ההפרטה - רחלי וייס

"האשליה אי אפשר לאוכלה". - גבריאל גרסיה מארקס.

מדף הנתונים הנוגע להפרטת המזון עולה:

1.     עלות ענף המזון גדלה בשבעה חודשים מאז ההפרטה ב- 667,000 שקלים.

. (לא כולל שיפוץ הכולבו  והתאמת המטבח וחדר האוכל לשיטה).

בכסף הזה יכולנו לשפץ, לבנות, לא לקצץ בחינוך ובבריאות ואולי סתם לחלק תוספת לתקציבי החברים.....

2.     מאז נכנסה שיטת הפרטת המזון, בתהליך זוחל... המחירים בכולבו ובמרכולית עלו ב3%  ועכשיו " מחירי המנות בחדר האוכל, נמוכים יחסית. יערך עדכון מחירים בתחילת 2015.."(מתוך הדף השבועי)

וכל זה רק שבעה חודשים אחרי.....

3.     לפי תוצאות הסקר ( שיחסית מעט אנשים ענו עליו- מה זה אומר?) לא חלה בעקבות השיטה מהפכה, לא באיכות האוכל ולא בטעמו.

4.     כיצד קרה שלמרות שבצוות ההפרטה ישבו רואה חשבון, מנכ"ל מפעל, אקונומית מומחית ומנהלת חשבונות חלה מעידה כמו חלוקה כפולה של כסף עבור ארוחת ערב?. מה ניתן לחשוב על הסיבה, לא לפגוע בתדמית ובאמינות  של מנהלי הקהילה בעיני הציבור, כסיבה בעטיה החליטו במזכירות לא להוריד תקציב כפול זה?  .

5.     יואב, הצליח בשיטה השיתופית לשמור שנים על מסגרת תקציב המזון. עקב המעבר להפרטה, נוצר כורח בהוספת כוח אדם למטבח ולמערך חדר האוכל, ולכן הקפיצה בעלות העבודה. לא כל התקציב שחולק למזון לחברים חוזר למטבח.  אומנם נעשו ניסיונות כמו :להקטין המנות, להוזיל באמצעות שימוש במוצרים זולים ופשוטים יותר, לגבות מחיר מלא על אוכל ממוחזר, לבטל חצאי מנות וכ'ו ועדיין כל זה לא מספיק כדי לסגור את הפער שהשיטה יוצרת.

6.       לפיכך הדאגה להפחתת ההוצאות גם בשיטה המופרטת אינה קלה'   ולעיתים יוצרת השיטה הזו, בניגוד למיתוס המופץ, הוצאה נוספת לקהילה.

רחלי וייס

מופיע בעלון:
תגובות לדף