קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2379

07/06/2019

 

דף מספר 2379  ד' בסיון  תשע"ט 7 ביוני2019

עריכה והדפסה : נעה ידין  ועדנה לנדאו

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il
חג שבועות - בכורים


פינת תרבות
 

 

חג השבועות

בשבת ה- 8.6.2019, החל מהשעה 17:00 מוזמן כל הציבור להפנינג במרחב של חדר האוכל. בתכנית – פינות יצירה ופעילויות לכל הגילאים, בנוסף יהיו מבחר של דוכני מזון בתשלום ולכן אנא הצטיידו בכסף מזומן.

במקום יהיו פינות ישיבה ומחצלות

אבל כדאי גם להביא שמיכות לדשא ומחצלות פרטיות.

בשעה 19:00 ייערך טקס שבועות המסורתי על הדשא הגדול.

חג שמח!

·       ביום רביעי, ה- 12.6 חגיגת בר מצווה.

·       ביום חמישי ה- 13.6, תערוכת ספרים בחדר האוכל מ-16:00 עד 19:00, פרטים בהמשך הדף.

 

שבת שלום, לילך רז

שמואל איתיאל ז"ל

קבוצת גבע אבלה

על מותו של

בננו חברנו שמואל איתיאל אתקין ז"ל

ומשתתפת באבל המשפחה

 

ילדות בגבע

שמואל נולד לאחר שסבתא שרה הייתה חולה בקדחת. עוד בינקותו היה שברירי ועורר אצלה דאגה רבה לבריאותו. היא כינתה אותו ציפלונק, פרגית קטנה, אפרוח; ועד מהרה הפך הכינוי לצ'יפיק – אפרוח קטן, כינוי החיבה של אבא ודוויד אליו גם כשהיו מבוגרים.

עם פינוי דירתו של שמואל נמצאה אצלו בעליית הגג חליפת מכתבים מהשנים 1934–1936 בין סבא אהרון לסבתא שרה. סבא נסע לווינה לטפל בדלקת בגיד היד ומילא שליחות של הסוכנות היהודית. המכתבים הם מכמירי לב, ומתארים את המציאות הקשה שעימה סבתא נאלצה להתמודד לבדה. בין השאר, היא תיארה את הדאגה הרבה לשמואל.

כשסבא נהרג היה שמואל בן 11. אבא שלנו סיפר בדמעות שבשעה שסבתא הודיעה לו על האסון היא ציינה: ש"אצלנו לא בוכים". למוחרת ההלוויה הלכה סבתא לחליבה ברפת, ולא יצרה מרחב רגשי לעיבוד האבל או לביטוי הכאב. שמואל סיפר לי שאסרו עליו להשתתף בהלוויה, ושבמשך שנים דמיין את אביו מתחבא מפניו. לאחר פטירתו של אבא שלנו, שוחחנו אורנה ואני עם מיכה אפרתי, שהיה בן כיתתו של שמואל. מיכה סיפר לנו שלאחר נפילתו של סבא, שמואל לא חדל לבכות – במיטה, בעבודה, בכיתה ובכל מקום. לדבריו, הבכי נמשך שבועות.

זיכרונות משנות השישים

יום שישי. אנחנו תמיד הולכים לסבתא שרה אחר הצוהריים בשיכון הוותיקים ליד עץ האזדרכת. ברדיו עם הנורה הירוקה מתנגנת מוזיקה קלסית. שמואל יושב על הכורסה של סבתא ולועס טופי (לשמואל הייתה אהבה מיוחדת לממתקים). הוא קורא את עיתון דבר. יש לו שעון עם מכסה מעור בצבע חום. הוא מסתכל בשעון כדי לוודא שיקום וילך בדיוק בשעה המתוכננת. דלית מתגרה בו ואומרת מילים גסות. שמואל מודיע לה שעכשיו הוא לא ידבר איתה חמש דקות. הזמן נמדד בקפידה.

אחר כך הולכים לחדר האוכל. לכולם יש מקומות קבועים. שמואל מצטרף לשירה בקול בריטון מרשים (הוא גם נהג לשיר במקהלה של חג הפסח בגבע והיה שחקן וחקיין מחונן). שמואל אינו מדבר בשעת הארוחה, כיוון שהוא מקיים את המשנה: אין משיחין בשעת הסעודה.

שמואל תכנן את חייו בדקדקנות רבה: בימות החורף הוא נעל נעלי בית ועליהן ערדליים. אפילו כשהאביב הפציע מוקדם – שמואל חיכה לתאריך המיועד והמשיך לנעול ערדליים. בימות החול הוא לבש סוודר אפור מצמר כבשים שסרגה לו דבורק'ה ז"ל –  ובערב שבת –סוודר בגוון טבעי; חולצה תכלת בימי חול – ולבנה בערבי שבת. לעבודה –בגדי עבודה כחולים; חגורה מעור עם פונדה (נרתיק לאקדח) ובה מזמרה במשך שעות היום והערב. כשנשאל לפשר הדבר היה משיב שהוא מקיים את הפסוק: וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת". סגנון זה ביטא את אמונתו בעבודת האדמה ואת מחויבותו ללכת בעקבות ראשוני גבע ובהם בעיקר חיים רוזן, שכל כך העריץ.

זיכרון נוסף: בדשא שליד חדרו היו מתקיימים מדי ערב משחקי הקפות של כל הילדים בסביבה. פעם פגע כדור בשמשת חלונו, והיא נשברה. שמואל שרבב את ראשו מהחלון וקרא לעבר המשחקים: "ראשכם כראש הדלעת, אפרקכם לגורמים!" פעם בשנה היה יוצא שמואל לביקור אצל בני הדודים. היה לו תיק צד מיוחד למבצע, כובע מצחייה ומזוודת עור עם רצועה היקפית. הוא נהג ללון אצל שמואל ויהודית גיל. היה לו קשר מיוחד במינו עם שמואל בן דודו, והוא התמסר לפינוקיה של יהודית.

     עיתותיו היו מדודות, הוא נהג לקרוא את העיתון בהליכה בשעת הארוחות כדי לא לבזבז את הזמן. שמואל הרבה לקרוא, ובחדרו הייתה ספרייה מרשימה. הוא התעניין בעיקר בהיסטוריה, קרא את כל כתבי צ'רצ'יל, והשתמש במילון המלא של אוקספורד. את האנגלית רכש בעיקר מקריאה, והגיע לרמה גבוהה מאוד שאפשרה לו ליהנות ממחזותיו של שייקספיר ומיצירותיו של דיקנס.

  מותה של סבתא

שמואל נהג להגיע לסבתא בכל ערב. הוא היה יושב על הכורסה וקורא עיתון. סבתא הייתה מכינה לו צלחת עם ממתקים, בעיקר שוקולד וטופי, ומחביאה את השאר כדי שיישאר גם לנו. בימי חמישי הוא היה שוטף את הרצפה בחדרה. עם פטירתה של סבתא הוא הלך והתרחק מאינטראקציות חברתיות. כשהייתי מגיעה לבקרו הוא היה מתקשה לעיתים לקשור שיחה ולדבר בשטף. על ההקשה בדלת היה משיב בקול רם מאוד: יבוא!

לאחר מותה של סבתא הוא יצר לעצמו  שגרה של ביקורים חלופיים, והקפיד לפקוד את חדריהן של פניה רם, ושל דינה גולן.

מלחמת יום הכפורים

שנה בדיוק לאחר לכתה של סבתא הגיעה מהלומה נוספת – נפילתו של דוויד. שמואל ודוויד היו קשורים מאוד זה לזה, נופילתו של דוויד הייתה טלטלה קשה בעבורו. הוא היה לצידו בבית החולים ברגעיו האחרונים. לאחר מותו של דוויד רצה שמואל לראות את עצמו כממלא את מקומו, הגיע לעיתים תכופות ליוטבתה, וניסה להשפיע על ילדיו של דוויד. הוא היה מגיע מוכן עם שאלות על תוכניות מדע בטלוויזיה ועל קטעי עיתונות ששלח מבעוד מועד, ומביא עימו (איך לא?) שוקולדים. אולם, ניסיונותיו אלה לא צלחו, ועם השנים הלכו והתמעטו, ושמואל הלך והתרחק מכולנו.

אנחנו עומדים כאן, כל אחייניך, מול רגבי האדמה התחוחים שעל קברך ומצטערים צער רב על חוסר היכולת שלנו למצוא את הדרך אליך.

בהזדמנות זו אנו מבקשים להודות מקרב לב לכל אלה שהיו שם לצידו של שמואל: בראש ובראשונה למסאלחה ולצוות בית סביון שהיה בעבורו בית מטפח ואוהב, ליונה רבי שליווה אותו ברגישות ובחמלה, ולכל האנשים הנפלאים שעסקו בהבאתו לקבורה ואפשרו לנו להיפרד ממנו.

הִִלה

***************************

שמואל

1969 – החללית המאוישת הראשונה נוחתת על הירח. "צעד קטן לאדם – צעד גדול לאנושות" כפי שאמר ניל ארמסטרונג האסטרונאוט הראשון שדרך על הירח.

אני נער בן 14 צועד לבית הורי ולידי צועד שמואל. אנחנו מכירים אחד את השני כי שמואל היה מרבה לבקר בבית הורי ונהנה מהעוגות שאמא שלי אפתה.

שמואל שואל אותי אם שמעתי על נחיתת החללית על הירח. אמרתי לו שכן ואז קבלתי ממנו הסבר משכיל על זווית הכניסה של החללית לאטמוספירה וחזרה לכדור הארץ.

שנים לאחר מכן אני נהג הבריאות והקניין של החברים והמוסדות של גבע בעפולה, מתקשר אלי שמואל ומבקש להיפגש. אנחנו נפגשים על הספסל בחצר והוא מספר לי שהשעון שלו, שעון שוויצרי מסוג סייקו התקלקל וצריך לשלוח אותו לתיקון במעבדה ומכיוון שאני מכיר את בתי העסק בעפולה הוא רוצה שאקח את השעון לתיקון.     מכאן התחיל הרומן שלנו, ואני זכיתי להיות האיש שדואג ומטפל בכל ענייניו. למדתי להכיר את שמואל מקרוב. היינו נפגשים כל יום שישי בבוקר בביתו ובכל פגישה הוא דיבר על הדברים שמציקים לו, מה הוא צריך ממני שאעשה בשבילו וכיצד אוכל לעזור לו. שמואל חי בדירתו הלא משופצת שנים רבות ללא מזגן, תנור חימום, תאורה מינימליסטית, מיטה כורסא ישנה וכוננית גדולה עמוסה בספרים, אנציקלופדיות באנגלית ועברית, ספרים מהם שאב את הידע והחכמה. אני לא איש טכני – הוא אמר לי ולכן אני זקוק לעזרתך. הוא ידע המון כמעט על כל נושא והמפגשים אייתו היו מרתקים. הוא סיפר לי שבצעירותו היה שחקן תיאטרון והיה לו הכישרון לחקות אנשים. הוא סיפר לי שהיה לו חלק בהקמת מפעל בקרה בתור יועץ. ההכרות בייננו הייתה בתקופה שהוא חזר לעבוד במפעל בקרה במחלקת הסולונואידים. לפעמים בימי שישי כשהייתה לו עבודה במפעל הוא ביקש להיפגש במחלקה לאחר שסיים את עבודתו. העבודה היא חיינו – היה אומר והפגישות החשובות יהיו אחרי העבודה. הרגשתי צורך לשפר את תנאי חייו בביתו אז דיברנו על מזגן. לא היה פשוט לשכנע את שמואל לרכוש מזגן. לא צריך מזגן, אפשר לפתוח את התריס והרוח תקרר את הבית – הוא אמר לי. אבל בקיץ הרוח חמה מאוד ואתה תרגיש הרבה יותר טוב בדירתך עם מזגן שיקרר בקיץ ויחמם בחורף. אני צריך לחשוב על זה – הוא אמר לי ולבסוף השתכנע. כל דבר חדש בשבילו היה פרק של הסתגלות למידה איך המכשיר עובד וכיצד ניתן לנצל אותו במקסימום. הקשר שלנו נמשך מעל עשר שנים ובאותם שנים עשיתי כל שביכולתי לעזור לשמואל ולשפר את חיי היום יום שלו. מקרה שלא אשכח: יום אחד בבקרה שמואל בדרך לשירותים לפתע מאבד את הכרתו ונופל. הוא מקבל עזרה מידית מהאנשים במקום וכשהוא מתעורר מעלפונו הדבר הראשון שביקש זה שאני אבוא אליו. רצו לפנות אותו – אבל בתנאי שיונה בא איתי – כך אמר להם. נסעתי איתו לבית חולים והייתי איתו לאורך כל הטיפול והאשפוז. היה בייננו קשר מאוד מיוחד ואני ראיתי בזה זכות שיש לי לטפל ולדאוג לאדם שצריך אותי.

בשנים האחרונות חלה הידרדרות במצב בריאותו ובלית ברירה העברנו אותו לבית סביון לטיפול והשגחה. התקופה הראשונה בבית סביון הייתה מאוד קשה לשמואל, אבל כנראה שבהמשך הוא הבין שבעצם כל שנעשה זה למענו ובריאותו. הקשר בייננו המשיך גם בבית סביון אך לא לאורך זמן. שמואל התכנס בתוך עצמו וכך עברו הימים והשנים וביום שבת 1.6.2019 השיב את נשמתו לבורא העולם והוא בן 92. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

יונה רבי

***************************

שמואל אתיאל איננו

הרבה מחשבות מעמיקות היו בתוכו.למד הרבה, קרא הרבה, אבל המחלה שלו לא נתנה לו לבוא לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו.גם הרשימות הקצרות שהיה כותב בעלון המקומי, לא תמיד היו מובנות לחברים. אותי הוא לימד הרבה.

הוא הבדיל בין לימוד אמיתי ומעמיק, לבין חוגים של לימודי שטח. תמיד הוא הסביר לי את הקשר בין בר-כוכבא, קדוש השם, בין הורינו שזרקו את הלימוד היהודי, אבל התמכרו לציונות לבין דור המדינה שהתמכר לציונות שערכיו היו "טוב למות בעד ארצנו".

מצדה "ראשונים תמיד אנחנו, לפקודה תמיד אנחנו אבל גם הבורות והשטחיות היו חלק ממנו.כלנו הפסדנו מהניתוק שלו מן הציבור בגלל המחלה.

הוא היה יכול  לתרום הרבה יותר. יהי זכרו ברוך!

אלי גורן

 

גיוס חברים לעישוב הכותנה שמואל עומד שלישי משמאל

מחזור ב' בגבע הינם ילידי 1927- 1928:

נעמי וייסמן, ספיק לוין, ורד אבן-צור, מיכה אפרתי, דידי מנוסי

והצעיר בחבורה, שמואל איתיאל.

זכרונות שסיפרו חברים  (בעיקר ספיק לוין. נעמי וייסמן. ורד אבן-צור)

שמואל היה מִשִכְמוֹ וַמעלה! התלמיד המצטיין בַּכּיתה. זָכוּר המבחן בְּחשמל, אותו סיכם ישראל גור-אריה "לא יכולתי לעשותו טוב יותר משמואל!".

ראשון תמיד בהכנת שיעורים, מיד ניגש לעזור לנו, שנסיים מהר, וכך, יוכל להדגים את האהוב עליו: חיקויים וּצחוקים. שמואל היה כשרוני מאד. חקיין וְשׂחקן מעוּלה!  בַּהצגות תיפקד כשחקן ראשי. את כל הטקסטים ידע על פֶּה, גם של השחקנים האחרים!

את גיל ההתבגרות לא ידעו 'לאכול' אצלנו. שמואל הפסיק לימודיו, ונכנס לעבודה בַּמספּוא. אליוקים מצא לו פסיכיאטר, והאחרון עזר לו לתפקד. ושמואל עבד. אוֹהוֹ!  בַּכֶּרֶם - מארבע בבוקר עד שש לִפנות ערב, בחודשי מאי עד ספטמבר, יְמוֹת הקיץ הקשים. וּלְעת ערב – עוד היינו מעמיסים את המשאית לתנובה. 

שמואל לא התגייס לצבא. הלך לכפר יהושוע, וּמֶשֶך שנה חי עם משפחה שטיפחה אותו.

בשלב מסויים וְלִתקופה קצרה, עלה על ספינת דיג, אך מהר מאד חזר לגבע. מצבו הֵחריף, וקשה היה לגשת אליו. האיש נסגר בתוך עצמו. שומר על אורַח חיים טבעוני. כל כולו שקוע בלמידה: הסטוריה, גיאוגרפיה, פיזיקה, מתמטיקה, פילוסופיה, לטינית ומה לא?!

היו תקופות, ששמואל ראה עצמו מורה דרך לצעירים המצויים על פרשת דרכים, והיה מנהל עימהם שיחות מעניינות מאד.

בזמנו, חנה זמר, עורכת 'דבר', היתה מקבלת ממנו מכתבים לַמערֶכֶת. שמואל היה עולם וּמלואו. אנציקלופדיה מהלכת. שָלַט בְּאנגלית על בּוּרְיָה, הכּל - רק מלימודים עצמאיים! אוטודידקט. עָקַב ויָדַע מַהֲלָכֵי פוליטיקה בַּאָרֶץ וּבָעולם כּולו.  

כתבה רותי (ק)

***************************

שלום שמואל אני רוצה להיפרד ממך, ובעיקר מתקופה שבה שנינו גדלנו.

לא מזמן ליוויתי את נועם בדרכו האחרונה , אחר כך את ספיק ועכשיו אותך. אני נשארתי בין האחרונים.

אתקין נהרג ב 1938  כנראה שהיית בן 11 , בלוויה של אתקין לא הייתי,אז לא הרשו לילדים ללכת ללוויות.אבל האבל שטף את כל הקיבוץ, אתקין היה דמות מיוחדת וכמובן כל אחד מקבל את מות אביו בצורה אחרת.שרה גרוצקי המשיכה  לחלוב ברפת, והלינה המשותפת עשתה את שלה.

שמואל נראה קטן מגילו והיה לבוש כמונו במכנסיים עם כתפיות  (פרופ. נסאו אמר שהגומי במכנסיים עוצר את הדם) והיה מארגן לנו משחקי חברה, אהבנו לשחק אתו , בפועל למרות מראהו היה חכם ואינטליגנטי  .אבל מהר מאוד נפרד מאתנו ועבר לעבוד עם חיים קארו בכרם.

שמואל אהב והעריך את חיים קארו אבל העריץ חיים רוזנפלד.

והנה סיפור קטן ששמעתי משמואל,  "אחרי הגיזום בכרם משכו את הזמורות אל מחוץ לשורות ובסוף העבודה הדליקו אותן, בעוד אני רוצה להדליק את הגפרור עובר חיים, מה אתה עושה הוא שואל ואני עונה מדליק את הזמורות,אבל לא עשית ערימה, נכון אני עונה אבל במלא הן נשרפות, לא חשוב הוא אומר לי : עבודה זו עבודה."

ברור שהיה לו קשה, ילד יתום עם אימא אידיאולוגית .  בשלב מסוים החליטו בוועדת חינוך להעביר אותו למשפחה בכפר יהושוע.כשחזר עבד עם יורם נחשון במספוא .עבד באגסים, וכשסגרו את האגסים לא עבר עם חיים וספיק לבקרה והמשיך בפרדס.

אין ספק, היה דמות מיוחדת, היה לו קשה להסתגל לשינויים שחלו סביבו בגבע ומחוצה לה. אבל ידע מה נעשה בגבע ומידי פעם הביע את דעתו  בעלון והכל בכתיבה מתומצתת.  עברית הוא ידע.

ועוד סיפור קטן. טרם יציאתנו לזמביה, מצאתי בתא הדואר שלנו מכתב ממנו. המכתב בגודל  4X.4 סנטימטר.          "בשוך זמביה חיזרו לגבע."

לא אשכח אותך, נוח לך באדמת גבע שאותה אהבת.

דנדי

מסיבת בר מצווה

ביום ד' 12.6.2019 בשעה 19:00 , נתכנס בדשא ח"א  לחגוג מסיבת בר- המצווה

לשיר מלכי, נועם אטינגר, בן אורן, נטע לב, יובל גל, מתן לב, בר רובינשטיין ובן לביא

הזמנה זו פרטית ואישית ביותר לכל אחת ואחד על הגבעה.

 

לצורך הצלחת הערב מספר בקשות:

1. חניית רכבים (גבעים ואורחים): מגרש בקרה ומגרש ח"א

2. לוגיסטיקה:  "חסימת דרך": החל מהשעה 17.30, הדרך ממחסום סידור רכב עד למזכירות יהיה סגור.

3. קשירת כלבים: יש לקשור את הכלבים טרם האירוע.

4 . תורנים:  אנא הגיעו עד  לשעה 18:15 לחדר האוכל- לתדרוך ותחילת עבודה.

5. נערי ונערות ח-ט ושכבה אנא הגיעו לארגון הדשא בשעה 18:00.

בשם המשפחות, עומר וענבל גל

משולחן המזכיר - יאיר קארו ; הודעה מהגזבר

 משולחן המזכיר

 

שיוך - קלפי – בנק מזרחי

קצר  – כי חם וטקסטים ארוכים לא עוברים את המחסום.   

מפגש ציבורי מס –8  הסדרי שיוך ואיזון דיור יתקיים ביום שני  10.6 בשעה 20.00 במועדון לחבר.  פוסטר צבעוני על הלוח, הודעות "מקומי" מוכנות וכבר הודיעו על החומרים באתר ,  ודפי ההסדר מוכנים בחדר האוכל ובמזכירות. זהו נושא צבעוני ומאתגר. את הדיון הציבורי יוביל עו"ד יונתן גולדשטיין שאף הנחה את הדיון בנושא במסגרת מועצת השינוי.

ידוע שחם – ידוע שהעייפות מכרסמת – ידוע שהבריכה עוד לא נפתחה - ידוע ששמונה בערב זה אחרי שבע בערב.. הכל ידוע  - אבל צריכים להתייצב.

 קלפי -  ביום שישי 7.6.2019  קלפי הגבעה יאמר את דברו בשלושה נושאים .

א. בחירת נציגי ציבור הנהלה כלכלית

ב.  בחירת נציגי ציבור ועוד אחזקות.

ג.  שתי חלופות להפעלת חדר האוכל.  

מבקש להגיע ולהצביע.  תזכורות "מקומי " ישלחו כרגיל.

ביטוח לאומי – חשבונות בנק ובנק המזרחי.

בהמשך להחלטת המשאל המאפשרת לחברים להעביר לבנק קצבאות ביטוח לאומי ( זקנה – שאירים  - ילדים ) שלח אלי מזרחי – גזבר גבע -  כתבת הסבר נוספת  בנושא.  

בנוסף בנק מזרחי סניף עפולה נתן הסכמתו להגיע לגבע ולסייע כאן בפתיחת חשבונות בנק לחברים המבקשים זאת. כדי לא להביא נציגי הבנק לשווא תלויה על לוח המודעות "הרשמה לפתיחת חשבון " . נודה לכל חבר שמבקש להסתייע בשירות המוצע שירשום הפרטים ונתאם עם נציגי בנק המזרחי. אין זה מונע מחבר גבע לפתוח חשבון בכל בנק אחר , למעט שבנק המזרחי השיב בחיוב לבקשתנו לסייע כאן על הגבעה.

חתולים מחשבים קיצם לאחור ואנו את הימים שנותרו לפתיחת הבריכה וגלי התכלת הקרירים.. אמן !

 יאיר.

***********************

משולחן הגזבר

מידע נוסף והנחיות לקידום העברת קצבאות בטוח לאומי לחשבונות בנק אישיים

קצבאות הילדים – המשפחות שטרם העבירו את הקצבה מתבקשות להשלים את המהלך בהקדם. משפחות שהעבירו נא להעביר את האישור למוניקה כדי שתתאפשר התאמה לדיווחי הבטוח הלאומי החודשיים. במידה ונתקלים בקושי ניתן לפנות למוניקה.

חברים שאין להם חשבון בנק. פתיחת חשבונות תיעשה בגבע ביום מרוכז בו יגיעו נציגי הבנק בכדי לקבל דוגמאות חתימה ולזהות את החותמים. השאיפה היא שבאותו מעמד יפתח חשבון הבנק, יונפק כרטיס אשראי וכן קוד נגישות לאתר האינטרנט. הבנק המסתמן כנוח ביותר הוא בנק מזרחי סניף עפולה. לבנק מזרחי אתר אינטרנט טוב וחשוב מזה מענה אנושי זמין הן בסניפים והן בטלפון. לאחר שנגיע לסיכומים על התנאים הם יופצו יחד עם אסופת המסמכים הנדרשת לחתימה והשלב הסופי יהיה ביקור צוות מהסניף להשלמת התהליך. 

הנהלת החשבונות תבצע את הטיפול והסליקה של החיובים לכרטיס האשראי של החבר.

בנושא אחר שעלה בעבר. חוק המזומנים והשיקים המיושם מתחילת השנה.

בכל הנוגע לשימוש במזומן גבע מוגבלת מאד ביכולת למשוך מזומנים בשל העובדה שסניפי הבנק העיסקיים חדלו לחלוטין מלספק שירותי קופה.  לכן אין באפשרותנו להיענות לבקשות למשיכת מזומנים בהיקפים משמעותיים. ננסה להיענות לבקשות למזומנים עד לסכום של 2,500 שקלים ובהזמנה מוקדמת של יומיים לכל הפחות.

השימוש בשיקים הולך ונעשה יקר, מסורבל וטרחני יותר ויותר ואנחנו לקראת גמילה מחלטת משימוש באמצעי זה.

העברה כספית לצד שלישי לא יכולה להיעשות בלי לצרף אישור ניהול ספרים ואישור ניכוי מס במקור אלא מחשבונות בנק פרטיים בלבד. כלומר העברה מגבע כגוף עיסקי מחייבת תנאים תיעוד ושמירה של מסמכים בהתאם להוראות ניהול ספרים.

גם הפעם אסיים בהמלצה לחברים להצטרף לרשימת הנעברים הקבועים של יתרות התקציב לחשבונות הבנק האישיים על בסיס הוראת קבע חדשית. כמאתיים חברים ומועמדים כבר יישמו את הצעד וטוב יהיה להשלים אותו לטובת החבר והקבוץ.

אלי מזרחי גזבר קבוצת גבע

מעט מנהל הקהילה - דורון חורב

 

מעט מנהל הקהילה

 

נוי גבע

החלה עונת ההשקיה, וצוות הנוי מריץ את מערכות השקית הדשאים כדי לטפל בתקלות, לתקן ממטירים, לכוון ממטירים וכדי להתחיל עונת השקיה בלוח זמנים קבוע וידוע.

מיד לאחר חג שבועות יתחיל בגבע ובגן האירועים גיזום עצי דקל, וזאת תחת פיקוח של צוות הנוי, במקביל, תחלנה עבודות הנוי לקראת פתיחת בריכת השחייה.

בהמשך ועם התייבשות הקרקע, יתחיל הצוות בניקוי והסדרת שטחים פתוחים בהם חוגגת עשבייה. טיפול זה נחוץ כדי למנוע שרפות קיץ, וכדי לצמצם נוכחות מכרסמים וזוחלים.

לאחרונה, הצטמצם כוח האדם בענף ועל כן הצוות מתקשה לתת מענה מהיר לפניות החברים, ועל כך נתונה תודתנו על הסבלנות וההבנה של הציבור.

על אף שלל הפרויקטים והעבודות שבקנה, ערן וצוות הנוי עושים כמיטב יכולתם כדי לתת שרות מהיר וטוב לציבור החברים, וכדי להחזיק גן רחב ידיים, פורח, מוריק, ומטופל.

פתיחת הבריכה

אנו עושים כל מאמץ, כדי לפתוח את בריכת השחייה ב 21/6. עד לסיום העבודות, אנו מבקשים את ציבור החברים שלא להגיע לשטח הבריכה, כדי להימנע מסיכון מיותר ומתקלות, המעכבות את ביצוע העבודות להסדרת הבריכה.

רן לוסטיג

רן לוסטיג קיבל על עצמו שורה של משימות המסייעות לקהילה ולי, לתת מענה בשורה של נושאים בהם לא הצלחתי לתת מענה ראוי לציבור. רן הוא כתובת לפניות בנושאי ציבור שונים כגון מפגעי כביש, תברואה, תאורת חצר ועוד. על שלל הנושאים בהם מטפל רן, אכתוב בכתבה נפרדת ובהרחבה. ובינתיים, תודה לרן על נכונותו לסייע ועל מסירותו בטיפול בנושאים שבתחום אחריותו.

חג שבועות

לקראת חג שבועות, חברים מוזמנים לרכוש בכלבו מתוצרת המחלבה. מוצרי המחלבה נחנים בטעם המשובח ובחומרי גלם בלא תוספת חומרי טעם, ריח, שימור מלאכותיים. המוצרים הטעימים של המחלבה, אף זולים משמעותית מהמוצרים המתועשים המקבילים להם.

מפעיל לחדר האוכל

מבלי לנקוט עמדה לכאן או לכאן, זאת יעשו החברים בבואם להצביע בקלפי, אבקש לתת מענה קצר לשורה של שאלות עליהן נשאלתי בעניינו של המפעיל.

המפעיל מקבל אחריות מלאה על הפעלת חדר האוכל והמטבח, ובתשלום ידוע של הקיבוץ בעד שירותי ההפעלה. העלות לקיבוץ תרד בשלוש פעימות ובכ 200 אש"ח בכל פעימה. בתום שלוש שנים, ישלם הקיבוץ למפעיל כ 600 אש"ח בשנה, בעוד שכיום מחזיק הקיבוץ את המקום בכ 1,200,000 ₪ בשנה.

המפעיל ימשיך להעסיק את העובדים בענף כולם, אם ירצו בכך. לאחר חודשיים מתחילת העסקת העובדים, יחליט כל עובד אם ברצונו להישאר בענף בתנאי ההעסקה אותם דורש המפעיל. העובדים כולם יעבדו כשכירים אצל המפעיל.

המפעיל מתחייב על הספקת מזון באיכות ובעלות הנהוגה כיום, ואף לשפר את איכות המזון והמגוון. המזון ייוצר במטבח, כאשר מנות מסוימות אולי יסופקו למטבח, לאחר שבושלו או הוכנו לבישול במטבחים אחרים של המפעיל. המטבח אינו כשר, כך גם המזון המסופק לחברים, וכך גם יימשך כל עוד והחברים ירצו בכך.

חברים מוזמנים לצפות בערוץ הפנימי (900) המשדר את האסיפה בעניין, כדי לקבל תשובות נוספות לשאלותיהם.

ולסיום, שאלו יהודי שמא הוא יודע לנגן בכינור והשיב, מימי לא ניסיתי ולכן אפשר ואני יודע.

ולשבת של שלום ומנוחה, ולחג השבועות הממשמש ובא, שנעמוד על פירותינו וניהנה מהם.

דורון חורב, מנהל קהילה

מחשבות ורעיונות - אבנר בן יהודה

מחשבות ורעיונות כדאיים ....

בעיון בעלוני הדף האחרונים התברר לי שמצבנו הכלכלי לא טוב לא שזה בא בהפתעה, זה תהליך שאינו מרנין לכן המוסד הכלכלי מציע קיצוץ בתקציבי החברים ועוד בענפי צריכה שונים שהחבר מפסיד כפליים . השאלה ששאלתי את עצמי מה יועילו הסכומים ולו כמה שיהיו האם תפקידם לסתום חורים של חוסר או החזרת חובות ? . שאלה נוספת האם הכסף שייאסף יעזור לבנות לנו מקורות פרנסה נוספים שתחזיר את עטרתה של גבע ונחזור לחיות ברווחה בכבוד . מראיית המציאות העכשווית לצערי בקרה היקרה שלנו לא נותנת את המצופה ממנה ולעניות דעתי היא הגיעה לנקודת הצטלבות שצריך לשנות קו מחשבה, זאת אומרת  לחשוב על מפעל נוסף עתיר יידע , או למשל להיכנס לענייני הקנאביס הרפואי שלא מעט קיבוצים ומושבים נרתמו לעניין או כול דבר שיכול למלא את קופת גבע . וכול כך  רצוי שלא נהיה בסוף התור . אין לי בעיה עם קיצוצים רק שמטרתם תהיה העשרת היכולת הכלכלית של גבע .

לסיכום דבריי והרהורי אומר שאין זאת ביקורת על העושים במלאכה ויבורכו , אלא עזרה מחשבתית שאולי תועיל למקבלי ההחלטות . אומר דבר נוסף אל כול ציבור החברים , העלו רעיונות כדי להציל את ביתנו היפה והאהוב .

אבנר בן יהודה .

 

הגביע הוא שלנו!

כוכב נולד הגביע הוא שלנו!!!

ילדי הזחט והשכבה קטפו את המקום הראשון באירוע "כוכב נולד" שנערך בשבוע שעבר בקבוץ בית השיטה.

1700 איש בקהל הריעו ל45 מנערינו, על הופעה מושקעת, מרגשת ובעלת מסר ערכי הקורא לתקווה ועתיד אחר לארץ הזאת...


 

 רבים וטובים מבני הנוער שלנו לקחו חלק בעשיה- אך הערכה מיוחדת נתונה לתגל שבילי הנהדרת , אשר הובילה את כל העניין ביצירתיות ומנהיגות אין קץ! התברכנו בכם ילדים יקרים - אתם גאווה לכל אנשי הגבעה.

איציק נאור מדריך השכבה

מן המקורות

מן המקורות

מכילתא דרבי ישמעאל, פרשת יתרו, פרשה א', שמות יט, ב

מכל המקומות שבעולם דווקא במדבר נתנה התורה? על שאלה זו משיבים במדרש:

"ויחנו במדבר" (שמות יט, ב) ניתנה תורה בדימוס, פרהסיה, במקום הפקר, שאילו ניתנה בארץ ישראל, היו אומרים לאומות העולם, אין להם חלק בה. לפיכך ניתנה במדבר, במקום הפקר, וכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל".

משחרב בית-המקדש ואבד לחג הביכורים בסיסו הקרקעי – הלכו ופחתו המנהגים השונים שהחזיקו בהם אבותינו בארץ מולדתם ובמקומם באו כמה מנהגים, המבליטים את זכר מעמד הר-סיני ומתן-תורה.

יש לציין, שבמקרא לא נזכר מועד של מתן תורה, אך אנשי המסורת חישבו וקבעו ותו בהסתמך על שמות י"ט: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים - ויחנו-נגד ההר". לפי זה החודש השלישי מניסן הוא סיוון ובששה בו היתה ההתגלות.

 רבי מנדלי מקוצק היה אומר: חג השבועות נקרא "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו", משום שנתינת התורה היתה בשווה לכל ישראל, כנגד זה קבלת התורה איננה בשווה אצל כל אדם מישראל: כל אחד מקבל את התורה לפי ערכו ולפי השגותיו...

מנחם אוסישקין

חג הביכורים ויום מתן תורה

חגיגת הביכורים בחיפה, תרצ"ו, 1932

"אבל אל נא תשכחו דבר אחד עיקרי! והוא: כי השרשרת הלאומית של האומה מתחילה בחג שאנו חוגגים היום: חג השבועות, חג זה לא היה רק חג הטבע, חג הביכורים של פרי האדמה והעבודה: זהו יום "מתן תורה" ובו היינו לעם. ואין להפריד בין שני החגים האלה. ביום אחד נוצרו כאומה ונעשינו עם עובד אדמתו בזעת אפיו. פירוד זה יכול להעמיד אותנו בפני מכשולים, שעמדו בפנינו במשך הדור האחרון, ועלינו להמנע מהם.

חג הקציר נותן גם רקע למצוות סוציאליות כמו מתן צדקה לנצרכים:"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט; לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם."(ויקרא כ"ג, כ"ב)

מנהג רווח הוא לקיים בליל שבועות ליל שימורים של קריאה ולימוד תורה. ה"תיקון" על פי טעמו הקבלי הוא מעשה של חידוש הקשר והברית בין העם לתורה, בין העם לאלוהיו.
על-פי המסורת נהוג לקרוא טקסטים קבועים המיוחדים ללילה זה, אך המנהג לבש צורה חדשה בדמות לילה של לימוד ועיון במקורות
השבועות


בחג הביכורים, אצלנו בקבוץ
החצר נקייה ומקושטת מאד
ובונים במה על הדשא בחוץ
שיהיה לרקדנים איפה לרקוד
ומזמין הכרוז בקול רם ונירגש
כל ענף להביא ביכוריו לבמה
וכל טרקטור רחוץ, ונראה כמו חדש
ואמא אומרת: "נא לקחת דוגמה!"

ויש לי בטנא עגבניות שלש
וסלק ענק, לא-נורמלי.
ולכל הילדים יש זר על הראש
חוץ מלי זה דוקר ולא בא לי.

ומה אני אוהב הכי בחג הבכורים?
את הביקורים

באה דודה שרה מנתניה
ובאה משפחת כץ מדגניה
ובאים חברים של אמא מבאר-שבע
ובאים אחותי ובעלה מגבע
ובאים עוד המון דודים ודודות
שאפילו אינני מכיר בשמות
כי כולם יודעים:
חג הבכורים הוא חג הביקורים.

וכל מבקר זוכר כל שנה
להביא בכורים לי, כלומר-מתנה.
שרה תמיד מביאה לי משחק
ומשפחת כץ על פי רב ממתק
וחבריה של אמא מביאים צעצוע
ואחותי ובעלה - רק משהו צנוע.

בגלל זה אני אוהב את חג הבכורים
אפילו יותר מחג הפורים.
וכשאמא אומרת כשהחג נגמר:
"
תודה לאל שזה עבר"
ואבא אומר שהוא רוצה לישון שבוע
אני, בשום אופן, לא מבין מדוע

 

 


מעגל בנות בגלבוע

מעגל בנות העושות מעשים טובים בגלבוע

 

הפעילות המיוחדת של "מעגל בנות", קיבלה ביטוי מרגש, וזאת על רקע "שבוע מעשים טובים".נערות "מעגל בנות" הקדישו יום שלם לטובת ציור, צביעה וקישוט של מועדון הנוער באומן. בחיוך ובאהבה גדולה,התקיימה הפעילות המרגשת עד אשר נוצר ציור הקיר, המשמח עכשיו את תושבי ישוב אומן. את הפעילות הובילה לימור פלג המקסימה, כאשר בחירת הפעילות לא הייתה במקרה, אלא באה להעצים גם אלמנטים של אחריות לסביבה ולמקום בו נעשית מרבית פעילות " מעגל בנות"

"מעגל בנות" הינה פעילות חברתית קבוצתית מיוחדת המיועדת לנערות בלבד, על רקע זיהוי מקצועי של שלבי הבגרות ומאפייני החוסן. הפעילות הייחודית הזו המתקיימת מזה שנה וחצי, באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים, ובכך מבקשים בגלבוע לתת מענה איכותי וממוקד, לאותן נערות, ולאפשר להן לממש את עצמן, כמו גם לסייע להן בפיתוח אישי ושילוב מתאים ונכון עבורם בחרה ובקהילה."מעגל בנות" הינו עוד נדבך בשירותי המועצה למען שוויון הזדמנויות בחברה".


מספרת נגה לנדאו (עו"ס בגלבוע) המובילה את הפעילות. "באמצעות פעילויות שכאלה, מאמינים בגלבוע, בחיזוק רצף המענים האיכותיים  אותם יודעת להציע המועצה, לאורך כל שלבי התפתחות של הילד-הנער-הצעיר". ציינה.

הנערות השותפות למעגל, נפגשות פעם בשבוע לפעילות חווייתית במרחב נעים ואינטימי, אשר כוללת גם ארוחת ערב קלה. עד עתה נהנו הנערות מפעילות מגוונת כמו סדנאות למיניות בטוחה, איפור, סטיילינג, יצירת תכשיטים, טיולים ועוד. במחלקת לשירותים חברתיים מדגישים כי הפעילות פתוחה לקליטת  נערות נוספות בגלבוע. ולקראת חופשת הקיץ אז מתוכננת תכנית קיצית מיוחדת, מוזמנות נערות נוספות להתעניין בפעילות ולהצטרף למעגל.

לפרטים על הצטרפות ניתן ליצור קשר ב:noglan1@gmail.com

 

גשם גשם בוא

גשם, גשם בוא...

אנו כבר בעיצומו של הקייץ וזה הזמן לסכם את הגשמים של השנה הנוכחית, שנת תשע"ט 2018-19.

אז מה היה לנו – היתה שנה עתירת גשמים, אבל אלו לא ירדו בבומים, אלא התפזרו במתינות על פני כל החורף.

בסך הכל ירדו 639.3 מ"מ גשם לעומת ממוצע רב שנתי של 439.1 מ"מ, כלומר, כ-45% מעל הממוצע.

עקב השנה הגשומה השתנה קצת הממוצע הרב שנתי והוא עתה 441.5 מ"מ, אשר מתחלקים לפי חודשים כך: נובמבר – 52.0 מ"מ, דצמבר – 98.5, ינואר – 113.7, פברואר – 88.1, מרס – 49.4 ועוד משהו באוקטובר ובאפריל.

בגבע קיים רישום גשמים החל משנת תרפ"ו 2025-26, כלומר, הממוצע הוא פרי 94 שנות מדידה. השנה הגשומה ביותר, זכורה לנו כשנת תשנ"ב 1991-92 בה ירדו 885.9 מ"מ כולל שלג וכולל 17.5 בחודש יוני, ואילו השנה הצחיחה ביותר תזכר כשנת תשל"ח 1978-79 בה ירדו בסך הכל 223.3 מ"מ.

אם נחלק את כל שנות המדידה לפי עשירונים (עשר שנות מדידה), אזי העשירון הגשום ביותר היה בתקופה 1935-45 (תקופת מלחמת העולם השניה) בו הצטבר ממוצע שנתי של 495.1 מ"מ , ואילו היבש ביותר היה זה של 1956-65 בו הצטבר ממוצע של 395.8 מ"מ בלבד.  

שנדע עוד הרבה שנים גשומות, שהכנרת וים המלח יעלו על גדותיהם ואילו הגד"ש והשקדים יצטרכו להשקות מעט ככל שניתן.

מוקי

מאוצר פניני עיתונות העבר - ערי גיל

 

פעם כשהקרן הקיימת  עוד קנתה אדמות, נטעה יערות, הפריחה שממות ומנהליה לא עמדו בפני חקירות משטרתיות .כשחג הביכורים נחוג גם אצלינו ברוב עם, עִם מסורת ארוכת שנים' כשכל הענפים משתפים פעולה בששון ,מביאים ביכורים בחדווה, הרקדנים  רוקדים, הזמרים שרים במלוא גרון  וכל הציבור נפעם מגודל המעמד. איפה איפה הימים ההם? מזל שעֶרי עומד על משמרתו וממציא לנו מדי פעם וגם לפי בקשותינו חומרים רלבנטיים מפעם. 

 



 

 

דברים טובים

 

שאלנו את מורינו ורבינו באינטרנט על שום מה אוכלים מאכלי חלב בשבועות? שלל תשובות קבלנו ובחרנו מעט. השאר- זיל גמור

 עם קבלת התורה שתיארה את ארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג, יז), הותרה לבני ישראל אכילת מוצרי חלב. במלים אחרות, באותו יום שהבשר שלהם נאסר, החלב הותר, והם אכלו מאכלי חלב באותו חג שבועות ראשון, והמסורת נמשכת עד היום.

תורה = חלב

התורה נמשלה לחלב, בשיר השירים נכתב: "דבש וחלב תחת לשונך". כשם שהחלב הוא מזון קיומי לתינוק, כך גם התורה היא מזון רוחני קיומי לאדם המאמין.

בנוסף לכך, החלב צבעו לבן והלבן מסמל טוהר. לקראת קבלת התורה נצטוו בני ישראל להיטהר, ולכן נוהגים בשבועות ללבוש לבן.

ואגדה מופלאה על התינוק משה מחפש מינקת.( נו, כאלה הן האגדות עתירות ניסים ונפלאות)

אכילת מאכלי חלב בשבועות מנציחה תופעה מופלאה בחייו של משה, שהחלה בשישי בסיוון, היום שבו חל חג השבועות.

משה רבנו נולד ביום השביעי בחודש אדר, ונשאר בבית במשך שלושה חודשים עם בני משפחתו, לפני שהונח בתיבה על הנילוס ביום השישי בחודש סיוון. משה ניצל על ידי בת פרעה, שאימצה אותו וחיפשה עבורו מינקת. האגדה מספרת כי משה סירב לינוק מהנשים המצריות, והתלמוד מסביר שפיו היה חייב להישאר טהור, מכיוון שהוא עתיד לדבר עם השכינה. בתו של פרעה מצאה עבורו אישה אחת שממנה הוא הסכים לינוק - יוכבד, אמו הביולוגית.

לשבועות והפעם לא עוגות כמצופה וכנהוג אלא לביבות בטטות עם פרמזן (חלבי כראוי)

לביבות בטטה ופרמזן

·        המצרכים

o       3 בטטות גדולות, קלופות וחתוכות לפלחים

o         2 כפות שמן זית

o         1 בצל גדול קצוץ

o        1 ביצה

o        4 כף אבקת מרק עוף

o        ם גבינת פרמזן 50 גרם מגוררת

o       פלפל שחור גרוס 

o         1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה דק

o       כוס  פרורי לחם 1 1/4 

o       שמן לטיגון

ההכנה

1.מבשלים את הבטטות במים או מכניסים לתנור עד ריכוך מלא ומרסקים אותן

2. מטגנים את הבצל עם השמן, עד הזהבה

3.מערבבים בקערה את הבטטות והבצל ומוסיפים את שאר המרכיבים, מערבבים היטב

        5.מצננים את התערובת במקרר כשעה

תרבות בעמק




 
חסר רכיב