מכתב פרידה - זהבה בוקי

לקבוצת גבע מטופלים יקרים

 

התחלתי לעבוד בגבע בשנת 1990, לפני מלחמת המפרץ. במשך 25 שנות עבודתי בגבע הייתם לי בית חם ואוהב.

לאורך כל שנות עבודתי בגבע השתדלתי לתת למטופלי ממיטב ניסיוני, תמיד הייתה לכם פינה חמה אצלי בלב. הייתי לכם לעזר בנושאים שונים ומגוונים. התקשרתי והתעניינתי גם בשעות הפנאי.

בכל הרגעים, גם הקשים ביותר במשך שנות עבודתי, לא החסרתי ולו יום אחד. והנה ללא כל התרעה מוקדמת חליתי, נותחתי ואין באפשרותי לחזור לעבודה אינטנסיבית כבעבר.

היה לי קשה מאוד לעכל את מצבי, את העובדה שלא אחזור לעבוד במקום שכה אהבתי, "זה היה ביתי".

כיום מצבי משתפר והתחלתי לעבוד בחדר העבודה שלי במולדת במינון נמוך. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לכולכם על התקופה הארוכה והנפלאה שחוויתי אתכם. כמו כן לא אשכח את כל הרבים שאינם עוד אתנו, בניהם גדעון גלילי ואורי הררי זיכרונם לברכה, שהיו לי לעזר רב במסגרת  במסגרת תפקידם בוועדת בריאות.

אני מודה לכל המתעניינים בשלומי, לאלה שהתקשרו ולאלה שפקדו את ביתי לאחר הניתוח עם הסירים והעוגות ועם המון אהבה ואכפתיות.

תודה על התקופה הארוכה והנפלאה, אשמח להיפגש עם כולכם.

בהזדמנות זו אני מודה לשי, בעלי, שתמיד עזר והיה שם בשבילי

זהבה בוקי - פדיקור

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף