסוחרת בשוק השחור, עיסוק שהיא מסתירה מהוריה. היא אוהבת לראות בעבודתה הבלתי-חוקית מעשה התקוממות קטן.

במהלך אספקה שגרתית, לקוחה פונה להנקה בבקשת עזרה. היא מצפה לשמוע מגברת יאנסֶן בקשה שגרתית, הזמנה של בשר או נפט, אך הנקה נדהמת מתחינתה של האישה המבוגרת כי תאתר עבורה בן אדם – נערה יהודיה שגברת יאנסן הסתירה, שנעלמה מחדר סתרים מבלי להותיר עקבות. תחילה הנקה מסרבת לקחת על עצמה משימה כה מסוכנת, אבל בסופו של דבר היא נמשכת לתוך מערבולת של אירועים מסתוריים וגילויים מדהימים המובילים אותה ללב המחתרת, פוקחים את עיניה לנוכח זוועות מכונת המלחמה הנאצית, ומשכנעים אותה לנקוט בפעולה נואשת.

הספרייה בפריז – ג'נט סקזלמאן-צ'ארלס

עניין של חיים ומוות – ארוין ומרלין יאלום


קריאה מהנה ולהתראות בספרייה

דפנה ודליה

דברים טובים

 

 זה חורף זה??? ובכ"ז עת מרק הגיעה. מן הראוי להתחמם בלילות חורף "גשומים" (וגם כאלה שהגשם הכלל ארצי פסח על גבע -כרגיל) וקרים, במרק זה או אחר. אז התחלנו במנסטרונה ונמשיך במרק מושחת ומשחית בעליל אבל טעיםםםם נורא. מי שצדיק ופוחד מהשחתה שידלג. למי שמתגבר על אלה לפניכם מרק חורפי עם שמנת שנרקח במטבחי .ובטרם קבל את נשיפת ההרגעה( פווווו!) הראשונה לחום מתון יותר התרוקנה קערית המרק ויש דרישה מקהל הסועדים לעוד.

מרק שמנת


מצרכים (כמויות כ"א לפי העדפותיו

ירקות לבנים ירקות שורש למיניהם:

1כרישה

תפו"אד2

קישוא1

1 שורש סלרי

1שורש פטרוזיליה

1/2בצל

1שן שום גדולה

1בטטה

1מיכל שמנת מתוקה לבישול

מעט חמאה

תבלינים מלח פלפל אגוז מוסקט אבקת מרק עוף  (להזהר בכמות האבקה והמלח)

בטטה (מי שקבלה פרוטקציה וזכתה להתמנות על אזרחי המרק הלבן היא הבטטה אהובתנו שבלעדיה אי אפשר! למרות שצבעה הכתום מבדיל אותה   מכל השאר)

בתחתית הסיר. לטגן בסיר את הבצל עד שישחים או יקבל את צבעו השקוף להוסיף לסירה את שאר הירקות חתוכים לקוביות ,לדאוג שכולם יקבלו את מנת הצריבה לה הם זכאים. להוסיף מים עד לכסוי הירקות ועוד מים לכמות של 2 קערות, כשהירקות מבושלים ורכים (לפחות 40 דקות)    להוסיף תבלינים ומיכל שמנת מתוקה לבישול.  להוסיף למרק הרותח את השמנת תוך ערבוב מתון. להרתיח הכל 2-3 דקות . מוכן ! אפשר לפזר מעט שמיר קצוץ על כל קערת מרק בתום הבישול.

  

תרבות בעמק

     תרבות בגלבוע

 

                 דצמבר 2021

 

יום ג'   21/12/2021- 20:30  

פעילות "קפה תרבות"(חוג העמקים).

לאורך השנה, להרצאות ומפגשים מרתקים (רצ"ב תוכנית שנתית)

והפעם מפגש מס' 3 עם  ליאור גולן  

בהרצאתו מפלס את הדרך לעצמי (סיפורו של בן ממשיך)

בית העם מושב ברק, ברישום מראש בלבד. ופרטים נוספים שלומית משאש : 0507257742

הכניסה ע"פ מתווה התו הסגול- (מס' המקומות מוגבל)

 

שישי 24/12/2021- 11:00

"פניני מוסיקה – המשכן לאמנות עין חרוד, גאים להזמין :

לאונרד כהן - שירים, סיפורים

הנחיה: קובי מידן  שירה וגיטרה: איתי פרל מפגש קסום וסוחף שמספר את סיפורו של לאונרד כהן: היהדות, הבודהיזם, הנשים, הכתיבה, הסמים והאלכוהול, ההצלחות והכישלונות פריחה המאוחרת.קובי מידן, שתרגם לעברית את שיריו וספריו של כהן, במבט מעשיר ומעמיק על חייו האישיים ועולמו הרגשי של לאונרד,

כשבין הסיפורים איתי פרל מבצע את השירים של כהן.

אודיטוריום המשכן לאמנות עין-חרוד, יום שישי 24/12 בשעה 11:00

לפרטים נוספים – 04-6486038 ציפי 0523423085

לרכישת כרטיסים : https://ehm.smarticket.co.il

הכניסה ע"פ מתווה התו הירוק!!

 

 

תערוכות  ומוזיאונים:___

 

מוזיאון בית שטורמן עין-חרוד

תערוכה : עדות מחאה

תערוכה : עוד סיפור אחד ודי

הכניסה  מותנת  ברישום מראש וע"פ הנחיות משרד הבריאות  באתר המוזיאון. www.beit-shturman.co.il

בית שטורמן עח"מ  לפרטים נוספים : 04-6486328  

 

 מוזיאון המשכן לאמנות עין-חרוד  

תערוכות

נעה רז מלבד- דמטר ופרספונט

הילה לביב – לשכוח דברים יפים

מאיר אגסי – 22 הלכי רוח

יונתן גולד- בועט בדלי  

רכישת כרטיסים באתר האינטרנט בלבד https://museumeinharod.org.il/

שעות פתיחה: ימים ב'-ה' 16:00-9:00, ימי ו' 13:00-10:00, שבת 14:00-10:00, ימי א' - סגור

רכישת כרטיסים ehm.Smarticket.co.il

משכן לאמנות עין-חרוד הכניסה ע"פ הנחיות משרד הבריאות   לבירורים נוספים 04-6486038 שלוחה 4 בימים א'-ה'

 

 

משק ברקנית- כפר יחזקאל- גאים להזמין:

תערוכה

ליהי ברקין הלב הריון-לידה-בטן ריקה

תערוכה מרהיבה ומרחיבה את הלב, פיסול, ציור וכתיבה , שחושפים את הסיפור המיוחד של ליהי.

התערוכה תוצג עד סוף חודש מרץ 2022.

אוצרת : אראלה קורן   מפיקה : אורית נצר

ימי ג' – 12:00-18:00

ימי ו' – 10:30-14:00

ימי שבת – 10:30-16:00

ביונקיה השינה, משק ברקנית, מושב כפר יחזקאל- הכניסה חופשית

לתיאום הדרכה בתערוכה : אורית נצר 054-2100160

 

 

 אירועים שנתיים,  חוגים ומנויים:

 

מפגשים קבועים חוג העמקים :ימי  ג' 19:30 ריקודי עם (במסגרת חוג העמקים) בהדרכת ניצן טריידל רוקדים מהצעד הראשון, מעגלים, זוגות, וגם נהנים.

חד"א קיבוץ גבע ,כניסה חופשית  , לפרטים ניצן    – 054-6633713

 

ימי  ג'   18:00   חוג תנ"ך ספר משלי (במסגרת חוג העמקים)

בהנחיית  עדי הולצמן ממעלה גלבוע  מוזמנים להגיע עם ספרי תנ"ך. בחלק הראשון של השנה השיעורים יועברו בזום בחלקו השני מפגשים במועדון לחבר עין חרוד מאוחד.18:00, לפרטים חגית כוכבא 052-3792901 

 
חסר רכיב