פורים 95 - דני גפן

"אחרי עשרים שנה" , שר פעם שמוליק קראוס. והנה גם השנה, נושא מסיבת הפורים הוא: ג'ונגל. בדיוק כמו לפני עשרים שנה, ב-1995 !

לטובת הצעירים, שאם נולדו אז ? בוודאי היו דרדקים, שההורים השכיבו לישון מוקדם.

כדי שיוכלו להגיע, למסיבה המצויינת ההיא !

 צרור זיכרונות , מאותו הערב.

פורים 95 – ג'ונגל

הכול התחיל (כמו תמיד), בעלייה למשק.  אני וחיליק , שחזרנו מעוד יום בצבא, עלינו את העלייה ברגל. אני באמת לא זוכר איך הגענו לזה, אבל פתאום חיליק אמר: “בוא נארגן את פורים בגבע!”.  מה פתאום הסכמתי? הרי אני יודע היטב, שסוד הקסם ביחסי עם חיליק: שתמיד, אבל תמיד – אנחנו חושבים הפוך.  אני חושב לבן –הוא שחור, אני הפועל –הוא מכבי וכך הלאה...

בכל אופן ישר אמרתי, שצריך נושא למסיבה.משהו צבעוני, עם הרבה נושאים לתחפושות.אולי ג'ונגל ? הצעתי, ליד ביתן השומר.

כן ג'ונגל ! קרא חיליק בשמחה, מסכים איתי (בפעם השנייה באותו יום !) לרעיון.מכאן הדרך לקחת אחריות על הפורים כולו, כבר הייתה קצרה... חיליק החליט שעל מנת, שהחוגגים ירגישו

  בג'ונגל. צריכים להכין שרשראות, עם המון עלים עליהם.

ואומנם בישיבה עם "ועדת החג", שנערכה בביתה של דבורל'ה בן יהודה. כשהצגנו את "הרעיון הפרוע" שלנו, צחקו עלינו ואמרו לנו , שלא נעמוד בו !

וגם "למה להשקיע, במילא כולם יהיו שיכורים?”. “חוץ מלעזור, הם מוכנים לעשות הכול...”

סיכמנו במירמור את תוצאות הישיבה. אבל גם אז, לא נשברנו !

אולם העבודה שלנו היה המרתף של "בקרה", בימים לפני שהיו בו מחלקות הפרופילים והכלים. כך ,שהוא היה, סתם חלל ריק.

הכנת העלים, הייתה משימה לא פשוטה: תחילה "השאלנו", אלפי ניירות צילום משובחים מצה"ל. ואם גם באותה שנה, הייתה חריגה בתקציב הביטחון . זכרו היה, “פורים בג'ונגל". את הנייר “המושאל”, חתכנו על פי צורה של עלה ואז התחלנו לצבוע !

השתמשנו בכל אורכו ,של המקום העצום הזה. כדי לצבוע את העלים, שהיו מנייר צילום  לבן בשלל צבעים. שהגוון הבולט הוא ירוק, אבל לא רק... בצביעה עזרו לנו: ליאור אלוני (צבעי אחראי, אחראי מאוד), גילה וזיו גפן.

על מנת לשמור על הניקיון, ולא ללכלך יתר על המידה. פרסנו גלילי נייר אריזה, מ"השקדיה" (היה פעם מפעל כזה!). ועליהם הנחנו את העלים וצבענו. את העבודה עשינו בערבים/ בלילות, בבקרים היינו בצבא !

אך כמובן ,שאין טוב בלי רע ! אחרי ליל הצביעה הראשון, השארנו את העלים פזורים על הרצפה ! כדי שהצבע שעליהם יתייבש. ובבוקר שאחרי קיבלתי טלפון נזעם למשרד בצבא. מצידו השני של הקו, היה אבא צקי: “דני השתגעתם לגמרי?” , הוא ספק שאל ספק פסק. "בקרה זה מפעל, שעובדים בו! עם כל הכבוד למסיבת פורים, למה השארתם את העלים מפוזרים במרתף ?”

קיבינמט , קיללתי בליבי ! הם בטח זרקו ,את העלים וערב עבודה ירד לטמיון !

"ומה עשיתם, עם העלים?” שאלתי בזהירות, מתכונן לגרוע מכל. “תירגע הוא אמר וצחק. אני ויורם נצר (מנהל הייצור אז), אספנו אותם, והם מחכים לכם בפינת המרתף !”

את אנחת הרווחה, שנפלטה מפי, יכלו לשמוע גם בסניף של "מקדונלד'ס", שבדיוק נפתח אז בצומת גולני.

אחרי שצבענו את העלים,  שידכנו אותם לגלילי ניילון ארוכים, שמצאנו ב"מקלט תרבות" וגולגלו דק דק כעין ענפים.  3000 עלים צבועים, יצרנו כך! ש-500 מהם, הולכים לקישוט חד"א, כי צריך להכניס, את הקיבוץ לאווירה ! חיליק אמר כל הזמן.

איתקה לב הפסיק לרגע לזרוק אבנים על החבר'ה. לטובת הכנת חיות, מקרטון גלי.

ואם באווירה עסקינן: צריכים לעשות קליפים, לוידאו המקומי ! אמר כהרגלו ג'ימי בן שמעון.

אז עשינו גם קליפים. כותב שורות אלו ,ג'ימי, שלקה ואבילוי, התכנסו בשבת אחת באולפני "המבצר" ,או במילים אחרות: בחדר של ג'ימי, כדי להכין את הקליפים. השתמשנו בבובות , שהיו אז מפוזרות בחדרו , כשאנחנו "מדובבים" אותן ומזמינים את הציבור למסיבה.

מהקליפים האלו, זכור בעיקר המשפט: “שלושים שניות על חיי המין של הפנדות –  הפנדות מוציאות שפנים מהתחת", שנאמר תוך כדי שאוליבר ,בובת הפנדה של ג'ימי, מתנועעת מול המצלמה ובאגסי בובת השפן נשלפת מהתחת שלה !

באותה שנה יאיר זק, גדול השובבים של גבע נפטר ! ומסיבת פורים, נדחתה בשבוע.

קיבלנו אם כך, עוד שבוע להכנות, שנוצל לסגירות אחרונות .

"צריך להכניס את הקיבוץ לאווירה ! " הזכיר בפעם המי יודע כמה חיליק. ובצהרי יום שישי של המסיבה נכנסנו: תום אשוח, חיליק, יותמי והחתום מטה, לחדר האוכל. היינו מחופשים לחיות ורקדנו לצלילי השיר: sea of love"  האולם באותו ערב, היה מקושט להפליא והייתה גם אווירה טובה ! אבל לצערי כל מה שאני זוכר מהמסיבה, זה את סצנת הסיום. בה אחרוני הרוקדים, נתלים על שרשראות העלים ותולשים אותן לרצפה !

"יותר אני לא מארגן, את פורים בחיים!”, מלמלתי לעצמי בעודי הולך שיכור לחדרי.

בדיוק שנתיים אחרי ב – 1997, הצליח גידוש לרתום אותי שוב לארגון מסיבת פורים.

והפעם "פורים בחלל"...

ציור: תמר ידין

 

דני "האדום" גפן

(פורסם לראשונה ב"המוגלה" ה – 40 מרץ 2004)

מופיע בעלון:
תגובות לדף