חברים מספרים על יום הכרזת המדינה. 1: ערי גיל, ניקה ברזק

כל עוד זכרוננו אינו ממש בוגד בנו, החלטנו לא להחמיץ את ההזדמנות, ולהספיק ולשאול חברים החל מבני ה6 של אז וכלה בבני ,120 על זכרונותיהם, תחושותיהם ביחס לעצמם, משפחתם, הסביבה, הישוב שבו הם חיים בתקופה של הכרזת המדינה וסביבת הזמן של לפני ואחרי אותה תקופה.

יום הכרזת המדינה / ערי גיל

אני הייתי ביום זה, יום שישי ה14 לחודש מאי בשעת אחה"צ, בנסיעה על אופנים.

נסעתי לאורך רחוב הרצל דרומה ושמעתי קולות מטכס ההכרזה שבקעו ממקלטי הרדיו דרך חלונות.

ביום זה הייתי מסודר לתורנות קישור העמדות של תל-אביב למול יפו. התורנות הייתה ל 24 שעות מהצהרים עד למחרת. העמדה הייתה בבית גדול למול אבו-כביר.

אמנם יפו נכנעה יום קודם אך הגבולות נשמרו אם כי היריות פסקו.

הייתי נער בן 15, תלמיד כתה י' והיינו מאורגנים במסגרת הגדנ"ע לתפקידים של קישור בעמדות, תצפית וגם הדבקת כרוזים.

הכרזת המדינה התקבלה כמובן מאליו כי המנדט הבריטי עמד להסתיים למחרת והישוב היהודי בארץ נשאר השולט והרבון, דבר שכבר למעשה היה בכמה מקומות קודם לכן.

שמחה לא הייתה ביום הזה כי הלחימה כבר נמשכה חצי שנה ומידי יום התבשרנו על קורבנות וגם על ישובים בודדים שנפלו.

השמחה הגדולה הייתה ב 29 בנובמבר 1947 שאז בשעות הערב המאוחרות נודע שהאו"ם החליט על חלוקת הארץ בין ערבים ליהודים.

השמחה הייתה למחרת, ריקודים ברחובות, הנפת דגלים והיו קיוסקים שחלקו שתיה וגלידה חינם.     אבל תוך יום פרצו קרבות ויריות והמלחמה החלה.

מן הארכיון

אסיפה מ - 28 באפריל 1948.עמ' 172 - 174.

1)גיוס  5 חברים.גיוס התותחנים.יוסף גוריון מציע ועדה מצומצמת שתקבע מי יגויס.

נבחרו לועדה - אמנון , גרישה , שלמה ג. לייבוש , אסף.

אסיפה מ - 15 במאי 1948..

1)גיוס.

מספר החברים המגוייסים  על פי המכסה.

2)האפלה.ימונו 2 אנשים לפקח על האפלה מלאה.חברים ישנו עם הילדים שעליהם הם אחראים במקרה של הפצצה.

אסיפה מ - 9 בנובמבר 1948..

1) דרישת משרד הביטחון לגיוס יוסף גוריון.

לאחר דיון הוחלט לאשר את יציאתו של יוסף גוריון.

ניקה ברזק

מלחמת השחרור.

בשבילנו-מחזור ה' מלחמת השחרור התחילה אחרי הקרב על הגלבוע.היה אז חודש אדר.למחרת הקרב הפסיקו לנו את הלימודים ויצאנו לעבוד במשק במקום החברים שהתגייסו לצבא. לא סתם אומרים: "מחזור ה' צועד בראש תמיד". אני עבדתי בדיר. ושם התחלתי לעשן.בניק אלף ואני לפנות ערב גמרנו את החליבה ואז הוא כיבד אותי בסיגריה וכאן התחיל החטא.

שאול היה מראשוני המגויסים בגבע.ואני זוכרת כשכבשו את בית שאן מיד רצתי אחריו.וכך היה בכל המקומות שהוא היה.אפילו הייתי בג'וליס כשגדוד 13 של גולני ירד למחרת לכבוש את "אום- רש-רש" (אילת).ואני בטוחה עד עכשיו שגדוד 13 נעצר במדבר , רק שיגידו שהפלמ"ח הניף את הדגל.

 

דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר ה'תש"ט, על ידי חיילי חטיבת הנגב, לאחר כיבושמשטרת אוּם רַשְרַש (היום אילת), במסגרת מבצע עובדה. צילום המעמד הפך לאחד מסמלי מלחמת העצמאות והפך עם השנים לגרסה הישראלית המקבילה להנפת הדגל באיוו ג'ימה

 ************

האמת שגבע כל-כך קטנה שאפילו כשהפציצו בסביבה עלינו לא נפלה אף פצצה.  את האמת להגיד כשאתה צעיר החיים נראים טוב,למרות המלחמה והאבל הכבד על הנופלים.

          מאז כל מלחמה נוראה מקודמתה.שיבוא כבר השלום.

מן הארכיון

אסיפה מ - 27 בדצמבר 1947.

1) ענינ י ביטחון.

נבחרו שתי ועדות האחת לעניני ביטחון פנימי והשניה כדי לעמוד בקשר עם המוסדות בעניני ביטחון.

הכרח בגיוס כוח אדם ובגיוס כספים לקראת האביב.הקמת ביצורים ועמדות.שריון המכוניות

אסיפה מ - 7 במרץ  1948..

עניני ביטחון ושמירה.

עבודות הביצורים מעוכבות ע"י הגשם.

התארגנות השמירה.

אסיפה מ - 15 במאי 1948..

גיוסו של חיים בוטין לצבא.הפניה בשל יחסיו בקבוצה.הוחלט לאפשר לחיים בוטין להתגייס ואחר כך לדון  מחדש על שובו לקבוצה.יהיה צורך לבחון את הוצאות המשפחה הנשארת בגבע.

מופיע בעלון:
תגובות לדף