קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2497

15/09/2021

דף מספר 2497 ט' בתשרי תשפ"א 15 בספטמבר 2021

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

יום כיפור

על פי המקורות יום-הכיפורים הוא יום החתימה, שבו נחתם דינו של האדם ושל העולם למשך השנה הבאה. זה יום קדוש, שבזכות הקדושה העצומה שמאירה בו, מתכפרים חטאיו של האדם. המאמינים, מקבלים את קדושת היום על-ידי הצום, התפילה והתשובה.

כשאר מועדי ישראל, המקור בתורה ליום הכיפורים מופיע בתורה בספר ויקרא, פרק כ"ג פסוקים כ"ז-ל"ב. (נזכיר בהתייחס להמשך כי החודש הראשון למנין החודשים ביהדות הוא חודש ניסן, כך שהשביעי הוא חודש תשרי) וכך נאמר בהם:

"אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה לה'. וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני ה' אלקיכם. כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה. וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה. כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם. שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם".

למה צמים?יום-הכיפורים הוא היחיד בשנה שהציווי להתענות בו נאמר במפורש בתורה.

רבים מהיהודים החילוניים מציינים את יום הכיפורים למרות חילוניותם בגלל חשיבותו היתרה של המועד לאורך ההסטוריה היהודית , אם בצום ואם בתפילות בבית הכנסת ,בהזדהות עם כלל העם בארץ ובארצות העולם.

 


קישור לפליפבוק:

 

PDF

**************

ערב יום הכיפורים ט' בתשרי תשפ"ב

יום רביעי 15.9.21

השנה נקיים את תפילות יום הכיפורים באופן מצומצם בשל מגבלות הקורונה.

המעוניינים לקחת חלק, מתבקשים ליצור עמי קשר בהקדם.

התפילות יתקיימו במועדון לחבר לבעלי תו ירוק.

יש להקפיד על עטיית מסיכות.

חברים שלא עדכנו מראש על הגעה, מוזמנים להגיע ולשמוע את התפילות  מבחוץ.

בתודה  רועי לרון               

050-6798906    

**************

 החוג לתנ"ך מתכנס ומזמין את החברים

המתעניינים למפגש עיון בנושא:

"חידת ספר יונה "

המפגש יתקיים בפאב האורווה בשעה 20:00

להתראות וגמר חתימה טובה

 

ציור: יונה והדג /גוסטב דורה

 

**************

מלחמת יום כיפור

מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת יום הדין; בערביתحرب تشرينתעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְב אכתובר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בסיני ועד מאי 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן בתום מלחמת ההתשה במובלעת הסורית.[5]

 

טנק סורי נבלם בכניסה למוצב 116 של צה"ל, דרום רמת הגולן.

פתיחת המלחמה על ידי מדינות ערב הפתיעה את המודיעין של צה"ל, שלאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים ב-1967, פיתח את "הקונספציה", ולא צפה את מועד פתיחתה, את עוצמת המתקפה, את מהלכי הפתיחה ואת מאפייני הלוחמה של צבאות ערב. עם זאת, עד סוף המלחמה הצליח צה"ל להפוך את הגלגל, להתאושש מההלם הראשוני ולנצח במלחמה. מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בשימוש בטקטיקות ובטכנולוגיות לחימה חדשות וביטאה תפישׂה אסטרטגית ומערכתית חדשה ביחס להתמודדות צבאות ערב מול צה"ל, בייחוד מצד צבא מצרים. המלחמה הייתה גם לזירת עימות כחלק מהמלחמה הקרה, כאשר מדינות ערב נתמכו וחומשו על ידי ברית המועצות, בזמן שישראל נתמכה על ידי ארצות הברית, ולמוקד מתח בין גושי ככל שהתארכה המלחמה והכף נטתה לטובת ישראל, עד כדי איום סובייטי מוחשי להתערבות צבאית.

למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות; היא הביאה להקמת ועדת אגרנט, ולהתפטרות ראש ממשלת ישראלגולדה מאיר, והייתה בין הגורמים העיקריים למהפך ב-1977[דרוש מקור], וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.

**************

הפולנים יעשו לנו טובה אם יגבילו את מסעות השואה

המסע לפולין. זו תעשייה שמגלגלת הון, שניזונים ממנה משרדי נסיעות, חברות תעופה ושלל ספקים ונותני שירותים   אורי משגב

הפיתול האחרון בעלילת המסעות הישראליים לפולין מרהיב ממש. הרקע טרגי, אבל הסיפור הארוך הזה הוא פשוט מתנה מבחינה היסטורית, סוציולוגית ופוליטית. קשה להעלות על הדעת דוגמה שלמה יותר לעוצמה של עיצוב הזיכרון. כמה אירוניה, אבסורד, צביעות, צדקנות, אמיתות וחצאי אמיתות, שקרים וטאבו, שמתחתיהם זורם נהר גדול של כסף ומעליהם מרחפת ההוויה שהפליא לתמצת היסטוריון השואה שאול פרידלנדר: קיטש ומוות.סגן שר החוץ הפולני, פאוול יאבלונסקי, הכריז השבוע, שיש לשקול את הגבלת המשלחות, כחלק מתגובת ממשלתו על המשבר הדיפלומטי עם ישראל. "המסעות לא מתקיימים כראוי", אמר והאשים את מערכת החינוך ישראלית ב"תעמולה המבוססת על שנאת פולין". ועל זה נאמר: מתוך שלא לשמה בא לשמה. סופו של דבר, הפולנים יעצרו את המסעות ויעשו לנו טובה גדולה, שלא היינו מסוגלים לעשות בעצמנו. אגב, גם המשבר הנוכחי הוא סביב כסף: חקיקה פולנית חדשה, המקשה על יהודים לתבוע רכוש שנשדד בידי הנאצים והולאם אחרי המלחמה. זה חוק מחוצף ולא מוסרי, אבל אפילו אותו מתקשה ישראל לתקוף בלי לעורר גיחוך, כל עוד היא אחראית למהלך דומה בחצר האחורית שלה (חוק נכסי נפקדים). ואילו הפולנים מתוסכלים מזמן מאופי המסעות, אבל התאפקו עד כה כי הם מכניסים להם ממון רב.

זו תעשייה שמגלגלת הון. בצד הישראלי ניזונים ממנה משרדי נסיעות, חברות תעופה ושלל ספקים ונותני שירותים. המסחרה הזאת סמויה מעין הציבור הרחב — לכל היותר ייתקלו בה הורים לתיכוניסטים כשיגיע תורם לממן בנדיבות את טקס החניכה הלאומי הזה. את משלחות החיילים כולנו מממנים, באמצעות הקצאה קבועה בתקציב הביטחון. הואיל ובשנה החולפת נעצרו המשלחות בגלל הקורונה, ראו לנכון בצה"ל להוציא את הכסף על 150 לוחמים ומפקדים, שיצאו לצנוח ביערות סלובניה בעקבות חנה סנש.

כבר יותר מ–30 שנה ישראל משגרת באובססיביות נחילי צעירים למחנות ההשמדה. יש בתמונה גם כוונות טובות וגורמים הנחושים להנחיל למשתתפים תודעה היסטורית רחבה ולקחים הומניסטיים אוניוורסליים. אבל מי שעוקב אחר האבולוציה של המסעות יודע את האמת. כי לפחות במיינסטרים, מדובר בעיקר במכשיר גיוס: הצדקת זכותנו על הארץ וקידוש השירות הצבאי והכוח הצבאי. מסעות השואה מעודדים סגירוּת, קורבנוּת ותחושת רדיפה לצד לאומנות ומיליטריזם. או, כפי שסיכם פעם מישהו את הלקח הסמוי הנדרש: זה נורא מה שהערבים עשו לנו בשואה. על האבסורד הזה נוספה בעשור האחרון עוד קומה, עם התחזקות ניכרת של המרכיב הדתי במסעות, כולל ליווי צמוד של רבנים ותפילות יומיות.

יש מן האמת גם בדברי יאבלונסקי ביחס לשנאת הפולנים המועצמת במסעות. עם הגרמנים, שהשכילו למקם את תעשיית ההשמדה מחוץ לארצם, השלמנו מזמן. ומה שמתחולל עכשיו הוא כבר צדק פואטי: ישראל של בנימין נתניהו הרי חברה לממשלות הימין הפופוליסטי של מזרח אירופה (פולין, הונגריה, צ'כיה, קרואטיה) כדי להיעזר בהן בזירה המדינית — נגד הפלסטינים והשמאל העולמי והמקומי. אלא שעם הפופוליזם מגיעה תמיד לאומנות גואה ולפעמים אף אנטישמיות.   הלוואי שכתוצאה של עסקת החבילה המפוקפקת הזאת נרוויח לפחות את הפסקת הנהירה למחנות. מההיסטוריה המפוארת של העם היהודי אפשר להתרשם במוזיאון "אנו" (גלגול חדש של בית התפוצות). על השואה אפשר ללמוד ב"יד ושם" ובלוחמי הגיטאות. אין צורך התפלש באפר אושוויץ, טרבלינקה ומיידנק — ודאי לא בגיל הנעורים וכחלק משטיפת מוח מאורגנת ממוסחרת.

**************

 

צוות 100

תערוכות מתחלפות

אורי ברזק לין אורן.

אורי מציג גילופי עץ – "עץ השדה"

    לין מציגה עבודת גמר במסגרת אומנות

בבית הספר:

תמונה של חדר האוכל.

          18.9.2021שבת אחרונה לתצוגה

התערוכה פתוחה כל יום בשעות 9:00-19:00.

מוזמנים לראות וליהנות צוות ה 100.

 

**************

 

תערוכת צילומים 100 שנות ילדות בגבע   בסינמטק   

אוצרת התערוכה :שרסטין רם

עיצוב התערוכה: שרסטין רם, רות לב(ק)

בתערוכה צילומים של שייקה אלוני ואחרים

שעות פתיחה: 11:00-13:00

                        17:00-19:00 

מבקשים שילדים יגיעו בלווי מבוגר.

אנא שימרו על המוצגים.

**************


**************

 

חדר האוכל בימי החגים

יום ד' 15/9 ערב יום כיפור – פתוח

יום ה'16/9 יום כיפור –סגור

יום א' 19/9 – פתוח

ימים ב'-ג' 20-21/9 ערב סוכות  וסוכות – סגור

ימים ד'-ה'  22-23/9 חול המועד סוכות - פתוח

יום א' 26/9 – פתוח

יום ב'-ג' 27-28/9 ערב סוכות שני וסוכות שני-סגור

 **************

 

**************

 לפי מיטב מצפוני האישי בלבד

צוות השינוי שלא התחיל את עבודתו בעיגון זכויות הסיעוד למרות שאילתות ורשימות בעלון.

חילק תלושי משכורת לחברים, כי הם אלה שצריכים להצביע בקלפי לפני שעיגן את זכויות הסיעוד מבחינה כלכלית. צוות שינוי זה לפי מיטב מצפוני האישי בלבד צריך להתפטר מתפקידו מבחינה חינוכית מוסרית וכלכלית.

אלי גורן

 
חסר רכיב