קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2468

19/02/2021
דף מספר 2468   ז' באדר 19 בפברואר 2021


 עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


טו בשבט -תשפא -טכס נטיעות גן ה-100


התכנית   צילום דני פלג

קישור לפליפבוק:


PDF

משולחן המזכירות - אשר צימרמן
 

 

לחברי וחברות גבע שלום רב!

 

משולחן המזכירות

1-    תקציב 2021

תקציב 2021 מעמיד לפנינו אתגר לא פשוט, בו נדרשת התאמה נוספת בין תקציב הקהילה למקורותיה המתדלדלים. מנהל הקהילה הציג את עקרונות תקציב 2021, תקציב שבא להתמודד עם הפערים בעלות רמת החיים והשירותים הקיימים, להכנסות מעבודה והדיוידנד מרווחי התאגידים, ובנוסף עלינו להתמודד עם הטיפול במצוקת הדיור.

המודל שגובש בהובלתם של חיימקה, אלי ואלכס מטפל בכמה רבדים במקביל:

-        התייעלות בקהילה, תוך שיפור רמת ההתפרנסות של החברים

-        ביטול / סבסוד ענפי השרות

-        התאמת התקציבים האישיים למקורות

-        ביצוע השקעות הכרחיות בענייני בניה תחזוקת מבנים להשכרה ופחת.

-        הגבלת קצב הטיפול בהתחייבויות העבר למקורות על פי התקציב המוצע.

אישור התקציב יגיע לאסיפה בשבוע הבא.

2-    דיון בעניין קבלת מועמדים הנמצאים בגבע מעל שנתיים בתהליך קליטה

וועדת קליטה: ענת, הודר, רחלי, יותם ודגן הציגו את תהליך הקליטה, דרך עיניהם של חברי הוועדה, הם עדכנו את המזכירות על תהליך הקליטה של המשפחות הצעירות, על הקשיים של וועדה חדשה הנכנסת לתפקידה בעידן הקורונה, במקביל לתחלופת בעלי תפקידים.

היו קשיים כי חלק מהנקלטים לא מסרו את המסמכים הנדרשים בזמן, חלקם התקשו לעמוד אף במינימום "נטו גבע" כפי שנדרש וחלקם הושפעו ממצב הקורונה.

הודגש שוועדת קליטה רואה את קליטת בני גבע כמשימה מרכזית של גבע, הוסבר שהכוונה לדחות את הקבלה לחברות לחודש מאי היתה במטרה לאפשר למועמדים המתקשים לשפר את התפרנסותם ושנוכל להביא את הקבוצה ביחד.

בהמשך הגיעו נציגות הנקלטים: איריס ואלה קארו וענבר חזין. הן הציגו את הבנתם לדרישות הקיבוץ בעניין ההתפרנסות, ביחד עם התנגדותן להמשיך ולהאריך את תקופת המעמדות וביקשו לאפשר לכל משפחה העומדת ברף של מינימום נטו גבע להגיע להצבעה.

הובהר שבדפים לפני שבוע ההתייחסות לבעיות פרנסה, ולגינוי התקפות אישיות על בעלי תפקידים לא התייחסה לנקלטים, אלא על התנהלות חלק קטן מחברי גבע.

המזכירות לאחר דיון רחב על המצב שנוצר החליטה:

       א.       תוך שבועיים וועדת קליטה תציג בפני המזכירות את המועמדים המעוניינים להגיע להצבעה לקבלה לחברות אשר עומדים ברמת הכנסה של מינימום נטו גבע ב-12 החודשים האחרונים (נטו לאחר תשלום מיסים, והפרשות לפנסיה).

        ב.       הוועדה תציג את המועמדים על פי שלושה קריטריונים:

-        תרומה לקהילה, השתתפות בעשייה הקהילתית.

-        השתלבות חברתית

-        רמת התפרנסות

-        המזכירות תקבע את המלצתה לגבי כל אחד על בסיס שילוב הנתונים.

        ג.        דיון מעמיק על סוגיות הקליטה העתידית בשיתוף ועדת קליטה יתקיימו בחודשיים הקרובים.

3-    משאבי אנוש

א.    אושרה הגדרת התפקיד לריכוז וועדת תכנון ובינוי בנפרד מועדת שיכון (רשות הבינוי עד כה ) המטרה היא להפריד הטיפול בהקצאת דיור לטיפול בתשתית התכנונית הנדרשות בגבע- ההצעה תוגש באסיפה.

ב.     צוות שינוי: מאשרים את צוות השינוי: בעלי תפקידים במקשה אחד ונציגי ציבור יש לבחור שניים מתוך המועמדים: יפתח רונן, מירה ידין, רון רם, רחלי וייס, ענת נצר, יוחאי רז.

ג.      צוות שיוך: אשר צימרמן, חיימקה גניגרם, אייל לב, שי דנצינגר, דגן ידין

ד.     נציג לוועדה כלכלית: הדר ניר.

פרסום זה הינו לצורך דיווח בלבד ואינו מחליף את הפרוטוקול כפי שיפורסם לאחר אישורו במזכירות.

צוות שינוי

הצוות ישב ישיבה שניה כאשר על הפרק סוגיות טכניות לקראת הפקת תלושי הסימולציה לחברים, כמו כן התקיימה פגישה עם מויש לקראת השלמת תמחור המשרות לחברים שעוד אין להם תמחור או ששינו מקום עבודה/ תפקיד לאחר שבוצע התמחור בסבב הקודם.

שבת שלום.

אשר צימרמן מזכיר/ 'ו"ר קבוצת גבע

052-3784126

דו"ח מנק"ל - חיימקה גנירם

משולחן המנ''קל


לקראת האספה בנושא אישור התקציב :

בשנים האחרונות ישנו קיטון משמעותי ברווחי התאגידים וכתוצאה מכך ברווחים המועברים לקהילה. בנוסף חל קיטון בהכנסות הקהילה בעיקר משכ"ד מעסקים שנפגעו עקב הקורונה והכנסות עבודת חברים בבקרה. בגלל הירידות בהכנסות ולצורך כיסוי צרכי הקהילה, נעשו מספר צעדים - הופסקה ההפקדה לקרן חיים, נעצרו ההשקעות בפרויקט 2009, נעשו קיצוצי תקציב בכל שנה, הסדר הצעירים קוצץ, הסדרי לימודים בוטלו וכן הלאה.  שנת 2020 הייתה שנה לא טובה לעסקים מחד, שרווחיהם המצרפיים קטנים, ומנגד בזכות הקורונה נהנה הקבוץ מהסגרים המתמשכים, מענקי מדינה והאצת החזרי מס משמעותיים מאד, דבר שעזר לעבור את השנה הקשה הזו באופן סביר. מה שכנראה לא יהיה בשנת 2021, ולכן מחייב אותנו להערכות מתאימה. התקציב מבטא את המקורות והשימושים של שנת  2021  ,וגובר על כל החלטה אחרת שהתקבלה בעבר. בשנה הקרובה מוצע לבצע שינוי בהתנהלות התקציבית של הקבוץ. השינוי כולל מספר נקודות :

·       התייעלות  -צמצום תקני עבודה לצורך צמצום עלויות העבודה בקהילה והגדלת כושר ההתפרנסות (צמצום תקני שכירים או יציאת עובדי פנים לעבודת חוץ).

·       הקטנה / ביטול סבסוד -עיקר הרעיון לסמן מספר קטן ככל האפשר של פעילויות שיוותרו באחריות הקבוץ ובמימון הקבוץ. בשאר הפעילויות יגבה תשלום מלא על השירותים הניתנים.          

·        השקעות, פתוח וצמיחה -ייעוד כספים לבניה. השבחת מבנים להשכרה.

·       כרית בטחון - יצירת כרית בטחון בדמות בצ"מ חד פעמי בתקציב השנה בהיקף משמעותי.

*****************

 

אסיפת חברי קב' גבע

תיערך ביום שלישי 23/2/2021

בשעה 20:00 בחדר האוכל

סדר יום :

1.    אישור  תקציב  הקיבוץ  לשנת 2021

2.   פיצול תפקיד יו''ר רשות הבינוי לשני תפקידים, רכז דיור , ורכז תכנון ובינוי.

3.  בחירת צוות שינוי וצוות שיוך.

4. בחירת חבר להנהלה כלכלית

5. שאילתות והודעות

האסיפה מצולמת,חברים מתבקשים להגיע במסכות.

בברכה, חיימקה (חיים גנירם) - מנהל קהילה


הודעות לדף

 

 

חוג יהדות ביום ד'24/2 בשעה 20:00

פרופ. ישעיהו גפני

קנאים וקנאות מהמקרא למכבים מיוספוס לחז"

************

חוג ספרות ביום א' /21/2/2021 בשעה 19:30

הסופר אשכול נבו

על ספרו "הראיון האחרון"

************

חוג העמקים מזמין :

תנ"ך בעמק מוזמנים להשתתף במפגשים.

המנחה: עדי הולצמן..ימי שלישי בשעה 18:00-19:00 בזום.

הקישור הקבוע למפגשים:

https://edu-il.zoom.us/j/84842288444

להצטרפות לרשימת המשתתפים ושאלות נוספות נא לפנות ל:חגית כוכבא 052-3792901

************

לכבוד חג הפסח אנחנו מכינים משחק רביעיות גבוני כל בית אב על הגבעה יקבל חפיסת משחק אחת כשי לחג

מי שמעוניין להזמין חפיסה נוספת לבני משפחה או לבני גבע שעזבו בעלות של 25ש"חמוזמן לפנות לאיריס קארו    0546633375

או לענבר חזין-פרידמן    0546633374

פניות יתקבלו עד ה  25/2/2021   כמו כן, אנו מחפשים תמונות של עובדי חוץ שעבדו בגבע בעבר :

 

************

 "גבע יוצרת" 100 לגבע

אנחנו שמחים לבשר על פתיחת גלריה לאומנים ויוצרים בגבע.

הגלריה תיפתח בשבת הקרובה 20,2 , בחדר העיון הצמוד לספריה .  

תערוכה ראשונה -

"שנים של  חימר"

ורד קליין מציגה את  עבודותיה בקרמיקה.

התערוכה תוצג במשך שלושה שבועות .

הגלריה תהיה פתוחה כל יום מ-  9:00 בבוקר ועד 19:00 בערב .

בקשה:

המקום פתוח ללא נוכחות אחראי. אנו מבקשים להתנהג כראוי בתערוכות ,ולכבד את המקום.  ילדים קטנים מוזמנים אך ורק בליווי מבוגר.

תהנו . מירה ידין איימי אלוני וצוות ה 100.

הרמת כוסית לפתיחת גלריית "גבע יוצרת" תתקיים בשבת בשעה 10 בבוקר. מחוץ לגלריה  על רחבת הספרייה/מועדון.  אם יירד גשם, נדחה לשבוע הבא

************************************

גבע- רישום: עמי גורן

 

ממש"א

 

השלמת תמחור משרות- בעלי התפקיד נפגשו השבוע עם מויש לשיחת הכרות, תיאור עיקרי תהליך התמחור ומהותו, כמו גם החלו פגישות עם חברים.

מכרז לאיוש הועדה לביטחון סוציאלי

בעת אישור תכנית פנסיה  2000 - לקבוצת גבע, אושרה גם הקמת הועדה לביטחון סוציאלי המשמשת גם כוועדת הפנסיה בקיבוץ ובתחומי אחריותה:

1.    הסדר קופות גמל לחברי גבע.

2.    תכנית פנסיה 2000 לחברי גבע.

3.    קופות הגמל עמית קיבוץ של גבע.

4.    קרנות ההשתלמות של גבע.

ב- 2015 הוגדר מחדש תפקידה של הועדה, בהתאם לרשום לעיל וכן נעשתה הרחבה בהגדרת התפקיד ומטרותיה:

1.    הפעלה ובקרה של תכנית ה"קרן לבנים בעלי צרכים מיוחדים".

2.    ניהול ובקרה של קרן המילואים.

3.    גיבוש והבאה לאישור של הסדרים נוספים.

4.    בקרה ופיקוח על כל הקרנות והקופות המשרתות את כל ההסדרים הנ"ל.

הרכב חברי הועדה:

·       יושב ראש 

·       חבר חיצוני  – עו"ד או רו"ח ו/או מתמחה בתחום- גיורא מרקר.

·       מזכיר הקיבוץ– מתוקף תפקידו.

·       גזבר הקיבוץ – מתוקף תפקידו

·       רכז ביטחון סוציאלי – שי דנצינגר

·        3 נציגי ציבור. 

הועדה מתכנסת אחת לרבעון ולפי הצורך.

המכרז פתוח לכל חברה וחבר בעלי כישורים, יכולות ורצון לקחת חלק בקבלת החלטות משמעותיות ומרכזיות בניהול כספי גבע. התפקיד נבחר בקלפי ודורש רוב של 50% , גם למי שמציע עצמו  לקדנציה נוספת (וזאת משום שאין הגדרה ספציפית בכתב המינוי המצביעה על צורך ברוב מיוחס  מעבר לקדנציה אחת).אנא הציעו מועמדותכם עד לסוף פברואר 21.

ריכוז  ועדת תכנון ובינוי

להלן הצעה לשינוי המבנה הארגוני של רשות הבינוי שהתגבש לכדי פיצול בין תפקידים: ריכוז ו. שיכון וריכוז ו. תכנון ובינוי. מטרת ההפרדה , לתת מענה מתאים יותר לצרכי גבע כיום בתחום הבינוי בטווח הקצר והארוך. הגדרת תפקיד מרכז ועדת שיכון התפרסמה בדף גבע מס' 2459, בתאריך 18/12/2020.

יעוד התפקיד: אחריות כללית ואסטרטגית לנושאי התכנון והבינוי בקבוצת גבע.

v   תחומי אחריות:

הובלת המערך התכנוני של גבע הכולל:

1.     גיבוש תכנית אב לפיתוח הקיבוץ.

2.     קידום תב"עות על פי עקרונות תכנית אב, תוך מתן מענה לצרכים אסטרטגים ואחרים.

3.     קביעת מדיניות תכנונית לשמירה על אופי הישוב תוך התאמה לצרכי המשק והקהילה:

·       תשתיות תחבורתיות – נספח תנועה- נספח לתב"ע הקובע כבישים וחניות , צורך בשיתוף הציבור לקבוע את מיקום החניות. למשל: ליד הבתים, במגרשים, או חניות מרוכזות. נגישות לרכב לכל מקום , הפרדת תנועה של כלי רכב מתנועת הולכי רגל, קולנועיות ואופניים.

·       מינוף תשתיות מחוללות הכנסה: תיירות , יזמויות, פיתוח משקי ועוד. 

·       תשתיות ציבוריות- תכנון מסדרונות לתשתיות לביוב, מים, חשמל, תקשורת, מדרכות, גז.

·       תכנון ופתרונות דיור ארוך טווח לחברי גבע.

·       תשתית תכנונית להבטחת צמיחה דמוגרפית ברת קיימה בגבע.

·       פיקוח והבקרה על הבניה בגבע.

·       ליווי קידום  מתחמי בניה ושכונות חדשות.

·       ליווי גיבוש תכנית עבודה לשדרוג התשתיות בגבע .

o      תיאור התפקיד: ריכוז ועדת תכנון הבינוי במשק ובקהילה: ניהול ישיבות ועדת תכנון, הכנת החומרים, כתיבת פרוטוקולים, הפצתם ויישום ההחלטות.

o      ייזום ועדכון נוהל  ועדת תכנון.

o      הגשת תקציב שנתי ורב שנתי לאישור.

o      אחריות לתיאום בין מנהל הקהילה והמשק, תוך יישום מדיניות המנהלים והקיבוץ בתחומי התכנון והבניה.

o      אחריות לריכוז מידע בתחום התשתיות ועדכונו.

o      אחריות לקבלת אישורים בהתאם לחוקים ולתקנות הבטיחות הנדרשים.

o      בקרה על עמידה בקריטריונים בתכניות התכנון טרם הגשתן לוועדת תכנון.

o      פיקוח ובקרה על ביצוע התכניות (בהיבט התכנוני/הסטטוטורי) וחריגות בנייה, בהתאם לחוקי המדינה והמוסדות המורשים, הנהלים וההחלטות של גבע, בכפוף ועדת תכנון.

o      קשר עם מתכננים, קבלנים, אדריכלים, מועצה אזורית, ועדה מקומית, חברי קיבוץ, מנהלי ענפים ופעילויות בקיבוץ וכיו"ב,  בתיאום ובאישור תקציבי המשק ו/או הקהילה (כנקבע בתכנית השנתית והרב שנתית כל שישנה).

v   דרישות התפקיד:

o      ניסיון בתחום התכנון והבניה, מוסדות התכנון והרגולציה בתחום- יתרון.

o      השכלה רלוונטית בתחום התכנון והבניה- רצוי.

o      יכולת ארגונית וניהולית

o      ראייה מערכתית, רחבה וארוכת טווח.

o      תקשורת ויחסי אנוש טובים.

o      תודעת שירות גבוהה.

o      יכולת עמידה בזמנים ועבודה מול ממשקים רבים ומגוונים.

o      יכולת ניהול ובקרה על  תקציב.

o      זמינות וגמישות בשעות העבודה, כולל זמינות בשעות לא שגרתיות.

v   כפיפות: מנהל קהילה

v   היקף משרה: 60%

v   מינוי: בקלפי ברוב רגיל

ההצעה תוגש לאסיפה ולהחלטת קלפי ברוב של 60% ולאחר מכן במידה ותתקבל, יצא מכרז לאיוש התפקיד כאשר ועדת איתור לשני התפקידים הינה אותה הועדה.

תורנויות סופ"ש- כביסת חיילים המסורתית בימי שבת מסתיימת בסוף החודש ולמעשה חותמת את סיום מערך התורנויות.

שבת שלום,רינת - מש"א

גן ה-100 וחורשת ה-100

·       גן ה 100 וחורשת ה 100 בפינה הדרום מערבית של גבע , בפינת נוף יפהפיה  הולך ומוקם גן מרגוע, שיהיו בו ספסלים לנוף, נדנדה לנוף , מקום לצפייה בשקיעות היפות , או סתם לנוח ממרוץ החיים .  

לצידו ממש, בחסות ט''ו בשבט, שנדחה קצת , ניטע את חורשת ה 100 , (כל העצים הם תרומה של קק"ל ) חורשת פיקניקים ונופש פעיל, עם מקום למדורה וחצובת פויקע.

שיתוף פעולה של צוות ה100 , צוות הנוי, נגריית הנוער ואיתן לוין.

מפת הגן והחורשה.

 

גן המאה ציור ההדמיה דורותי בן-יהודה

 

בשולי טקס ט'ו בשבט והנחת אבן הפינה לגן ה 100 וחורשת ה 100

אני רוצה להודות לכל מי שעזר ונתן יד כדי שהרעיון יהפוך עובדה בשטח.

 

לחיימקה מנהל הקהילה, שהקשיב לרעיון ונתן אור ירוק להתחלת העבודה.

לערן גל שהיה היזם והמוציא לפועל של הכל. ודאג לשתילי העצים ולנטיעות

לצוות הנוי שעזרו בכל מה שצריך

לאיתן לוין  שקידם ועמל על הנחת הסלע במקומו ודאג לשלט המרגש שמוצמד אליו.

לשי ידין המוכשר, שחרט את הכתובת על השלט, ממש בצורה מקצועית.

ליוחנן לוסטיג ואיתן לביא שתלו את הדגלים, ושיפרו את מראה המקום.

לדורותי בן יהודה שציירה את ההדמייה של המקום בכישרון רב.

לענת לביא שעזרה לי מאוד בארגון של הפרטים הקטנים.

לנירקה רז , הנויניקית הותיקה שהסירה את הלוט מעל השלט בו מוקדש גן

ה 100 לכל ותיקי גבע.

לספיר רבי שעל טקס ט'ו בשבט

לכל משתתפי הטקס – יונה רבי, יותם ושחר בן אהרון,  נרי, רבי, רותי לב.

ולכם ציבור יקר שהגעתם ונטעתם וכיבדתם את האירוע.

תודה ענקית מצוות ה 100.

צילומים דני פלג



 

 

על אנשים וצמחים בגבע - רותי ק.

על אנשים וצמחים בגבע - עבר הווה ועתיד / רותי ק

הקדמה קצרה:

בשנה שעברה, הבאתי לדף חלק מהרשימה המתפרסמת כאן.

מספר טעמים לפרסום גם השנה:

-       חג לאילנות והצדעה לטבע (Turbi-Not!) 

-       ריבוי המים בנחלים, ומפלס הכינרת העולה

-       האביב הססגוני הצפוי לנו

-       מחווה והוקרה לנויניקים לדורותיהם בגבע

-       שנת המאה לגבע

אחד המפעלים החינוכיים-תרבותיים אשר קמו בגבע הוא הגן הבוטני.  יוצרו ומקימו היה יעקב רז, בוטנאי ונוטע מקצועי, מקבוצת 'הראשונים'.

על כל עץ נקבע שלט - שם העץ ומשפחתו הבוטנית.

הגן הבוטני ניטע באמצע שנות הארבעים בסמיכות לביה"ס היסודי ( בניית ביה"ס נשלמה ב 1936).  

התמזל מזלי: התוודעתי לפעילות ביה"ס היסודי הייחודי, והשתלבותו בחיי הקהילה. התפעלתי מצוות המורים המשובח, אשר ראה שליחות חינוכית עליונה בעבודתו, ושקד להעניק ערכים מוּסָפים, מעֵבר להשׂכּלה בסיסית.

כולן עשו עבודה לעילא ולעילא: תמרה קורן (בעבָרָהּ, ניהלה את ביה"ס ביד רמה, והקימה בו ספריית ילדים עשירה), פועה רז (הביאה עימה ידע עשיר וחשיבה מחוץ לקופסא), נירה קורן (מחנכת, מנהלת וחונכת המחשבים גם למטפלות),    אילנה גולן (אשפית ומֶנְטוֹרית מלאכות-יד מגוונות), רחלה נחשון גננת (גם ב'גבעטרון' וגם על האקורדיון),  אורה רכס (בהמשך – מנהלת ביה"ס היסודי בעין חרוד), צלילה לקס (מוסיקה וניהול ביה"ס), זזי ענתבי, רוני ענבר, דיתה כהן, ריה וייסמן, אביבה הדר ועוד מורות שכירות אשר השתלבו במערכת. כולן משכמן ומעלה.

אחד החגים המשמעותיים במערכת הלימודית היה ט"ו בשבט.

נקבעה מסורת: תערוכה מענפי עצים, פרחים, שיחים, בני שיחים ומטפסים, הנתונים בתוך בקבוקים קטנים.

לצד כל בקבוק שם הצמח. התערוכה עמדה משך שבוע. בתום השבוע - הוסרו השמות, והתקיים חידון זיהוי הצמחים.

יובל גלילי סיפר, כי בהיותו תלמיד, האתגר היה גדול אף יותר: זיהוי צמחים על פי עלים יבשים.

יואב גלילי העיד, כי ידיעותיו על הצומח באו לו בזכות בקיאות מורתו, רבקהל'ה ארצי. 

כיום – תקופה אחרת. דגשים אחרים. תפיסות עולם אחרות.

לעיתים, אצה לנו הדרך. אין נפשנו פנויה להתעכב אצל צמח זה או אחר, אנו כְּעיוורים להם, והם – כִּשְקוּפים לנו. 

כמה מעימנו בקיאים בזיהוי פרחים, עשבים, צמחים, עצים וכיו"ב...?!

יש הטוענים, כי "די בהנאה מריחו ומראהו של הפרח, או מצילו ופירותיו של העץ. מה כ"כ חשוב שמו?"

התשובה "דע לך, שכל עשב ועשב - יש לו שירה מיוחדת משלו". ממש כמו "לכל איש יש שם". 

 *

בשנותי הראשונות בגבע סופר לי, כי במהלך השנים, ומִסיבות שונות, הגן החסיר מספר לא מבוטל של עצים.

מילואים – לא נשלמו לו. 

רבות הרהרתי "מי ישיב עטרה ליושנה? מי יפיח חיים בגן? אולי בני המצווה? אולי מסיימי י"ב? אולי עובדי הנוי?...

ומדוע לא נרחיב היריעה, והיכרותנו עם הצמחייה עֲלֵי גבעה?....שהרי הטבע בגבע, וגבע בטבע."

שנים חלמתי על השבת עטרה ליושנה, בדמות שילוט הצמחייה בגבע.

או-אז, נוכל להכיר ולשנן שמות עצים, שיחים, בני שיחים, מטפסים וכד'.

הכנתי תכנית מגירה.  

השנה - אינספור רעיונות לציון שנת המאה לגבע.

לשמחתי, צוות המאה קידם באהדה ובברכה את הרעיון לשילוט הצמחייה.

ו...יצאנו לדרך. לילך רז חָבְרה אלי לצוות.   

בכל שכונה אותרו חברים אשר נעתרו לזהות הצמחייה בגבולות גיזרתה.

מן הסתם, חלקכם כבר התוודעו לכוסיות אלומיניום ממוספרות על גבי עצים ושיחים.                                                        (נקווה, שהעורבים חובבי הנוצצים למיניהם – לא יחמדו אותם)

שלבים בהמשך פרוייקט: 

-        איסוף, מיון וארגון המידע

-        הכנת השלטים בבית מלאכה

-        קביעת השלטים על גבי עצים, שיחים, בני שיחים ומטפסים

-        העמדת לוח מרכזי למפת מסלול בוטני של עצים ושיחים מיוחדים

-        העלאת המידע לאתר גבע   

-        פעילות מערכת החינוך בנושא הצמחייה בגבע

-        השלמת המשימה בט"ו בשבט תשפ"ב 2022:

התכנסות בשכונות, לשמוע סיפורים מיוחדים מפי חברים, על עצים וצמחים בגבע. 

זאת, בצד חידון, תקרובת פירות יבשים וטריים, ותה צמחים.

חברים, אשר באמתחתם סיפור / אנקדוטה הקשורה לעץ, שיח, פרגולה וכד' – צרו נא קשר עימדי או עם לילך רז.  

בהצלחה לכולנו!!!

שירת העשבים / מילים: רבי נחמן מברסלב ונעמי שמר

 

דַּע לְךָ שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיוּחָד מִשֶׁלּוֹ
דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה

כַּמָּה יָפֶה כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה כְּשֶׁשׁוֹמְעִים הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם
טוֹב מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל בֵּינֵיהֶם וּבְשִׂמְחָה לַעֲבֹד אֶת ה'
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק

וּכְשֶׁהַלֵּב מִן הַשִּׁירָה מִתְמַלֵּא וּמִשְׁתּוֹקֵק אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אוֹר גָּדוֹל אֲזַי נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ מִקְּדוּשָׁתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ עָלָיו
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב



 

 

                                                           *

מעניין לעניין – באותו עניין.....

בשנות האלפיים המוקדמות, מצאתי בֵּינוֹת דפי תרבות מצהיבים, חידון ט"ו בשבט תשל"ז  1977

(לא צויין מי חיבר החידון). באופן טבעי פניתי אל יורם נחשון, למלא החידון. אולם – כבר אז לא סמך על זכרונו,

שכבר בגד בו. על כן, הפנה אותי אל גילי קורן בעל הזכרון הפנומנלי, אליו אצתי רצתי.

גילי - תלמיד שקדן, ובוֹר סוּד שלא איבד אף טיפה - מילא השאלון בִּקְפִידָה.

בהמשך, הבאתי הדברים בפני יורם, והוא ביקש להשלים החסר.

חידון ט"ו בשבט תשל"ז  1977

(ש) שדרת האקליפטוסים בכניסה לגבע והמשכה ב'מסתרי ארנבות' ובוואדי מצפון לגבע.

       באיזו שנה ניטעה ולשם מה?

(ת) שדרת האקליפטוס ניטעה בשנת תרפ"ג 1922-1923 (בהיות גבע בת פחות משנתיים).

 המטרה: סימון גבול הנחלה של הקבוצה ממזרח ומצפון.

(ש) מנה לפי סדר כרונולוגי (במידה וזכור לך) עובדי הנוי שהתמידו בעבודתם מראשית גבע עד היום הזה.

(ת) עובדי נוי: יעקב רז (מהראשונים), חיים רוזן, לוֹטָה (אשתו של שמואל קוֹפֶּל, אביה של צלילה לקס),     שהיתה הנויניקית - הראשונה ששתלה דשאים וגינות, והיתה גם מורה להתעמלות. נתן הקסטר, יוֹנה שְפְּרינגר שהיה צייר תפאורות, יוז'ו מהכשרת ה'חושלים' (שנה אחת בגבע), ברוך רופא, יורם נחשון (40 שנה), נירקה רז, יואב גלילי, שוֹן שווגלר, וֶרְנֶר שווגלר, לוּאִי שווגלר, ארז גיל, שירלי גיל, מיכל גוריון, ניצן רז, מיכאל נתן, איתן שָלֵו, צפריר ידין, מירהל'ה גיל, צילה הַלֵוִי (כעובדת צעירה), ג'וֹ בַּרְאֵל, רזיה סלע, ניצן טריידל, נונו עמיאל (שכיר מבית שאן),

     צבי בן-צבי, יעל ברקין, ערן גל (שכיר), אסנת שָלֵו, יובל קארו, וסליחה מאלה ששכחתי...

* תוספת מאוחרת מפי נירקה רז:

בין הנויניקים הראשונים בגבע נמנתה גם רות נִימְצוֹבִיץ' רוֹטְבָּרְט, אִמָהּ של מירהל'ה גיל.

רות תכננה את הנוי בחזית חדר האוכל הראשון (כיום – מחסן בגדים).

(ש) שׂדרת עצי נוי שנעלמה מנוף גבע, ומסוּגָהּ אין כיום בגבע אפילו עץ אחד.

      מה שם העץ, מה מקום השׂדרה ומדוע נעלמה?

(ת) שׂדרת עצי הפּוּאֵנְצְיַאנָה רֵגְיָה (צאלון) מה'וִילָה' (תמר א', מש' לביא-מש' כהן) עד בית אתקין.  

 כיום: מ'גן- גני' סביב הנוי של המרפאה והקיפוליה. השׂדרה היפה קפאה בשלג בשנת 1950.

 כמו-כן נשברו גם עצי פּילְפֵּלוֹן-הבָּכוּת.

(ש) איזה עץ היה זה, אשר ביום סערה יצאו ילדי ביה"ס מכיתותיהם להחזיקו שלא ישבר?

מה שם העץ, מי נְטָעוֹֹ ומה סיבת מותו?

(ת) את פילפלון-הבָּכוּת שתלו, כשנטעו את הגן הבוטני (מקום המדרכה מול אלי כהן).

נפל בזמן סערה בשנות הארבעים (תקופת ישראל גור-אריה).

(ש) מנה 3 סוכות נוי בסביבת ביה"ס. מאיזה צמח או עץ הִיווּ, והיכן היה מקומן?

(ת) סוכּות נוי:

1. סוכּת תּוּת-הַבָּכוּת העגולה מאחורי בית הספר.

2. סוכּת וְרָדִים + ספסל מאחורי בית אתקין, שבחלקה היו ורדים ובחלקה היו גפנים.

3. סוכּת גפנים מעל השביל, מהגן הבוטני למגרש הכדורסל.

(ש) מנה - כמה שיותר - חורשות או שׂדרות שניטעו בט"ו בשבט. ציין שמות העצים.

(ת) חורשת הנרייטה סאלד, שׂדרות קָזוּאָרִינוֹת סביב הפרדסים.

1. שְׂדֵרַת קָזוּאָרִינוֹת, מבית הספר עד צפון פינת חי.

    ניטעה ממערב למגרש הכדורסל (יורם נחשון נטע בט"ו בשבט).

2. שְׂדֵרַת קָזוּאָרִינוֹת, מערבה למגרש הכדורגל הנוכחי.

3. שְׂדֵרָה / חורשת ינצ'יק (ע"ש יעקב-ינצ'יק אבאיי), במקום בו היום 'צמד-חמד'.

    הורכבה מעצי אורן ועצי פרי אחדים שניטעו אחרי מלחה"ע השניה.

* את הקזוארינות והברושים הורידו בהמשך, מפני שהיו צרכני מים גדולים.

4. הפרדס הנסיוני: דוד אלמליח היה הנוטע שלו ושל הכרמים. גם זאב הוּרְביץ ויעקב רז.

    הקזוארינות היו בגֶדֶר מִשְבָּרֵי רוח.

(ש) מהו העץ עליו טיפסו המספר הרב ביותר של ילדי גבע?

(ת)  עץ התות בעל הפירות הלבנים מדרום לגן גדול (כיום - ה'אופנטיק').

(ש) מי היה מרכז המשק, אשר בזמן כהונתו, נכרתו האקליפטוסים ב'מִסְתרֵי ארנבות', ולמה נכרתו?

(ת) מרכז המשק היה נוּנֵל ז"ל (עמנואל רוזן). המטרה: הכנסה כספית ממכירת העצים.  

(אליוקים רצה לכרות אותם, בטענה, שהעצים גרמו לנזק לשדות).

(ש) היכן היתה שְׂדרת 'הנרייטה סולד'. מי התחיל להשמידה, ומדוע נעקרה?

(ת) שְׂדרת הנרייטה סאלד (קזוארינות), מהבית של רותה זיו (כיום) דרומה, עד בערך מיקום הבית

של רועי'קה בן-יוסף. הסוסים של הצ'רקסים מצבא 'צרפת החופשית' אשר חנו שם בזמן מלחמת

העולם השניה, החלו להשמיד אותה (מפני שהיו קשורים אל העצים - הקליפות ירדו, הגזעים נחשפו והתייבשו).בסופו של דבר נעקרה השְׂדרה, לצורך בניין 'בית גוריון' וכן 'שיכון הותיקים'.

השלמת אינפורמציה מפי יורם נחשון

·       מערבה ל 'בית גוריון' מספר עצים:  קָזוּאָרִינוֹת, אוֹרֶן הגַּלְעין, עָר אָציל, מִכְנַף נָאֶה, אַלְמוֹגָן, סֵיסָם הוֹדִי.

·       מֵילָה סוּרִית הוא עץ נשיר. פורח כעבור שבועיים-שלושה מיום שמַשִׁיר את העלים.

מספר עצי מֵילָה ניטעו בגבע:

-       ניטע ע"י יורם נחשון ליד ביתו (עץ ענק)

-        בפינה צפון-מערבית של הבית השני מערבה ל 'בית זמר'

-        על יד המקלט הסמוך לדיר

-        על יד הבית של משפחת פּרנס

·       אֶדֶר סוּרִי:  1) ליד בית אתקין    2) מדרום לבית של משפחת דורון

·       הדרך לגבע: מערבה לגבע (מדרום לצפון) - מצד אחד של הדרך – שְׂדרה של זיתים.

בהמשך – כרם גפנים. אח"כ פרדס, בו ניטעו ברושים וקזוארינות עד הבית של רותה זיו

(כיום - זיוה ודנדי). עדיין עומדת קזוארינה גדולה. הברוש האחרון כיום – ליד ביתה של יעל זיו

(כיום - לילך רז), קשור לשׂדרת הברושים הנטועה ממערב למזרח, עד מחסן בגדים

(הקזוארינות נכרתו בשנות השלושים של המאה העשרים).     מצד דרום: אורנים וברושים, אותם שתל בשנות הארבעים המוקדמות נתן הקסטר.

הם הסתירו את אזור הקיטוֹר ואזור המכבסה.

 ועוד השלמת אינפורמציה מפי אלי גורן

- היתה שדרת תאנים שירדה מגבע, לאורך הכביש (לא יודע, מדוע עקרו אותם).

- ב 1935, לצד פרדס אשכוליות לְבָנות, ניטעו שלוש שורות לפרדס ניסיוני, פרדס 35.    

   ניטעו בו כל זני ההדרים שהיו בארץ. ביניהם קלמנטינות, קליף מנדרינה סָצוּמָה (חמצמץ).

   פרופסור מנדל מרחובות היה חוקר: אם קל לקלפם. אם טעימים. אם יש בהם הרבה גרעינים.  

   אלכס, חוקר אחר המתמחה במזיקים, חקר בעיקר את הכְּנימות. ביניהן חיפושית משה רבנו קילוקורוס (שאוכלת את הכנימות בתאוה רבה...הערת המערכת)הוא היה מַרְבֵּה את אוכלי הכנימות, ומחלקם לכל הפרדסנים ברחבי הארץ. 

   הפרדס הנסיוני התקיים כארבעים שנה, עד 1970. את הפרדס הנסיוני נטעו: אלמליח, צבי כהן, לייבוש רם, בצלאל (מהלטבים) ועתניאל מגל. 

 

הפרטה - דנדי ; צריך סדר עדיפויות - אלי גורן

צריך סדר עדיפויות

1.נכון לגבע אין תקציב לשנת 2021 אנחנו חיים מהיד לפה ללא כל תכנית

2.שלש ערכאות משפטיות החליטו לחייב את גבע לבנית ארבע יחידות דיור איש אינו מסביר לנו היכן הדברים עומדים.

3.. לעומת כל זאת שוב מעלים את חלופת האגודה שכבר חמש שנים כותבים עליה בעלון והיא מתמהמהת.

.4.רוצים במרץ לחלק תלושי משכורת לדוגמא.אבל אין מזכירים היכן ההתכנות הכלכלית שלפיה בונים תלוש משכורת .ההתכנות הכלכלית האחרונה כבר אינה רלבנטית בתקופת הקורונה .

5.צריך לקבל התכנות כלכלית משני כגורמים שונים. חשוב כדי לא להטעות חברים

 6. אם רוצים דרך חדשה לקבלת חברים צריך להביא אותה קודם לאסיפה ואינה יכולה להיות רטרואקטיבית

אלי גורן

***********************

הפרטה

שמעתי שבקרוב  נמשיך לעסוק בנושא ההפרטה.

השנה הקשה שאנו עוברים, הן מבחינת הקורונה והן מבחינה כלכלית מחזקות

את הצורך בהפרטה, אפשר לומר שזה בנפשנו.

לא תיארתי לי שבשנת ה-100 לגבע נהיה בשנה מהגרועות בתולדותיה .

המצב הביא את כולנו להבנה ולכך יש הסכמה , כל חבר צריך לדאוג לפרנסתו. 

כיום יש בגבע כ-120 עובדי חוץ, מעכשיו חבר גבע הוא חבר שיש לו פרנסה.

למרות המצב הקשה, יש פניות לקליטה , זה כמובן משמח את הלב.

גבע הוא מקום שנעים לחיות בו, ואני מקווה שהבנים שיקלטו ישפרו

את המצב.

ובכל זאת אני מזכיר שוב, הקליטה תתרחב ותגדל לאחר ההפרטה.

מי שירצה להיקלט יתקבל לחברות ויבנה בה את ביתו.

למעשה אנחנו כמעט מופרטים, אז בלי פחד נצביע להפרטה.

    הכותב  מלא התקווה, אחד שחי פה כבר 88 שנים. דנדי  

פינת תרבות


תודה גדולה לכל מי שעזר.ה והשתתפ.ה באירוע הנטיעות בשבת האחרונה.התחדשנו בחורשה שתהיה פינה נהדרת :)  

פורים-

פורים ילדים צפוי להיערך ביום שבת ה-27.2.21 בשעות הבוקר והצהריים ברחבי הקיבוץ (חללים פתוחים כמובן) 

פורים מבוגרים צפוי להיערך ביום שישי 5.3.21 בשעות הצהרים עד אחר הצהריים, גם כן, באוויר הפתוח.

צוותי החג כבר התחיל לפעול במרץ על תוכניות והפעלות וארגונים. 

חשוב לציין כי אירועי החג יהיו רק לחברי גבע-  זאת כמובן בגלל מצב הקורונה והרצון לשמור על בריאות כולם.                                                                 שבוע טוב. ועדת תרבות 

*****************************

חילופי גברי בריכוז התרבות

ספיר החליטה לסיים את תפקידה בריכוז התרבות ואני נקראתי שוב לדגל. אך מכיוון ששקעתי בעומס גדול בעבודתי בסקרנות ובשאר התחומים שבהם אני עוסקת, אין באפשרותי לרכז את התרבות בגבע כפי שהיה נהוג. אוכל להמשיך לעזור, לייעץ, לטפל בציוד הרב ולנהל את התקציב הזעום, אך פרט לכך לא אוכל להפיק אירועים ולארגן אותם. ספיר הספיקה לארגן צוותים לפורים והם כבר עובדים במרץ רב כשהכול מתוכנן בהתאם למגבלות הקורונה.  את "פורים המבוגרים" שיערך השנה במתכונת של בירה צהרים בלבד, מרכזים גיל לביא ודור לוין, את פורים ילדים מרכזת נעמה רז. צוות המאה בניצוחה של בלה בן-ארי, גם הוא מכין מספר אירועים לאורך השנה וביניהם גם את חלק מהחגים. כל מי שמעוניין לארגן אירוע כלשהו לקהילה, מוזמן לפנות אליי ואסייע כמיטב יכולתי במסגרת האילוצים והמגבלות. כמובן שמי שחפצה נפשו בתפקיד של ריכוז התרבות או להצטרף אליי כצוות, ייענה בשמחה ויקבל ממני את כל הסיוע וההדרכה שירצה בה. ולעניין שונה מעט, כולנו מודעים למצב הכלכלי המורכב שאנו חיים בו וכדרכי אני שואפת להשתמש בתקציב המצומצם באופן המיטבי. במחסני התרבות נמצא ציוד רב ומגוון והוא שמור ומסודר, לכן אני מבקשת בכל לשון של בקשה להתייעץ איתי לפני כל רכישה – משלטי פלסטיק לעצים ועד שרוך נעל, ברוב המקרים נוכל להשתמש בקיים ולחסוך בהוצאות מיותרות. אנא תאמו איתי כל שימוש בציוד של התרבות והקפידו לשמור עליו ולהחזיר אותו בצורה מסודרת. כך נוכל להמשיך ליהנות מתרבות קהילתית פורייה ומהנה, גם בתנאים הצנועים העומדים לרשותנו. אני מודה לספיר על עבודתה ומקווה שיהיו עוד אנשים אחרים שירצו לתרום לתרבות המקומית.

בתקווה לשיתוף פעולה, לילך רז

כפניני עיתונות העבר - ערי גיל


לקח לירדנים פחות משבוע להחזיר את הנערים.



"קק"ל החלה לייער את הגלבוע בראשית שנות ה-50. מאז עברו שנים רבות וחלקות יער גדולות בהר הזדקנו. עצים רבים החלו לקרוס. גזעים נשברו. עצים רבים אחרים נטויים בזוויות חדות. החלטנו שהגיעה השעה 'להצעיר' את היער הוותיק ולבסס יער מגוון, רב-מיני ורב-גילי".
גם במצב זה לא מוותרים בקלות על כל עץ שצומח ביער. אנשי הייעור בגלבוע ערכו בחלקת היער סיור מוקדם ובחנו היטב את העצים. עצים מעטים, שמצבם טוב, סומנו באדום והם יישארו בשטח ו"ישגיחו" עליו בעת שהשתילים החדשים יצמחו ויפארו מחדש את המדרון. עצים אלה ישמשו עצי אם לזרעים, ויסייעו בזריעה טבעית של אורנים בשטח הכרות. השטח הכרות יעניק גם אפשרות לחידוש של צמחייה טבעית שתשתלב בתת-היער הנטוע. בסקר אקולוגי שנערך בחלקה טרם הטיפול, הוגדרו כמה "כתמים" לשימור הצמחייה הטבעית. בעבודות לחידוש היער יישמרו בתי גידול טבעיים כגון משטחי סלע, נקודות פריחה ומחילות בעלי חיים
.



כירכוכ-חיפה (נקרא גםצינור הנפט מוסול-חיפה; באנגליתMosul-Haifa oil pipeline) הוא צינור באורך 942 קילומטר שהוביל נפט גולמי משדות הנפט שבכירכוכ בעיראק דרך ירדן לחיפה. הנפט עבר בצינור במשך 10 ימים מתחילתו ועד סופו, וכשהגיע לחיפה זוקק בבתי הזיקוק בחיפה, נאגר במכלים, ומהם הוזרם למכליות שהובילו אותו לאירופה. הצינור החל לפעול בשנת 1935, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, והפסיק לפעול בשנת 1948, עם הקמת מדינת ישראל. הצינור היה יעד מועדף לפגיעה מצד הכנופיות הערביות בתקופת המרד הערבי הגדול, ואחד מתפקידיהן של פלגות הלילה המיוחדות של אורד וינגייט היה להגן על הצינור מפני פגיעה. בתקופה מאוחרת יותר, היה הצינור יעד לפגיעה של האצ"ל[1]



מתוך "הצפירה" 19/7/1889

ספרים חדשים בספריה ינואר-פברואר 2021

רשימת ספרים חדשים בספרייה ינואר-פברואר 2021

ספרות עברית

חתן הפרס – יעל טבת-קלגסבלד

הרפון – ניצנה דרשן

על עקבים במזרח התיכון – קסניה סבטלובה


קסניה סבטלובה, חוקרת ועיתונאית בכירה בתחומי המזרח התיכון, הייתה כתבת ערוץ 9 מאז שנת 2002, בו סיקרה את הזירה הערבית והמזרח תיכונית על היבטיה הרבים. סבטלובה דיווחה באופן בלעדי מלוב, לבנון, עיראק, סוריה, מרוקו, מלזיה ומצרים, סיקרה את האינתיפאדה השנייה ברצועת עזה ובגדה המערבית, והיתה הכתבת הישראלית היחידה בכיכר תחריר בקהיר. בין האירועים שסיקרה מהשטח: מלחמת עיראק, הלווייתו של ראש ממשלת לבנון, רפיק אל־חרירי, יישום תוכנית ההתנתקות, מלחמת האזרחים בסוריה, ועוד. הספר מזמין את קוראיו לצאת למסע בין ארצות וזמנים במזרח התיכון, אשר בין תחנותיו: סיפונה של נושאת מטוסים אמריקאית המוצבת במפרץ הפרסי, ביתו של השייח' אחמד יאסין בשכונת צברה בעזה, מפגש עם יאסר ערפאת במוקטעה הנצורה, מטה החיזבאללה ברובע דאחיה בביירות, "מסגד המראות" השיעי בדמשק, מחנות הפליטים הפלסטיניים עין חילווה ואל־ירמוכ שבלבנון, לוב של מועמר קדאפי, וכיכרות המהפכה בקהיר ובתוניסיה.

השושבין – סביון ליברכט

 

מיכה, ישראלי לשעבר וכיום סופר צללים שחי בלוס אנג'לס, מקבל הזמנה מפתיעה להגיע לישראל. אדלה, שנישאה לפני שנים לדודו האהוב, שולחת לו כרטיס טיסה ומשריינת לו חדר במלון יקר, על חשבונה. מיכה היה בילדותו השושבין בחתונתם, וזוכר אותה רק כנערה ענייה ומרדנית שזכתה ליחס משפיל ממשפחתו הגדולה.

מיכה מגיע לישראל ונדהם למראה אדלה: בין היתומה הענייה ההיא לבין האישה שמחכה לו אין שום דבר משותף. היא מספרת לו את קורותיה, וזיכרונות עזים מעברו שבים אליו, אך דבר מכל אלו אינו מרמז על הגילוי המטלטל שצפוי לו בסוף הביקור

הכרעה:מי ניצח במלחמת יום הכיפורים–עמירם אזוב

הבת היחידה – א"ב יהושע

 

הבת היחידה, הרומאן־הקצר  של א.ב. יהושע ברעננות ומתוך חדווה מוליך אותנו א.ב. יהושע בהרומאן־הקצר הקרנבלי הזה אל גיבורה ומקום חדשים אצלו. רקֶלֶה לוצאטו האיטלקייה־יהודייה – בת יחידה ילדותית ומפונקת, שחיה עם משפחתה האמידה בעיר קטנה ליד ונציה – נושאת על כתפיה העדינות את מלוא העלילה, הווה הנמשך פחות משלושה חודשים. אלה נפתחים בימי ההיערכות לחג־המולד ולחגיגות של ערב השנה החדשה, שנת אלפיים – ימים של אווירת נצרות מתוגברת.

אווירת החג מלבה את בלבול הזהויות של הבת היחידהרקֶלֶה, נכדתם של קתולי אדוק (הסב האהוב עליה) ושל יהודי ניצול מלחמת־העולם (שבימי המלחמה לבש זהות מדומה וכיהן ככומר בכנסייה כפרית נידחת). בעודה עסוקה בלימודי תפילות, מצוות ועברית לקראת חגיגת הבת־מצווה שלה באביב, מוצאים אותה מוריה מתאימה ביותר למלא את תפקיד אם־האלוהים בהצגת חג-המולד בבית־הספר, אך למגינת־לבה אוסר עליה אביה להשתתף בהצגה.

ספרות מתורגמת

 זוליכה פוקחת עיניים – גוזל יכינה

ספר מתאר אירועים המתרחשים בין 1930 ל־1945 ברוסיה הסובייטית, בתקופת הקולקטיביזציה, חיסול המשקים החקלאיים הפרטיים והפיכתם לקולחוזים. זוליכה, חיה בכפר טאטארי־מוסלמי עם בעלה מורטאזה ועם חמותה, שכל אחד מהם מדכא ומענה אותה על־פי דרכו. כשנציגי השלטון מגיעים לבית כדי להחרים את בהמות המשק, מורטאזה מנסה להתנגד, נורה ונהרג. היא נשלחת לסיביר ברכבת, יחד עם בני כפרהּ ומשכילים “בלתי נחוצים” אחרים מפטרבורג, כולל צייר מפורסם ורופא נשים גרמני תימהוני. במהלך הנסיעה מתברר לה שהיא בהיריון, ומפקד המסע הרוסי מתאהב בה. לאחר מסע עינויים ארוך הנמשך חודשים ארוכים, הם מגיעים לסיביר, שם הם מנהלים מלחמת קיום הרואית. בנה של זוליכה, יוסוף, מצליח לברוח מסיביר לפטרבורג כדי ללמוד שם ציור.

זהו ספרה הראשון של גוּזל שָמִילובנה יכינה, ילידת קַזַן, המבוסס על זיכרונות של סבתהּ ושל אחרים. הספר זכה בשנת 2015 לפרס יאסנאיה פוליאנה, בפרס הספר הרוסי הגדול וכמו כן בפרס אגודת פן הבריטית. הוא תורגם ליותר מעשרים שפות, ועובד לסדרת טלוויזיה רוסית ששודרה בשנת 2020.

הגברת ממלון ריץ – מלאני בנג'מין

השבועה הנמהרת שלנו – ברין גרינווד

הגיע הזמן להדליק את הכוכבים – וירג'יני גרימלדי

אולי כדאי לך לדבר עם מישהו – לורי גוטליב

הלבד הגדול – כריסטין האנה

 

ום דבר לא הכין את לֶני אולברייט ליופי הפראי של אלסקה שנגלה לעיניה. אבל לני עדיין לא מבינה מהי משמעותם של חיים בחבל הארץ הבתולי שהגיעה אליו. כל מה שהיא יודעת זה שאבא שלה שוב נתקף בשדים שרדפו אותו מאז שחזר מהשבי בווייטנאם, שוב חיפש התחלה חדשה, ולני בת השלוש־עשרה מקווה שהפעם הם יצליחו להישאר בבית אחד יותר מכמה חודשים, וימצאו קצת שלווה.

שעות האור הזהובות של קיץ 1974 צובעות הכול באופטימיות. יחד עם אביה ואמה לני מתחילה להסתגל לחיים בחווה המבודדת, למטלות החקלאות והדיג ולקהילה הקטנה של אנשים חזקים ויוצאי דופן. נדיבותם של בני המקום עוטפת את המשפחה הקטנה ומסייעת ללני והוריה ללמוד את אורח החיים שנקלעו אליו.

אבל הקיץ מפנה את מקומו לחורף אכזרי, החושף שוב ביתר שאת את תהומות נפשו המצולקת של אביה. הסכנות האורבות מחוץ לבית החווה מחווירות לעומת האלימות המתפרצת מבפנים, ולני נאלצת להתמודד עם האש המכלה של האהבה ההרסנית בין הוריה. וכשהיא מוצאת אהבה בעצמה, היא מבינה שייתכן שתיאלץ לשלם עליה את המחיר הכבד ביותר.

כריסטין האנה, מחברת רב־המכר 'הזמיר', טוותה רומן סוחף על המרחבים האינסופיים של האדמה ושל נפש האדם, על פסגות ותהומות, ועל נשים שהחיים חישלו את נפשן אך לא כיבו את נשמתן.

לרשת את אידית – זואי פישמן

קריאה מהנה – דפנה ודליה

לתשומת ליבכם

חדר העיון סגור לצרכי תערוכות ג-המאה.

דברים טובים


  פורים. אזני המן.אלא מה? כן אנחנו יודעים שכמו כל מסורות העבר גם אזני המן במתכונתם הקלאסית הם פאסה יענו "משעממים" פרג אתם יודעים הילדים אוהבים, לא אוהבים, וכו. "ואם אפשר לשים ריבה או שוקולד או אגוזים + זה עדיף"ץ כן שמענו שמענו אבל מה לעשות אנחנו דבקים בישן והטוב של פעם. שביב תקוה מתחדש ברוח המודרנה מצאנו במתכון הבצק של רולדין. המילה האחרונה . ניסינו וממש הצלחנו.

 

המצרכים :

·        300 גרם חמאה, רכה

·        160 גרם אבקת סוכר

·        1 כפית תמצית וניל איכותית

·        3 חלמונים (60 גרם)

·        400 גרם קמח

·        100 גרם שקדים טחונים

·        קורט מלח דק

למלית פרג:

·        65 מ"ל חלב 3% שומן

·        55 מ"ל מים

·        5 מ"ל (1 כפית) מיץ לימון

·        קליפה מגוררת מחצי לימון

·        100 גרם סוכר

·        15 גרם דבש (2 כפיות)

·        1 כפית תמצית וניל איכותית

·        150 גרם פרג טחון טרי

·        65 גרם שקדים טחונים

·        15 גרם חמאה


·        אופן ההכנה:

·        1הבצק: מקציפים במיקסר את החמאה, אבקת הסוכר ותמצית הווניל לקרם בהיר ותפוח.

·        2מוסיפים את החלמונים אחד אחד, ומערבבים אחרי כל הוספה. מדי פעם מנקים את דופנות הקערה במרית.

·        3מערבבים בקערה את הקמח, השקדים והמלח. מוסיפים לתערובת הביצים ומערבבים רק עד שמתקבל בצק אחיד.

·        4מאגדים את הבצק לכדור, עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר שעתיים לפחות.

·        5המלית: מחממים בסיר את החלב, המים, מיץ הלימון וקליפת הלימון, הסוכר, הדבש והווניל. מביאים לרתיחה. מוסיפים את הפרג ומבשלים 2 דקות נוספות.

·        6מעבירים את התערובת לקערת המיקסר ומוסיפים את קמח השקדים והחמאה תוך כדי ערבוב עם וו גיטרה, עד שמתקבלת תערובת אחידה. עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר עד שהמלית יציבה.

·        אוזני המן, רולדין | צילום: רונן מנגן, יחסי ציבור

·        7ההרכבה: מחממים תנור ל-170 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.

·        8מרדדים את הבצק על משטח עבודה מקומח קלות ליריעה בעובי 3 מ"מ וקורצים עיגולים בקוטר של כ-7 וחצי ס"מ.

·        9מעבירים את מלית הפרג לשק זילוף ומזלפים במרכז כל עיגול תלולית. מקפלים למשולש ומהדקים היטב את הקצוות.

·        10אופים 15-20 דקות, עד להזהבה. מפזרים אבקת סוכר ומגישים.


 

 

 
חסר רכיב