קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2491

30/07/2021

 

דף מספר 2491 כ"א באב תשפ"א  30 ביולי 2021

 



עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il

וכל עוד אנחנו כאן:

"אתמול ביקום התנהגתי לא יפה.

חייתי יממה שלמה בלי לשאול דבר,

בלי להתפעל ממשהו.

ביצעתי פעולות שגרתיות,

כאילו רק להן נדרשתי.

נשימה, שאיפה, צעד אחר צעד, התחייבויות,

אבל בלי לחשוב מעבר

ליציאה מן הבית וחזרה אליו.

אפשר היה לראות את העולם כמשגע

ואילו אני עשיתי בו שימוש יומיומי."

("הסח-הדעת" /  ויסלבה שימבורסקה)

 

  "...עולם משגע" בגינה שלנו


קישור לפליפבוק:

 

PDF

מזכיר - אשר צימרמן 
 

קבוצת גבע 29.07.2021      

לחברי וחברות גבע שלום רב!

1-    מקדמים שינוי

מפגשים להצגת הסימולציה לכל משפחה ומשפחה והמשך התהליך :

-        בחודש יולי התחלנו את המפגשים עם המשפחות. זהו שלב מאוד חשוב בתהליך המאפשר לחברים הבנה מעמיקה וטובה בתקציב בתי האב והזדמנות טובה לשאול שאלות ולהעלות נושאים שחשובים לכל אחד. גם אנחנו לומדים מהמפגשים ומבצעים התאמות ועדכונים בהתאם לדברים שעולים בשיחות.

-        נכון לסוף השבוע הזה התקיימו כ- 95 מפגשים עם בתי אב (מתוך כ- 200 בתי אב ).

עד אמצע אוגוסט משובצות כ- 70 משפחות נוספות ועד סוף חודש אוגוסט נשלים את כלל המשפחות בגבע.

-        המפגשים מתנהלים בצורה טובה ומקצועית ובהזדמנות זו חשוב לנו לומר תודה לכל העוסקים במלאכה ולכם החברים על ההתגייסות והמשמעת.

-       במקביל למפגשים אנו משלימים את עדכון עקרונות הקליטה, את עדכון תקנון האגודה, מבט יועצים משלימים את בדיקת הייתכנות הכלכלית ומשלימים הכנת נוהל קבלת ההחלטות לתהליך השינוי, כאשר המגמה להגיע לאסיפה בסוף הקיץ.

2-    בונים בית בגבע

מפגש חברים

במגש שהתקיים ביום רביעי ה28.07 בחדר האוכל השתתפו כ-30 חברים.

הוצגו שני המסלולים לבניה:

-      בניה/ שיפוץ בית קיים באזור המגורים הקיים.

-      בניה בשכונה חדשה

הדיון התמקד באופי הבניה בשכונה החדשה כאשר הרעיון הוא לעודד בניה עצמית

במסגרת שיוך דירות, מהלך שיעזור לנו לצמצם את מצוקת הדיור ולקלוט מעבר למגבלות הקיימות.החברים העלו התייחסויות על תכנון השכונות , דברים שייבדקו בהמשך.

תזכורת: מפגש ייעודי למועמדים לקליטה: יתקיים ביום רביעי ה 4 לאוגוסט  בשעה 17:00

מוזמנים מועמדים לקליטה המביעים עניין בבניה בשכונה החדשה או ברכישת בית קיים. במפגש זה, נבחן את רמת ההתענינות תוך מתן נתונים בסיסיים והסבר על המשך התהליך.

3-    משולחן המזכירות

            חברים שאינם מעבירים שכר או פנסיה :

לאור פניות חברים רבים אלינו, אנחנו מבקשים לעדכן את הציבור, כי בהתאם להחלטות אסיפה ומזכירות, החלו מזכיר הקיבוץ ומנהל הקהילה לקיים פגישות עם חברים שאינם מעבירים לקיבוץ את שכרם (לרבות פנסיה). למען הסדר הטוב, נציין, כי טרם עלה בידינו לזמן את כלל החברים הרלוונטיים ולפיכך נמשיך לזמן פגישות עם כולם.

במסגרת הפגישות שהתקיימו בין המזכיר ומנהל הקהילה לבין חברים, מתקיים דיאלוג, וישנם חברים שכבר החלו בהעברת כספים לקיבוץ על חשבון כספים שלא הועברו בעבר, במקביל להתחייבות להעברת כלל הכנסותיהם מעבודה וחלף עבודה לקיבוץ, מעכשיו והלאה.

אנו ממשיכים בשיחות עם החברים הרלוונטיים על מנת להסדיר את החובות, ולפתור את חילוקי הדעות, ככל שיישנם.

מספר חברים שזומנו לפגישה התעלמו מהזימון ולא הופיעו לפגישה. על כן נשלחו אליהם מכתבים במסגרתם הם זומנו יחד עם בני זוגם, לדיון במזכירות בעניינם.

שלושת החברים אשר נכון למועד זה לא נענו להזמנת המזכיר ומנהל הקהילה, וזומנו לישיבת מזכירות בעקבות כך הם: פרץ אלי , סלע מירי,  ופירטסנברג גונן.

בתגובה לזימון למזכירות, נשלחו אלינו מכתבים מטעם עורך דינם של שלוש המשפחות, במסגרתם הודיעו, בין היתר, כי אין בכוונתם להגיע לדיון במזכירות וכי לטענתם יש לקיים הליך בוררות/גישור בעניינם. 

אנחנו מבקשים להבהיר כי אנו דוחים מכל וכל את התעלמות החברים ובחירתם שלא להיענות לזימונים שנשלחו אליהם ושלא להגיע לפגישות עם הגורמים המוסמכים בקיבוץ. נבהיר, כי בהתאם לתקנון, טרם כל הליך משפטי, על החברים למצות הליכים במסגרת הקיבוץ ובכל מקרה, האפשרות לקיום בוררות אינה באה במקום ההתנהלות הפנימית של הקיבוץ מול חבריו.

כך נכתב במכתבי התשובה שנשלחו לחברים.

 אנו נמשיך לפעול למימוש החלטות הקיבוץ, לרבות בדרך של קיזוז חובות חברים מתקציבם, בגין שכר שלא הועבר לקיבוץ.

נמשיך ונעדכן את ציבור החברים בהתקדמות בטיפול בנושא באופן שוטף.

4-    טורבינות רוח – לקראת דיון שיתקיים ביום רביעי 4.08 במסגרת אסיפת קיבוץ

הצעת הגישור:

לאחר שקיבלנו התראה על אפשרות לתביעה משפטית כתוצאה מהחלטת אסיפת הקיבוץ שלא לאשר הקצאת קרקע לטובת הקמת הטורבינות, הוקם צוות שטיפל בניסיון להגיע להסכמה על מתווה שימנע את התביעה.

בצוות הגישור השתתפו אייל לב, אשר צימרמן ורז ברוד (השתתף רק חלק מהפגישות ).

הגדרנו שלושה תחומים לטיפול:

-        פגיעה בריאותית

-        פגיעה נופית

-        ההיבט הכלכלי

היזמים הגישו את התייחסותם בהתאם:

1-    פגיעה בריאותית – רעש

הבהרנו שבעניין זה לא ניתן להתפשר, הצעתם :

א-   יוקם מערך ניטור רעש מסביב לקיבוץ.

ב-    ייקבעו קריטריונים: רמות רעש אסורות והטיפול הנדרש להתאימם לרמת רעש קיימת, כולל סנקציות שמתחילות מקנסות ויכולות להגיע להשבתת טורבינה.

ג-     ייקבע גורם מקצועי שיקבל החלטה על כל מקרה ומקרה בהתאם לנוהל המוסכם.

ד-    יינתנו ערבויות כספיות בהתאם.

2-    פגיעה נופית

בהיבט הנופי גבע נפגעת מהטורבינות המתוכננות בעין חרוד ובכפר יחזקל, טורבינות שאושרו בכל המוסדות. הטורבינה הכי קרובה בכפר יחזקל תורחק ב-100 מטר ל-1,600 מטר מגבע.

3-    ההיבט הכלכלי:

גבע תפוצה בהכפלת שכ"ד תוך כדי כך שגבע מוותרת על האופציה להיות שותפה בחוות הטורבינות ( ממילא גבע אינה מעוניינת להיכנס לשותפות).

אין לי ספק שעבודה ביותר שקיפות תוך שיתוף פעולה בין ההנהלות כאשר בהנהלה כלכלית ממוקדים בהיבט הכלכלי והמזכירות אמונה על ההיבטים החברתיים, היה יכול למנוע את המצב שנוצר.

יחד עם זאת עלינו לקבל  עכשיו החלטה, האם לקבל את הצעת הגישור או לחשוף את הקיבוץ לאפשרות של תביעה משפטית שתעלה לקיבוץ כסף רב.

משהתברר שהטורבינות של כפר יחזקל ועין חרוד קיבלו את האישורים ויוקמו, אין טעם לוותר על אפשרות לקבל פיקוח על כלל הטורבינות ועל הטבות נוספות על פי ההסכם  ולהיחשף לתביעה שתעלה בין כמה מאות אלפי ₪ לכמה מיליוני ₪ כדי למנוע הקמת טורבינות שאינן משפיעות על איכות החיים בגבע.

ברור שחברים המתנגדים אידאולוגית להקמת הטורבינות, זכותם להתנגד להצעת הגישור ובתנאי שמודעים לחשיפה כלכלית משמעותית לקיבוץ.

חוו"ד משפטית :

א-   עו"ד אביתר קנולר הציג את עמדתו ביחס להיתכנות המשפטית של תביעת תאגיד טורבינות הרוח. על פי חוו"ד התקשרות בהסכם, הכולל, בין היתר, מסירת מקרקעי הקיבוץ לצד שלישי לתקופה של 24 שנים ו11 חודשים, אינה התקשרות שנעשית במסגרת מהלך העסקים הרגיל של הקיבוץ ועל כן, חובה היה לאשר את ההתקשרות בהסכם באסיפה הכללית. יתרה מכך, גם רשות מקרקעי ישראל, אשר קבלת אישורה לעסקה הינו תנאי מתלה בהסכם, דורשת לקבל את אישור האסיפה הכללית לעסקה, בהתאם לנוהל שקיים ברשות מזה שנים, דבר אשר הופך גם את אישור האסיפה הכללית לתנאי מתלה בעסקה. בהתאם לחוות הדעת, יזם מנוסה כבענייננו, ידע או שהיה עליו לדעת שהדין

דורש את אישור האסיפה לעסקה וכן היה עליו לדעת על דרישת רמ"י הנ"ל. מכל מקום, בהתאם לחוות הדעת, ודאי שעורכי הדין שליוו את העסקה, הן מטעם היזם והן מטעם הקיבוץ, היו צריכים לדעת את הוראות הדין ועל דרישת רמ"י ולהתריעה על כך בפני היזם והקיבוץ. בנסיבות אלו, על פי חוות הדעת, האחריות לכך שלא התבקש אישור אסיפה כללית טרם חתימת העסקה, מוטלת היזם ו/או על עורכי הדין שליוו את העסקה. מכאן, שבהתאם לחוות הדעת, לאחר ניתוח הדין והמצב העובדתי, הגיעו עורכי הדין למסקנה שהסיכוי לנזק ממשי לקיבוץ הינו נמוך ביותר. זאת, בין מהטעם שלקיבוץ טענות הגנה טובות כנגד טענות היזם ובין מהטעם שלקיבוץ טענות טובות כלפי עורכי הדין שליוו את העסקה.

ב-    חוו"ד של עו"ד יואב שמשי ופלג רחמן ממשרד שלמה כהן.

עורכי הדין ממשרדו של שלמה כהן הציגו את עמדתם הגורסת שעל פי תקנון גבע רשאים ממלאי תפקיד לאשר עסקת מקרקעין בגודל ולפי המשמעות כלכלית של השטח

המוקצאת  לפרוייקט הטורבינות כי היום רוב הקיבוצים עוסקים באופן אינטנסיבי בנדל"ן ואין זאת פעולה החורגת ממהלך העסקים הרגיל, הם טוענים שלמרות שרמ"י

דרש אישור אסיפה להקצאת הקרקע בחלק מהמקרים רמ"י אינה דורשת אישור האסיפה.

על פי חוות דעתם יש לקיבוץ אפשרות לבטל את הקמת הטורבינות, אבל יש סיכוי רב מאוד שנידרש לשלם פיצוי על איבוד הכנסה או לפחות על הוצאות תכנון ועוד שהיזם השקיע בפרויקט.

5-    לקראת אסיפה כללית שתתקיים ביום שלשי ה10.08.21

על הפרק:

א-   משאבי אנוש: הצגת מועמדים למזכירות

ב-    אישור העברת רווחים מהתאגידים לקיבוץ על פי סעיף 62

ג-     אישור הצעה לנוהל קליטה לתקופת הביניים – עד השינוי

ד-    אישור קידום תכנון  שכונה חדשה והתפיסה התכנונית

שבת שלום

אשר צימרמן מזכיר קבוצת גבע

052-3784126

דו"ח מרכז משק בנושא הטורבינות - איל לב

בס"ד 

 

‏‏29 ביולי 2021

דוח מרכז המשק בנושא הטורבינות

השבוע התקיים ערב חברים בו הוצגו 2 חוות דעת של עו"ד מהמשרדים של שלמה כהן ושל קנולר. חוות הדעת הוצגו לחברים בנפרד לאחר שהוצגו קודם לכן בפני המזכירות ובפני הנהלת האחזקות. נושא הטורבינות בגבע הוא נושא טעון, כאוב ובעל השלכות רבות ומשמעותיות ולכן התאכזבנו שרק קומץ חברים (כ 15) מצאו לנכון לבא ולשמוע את חוות הדעת.

בשבוע הבא ביום רביעי ה 4/07/21 בשעה 20:30 (שימו לב נדחה מיום שלישי ליום רביעי) תתקיים אסיפת חברים בחד"א  בה נציג ביחד עם המגשרת (השופטת לשעבר הילה גרסטל) את הצעת הגישור אליה הצלחנו להגיע עם היזמים של הטורבינות. לאחר הצגת הגישור יתקיים דיון שבסופו יוחלט אם להעביר את הצעת הגישור להצבעה בקלפי. המשמעות של קבלת הצעת הגישור היא הקמת חוות הטורבינות של גבע בתנאים אחרים מההצעה המקורית (אפרט בהמשך), המשמעות של אי קבלת הצעת הגישור היא שהיזמים יגישו את כתב התביעה שקיבלנו ויפתחו נגד גבע בתביעה משפטית. חוות הדעת המשפטיות שהצגנו השבוע ושבמהלך הימים הקרובים נעביר תקצירים שלהם לידי הציבור מתייחסות לסיכון שיש בתביעה כזו לקיבוץ גבע.

הצבעת החברים בקלפי תצטרך להכריע בין האפשרויות ישנם לא מעט חברים שמרגישים מבולבלים ולכן אנסה להסביר את האפשרויות.

אפשרות א – דחיה של הצעת הגישור ותביעה נגד גבע על הפרת הסכם הטורבינות.

חוות הדעת המשפטיות שהוצגו לפנינו שונות בהערכת הסיכון שיש בתביעה. לדעתם של עו"ד ממשרד שלמה כהן הסיכוי שגבע תצטרך לשלם סכום משמעותי (במיליוני ₪) בתביעה כזאת הוא גבוה. לדעתו של עו"ד אביתר קנולר הסיכוי הוא נמוך מאד (עדיין מדובר בהליך משפטי יקר שיעלה לגבע כמה מאות אלפי ₪). כאמור תקציר של חוות הדעת יופץ לחברים.

מבלי להיכנס לסיבות של כל אחת מחוות הדעת או למי מעו"ד אנחנו מאמינים יותר, זהו מצב קלאסי של קבלת החלטות תוך ניהול סיכונים, גם אם ניבחר לאמץ את חוות הדעת שאומרת שהסיכון לגבע נמוך מאד עדיין הסיכון קיים (בסוף השופט הוא זה שקובע). בתנאי אי וודאות כשאין מה להפסיד או כשגודל ההפסד הוא לא משמעותי בדרך כלל שוקלים את אחוזי ההסתברות בין הצלחה לכישלון ואז מחליטים אם כדאי לנו להמר אבל כשמדובר באפשרות לנזק משמעותי על החבר לשאול את עצמו מה תהיה השפעת הנזק במקרה שנפסיד בתביעה, ככל שפוטנציאל הנזק גבוה ועלול לגרום להפסד שלא נוכל לעמוד בו עלינו להימנע מלהגיע למצב כזה גם כשלהערכתנו הסיכון נמוך.

אפשרות ב – קבלה של הסכם הגישור שמשמעותה מסירת הקרקע לטובת מיזם הטורבינות.

בהצבעת הקלפי שהתקיימה בחודש אוגוסט 2020 הוחלט ברב של 81% מהמצביעים על אי מסירת הקרקע למיזם הטורבינות, בתנאי העסקה כפי שהוצגו אז לציבור החברים.

מטרת הגישור הייתה להביא הצעה חדשה שתקטין את הסיכון לגבע ותענה על החששות שיש לחברי גבע. משהתברר שלא ניתן להגיע למצב שבו לא יוקמו הטורבינות של גבע ללא פיצוי גבוה ליזמים, בדקנו מהם גורמי ההתנגדות לטורבינות ובהצעה החדשה שהגענו אליה ניסינו לתת מענה לחששות ולהתנגדויות שזיהינו.

עיקרי הצעת הגישור הם:

1.     הקמת חוות הטורבינות של גבע.

2.     הוספת מנגנון מוסכם על הצדדים לניטור ואכיפה של רמות הרעש מפרויקטי הרוח הצפויים לקום על מקרקעי קיבוץ עין חרוד איחוד ומושב כפר יחזקאל (המנגנון יוצג בהרחבה באסיפה). מנגנון הניטור יהיה בתוך קיבוץ גבע בזמינות ושקיפות לחברי הקיבוץ וינטר ברציפות את רמות הרעש בקיבוץ.

3.     הרחקת הטורבינה הדרום מזרחית בפרויקט כפר יחזקאל בכ- 100 מ' נוספים מהקו הכחול של גבע.

4.     הכפלה של דמי השכירות הצפויים להגיע מהפרויקט (כ 325 אש"ח בשנה למשך 24 שנים).

בהנחה שגם אם לא תוקם חוות הטורבינות של גבע החוות של עין חרוד וכפר יחזקאל יוקמו (עברו את אישור הישובים) הרי שתנאי הגישור משפרים את היכולת של חברי גבע להשפיע על הפעלת הטורבינות הקרובות לגבע.

שתי נקודות נוספות שברצוני לציין ויש להם משמעות בקבלת ההחלטות:

1.     ההליך התכנוני שקיבל את אישור הועדה המקומית והמחוזית מתקדם, לאחר שנדחו כל העתירות שהוגשו עד לבית המשפט המחוזי.

2.     מליאת המועצה קיבלה החלטה שלמרות כל האישורים (ההחלטה תקפה גם על חוות הטורבינות של גבע אם יוחלט על הקמתה) הטורבינות יופעלו רק לאחר שיתבצע מעקב וניטור על טורבינות זהות שמוקמות בימים אלו בצפון רמת הגולן ושמסקנותיו יקבעו את אופן הפעלת הטורבינות כך שלא יפגעו בבריאות הציבור ויצמצמו את ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט.

על חברי גבע להחליט באיזו אפשרות הם בוחרים על סמך הנתונים הנוכחיים וללא קשר לטעויות שנעשו בהקשר להצעה המקורית.

אנחנו מנסים להביא את מירב המידע במירב השקיפות לחברים למרות הטענות המושמעות נגדנו בתחום זה.

בתקווה שעזרתי קצת להבהרת התמונה ובציפיה להשתתפות גדולה של החברים בתהליך קבלת ההחלטות.

איל לב

מצורפת תמונה של מיקום הטורבינות בפרויקט


הודעות לדף

 

אספת חברים

ביום רביעי 4.8.2021 בשעה 20:30 בחדר האוכל                                בנושא:

גישור בנושא הטורבינות, ביחד עם המגשרת (השופטת לשעבר הילה גרסטל) נציג את הצעת הגישור אליה הצלחנו להגיע עם היזמים של הטורבינות. לאחר הצגת הגישור יתקיים דיון.

הנושא יעבור להכרעה בקלפי.

******************

 

 

******************

מהבניין מוסרים: פיטה לא תהייה מ 9.7.21 ועד 30.7.21, נייד הבניין לא יהיה זמין.

פניות אפשר לטלפון למשרד 04-6535723- יש תא קולי.פתקאות  בתיבה בכניסה למשרד  או בתא הדואר בחדר האוכל.     פניות לכרמלה גלילי 054-4700056 (גם לפניות דחופות בשעות בערב ובשיששבת).ימים ראשון –חמישי  בין השעות 7:00-9:00  ניתן לפנות למתי לוסטיג  054-6633368.      חשוב!מהבניין מוסרים:מחשב הבניין קרס ללא יכולת שיחזור,כל פניה שלא נענתה יש לפנות מחדש-כולל  הזמנת גז

******************

צפורה ב-צ   תעדר מהעבודה החל מה18/7 עד 30/7.

מי שרוצה לקנות תכשירים מוזמנת להתקשר לטלפון  הסלולרי

******************

האופנטיק פתוח כל יום מ  12-10

******************

 

בחדר עיון עליון מוצגת תערוכה של נירקה רז.

"העבודות של נירקה"

התערוכה תהייה פתוחה כל יום מ 9:00-19:00

מוזמנים לבוא וליהנות.

 

פעילות מועדון 67+ - ענת לוין

מועדון 67+ דיווח:

שלום לכולם, בשבוע הקרוב 01.08-07.08, תתקיים קייטנת אילן

והמועדון לחבר יהיה ברשות מערכת החינוך .

מכיוון שכך, "מועדון ארוחת הבוקר" ו"קפה אקטואליה" לא יתקיימו בשבוע זה.

מקדימה ומדווחת על פעילות שבוע 08.08-14.08:

יום שלישי 10.08.21 – מועדון ארוחת בוקר:

08:00 – 09:30 – ארוחת בוקר

09:30 – מפגש עם ניר ברעם, מענית וחיימקה בנוגע "למסלול הבטוח"

יום חמישי 12.08.21 -  "קפה אקטואליה" שעה 17:00

נארח את דוד שטנר שיביא בפנינו את סיפור  "עלייתם של גבע וכפר יחזקאל מתוך זווית שלא סופרה עד היום".

יש למה לצפות!!!    סוף שבוע טוב ולהתראות         ענת לוין – רכזת הגיל השלישי.

********************


קייטנת איל"ן

 

חברי גבע שלום,

לאחר הפסקה של שנה, אנחנו שמחים לחדש את המסורת המופלאה של קייטנת איל"ן בגבע. אנו רוצים להודות להנהלת הקיבוץ שאפשרה זאת ולכל מי שתרם לכך.

הקייטנה תתקיים בין התאריכים 1-6 לאוגוסט כ"ג- כ"ח באב.

במהלך הקייטנה החניכים ילונו בבית זמר ויבלו איתנו בפעילויות שונות ומהנות. נהיה בבריכה בימי ראשון, שלישי וחמישי בשעות אחר הצהריים וביום רביעי בבוקר. נגיע לחדר האוכל לארוחות צהריים בשעה 13:00.

בשנים הקודמות לקייטנה שמחנו מאוד על ביקורי חברים וילדים בקייטנה, אך השנה, בשל הרצון לשמור על החניכים שלנו ולצמצם ככל האפשר את חשיפתם האפשרית לנגיף הקורונה, אנו מבקשים להימנע מלהגיע לבית זמר ולביקור בקייטנה. נשמח לראותכם על שבילי הגבעה.

תודה מראש על שיתוף הפעולה,

צוות הקייטנה: זהר ברג, הלית ברג, אפרת רייזל, גלי בן ארי, יובל שבילי, יוסי שמש, מענית ברעם, תמר ברעם והילי לוי.

שבוע 4 של החופש בחינוך

שבוע הרביעי של החופש בחינוך

בשבוע הרביעי של החופש הגדול בילו הילדים בגני חוגה, בישלו במאסטר שף, שרדו במחנה הישרדות, כאשר ילדי הזח"ט והשכבה נהנו בשלושה ימים מופלאים בים.

המחנה בים היה מוצלח בזכות עבודת המסורה והבלתי מתפשרת של מיקה גלילי (שמסיימת בנובמבר) ותמר ברעם (שמסיימת לאחר חג גבע) הנערות והנערים שלנו זכו בצוות מופלא, ועל כך שלוחה הערכתנו ותודתנו הגדולה. תמיכה אדירה הגיעה גם מעינב ענבר המקסימה ולירן סלע ששימח את כולם עם הגיטרה, תודה לכל החבר'ה המופלאים שלנו, שעושים לילות כימים עבור ילדנו. 

 

עדיין חסר לנו כח אדם לפתיחת השנה:

מחפשים מדריכים.ות מובילים.ות לבית זמר ולבית ג'-ד' וכן לזח"ט ולשכבה הבוגרת.

נשמח לעזרתכם בגיוס כוח אדם:

מכירים/ מכירות נשות ואנשי חינוך איכותיים? הפנו אותם אלינו

הילה לנדאו 054-6633013

אפרת רייזל 054-6633734

מה שחשוב באמת - לילך רז

מה שחשוב באמת

"רק הלב רואה נכונה, הדברים החשובים סמויים מן העין", כך כתב סנט אכזופרי בספרו הנסיך הקטן, ואני התחנכתי לפי משנתו כבר מילדות.

השבוע ישבתי שעתיים בפגישה והקשבתי לשתי חוות דעת שונות על הסיכון הטמון בהתנגדות להקמת הטורבינות באזורנו. חוות הדעת הראשונה הייתה מצד נציגי היזמים, שניסו להוכיח באותות ובמופתים ובעודף מלל מייגע, שאנחנו מסתכנים בתביעה כספית גדולה. לעומתם, חוות הדעת השנייה הוצגה על ידי עורך הדין אביתר קנולר שסתר את דבריהם בצורה עניינית ורהוטה. הוא טען במילים פשוטות שהסיכון לגבע קטן, מכיוון שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ביקשה במפורש את אישור האספה לפרויקט ולא קיבלה אותו. לצערי, ניתנו שתי חוות הדעת בנפרד ולא ניתנה לנו האפשרות להקשיב לדיון מושכל בין שני הצדדים, ולטעמי מן הראוי היה לקיים דיון שכזה בנוכחות החברים. לו ניתנה לנו האפשרות הזו, היינו יכולים לבדוק את הטיעונים לעומקם ולשמש כחבר מושבעים במעין משפט שעלול לקבוע את גורלנו, פעם היו נוהגים כך במקומותינו ויש מקומות שעדיין ממשיכים במסורת זו. להבנתי, כרגע השורה התחתונה היא שעלינו לבחור בין שתי אפשרויות:

א.    לעצור את הקמת הטורבינות, לשמור על ביתנו ועל סביבתנו אך להסתכן בהפסד כספי ליזמים,  שאולי כלל לא יתממש.

ב.     להחליט למכור את עצמנו ואת ביתנו על כל המשתמע מכך, בעבור הבטחה לחופן דולרים מפוקפק שאולי לא יגיע כלל.

בפגישה עם כל הנציגים האלו, שיקפה קהילתנו הקטנה את אי האמון במערכת ואת חוסר הסובלנות והסבלנות העולמיים והארציים, ודעתי האישית היא שחבל לנו כרגע לשוב ולדוש בשאלה "מי נתן את ההוראה?", כיוון שהעוול כבר נעשה וכעת מוטל עלינו לנסות ולתקנו. נראה לי שלא נותר לנו אלא להקשיב לליבנו ולשאול את עצמנו- באיזה מין מקום אנחנו רוצים לחיות? אני כשלעצמי, בדומה לביאליק, מעדיפה את ארוחת הירק על פני השור האבוס. כלומר, שאני מעדיפה להסתפק במועט וליהנות ממה שעוד נותר מסביבתי הכפרית שהיא ערש הולדתי ומולדתי, מאשר להיסחף אחרי הבטחות בלתי אמינות או להיכנע לאיומים מפוקפקים. 

לילך רז

ניהול כלכלי נכון

ניהול כלכלי נכון יביא לנו איכות חיים גבוהה

1.     כיום ניהול בקרה הוא מופת לכל החיים שלנו, איני יכול לכתוב כך על ניהול הקהילה.

2.     פול מנהל בקרה כותב כך: "כפי שכולם מבינים המפתח להצלחה אירגונית הוא האנשים, ואני בטוח שבזכותכם נדע לתת מענה לכל האתגרים ונהפוך את בקרה למקור גאווה לכולנו בדיוק כפי שנכתב בחזון". בחזון נכתב שב 2025 בקרה תרוויח 20 מיליון שקל.

3.     כאשר בקרה הרוויחה 11 מיליון שקל בשנה בנינו את קרנות הפנסיה והתגמולים. את המכון לקילוף שקדים ו 18 דירות חדשות וחיינו באיכות חיים גבוהה.

4.     אם נחכה עד 2025, נחיה בצניעות, גבע תהפוך לאחד המקומות היפים בארץ.

5.     כל שכר דיפרנציאלי יעלה לגבע את מס ההכנסה וביטוח לאומי בשלושה מיליון שקל. אם נישאר בשכר שוויוני + שלושה מיליון השקל האלה יישארו בקהילה (כדי להרוויח בשכר דיפרנציאלי שלושה מיליון שקל נטו כל חבר ממאתיים המפרנסים צריך להרוויח 1,250 ₪ נטו לחודש).

6.     הבניה ושיוך הדירות עולה מאות אלפי שקלים יותר לדירה מאשר בניה בחיים משותפים.

7.     אחת האפשרויות לקליטה בגבע היא קנית מניה אשר תחזור אל החבר אם יעזוב את גבע או אם ילך לעולמו.

8.     איכות חיים בחיים משותפים גבוהה בהרבה יותר מאשר בקיבוץ מופרט. כל חבר צעיר ומבוגר , זקן וילד , בריא וחולה יהיו זקופי קומה כל חייהם מבלי להזדקק לקצבאות כאלה ואחרות.

9.     כל זה אינו פותר אותנו מלטפל בחברים אשר אינם מתפרנסים. ניהול נכון יגדיל את ההתפרנסות של חברי גבע.

אלי גורן

פניני עיתונות העבר - ערי גיל




(על השוק השחור במאמר להלן) בספטמבר 1950 פנו כמה מבכירי מפא"י אל ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, והציעו לו לשאת נאום לאומה ב"קול ישראל" שינחית "מכה קשה לשוק השחור" ויביא לשינוי "המצב הפסיכולוגי" בציבור. כשבכירי מפא"י דיברו על כך, הם התכוונו להשפעת מדיניות הצנע שהונהגה בישראל באפריל 1949, בשל הצורך להתמודד עם הוצאות העתק הכרוכות בקליטת רבבות עולים מדי חודש, בניית צבא ההגנה לישראל וכל שאר הסעיפים התקציביים הכבדים הכרוכים בהקמת מדינה צעירה על רגליה



 

אל תגיד מלה זה בכלל": כשהשוק השחור היה הנגיף שצריך להדביר

אושי דרמן

בספטמבר 1950 פנו כמה מבכירי מפא"י אל ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, והציעו לו לשאת נאום לאומה ב"קול ישראל" שינחית "מכה קשה לשוק השחור" ויביא לשינוי "המצב הפסיכולוגי" בציבור. כשבכירי מפא"י דיברו על כך, הם התכוונו להשפעת מדיניות הצנע שהונהגה בישראל באפריל 1949, בשל הצורך להתמודד עם הוצאות העתק הכרוכות בקליטת רבבות עולים מדי חודש, בניית צבא ההגנה לישראל וכל שאר הסעיפים התקציביים הכבדים הכרוכים בהקמת מדינה צעירה על רגליה.

בשלב הראשון של הגבלות הצנע, אזרחי ישראל היו על פי רוב ממושמעים וצייתנים וגילו הבנה למצב. מי שלוהק לתפקיד "משה בר סימן טוב של תקופת הצנע" היה דב יוסף, שר האספקה והקיצוב. בהשראתו ובפיקוחו של "יוסף המשביר", נקבע מה תושבי המדינה יאכלו, ילבשו, יקנו ויצרכו, וכיצד ינוהלו ענייני חלוקת המזון והפיקוח. אולם בהמשך, כמה מוכר, חוסנם הנפשי של האזרחים החל להיסדק. בנוסף, בשיא המרירות הציבורית, הרחיב משרד התקצוב את מדיניות הצנע גם על מוצרי הנעלה והלבשה.

בן-גוריון שמע את זעקת העם הנלחץ תחת הגזרות הכלכליות, וגם חש אותה על בשרו הפוליטי. בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בנובמבר 1950, מפא"י, המפלגה הכל יכולה, ניצחה ברוב זעום של 3% בלבד את "הציונים הכלליים", שסיסמת הבחירות שלה "תנו לחיות בארץ הזו" נגעה בעצב הרגיש של המצוקה הציבורית. אם זה לא מספיק, אל הפצע המתפשט והולך, נוספו דיווחים על שחיתות בצמרת הפקידותית    במאמר מאיר העיניים בשם "ימי הצנע - עיתונות מגויסת למען מחאת האזרחים", מתאר רפי מן כיצד "המסודרים", מחזיקי הפנקס האדום ובכירים ב"חברת העובדים הכללית" - ענק כלכלי בשליטת ההסתדרות - ניצלו את כוחם כדי להפיק טובות הנאה ורווחים אסטרונומיים בשוק השחור. גם התנועה הקיבוצית, בבת עינה של מפא"י, ספגה ביקורת חריפה אחרי שנחשף כי הקיבוצים בית השיטה ומנרה מכרו סחורה בשוק השחור וכי 22 קיבוצים שקיבלו מהממשלה חומרי בניין, העבירו חלק מהם לסוחרים בשוק השחור

בהמשך התברר כי בדמיון מפתיע לימינו, גם המנהיגים עצמם לא לגמרי צייתו להוראות משרד האספקה והקיצוב. כך דווח למשל כי רעיית בן-גוריון ורעיית הנשיא ויצמן השתתפו בשיא המשבר הכלכלי במסיבה מפוארת שארגנה אשת האופנה לולה בר בבית מלון מפואר. איסר הראל, ראש שב"כ הראשון, סיפר לימים כי באותה תקופה "שרר משבר מוסרי בכל החוגים, כולל חוגי ההנהלה בהסתדרות ובמפלגה".

בן-גוריון, שחש שהאדמה בוערת תחת רגליו, הקשיב לעצת חבריו ממפא"י וניגש למלאכת כתיבת הנאום. את הארטילריה הכבדה כיוון המנהיג הסוציאליסטי לעבר האויב משכבר הימים - השיטה הקפיטליסטית וגרורותיה המזהמות. "השוק השחור", אמר "הזקן" בנאום שהועלה בעיתונות על נס כבעל ממד צ'רצ'ירליאני, "הוא מדרון מסוכן שעלול לגלגל אותנו לתהום השחיתות המוסרית", וקרא לאזרחים להצטרף אל המאבק. "הקונה בשוק השחור איננו רק הקורבן", קבע בן-גוריון, "אלא הוא שותף למעשה המגונה", הוסיף. את המפלגה והמנגנון הפקידותי הרקוב הוא הקפיד להשאיר מחוץ לטווח הבליסטראות המילוליות שלו.עד מהרה הוקם "המטה למלחמה בשוק השחור", שראש הממשלה נמנה עם חבריו הפעילים. "המטה" התכנס מדי יום ולעתים אף פעמיים ביום, ונדונו בו ההיבטים השונים של השוק השחור, מקורותיו והדרכים לחסלו. בן-גוריון ירד לפרטי פרטים וביקש מהפקידים שהשתתפו בדיונים אלה (השר יוסף, המפקח על המזונות, ויועצי שר האספקה והקיצוב בין היתר) הצעות לסוגים חדשים של מזון ומוצרים אחרים שייכנסו לסל הקיצוב

קבלנו במייל

קבלנו במייל.....(הלו... זזה ררדיו?)

איך להסביר הריון לילד במאה ה 21, כאשר ההסברים על דבורים פרחים והאבקות כבר לא באופנה?

היום ההסבר יותר מודרני.

 

ילד שאל את אביו "אבא, איך נולדתי?"

"ובכן בני" ענה האב

"ידעתי, שיום יבוא ויהא עלי לדבר איתך בנושא. אסביר לך באופן ברור:

אמא ואני התחברנו בפייסבוק. שלחתי לאמא הזמנה בטוויטר לפגישה לסייבר-קפה.

גילינו שיש לנו לינקים ולייקים משותפים.

כשלא היינו במחשב, דיברנו בוואטסאפ ובסקייפ.

יום אחד החלטנו, לשתף קבצים.

אבא הכניס את ה DOK שלו ליציאת USB של אמא.

כשהקבצים ירדו, נוכחנו לדעת ששכחנו את הגנת הסייבר. גם לא דאגנו לחומת אש או סנפשוט פילטר.

היה מאוחר מדי לביטול הורדה,  ובלתי אפשרי למחוק את הקבצים. קיבלנו הודעה "ההורדה בוצעה בהצלחה".

עם זאת, ההודעה החודשית של אמך הפסיקה להופיע. תשעה חודשים לאחר מכן, הופעת כמשתמש חדש, המבקש שם משתמש וסיסמה.

תרבות בעמק

    מוזיאון בית שטורמן עין-חרוד עד- דצמ' 2021

תערוכה : עדות מחאה

שמחים לבשר על פתיחת תערוכה חדשה "עדות מחאה". בתערוכה מוצגים דימויים מובילים של מחאה ומאבקים חברתיים מתערוכות ”עדות מקומית“ בעשור האחרון.  

בתערוכה תצלומים המשקפים מחאות הנוגעות לכל חלקי החברה הישראלית, החל במחאת האוהלים,  דרך מאבק האתיופים, חרדים, פליטים, אלימות נגד נשים, ה

חברה הערבית ולהט”בים ועד לשיא המחאות בבלפור השנה.

הכניסה  מותנת  ברישום מראש באתר המוזיאון. www.beit-shturman.co.il

בית שטורמן עח"מ  לפרטים נוספים : 04-6486328  

2. מוזיאון בית שטורמן עין-חרוד שישי-שבת 2021

תערוכה : "שבת ישראלית"

בסופשבוע הכניסה חינם

שישי 10:00-12:00  שבת 10:00-16:00

הכניסה  מותנת  ברישום מראש באתר המוזיאון. www.beit-shturman.co.il

בית שטורמן עח"מ  לפרטים נוספים : 04-6486328  

 

 

1.     מוזיאון המשכן לאמנות עין-חרוד  

אירוע נעילת התערוכות במשכן  23/07/2021  10:30  :  

התערוכות יוצגו עד ה 31/07/2021 :

מחוזות ביעותים-של ליאון אנגלסברג

מחוזות נשגבים-של גרגורי אבו

מחזורות זיכרון – ישי חוסידמן

לכניסה לאתר המוזיאון https://museumeinharod.org.il/

משכן לאמנות עין-חרוד לבירורים נוספים 04-6486038 שלוחה 4 בימים א'-ה'

 

2.     מוזיאון המשכן לאמנות עין-חרוד- 2021  

לכניסה לאתר המוזיאון https://museumeinharod.org.il/

התערוכות :

גרגורי אבו- ידעתיך 

ישי חוסידמן כחול פרוסי

לאון אנגלסברג – מחוזות ביעותים

קבוצתית- חדא כנישתא

רכישת כרטיסים באתר האינטרנט בלבד https://museumeinharod.org.il/

שעות פתיחה: ימים ב'-ה' 16:00-9:00, ימי ו' 13:00-10:00, שבת 14:00-10:00, ימי א' - סגור

רכישת כרטיסים ehm.Smarticket.co.il

סיורים מודרכים בימי שלישי ושישי בשעה 11:00

משכן לאמנות עין-חרוד לבירורים נוספים 04-6486038 שלוחה 4 בימים א'-ה'

 

3.     מוזיאון המשכן לאמנות עין-חרוד פעילות קיץ יולי-אוג'

פעילות למשפחות

בספרית המשכן לאמנות פוסעים בשקט בשקט,

פעוטות והוריהם בין אלפי ספרים עתיקים וכתבי עת ונפגשים לשמוע סיפור מרתק על צבעים, ציורים ומעשי אמנות.

סופו של כל סיפור- יצירה בצבעים.

מתאים לילדים עד גיל 6. עלות לילד 10 ₪ מלווה: 15 ₪

לכניסה לאתר המוזיאון https://museumeinharod.org.il/

משכן לאמנות עין-חרוד לבירורים נוספים 04-6486038 שלוחה 4 בימים א'-ה'


דברים טובים

 

כשאני רואה מתכון לעוגה שלהכנתה נדרשות  10 דקות בלבד אז אני עטה על האפשרות בלי לבדוק בציציותיה.  (במילים אחרות האם העוגה מעניינת טעימה וכו'.) מכיון שאני מחוייבת לאפות עוגה כל יום שישי! ככה זה!

 מנהג שעדין חייבת לקיימו עוד מימי הילדות העליזים(?!) בבית בפרדס חנה

אז מצאתי:

עוגת מייפל בחושה ב-10 דקות עבודה!

עוגת מייפל רכה עם יוגורט ואגוזים, עוגה קלה, פשוטה, אוורירית וממכרת שמכינים בקערה אחת, בקלות ובמהירות!


 2 תבניות אינגליש קייק

מצרכים למתכון

3 ביצים

1 ורבע כוסות סוכר

חצי כוס שמן

1 גביע יוגורט טבעי 200 גרם

3 חפיסות סוכר וניל

1 ורבע כוסות קמח תופח

כוס אגוזים קצוצים גס

סירופ מייפל

הוראות הכנה

לערבב את כל החומרים לפי הסדר הכתוב פרט לאגוזים ולסירופ.

לשמן תבנית מלבנית או עגולה או שתי תבניות אינגליש קייק.

לשטח את התערובת בתבנית ומעל לפזר את האגוזים.

לאפות בחום בינוני (180 מעלות) עד להזהבה, בערך 40 דקות.

כשמוציאים את העוגה מהתנור לחורר מעט עם קיסם או שיפוד ולשפוך מעל כל פני העוגה את הסירופ מיפל.

לצנן היטב, בינתיים העוגה סופגת את הסירופ ויוצאת עוגה מדהימה.

 

עץ אדר

נודע גם מייפל מאנגליתMaple. המפורסם במיני האדר הוא אדר הסוכר (Acer saccharum). זהו עץ בעל שיפה מתוקה במיוחד שממנה מפיקים סירופ סמיך ומתוק.   



 
חסר רכיב