קבוצת גבע
חסר רכיב

דף מספר 2446

18/09/2020

 

דף מספר 2446 כ"ט אלול תש"פ 18 בספטמבר 2020

ערב ראש השנה תשפ"א

שתהא לנו שנה טובה. לנו ולכל ישראל

 

צילם: דנדי ידין

עריכה והדפסה : נעה ידין  ומירה ידין

עריכה באינטרנט: טל גולן  אייל אורן

הדף באתר גבע www.kvgeva.org.il. הערות, כתבות, מכתבים, בקורת ומחמאות מהבית ומהפזורה אפשר לשלוח ל  e.mail שלנו: daf@kvgeva.org.il


פרידה - דורון חורב

שלום חברים,

הכתבה הפעם לא עוסקת בחולין ובסדר היום, אלא בברכות לשנה החדשה ובפרידה.

אני מאחל לבית גבע ולחברים כולם, שפע רב, בריאות טובה, תקווה ממומשת לעתיד ורוד, רוב נחת והצלחה בכל שנעשה ונבקש לנו, ולשנה חדשה טובה וברוכה.

לפניכם מילים של פרידה:

במכחול / דורון חורב

מבין הצבעים כולם, אני אוהב בצהוב,

עבורי, כתמים של צהוב מוסיפים זיק של אור וחסד.

ישנם אנשים בצהוב, אלו שמאירים את המקום אליו הגיעו,

אני הגעתי בכחול עבודה,

אחרים, בלכתם משהו באור מתעמעם,

המקום ממנו אני הולך, לא יגע בו צל, לא ענן ולא ליל.

ישנם אנשים אשר בבואם הם משאירים פיסות של אושר, קטעי זיכרון של צחוק ודמע,

בבואם, נפעמים הלבבות בקצב גובר ורוטט,

המקום ממנו אלך, מחול הלבבות בו מדויק הוא ורם,

וכשהלכתי, רק ליבי החמיץ פעימה.

ישנם אנשים אשר בריקוד אחרון ופרידה, מבקשים הם לרקוד עם האחד שאהבו,

אני לא ארקוד, ואשמור לעצמי את אלו שאוהב,

בבואי, משכתי מכחול על המים ואלו חזרו למנוחתם, נותר בם רק מעט של צהוב,

בלכתי, ייגע במנוחת המים מכחולו של אחר, והוא יאהבם בצבעו,

אני אהבתי בצהוב.

תודה רבה לכם על הבית החם והמכיל שהענקתם לי,

הייתה זו לי זכות, תקופה של חדווה ושל טעם טוב,

ואתם, אנא היו סלחנים כלפי עצמכם,

כי גבע ואנשיו זהו בית מופלא.

להתראות, דורון חורב
הודעות לדף

 

מזל טוב 

למירי וכרמל  סלע    

ולכל המשפחה

לנשואי עדי עם בח"ל

 

מזל טוב 

לרינה ולמוקי ידין

ולכל המשפחה

לנישואי אביב וג'יימי

הרבה אושר ושמחה מהידינים

********************

חגי תשרי בענף המזון

ערב ראש השנה 18/9   סגור אין ארוחת צהרים

יום א' חג שני שבתון 20/9 סגור

ערב יום כיפור   27/9 גשר סגור                   

ערב סוכות ראשון  2/10 יום שישי סגור

ערב סוכות השני  9/10 יום שישי סדגור

מועד הזמנת אוכל לחגים וסידרי משיכת מזון יפורסמו בהמשך .

תודה צוות ענף המזון

 

היו זמנים...

********************

האופנטיק יהה פתוח ביום שישי מ10:00-12:00 נא לבוא עם מסכות ובלי ילדים

********************

מועדת תחבורה            

בקשה מציבור גבע שמשתמשים ברכבי הקבוצה.

מדי פעם כנראה יש צורך להזכיר לכולנו, הרכבים הם רכוש הקבוצה.

אנו משקיעים לא מעט כסף באחזקתם/ניקיונם לפיכך בגמר הנסיעה יש לאסוף את השיירים , כולל מסכות ולהשליכם לאשפה.תודה מראש.    

שנה טובה ונסיעה טובה,    בשם ועדת תחבורה    יורם אלוני  
משולחן משא

 

חברים יקרים,

בשל הנחיות המדינה, אנו נאלצים להוציא לחל"ת בשנית, חלק מהעובדים השכירים שלנו.

לעת עתה, יצאו לחל"ת עובדים מהענפים הבאים: גיל הרך, חינוך משלים א'-ו', בריכה ומספרה, למעט עובדים שהוגדרו כחיוניים במערכת בתקופת הסגר. ככל שתתקבלנה הנחיות אחרות, נוספות נתנהל בהתאם.

יציאה לחל"ת, זו גזירה קשה ובפרט בערב החג ובפתחה של השנה החדשה שתבוא עלינו לטובה.

אנו שולחים מבית גבע לעובדים המסורים שלנו ולמשפחותיהם איחולים לשנה חדשה וטובה, שופעת בבריאות, בשמחה ובפרנסה טובה.

נאחל לכולנו  לקרובים, לרחוקים בארץ ובתפוצות, לחיילים ולש.ש שנותרו על המשמר

ברכת שנה טובה ומתוקה

שנהיה חברים ונפתח את הלב זה לזה למרות חילוקי דעות, תפיסות ועמדות ודווקא בגללן. שנהיה סובלניים וסלחניים ומכילים לאחרים בדיוק כמו שאנו רוצים לעצמינו.

שנביא לקהילה שלנו שפע של פרנסה  ובריאות טובה מעל הכל.

שנה טובה     מצוות מש"א

דו"ח מנק"ל - דורון חורב

 

התארגנות הקיבוץ לתקופת הסגר

שלום חברים,

להלן הנחיות הקיבוץ לתקופת הסגר.

אבקש להדגיש, שהקיבוץ כפוף להוראות המדינה ולהוראות המועצה, ממנה שואב הקיבוץ את סמכויותיו בכל הקשור להיבטים מוניציפאליים.

אנו מתעדכנים בהנחיות ובהוראות על בסיס יומי, וככל שנוכל להקל או נידרש להחמיר, תצאנה הנחיות עדכניות.

שנעבור יחד ובבריאות את תקופת הסגר והחגים,

ולשנה טובה ומבורכת, דורון חורב

כללי – חברים מתבקשים לכבד החוק, ההנחיות וההוראות בעניין קורונה, בידוד, עטית מסכה וריחוק.

התנהגות אחראית של כל חבר וחבר, תסייע בידינו להמשיך ולנהל שגרה יחסית לצד קורונה.

בידוד – השוהים בבידוד מתבקשים לפעול על פי ההנחיות ובהקפדה. יש להודיע למענית ברעם או לרון וייס על הבידוד ולהסתייע בהם ככל ונחוץ סיוע.

כניסה לקיבוץ – מותרת כניסה לקיבוץ לספקים, עובדים, בני משפחה מקרבה ראשונה. השערים פתוחים במתכונת הקיימת.

חינוך

מערכת החינוך בגיל הרך סגורה.

בחינוך המשלים סגירה של שכבות א' עד ו' כולל.

הסעדת הילדים בגילאי 0 עד ו' כולל, בבתי ההורים או בחדר האוכל ובמסגרת השעות המפורסמות.

הורים, אנא התארגנותכם בהתאם.

הורים הזקוקים לסיוע, מוזמנים לפנות בהתאם לגיל הילדים ולהקשר לאחד מהבאים - רעות בן שושן, זהר ברג, הילה לנדאו, אורה רכס, רינת גלילי.

שכבות ז'-יב' תתנהלנה כרגיל לעת עתה ובכוח אדם מתוגבר. נבקש את עזרתכם כדי לסייע בידינו לפי הצורך, כדי לצלוח את תקופת הסגר.

הסעדת בני הנעורים ז'-יב' – בחדר האוכל ובמסגרת השעות המפורסמות.

מנהלי החינוך רעות וזהר, ממשיכים בעבודתם כדי לתת מענה לילדים, להורים ולצוות בתקופת הסגר, ולהתארגנות לקראת החזרה לשגרה שלאחריו.את רוב עובדי החינוך נאלץ להוציא לחל"ת, או לאפשר להם לנצל ימי חופש צבורים.

חברים שימו לב, פרויקט הילה ממשיך לפעול באופן סדיר ולקבל תלמידים.

חדר האוכל

חדר האוכל יישאר פתוח לעת עתה, בימים א-ה. ביום ה'  בין 12:00-13:00 יוכלו חברים למשוך מנות מזון לסוף השבוע.

כדי שנוכל להשאיר המקום פתוח, נבקשכם להקפיד על סדרי הכניסה למקום.

בני הגיל השלישי – בין השעות 11:00-12:00, ב 12:00 יציאה מהמקום לטובת המשמרת הבאה.

חברים ללא ילדים ועובדי בקרה – בין 12:00-13:00, ב 13:00 יציאה מהמקום.

ילדים ונוער – בין 13:00-14:00. ילדים עד כיתה ו' כולל, יגיעו הילדים בליווי הוריהם בלבד. מכיתה ז' ואילך, אפשר להגיע ללא ליווי הורים.

משיכת מנות מזון לסופי שבוע וחגים, בין השעות 12:00-13:00.

כלבו הכלבו פתוח בשעות הפתיחה המקובלות, ולמשך כל תקופת הסגר.

שרשרת אספקת המוצרים פועלת כסדרה, ולא צפוי מחסור בדבר, כמו כן תגברנו מלאים.

ילדים מגיל 0 עד כיתה ו' כולל, אינם מורשים להיכנס לכלבו.

חברים המגיעים לכלבו מתבקשים להגיע במסכה, ולהמתין בחוץ אם המקום צפוף.

בית סביון – ביקורים בהתאם להנחיות הבית. יבקר בן משפחה אחד ומחוץ למבנה.

מרפאה ומרפאת שיניים – פתוחות בשעות הקבלה המקובלות. חברים שיכולים לדחות בואם למרפאה, מומלץ שידחו בואם. חברים המגיעים למרפאה, יבואו עוטים מסכה ויקפידו בהנחיות.

בריכת השחייה – ביום שישי 18/9 פתוחה כרגיל ולאחר מכן תיסגר. אנו בוחנים העניין ונעדכן.

מספרה, פדיקור, קוסמטיקה – סגורים למשך כל תקופת הסגר.

מועדונים – סגורים לאירועים, ותתאפשר בהם רק פעילות מוסדות הקיבוץ כגון ישיבות מזכירות.

ענף הבניין, ענף הבגד וענפים נוספים שלא הוזכרו – אלו ממשיכים לפעול כסדרו.

אנו נערכים ומתארגנים לשורה של תרחישים, בהם פתרונות לבידוד נרחב ומצבים נוספים.

ברורים וטבעיים, החשש, הדאגה, והקושי בעיקר בתקופה זו של חגים.

אך רק יחד ובשיתוף פעולה, ובאחריות וערבות הדדית, נצלח ימים קשים אלו.

אנו ממשיכים לעקוב ולהתעדכן בהנחיות, ונפרסם עדכונים לפי ההתפתחויות.

ברכות לשנה טובה, שפע בריאות וחזרה מהירה לשגרה, דורון חורב

הנחיות המועצה לסגר
משולחן מרכז המשק - איל לב

בס"ד

  ‏16 אוגוסט 2020

דיווח מרכז משק

 

כאילו לא די בקורונה גם מזג האויר של חודש ספטמבר מכביד עלינו ומשפיע על התפקוד של ענפי החקלאות. חודש ספטמבר השנה חם מהרגיל וכרגע לא נראה שהמצב הולך להשתנות מלבד הטמפרטורות הגבוהות שחווינו הרי שגם אורכו של גל החום חריג.

מטעים – עוד בטרם הסתיימה עונת הניעור נאלץ הצוות להסתער על ההשקיה של המטעים ובדגש על המטע הצעיר בקומי. גל החום הכבד והממושך מצריך להקפיד על השקיה נכונה ולטפל בכל התקלות בזמן וכל זאת במקביל לעבודות הגיזום והכנת המטע לעונה הבאה.

 

רפת – הפרות הם בע"ח שרגיש לחום והדבר מתבטא ישר בירידה של תפוקת החלב וגם בפגיעה באחוזי ההתעברות לכן בקיץ דואגים להרבות במקלחות וצינונים כדי להפחית את ההשפעות השליליות של החום. בעקבות גל החום הנוכחי הייתה בכל הארץ ירידה משמעותית ביצור החלב. הרפת שלנו הצליחה להגיע לתחילת הגל הנוכחי בכמות חלב גדולה יחסית והירידה בתפוקה הייתה נמוכה ביחס לרפתות אחרות באזור כל זאת בזכות  המודעות הגדולה של צוות הרפתנים התכנון הנכון וההקפדה על ממשק  הצינונים. כמובן שההיערכות הזאת מצריכה תיגבור בכח העבודה.

דיר – רכשנו טנק חלב נוסף במסגרת תוכנית ההשקעות. מצאנו טנק יד שניה מרפת שנסגרה וקיבלנו גם מענק מתנובה על מחצית ההשקעה. החשיבות של טנק נוסף היא לגיבוי במקרה של תקלה במיכל הקירור הנוכחי תהיה אפשרות לעבוד עם המיכל הנוסף אפשרות שלא הייתה עד היום, כמו כן במקרה של שבתות וחגים מחוברים יגדל כושר האחסון שלנו ויאפשר לתנובה להגדיל את מרווחי ההובלה.

 

מכון שקדים – משטחי הייבוש כבר סיימו את תפקידם ובימים אלו מגיעים אחרוני השקדים למשטחי האחסון של המכון. בזכות קצב הפיצוח הגבוה השנה כבר אחרי חודש וחצי של עבודה הגענו כמעט למחצית כמות הפיצוח וכמות הערימות במשטחי האחסון קטנה יותר.

פוטו וולטאי – הנהלת האחזקות אישרה להקים מערכות סולאריות על הגגות הפנויים שנותרו באזור המשקי לאחר שהוצגה תוכנית עסקית המראה את החזר ההשקעה בתוך 4 שנים. בשלב ראשון אושרה השקעה של 1.6 מיליון ₪ על גגות בקרה ומחסן השקדים בימים אלו מתחילים בהתקנת הקונסטרוקציה על הגגות למרות עיכוב קל בהגעת הפאנלים שנובע משריפה של אחד ממפעלי הייצור בסין. לאחר שיסתיים שלב א ונראה שהביצוע תואם את התוכנית נמשיך לשלב ב שיכלול גם החלפה של חלק מגגות האסבסט ושידרוג של תשתיות החשמל והמתח הגבוה באזור המשקי.

סגר – משרד החקלאות הודיעה כי ענפי החקלאות השונים נקבעו כענפים חיוניים למשק ויוכלו להמשיך ולספק לציבור מזון טרי גם בתקופת הסגר. על כן ענפים אלו ימשיכו להיות מוחרגים מההגבלות הכלליות ויפעלו כרגיל.

כדי לא לסכן את ענפי החקלאות ומכון השקדים אנחנו מבקשים מציבור החברים שלא להסתובב באזור המשקי בתקופת הסגר שלא לצורך.

 

ראש השנה - כל חג והמצווה שלו. בפסח בולסים מצות. בסוכות מנענעים ארבעה מינים ושלומית בונה סוכה. בחנוכה מדליקים נרות, ובפורים קוראים מגילה ושולחים מנות. ומה עושים בראש השנה?

באופן מפתיע, כשהתורה מדברת על היום הגדול בשנה, היא לא טורחת להגיד אף מילה על כך שמדובר ב...יום הדין. לא תמצאו אפילו רמז דק שמתחולל כאן משפט מכריע לחיים ולמוות. התורה קובעת שבא' בתשרי "יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט,א), מבלי להוסיף מילה על התוכן הרוחני של החג הזה. מה פשר הדבר? מה יש בו בשופר שהתקיעה בו נקבעה כַּדֶרך לציין את 'יום הרת עולם'?

אל תסתכל בקנקן

אם נודה על האמת, השופר הוא חפץ מאכזב למדי. מבחינה חיצונית הוא ממש לא מרשים. קודם כל, הוא עקום. הצבע שלו משעמם והמגע שלו נוקשה וקר. משהו טוב יכול בכלל לצאת מדבר כזה? ובכל זאת, אם רק תקרב את פיך את הנקב הצר ותנשוף אויר - וואו! אילו קולות עוצמתיים יוצאים ממנו. ומכאן אולי המסר הראשון והחיוני לשנה החדשה. די לשפוט כל דבר על פי החיצוניות. בעולם מוחצן ששבוי בקסמם המתעתע של הפוזה והשואו, אנו נקראים למבט פנימי. מבט שיודע לחדור לעומק ולשים לב אל התוכן והנשמה ולא רק אל המעטפת והגוף.

רק להקשיב

מצוות היום בראש-השנה מיוחדת בכך שכדי לקיים אותה אינך צריך לעשות דבר, מלבד...להקשיב. ובעולם שבו כמויות המלל והקשקשת הגיעו לשיאים בלתי נתפסים, בחברה שבה לא צריך שיהיה לך משהו חכם באמת לומר רק בשביל להעלות אותו כסטטוס בפייסבוק לעיני אלפים אלא 'סתם, כי בא לי לדבר' - מעניק לנו השופר את מתנת ההקשבה. הבשורה המדהימה שאם רק נעצור את מטחי המילים ונהיה מוכן להקשיב באמת, נצליח להאזין לקולות עמוקים ולגלות דברים נסתרים. ייתכן שהם היו קיימים שם כל הזמן, אבל בתוך כל רעש הרקע האופף אותנו, לא היה סיכוי שנשמע אותם. את הקולות העדינים שמגיעים אלינו מבפנים,  אם רק נדע להיות מכוונים אל התדר הנכון, וגם את קולם של האנשים שאינם יודעים לצעוק, אבל את מה שהם לוחשים בקול עדין, יהיה חבל מאוד אם נחמיץ. בואו נקשיב אחד לשני וגם לעצמנו.

ערב שנת תשא"פ

נייחל וביחד נשאף –

לחיבור אמיתי וטוב

לחורף גשום ורטוב לעסקים משגשגים ומניבים,

לבריאות והמשך חיים טובים,

לחברות רעות ופתיחות,

להמשך עמל ומשימתיות,

לצמיחה, גדילה ופריחה,

ושביחד – נעבור מעל כל משוכה.

מצפה לנו שנה עם אתגרים חדשים ובע"ה נצלח אותם בכוחות משותפים.שנה טובה לכל בית גבע שנת בריאות ובשורות טובות.

איל לב

עדכון מהמזכירות

עדכון מהמזכירות

המזכירות ממשיכה לעסוק בנושאים רבים הקשורים לחברה ולפרט. בשבועות האחרונים המזכירות החלה לדון במצבי אי התפרנסות של חברים ובהיבטים נוספים הקשורים באורחות עבודה, בהשלכות הישירות והעקיפות של מצבים אלו ובדרכי הטיפול בהם.

לאחרונה אנחנו נתקלים במקרים בהם חברים ובעלי תפקיד לוקחים את החוק לידיים ופועלים על פי דעתם האישית ברכוש הציבור. ישנן בגבע נורמות התנהגות מקובלות והחלטות בתחומי החיים השונים, והציבור ובעלי התפקיד מתבקשים לפעול לפיהן, גם אם הדברים אינם תמיד לרוחם. בכל מקרה, אלימות בכל צורה שהיא ומכל צד שהוא, אינה הפתרון. המזכירות מטפלת בדברים וקוראת להרגיע את הרוחות.

הקורונה שוב מביאה אלינו את הסגר והשנה נחגוג את ראש השנה כל משפחה בביתה. הנחיות מדינת ישראל חלות גם בגבע והודעה מסודרת תצא בנושא זה. בגבע ישנם ילדים ומבוגרים הנמצאים בבידוד. בבקרה נמצא שוב חולה מאומת. אנחנו מאחלים לכולם בריאות וחזרה מהירה לשגרה.

בפתחה של שנה חדשה, אנחנו רוצה לאחל לכל חברי ותושבי גבע ובני משפחותיהם שנה של חברות וסובלנות, שנה של עשייה והצלחה וכמובן בריאות. שתהייה לכולנו שנה טובה!

בשם המזכירות, ניצן לב.

שנה טובה - דני גפן

ראש השנה תשפ"א

שנה של יצירה

שנה של העזה

שנה של התרסה

שנה טובה !            דני  גפן

*****************************

 

בשל הסגר מוזיאון בית שטורמן יהיה סגור בחגים ובחוה"מ סוכות.

נחזור לפעילות מלאה אחרי החגים.

שנה טובה מהגד"ש - מאיר רם

שנה טובה בגד"ש

השנה החקלאית בגד"ש מקבילה ולא במקרה ללוח העברי.

בימים אלו שאחרי אסיף כל היבולים השונים זה הזמן לסכם את התוצאות ללמוד אותן בכדי לקבל החלטות לגבי תוכנית  המזרע  תשפ"א.  (תכנון שנתי פחות אופטימי)

ניתן לומר בשלב זה כי התוצאה הכלכלית בתש"פ תהיה טובה כמעט כמו שנה שעברה שהיתה שנת שיא.

כמו בכל שנה סל הגידולים השונים משלב תוצאות טובות יותר וטובות פחות ואנחנו משתדלים לחקות את ההצלחות ולהסיק מסקנות מכישלונות. גידולים שבלטו לטובה השנה היו שעועית , חיטה  ואבטיח מללי לגרעינים.

בגידולים רבים התוצאות על פי התוכנית וכדאי לציין מספר אירועים שקרו:

להקות עגורים שעד השנה לא היכרנו ושהיו נהנים עד השנה מפרוייקט האכלה בעמק החולה נחתו בחלקות החומוס בתחילת החורף. העגורים העקשנים השמידו בצורה מסודרת את כל מה שנבט ובתיאום עם קרן נזקי טבע זרענו בשנית .

בעגבניות לתעשיה ההתמודדות עם העלקת קשה מאוד וחומרי ההדברה לא יעילים מספיק . אנחנו מגדלים כבר בפעם שלישית עגבניות באותה חלקה וגם שעברו 10 שנים הנגיעות גבוהה ומפחיתה את היבול.

החיטה נהנתה מהגשמים ונתנה יבולים יפים אך מחיר עולמי של 255 $ בשער דולר נמוך מייצר תמורה לטון כ- 900 ₪ והיינו כבר ב- 1000 ₪ לפני שנתיים ושלוש.

החורף האחרון היה גשום ונותרה לנו מכסת מים לטובת גידולים שיזרעו אחרי החגים כמו גזר , שום ובצל.

בגידולים אלו אנחנו בהסכמים של רווח מובטח עם גזר שלוחות , שום עין חרוד ובצל עם חברת שפע ושגשוג.

מאידך הצטמצמו במקצת השטחים עקב נטיעת מטע שקדים חדש ועדיין לא נעקרו המטעים המבוגרים

מה שמקשה על התכנון בשיבוץ הגידולים בחלקות השונות.

עומר אלוני חרש וצולם באבו כרם על ידי שייקה...

התכנית לשנה הבאה מגוונת ומפזרת סיכונים : ניזרע חלקה אחת לכל גידול תעשיה כגון  שעועית. תירס ועגבניות . גידולי הפלחה נשענים בעיקר על חיטה שמהווה כמחצית מסך השטח הנזרע כ – 2500 דונם כאשר שליש מיועד לתחמיץ ושחת , שליש לזרעים עבור חברות זרעים ושליש לגרעינים לקמח. על מנת לאזן את המחזור

בגידולי קטניות אנחנו נזרע השנה אפונה לתעשיה , חומוס לשוק המוסדי וקצת תלתן למרכזי מזון.

הייבוא מחו"ל מתגבר וממשיך להוות איום על כל הגידולים ואם הפסקנו לגדל חמניות בשל כך גם החומוס חשוף לייבוא והמחירים צונחים. אנחנו מקפידים לזרוע רק עם הסכם חתום . זה מספר שנים שלא מגדלים כותנה בגבע אבל ענף הכותנה בישראל במשבר וזה מגביר את הלחץ על הגידולים האחרים ומחירי התוצרת.

הכנסת גידולים חדשים נבחנת מידי שנה בזהירות ועל כך נפרט בפעם אחרת.בעונה האחרונה לא חשנו השפעה ישירה של משבר הקורונה אבל חוסר הודאות והמצב הכללי מעקב את הביצוע של חלק מתכנית ההשקעות שמתבטא אצלנו בהוצאת 2 טרקטורים בני 40+  לגימלאות והחלפתם באחד חדיש יותר.מה שכן מבוצע  ובכסף שהתקבל מחברת החשמל זה התאמה של 2 קונועים ישנים ואחד חדש שיגיע מנברסקה לזרעין.

 

צוות הגד"ש מאחל לכולם שנה טובה וסגר נעים..

פינת תרבות

בראש השנה, בראש השנה- ליבנו ענה בתפילה נושנה- שיפה ושונה תהא השנה- אשר מתחילה בשיר"

עקב הסגר הצפוי בראש השנה, הוקדם אירוע החג ליום חמישי הקרוב 17/9

קפה והתכנסות בשעה 20:00, תחילת הטקס וההרצאה 20:30. ניפגש בדשא של חדר האוכל.

בואו לערב מרתק ומצחיק על תרבות ונוסטלגיה ישראלית!


ועוד בעקבות הסגר- מופע הברייקדנס נדחה לתאריך 15/1


המופע של עלמה זהר יידחה גם הוא לתאריך אחר (לאחר חול המועד)- המשיכו להתעדכן.

'העפיפוניאדה' תתקיים במתכונת קורונה במועד המקורי- 8/10 , פרטים בהמשך.

 

חוויות נוספות לימי הסגר והחגים יעודכנו לקראת מועדם.

שנה טובה וחגים שמחים!                                                 ועדת תרבות

השנה במטעים - אבשי

השנה במטעים

ראש השנה הוא זמן טוב לסיכומים ומחשבות למרות שעוד אין לנו מספרים סופיים אבל הכיוון הכללי בהחל מסתמן.

 השנה מבחינת השקדים התחילה טוב. מנות קור בכמות סבירה ומזג אויר טוב בזמן הפריחה. הכנסנו למטעים כ-700 כוורות דבורים משני דבוראים. בתוספת מאות כוורות של דבורות הבמבוס שעובדות בתנאי מזג אויר קשים שהן למעשה סוג של ביטוח למקרה שמזג האויר יהיה גרוע בזמן הפריחה.

 

בכלל פעם היו מדברים בשקדים על סירוגיות. בשנים האחרונות הסירוגיות היא בין שנה טובה לשנה טובה מאד.

 לפני הניעור מה שקוראים אצלנו "העונה" ביצענו הרבה ריסוסים נגד מחלות ומזיקים וריסוסי עשביה. והנה אנחנו כבר בעונת הניעור שהתחילה באופן מפתיע פלוס מינוס באותו תאריך כמו בעשר שנים האחרונות וכמו שיהיה בעשר שנים הבאות.

השינוי הגדול היה במערך הניעור החדש שרכשנו (כחול לבן) בסכום מכובד שמאפשר לשלושה אנשים למעשה לבצע את הניעור ולהגיע לכל עץ בזמן הנכון דבר שיש לו חשיבות רבה. אמנם בגלל החום הקיצוני ששרר בזמן הניעור הפרי הבשיל מהר מהרגיל ונאלצנו להסתייע בקבלן חיצוני שיש לו מערך ניעור זהה. אבל במקום לשלם לו ניערנו לו בתמורה שטח דומה פלוס פלוס בקיבוץ אחר ובזה חסכנו כמעט 200,000 ש"ח מבשנים עברו בהוצאות קבלניות.

את הפרי שנשאר על העצים ועל הרצפה אנחנו מוכרים לקבלן לקט דמאן ומשקללים את הכסף בכמות הפרי שקיבלנו.

את כל הפרי שלנו אנחנו מביאים ליבוש בשטח היבוש שמשתרע משני צידי הכביש העולה לגבע.

 

קצת מספרים...השטח שנוער השנה הוא כ-1130 דונם. אחרי שכ-120 דונם במטע הרוחות נעקרו בסוף העונה הקודמת. התוצאה הכמעט סופית היא כ-200 טון גלעין שזה בערך 180 קילו גלעין לדונם. המחירים השנה נמוכים יחסית בגלל יבולי שיא בארה"ב .

ואיך אפשר בלי הקורונה שבגללה ארה"ב לא יכולה לייצא את העודפים לארצות יעד מסורתיות. לאחרונה המחירים התחילו להתאושש אבל החוזה כבר נחתם. בשנתיים האחרונות נטענו בקומי כ-350 דונם מטע צעיר ובימים הקרובים ניטע שם עוד כ-90 דונם ויהיה לנו שם בלוק של כמעט 450 דונם שקדים.

 הזיתים זה ענף מאד סירוגי ואחרי שנת שפע שהיתה בשנה שעברה השנה פחות. המטע הוא בעיקרון כולו בניעור לשמן וינוער בסוף הסתיו תחילת החורף. נטענו השנה מטע צעיר במקום הפרדס שנעקר ליד בית הקברות בגלל חוסר רווחיות.

 

נאחל לכל בית גבע ולכל עם ישראל שנה פוריה טובה ומוצלחת

בשם צוות הנוטעים אבשי

 

תיקון מהדף הקודם ; חדר האוכל לאן - ברנדה גורן

אנו חוזרים ומפרסמים את רשימתו של מיכה מהשבוע שעבר בגלל שיבושי הדפסה שנפלו אז ברשימה

אין כוונתי להיכנס לסעיפי הדיון עצמו

אין כוונתי להיכנס לסעיפי הדיון עצמו, אלא לציין שהדיון התנהל בהחלט בצורה טובה וזאת למרות שתי מחלוקות  עקרוניות שהתגלו במהלך הדיון שהיה בהן בתנאים אחרים, להביא "לעלעול" (רוח טורנאדו בזעיר אנפין...) .

כאן חובתי לציין שאני מטיל את כובד "האשמה" לדיון המתורבת על עו"ד  (יעל נורקין).

ובנקודה זו ברצוני להתמקד.

 מבלי להיכנס לפרטים,  זכורים לנו ימים של דיונים על תקנון האגודה כדוגמא, והויכוחים עם עורכי הדין  שהביאו בסופו של יום לכישלון תיקון התקנון ואף בהמשך, לפיצוץ וסגירת אסיפה מיד בתחילתה לראשונה בגבע.

 כאן למרות שהתקנון הוא תקנון "בקרה", הרי העו"ד לא רק הקפידה לומר שברצונה לשמור על זכויות גבע, אלא לאורך כל הדיון התנהלה בצורה בונה אמון – הקשיבה ברוב קשב להערות, והארות, נתנה תשובות לעניין ובהעדרן רשמה לפניה  לשם ברור, כך גם תיקונים ובקשות לחידוד מושגים או הגדרות הכל ללא הסתרה או התחכמויות.

 בין אם אני מסכים או לא או חלקית לטענות, לא ניתן לומר שלא הייתה התייחסות או הסבר.

 אני כותב זאת בעיקר לעיני המזכירות. יש להבין, שזה שנים שהתרגלנו רובנו להתנהלות הפוכה לחלוטין שלא תרמה רבות לקבוצת גבע וזאת בלשון המעטה.

לכן, לאחר שראינו שיש אפשרויות אחרות (נכון כבר הייתה התנהלות טובה בנושא התקנון ב 2007 , אך גם שם הודות בעיקר לעו"ד כרמית דורון שלא הרפתה מנושא הדאגה שלא להפקיר את חבר הקיבוץ, לגחמות הנהלה כזו או אחרת),

הרי המזכירות צריכה להרים את הכפפה לעתיד לבוא שעל פניו נראה סוער החשובה מאין כמותה והכוללת דאגה לחבר ושמירת האיזון בין כוחה של ההנהלה לבין זכויות החבר.

בברכה                                         מיכה ק.

+**********************************************

חדר האוכל לאן?

בהצבעה על סגירת חדר אוכל לארוחת בוקר ,עשרים אחוז מהחברים הצביעו נגד ההחלטה הזו. בגלל רצון של הרבה חברים .נכתב בדף שמחפשים פיתרון לאוכלוסיה המבוגרת.

 הפיתרון שהציעו לארוחת בקר בפאב ובמועדון לא התבצעו.

יש קיבוצים מופרטים ולא מופרטים   שהשאירו את ארוחת בקר בחדר אוכל למעט אוכלים.

אני רוצה להציע שכל חבר שאוכל ארוחת בקר יוסיף מתקציבו  שני שקלים על הארוחה  

כולה. כך שארוחת בוקר לא תייקר את הוצאות הקיום.

מאז סגירת ארוחת בקר לא פטרו אף עובד פרט ל4 שעות של מתנדב. כיוון שלא מצאו פתרון  אני מציעה לחדש את ארוחות בקר בחדר אכל, ולחדש ימינו הטובים כקדם.                                                                           ברנדה

חביב אדם שנברא ברפת - צור פלג

חבּיבּ אדם שנברא ברפת

כידוע, הרפת היא מרכז העולם.למעשה, כאן זה הדבר האמיתי. ההמלטה המתרחשת כרגע הינה הסֶנטר של המרכז, ואילו ארוחת הבוקר המוגשת ברפת מדי יום היא השפיץ של הסֶנטר של המרכז: ביצה אישית כבקשתך, לחמניות טריות, מיץ סחוט על המקום, שייקים. ארוחות הבוקר של שרה לוי ב"שקדיה" וב" צרפתייה הקטנה" מחווירות לעומתנו. ארוחת הבוקר בחד"א בוטלה לצערנו, אבל השכלנו להפוך את הלימון ללימונדה, את הזבל למשאב, ואת החלב החמוץ - ליוגורט. הגיבוש התהדק. מצורפת תמונה להמחשה.

 

(הלו, זה רפת?!המערכת תוהה)

שבועות לא פשוטים עוברים עלינו. אם לא די לנו במשבר הקורונה והשלכותיו, אנו מתמודדים עם עומסי חום קיצוניים. עד גל החום הנוכחי הקיץ היה מצוין, והתנובות היו גבוהות מאי פעם. שוב נוכחנו, כי בזמן משבר אפשר לסמוך רק על הייצור המקומי ושבטחון המזון אינו רק סיסמא. משק החלב כולו משכיל לחרוג מהמכסה יפה בקיץ, ולענות על הביקושים הגוברים במהלך משבר הקורונה המתמשך. השנתיים האחרונות הינם שנים של ירידה במחיר המטרה, בעיקר בעקבות קיבוע מחיר בסיסי על סמך ביצועי 2017, שהייתה הטובה בכלל הרפת הישראלית מאז הסכם לוקר, וגם אצלנו. אנו עדיין מחויבים להתייעלות של 2% כל שנה, ולצד הירידה בהכנסות ישנה גם ירידה בהוצאות, ובסך הכול שורת הרווח עונה לתכנית, ואף למעלה מכך. אנו פועלים לפי מודל זה מאז כינון הסכם לוקר ב – 2012, ולשחיקה וההתייעלות יהיה גבול. בהיעדר הסכם חדש מול המדינה כרגע, ומתוך נקודת הנחה כי ההסכם הבא לא יהיה טוב מקודמו – ברור כי ניאלץ בעתיד להמשיך ולגדול על מנת להרוויח בדומה להיום.

הצוות בסך הכול מתפקד היטב, עומד יפה בתנאי התו הסגול, ואף מקפיד על ריחוק וניכור, שכה היו חסרים במקומותינו לאחרונה. בסך הכול מסתמנת ברפת שנה טובה מהתכנית, והשאיפה לבינוניות כנראה משתלמת.

לאחרונה הצוות התחזק בדניאל רם העושה את שירת הברבור של שנת הבית - ברפת. בהצלחה דניאל! נאחל גם שנת לימודים קלה ומהנה  לילדי הרפת – עטר גוריון ואיתן ברג, ובהצלחה ויישר כוח למיה אורן בשנת השירות התובענית בכפר תקווה.

נאחל לכל שוכני הגבעה, על ארבע ועל שתיים, הרבה בריאות, רווחה, ושלווה.

בשם צוות הרפת המקומי, צור.

 

הפסקת קפה ברפת.

איקסי ויודק׳ה בתצלום משותף ראשון.

צוות הרפת מקבל את כולם באהבה.

שנה טובה לכ ו ל ם,

ללא הבדל דת צבע מין ומגדר.

  ימים היסטוריים - אורי ברזק

ספרים חדשים בספריה אוגוסט 2020

רשימת ספרים חדשים בספרייה – אוגוסט 2020

 

·      מנצחת   -   ישי שריד


שי שריד יצר בספרו החדש מנצחת דמות של אישה שאפתנית ויצרית, שפילסה את דרכה במנגנונים הגבריים של האלימות הממוסדת עד שנעשתה מנטורית של ההרג.

זהו סיפורה של אביגיל, פסיכולוגית צבאית, ששירתה שנים רבות בצבא ופיתחה מומחיות מעמיקה במנגנון הנפשי של חיילים בקרב. שלא כקב"נים אחרים, תמיד ראתה את עצמה כחלק מהכוח הלוחם והצטרפה ללא היסוס לאימונים ולפעילות מבצעית.

לאביגיל יש מערכת יחסים קרובה ורגישה עם הגבר המרשים שהכירה לפני שנים רבות כמג"ד צעיר וכעת הוא יושב בלשכת הרמטכ"ל. ברגעים מכריעים היא נקראת לייעץ לו כיצד להשיג ניצחון מוחץ במערכה הקרבה ובאה.

בין השאר היא מטפלת בנפגעי נפש ובהלומי קרב. בניגוד לכללים המקובלים, היא קושרת קשרים אישיים קרובים עם כמה ממטופליה. כאשר בנה שאולי, שאותו גידלה כאם יחידה, מחליט להתגייס דווקא לצנחנים, משימת חייה, אמונתה המקצועית ונאמנותה לצבא יעמדו במבחן דרמטי.

·      הבת האובדת   -   נילי לנדסמן


היא לא תשוב. זה מה שאמרה יולה לעצמה. זה גם מה שאמרה לאודי, אחיה הגדול והנערץ; לזהר, גיסתה הבלתי נסבלת; לאבנר, אחיה הקטן והסטלן; לשלומקו, אביה הנוקשה והמחוספס. היא לא תשוב. לא אליהם, לא לארץ, לא לקיבוץ. הם יכולים לחשוב שהשתגעה, שהיא בכת, ששטפו לה את המוח. הם יכולים לחסום את חשבון הבנק שלה, לשחד אותה, להתחנן בפניה ולהתעלם ממנה. היא לא תשוב.

אבל אז היא חולמת, ובחלומה הגורו שלה שולח אותה הביתה. והנה, היא שבה. אל המלחמות הקטנות, הטינות הקטנוניות, אל איבת העד המגוחכת שנטושה בין שבט הקצנלסונים שלה לחמולת השניאורסונים מהקיבוץ היריב, אל אביה בערוב ימיו. אל חצר המשק. אל הבית.  

אבל בבית שוכנת דיירת לא צפויה, האב משלח אותה מעל פניו, האחים שקועים בתככי חייהם, והקיבוץ הוא מזמן לא מה שהיה – ואולי מעולם לא היה.  

הבת האובדת איננו עוד קינה על החלום הקיבוצי ושברו. ברומן הרביעי שלה, ובעברית שאין משלה ויש רק לה - שוצפת

·      המשרד לאושר עילאי   -   ארונדהטי רוי

 

רומן מרגש ומסעיר מאת ארונדהטי רוי, מחברת "אלוהי הדברים הקטנים"

משרד לאושר עילאי" לוקח אותנו למסע ארוך ואינטימי בתת־היבשת ההודית — משיכוני העוני הצפופים של דלהי הישנה והדרכים של העיר החדשה אל ההרים והעמקים של קשמיר ומעבר להם, היכן ששלום הוא מלחמה ומלחמה היא שלום.

הו סיפור אהבה שובר־לב וקריאת תיגר נוקבת. סיפור המסופר בלחישה, בצעקה, בדמעות לא סנטימנטליות ולעתים בצחוק מריר. כל אחת ואחת מהדמויות מוטבעת בנו בעדינות אך בנחישות. באומץ. אלה אנשים שרוסקו על ידי העולם שבו הם חיים ואז ניצלו, הוטלאו בחזרה באמצעות מעשי אהבה — ותקווה.

נחנו פוגשים את אַנג'וּם, שנולדה כילד אַפטאבּ, פורשת שטיח פרסי מרופט בבית הקברות שהיא קוראת לו בית; את טילו, הבחורה המוזרה אך הבלתי־נשכחת, ואת הגברים שאהבו אותה, בהם מוסא, אהוב ואהוב־לשעבר, מאהב ומאהב־לשעבר, גורלותיהם שזורים זה בזה לנצח; את בעל הבית של טילו, מחזר לשעבר וקצין מודיעין בקאבול כיום; ואז אנחנו פוגשים את מיס ג'בּין הראשונה והשנייה: הראשונה ילדה שנולדה בשרינגאר ונקברה בבית הקברות של המרטירים, השנייה נמצאה בחצות, נטושה על מדרכת בטון בלב ניו־דלהי.

ברומן כובש ואנושי במובן הכי עמוק של המילה, רוי טווה את מסעות החיים השונים לכדי אריג יפהפה, ובכישרונה המופלא לספר סיפורים מאירה את דרכם של אלה שנעזבו בצדי הדרך.

·      להחליף את המים של הפרחים  -  ואלרי פרין

·      אמנות השמחה   -   גוליארדה ספיינצה


רומאן הסוער והטוטאלי הזה, החומק מכל סיווג, הוא פצצה ספרותית שהוטלה על סף המאה ה־21, באיחור של שלושים שנה. ספיינצה (1924–1996) כתבה אותו יום־יום במשך תשע שנים – מאחוריה כבר היו עשרה סרטים ששיחקה בהם ושני רומאנים אוטוביוגרפיים – אך בתום הכתיבה, ב־1976, סירבו כל המו"לים החשובים באיטליה לפרסם את הספר, חלקם באגרסיביות.

גיבורת הספר החושנית ושלוחת־הרסן  היא מוֹדֶסטה, אשה משוחררת מקיבעונות מגדריים המטפחת קשרים סקסואליים סוערים ומשמעותיים עם שלוש נשים וארבעה גברים. ילדת הסחבות של פשוטי־העם הסיציליאנים, הרוצחת בגיל תשע את אמה ואת אחותה המונגולואידית, והגדֵלה ומתחנכת במנזר לקראת ייעודה ככלת האלוהים, אך הופכת לנסיכה סיציליאנית באמצעות נישואים מניפולטיביים – מתמקמת, בהיעדר גברים, בראש משפחת האצולה כאשה אנרכיסטית ואתאיסטית, התומכת (בימי איטליה הפשיסטית) בעיתונות קומוניסטית

·      זה הולך לכאוב  -  אדם קיי

ועוד ספרי מתח רבים וטובים מספרייתו של ג'וני אשוח ז"ל, שנתרמו לספרייה

קריאה מהנה  ושנה טובה ובריאה לכולנו

 

 

  ושוב היהודים באים

ושוב "היהודים באים "ולא רק בגלל השאלה השנויה במחלוקת על איכות המערכונים אלא בגלל הויכוח הנצחי למי שייך התנ"ך ולמה רק למתי מעט מותר לעסוק בו בעלילותיו סיפוריו שיריו ונבואותיו

האם אינו שייך לכולנו? לכל בני נכדי וניני אברהם, משה ושאר האבות והאמהות באשר הם לאורך הדורות? אז למה אנחנו מרשים לקומץ מוזר של יהודים לאמץ אותו בלעדית מבלי להלחם על הזכות שהשתמש בו כרצוננו כי הוא גם שלנו, ירושה מאבותינו ? לדעתי אלה שהם בעלי זכויות על הנכס המופלא הזה השייך לכולנו לא נאבקים, נכון יותר אדישים לגזילה. הכל עניין של חינוך ושימת דגש על נושאים אחרים ובמקרה הטוב מקדישים זמן מועט כדי לצאת ידי חובה ומוותרים עקב כך על הגזילה.

מתקפה על המסד הדמוקרטי אינה פוסחת על חופש הביטוי האמנותי. במוקד הפעםתוכנית המערכונים הסאטירית "היהודים באים". המחאה נגדה הגיעה לשיא השבוע בהפגנה של כ–1,500 איש מול בניין תאגיד השידור בירושלים.

המפגינים נענו לקריאות של הרב צבי טאו, מייסד ישיבת "הר המור" ומבכירי רבני הציונות הדתית, שהסביר, ש"התוכנית המדוברת היא רק דוגמה אחת מני רבות לניסיונות הבלתי פוסקים של מיעוט קטן ומחוצף, הפועל ללא הרף בשיתוף פעולה עם מדינות וארגונים זרים, לשבש את המחשבות של הציבור היהודי". 14 רבנים מרכזיים — בהם הרב של צפת, שמואל אליהו, ראש ישיבת "עטרת כהנים", הרב שלמה אבינר ורב העיר ירושלים, שלמה עמאר — חתמו על כרזה, שקראה לציבור להצטרף להפגנה כי "לא ייתכן שבמדינת ישראל... יחוללו כך קודשי האומה".

למחאה שותפים בכנסת. ח"כ משה ארבל מש"ס פנה לפני כמה שבועות ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה נגד התוכנית בשל פגיעה ברגשות. ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהאיחוד הלאומי וח"כ שלמה קרעי מהליכוד תקפו את התוכנית ואף איימו להפריט את התאגיד.

בתחילת החודש היה הישג למחאהמשרד החינוך הסיר שני מערכונים של "היהודים באים" מתוכנית לימודי התנ"ך באתר המשרד. אלא שהיענות זו לתביעות לא הפסיקה את המחאה. שחקני התוכנית, אנשי ההפקה ואף מנכ"ל התאגיד נחשפו לקללות ואיומים בפגיעה פיסית ונאלצו להתלונן במשטרה.

היוצרים אסף בייזר ונטלי מרכוס פירסמו פוסט תגובה בפייסבוק, ובו הגנו על זכותם ליצור סאטירה על

תחילת החודש היה הישג למחאהמשרד החינוך הסיר שני מערכונים של "היהודים באים" מתוכנית לימודי התנ"ך באתר המשרד. אלא שהיענות זו לתביעות לא הפסיקה את המחאה. שחקני התוכנית, אנשי ההפקה ואף מנכ"ל התאגיד נחשפו לקללות ואיומים בפגיעה פיסית ונאלצו להתלונן במשטרה.

היוצרים אסף בייזר ונטלי מרכוס פירסמו פוסט תגובה בפייסבוק, ובו הגנו על זכותם ליצור סאטירה על התנ"ך וגיבוריו, מתוקף היותם יהודים. "התנ"ך הוא של כולנו", כתבו, "לכולנו הזכות לקרוא בו, להגות בו, לאהוב אותו ולכעוס עליו". סיפורי המקרא וגיבוריו "הם לא פרות קדושות של מישהו אחר. הם בשר מבשרנו ואנחנו בשר מבשרם".

אלא שאין להסתפק בהגנה על הזכות של יהודים לעסוק בתנ"ך ובתכניו. חופש הביטוי מקנה לאמנים זכות דמוקרטית יסודית לבטא את עצמם וליצור אמנות פוליטית, ביקורתית ונשכנית. מדינה דמוקרטית נמדדת בין היתר על פי ההגנה שהיא מספקת לאמנים לבטא את עצמם בלא מורא גם ב"שחיטת פרות קדושות" — לאומיות, פוליטיות או דתיות.

העובדה שאת התאגיד הציבורי "כאן" מממנים אזרחי ישראל מכספי מסיהם, לא רק שאיננה סיבה להורדת התוכנית, אלא להיפך: ערוץ ציבורי, שאינו תלוי בגחמות מסחריות ולחצים של "לקוחות", מחויב לאפשר חופש ביטוי.
דברים טובים

אני לא יודעת אם יש מִישהו מצעירי דורות הXYZ ששמע או טעם אי פעם  קוגל ירושלמי,

בשנים האחרונות כנראה בעקבות סימני זיקנה ממשמשת ובאה נולד בי געגוע למסורת מאכלי יהודי פולין רומניה (מולדבה היום) משם באו הורי (ואני גאה על כך!)מאכלים שאני רק טעמתי מקצת מהם כי אמא שלי עסקה בחינוך ונמנעה ככל האפשר מבישול . היא הסתפקה בתפריטי ארץ ישראל דאז. המון ירקות, פירות ,מרק עוף.מעט בשר, מלח ופלפל (ושאר תבלינים -יוק..) והמסורת, המושמצת וכמעט נשכחת, נמוגה לה ומאכלי המזרח דוחקים את שארית זכרון הריח והטעם המזרח אירופאים.

 וחוץ מזה במתכון הקוגל כוס דבש מה שנותן לגיטימציה לכלול אותו בצרור מתכוני ראש השנה.

. קוגל ירושלמי חריף-מתוק


המצרכים:

1 חבילה (400 גר') איטריות דקות (רק אל תתבלבלו, לא מדובר באטריות הדקיקות למרק)

100 גר' סוכר

1 כוס דבש

4 ביצים

1 כפית מלח (אפשר גם פחות)

1 כפית פלפל שחור

אפשר להוסיף צימוקים חמוציות קרעי תפוח מיובש משמש מיובש.כל אלה מוסיפים המון

לקרמל -

1/2 כוס שמן

200 גר' סוכר

סיר לקוגל בעובי 20 ס”מ (סיר של קובנה או של ג'חנון), או אחר עטוף בנייר אפייה עם מכסה

אופן ההכנה:

מבשלים את האטריות בסיר עם ליטר מים במשך כ-5 דקות נוספות לאחר הזמן המומלץ על האריזה. מסננים את האיטריות מהמים, ומחזירים אותן לסיר לאחר שכל המים נוקזו.

מכינים את הקרמל (שימו לב: שלב הכנת הקרמל דורשת סבלנות ומיומנות) - מחממים את השמן בסיר בעל תחתית עבה (סיר שתחתיתו אינה עבה מספיק, יחרוך את הקרמל במהירות) ומוסיפים את הסוכר. מערבבים בכף עץ, עד שהסוכר משחים והופך לקרמל.

בזהירות, יוצקים את הקרמל על האטריות וממתינים כ-5 דקות. בוחשים עד שהאטריות מקבלות גוון חום, ומערבבים את הסוכר עם מלח ופלפל.

מערבבים היטב את הביצים בכוס, מוסיפים את הביצים לתערובת ומערבבים היטב (פעולה זה חייבת להיות מהירה, כדי שלא תהיה לנו חביתת הפתעה בקוגל).

יוצקים את התערובת לכלי עם נייר אפייה, ומנערים על משטח עבודה כדי שלא יהיו בועות.

מכסים בנייר אפייה וברדיד אלומניום, ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות במשך 30דקות. לאחר עשרים דקות מסירים את הכיסוי, וממשיכים לאפות עד לקבלת לגוון כהה למעלה.

מוציאים, מצננים ושומרים עד להגשה.

אפשר לאפות מספר שעות או אפילו כל הלילה ואז בבוקר טעם ריח ויופי מתפשטים בחלל הבית. תוספת או עיקר ארוחת בוקר של שבת וחג.

****************************

מתוך "קול העם"באדיבות ערי גיל ב"פניני עתונות העבר" שלו הצעת תפריט שבועי בימות מחסור ומלחמה.:

שימו לב לתאריך יוני 1948 בעיצומה של מלחמת השחרור

 

עמוד אחרון