קיבלנו במייל

 

מה מקור הביטוי "קור כלבים"?

מקור הביטוי ברוסית לציון של מזג אוויר חורפי בלתי נסבל: sobachiy holod  . באוצר הלשון היידיש של סטוצ´קוב אפשר למצוא את הביטוי "אן עברה א הונט ארויס צוטרייבן"- פשע לגרש כלב החוצה. בקטע מיומנה   של גליקל האמל שפורסם בהארץ לאחרונה נכתב כי "מזג האויר בלילה היה כזה שגם כלב אסור לגרש מן הבית". "ליל שלושת הכלבים" הוא ביטוי אסקימוסי, ופירושו לילה קר במיוחד, שבו מכניסים שלושה כלבים לאיגלו לחימום.

מה מקור הביטוי "רואים שש שש"?

הביטוי האנגלי   vision 20:20 לקוח מתוך מבחן הראייה של סנלן, ומייצג ראייה מושלמת למרחק 20 רגל. 20 רגל הם כשישה מטרים, וכך נולד הביטוי העברי "רואים שש שש". באנגלית מצוי גם הביטוי Hindsight 20:20, ראייה מושלמת לאחור, שפירושו חוכמה לאחר מעשה.

מה מקור ומשמעות הביטוי "חייל של שוקולד"?

"חייל של שוקולד" הוא חייל רך שאינו מסוגל להילחם. הביטוי נולד באנגלית בעקבות ממתק שוקולד דמוי חייל, שנצרך גם בישראל. הוא מופיע בהקשרים של מלחמת העולם הראשונה, והיה שם למחזמר על פי מחזה של ג´ורג´ ברנרד שואו. זה גם שם שיר של "החלונות הגבוהים" בעקבות חנוך לוין.

מה מקור צמד המילים המשונות "אחול מניוקי", כמו גם "אחול בלועה", "אחו-שילינג" ועוד?

המקור ערבי: "אחו" פירושו "אח" פלוס תנועת יחס (אוּ) המייצגת סמיכות. האות ל´ היא נציגתה של "אל", ה´ הידיעה הערבית. "אחול בלטה": "אחי הבלטה". התוספות כיד הדמיון הישראלי, וביניהן גם "אחול בננה" (הגששים); כאשר התוספת מתחילה בש´ תיפול הל´, כמו בערבית, וכאן מצטרפות לחבורת האחים גם אחושלוקי, אחושרמוטה, אחושקשוקה ואחושילינג

מה מקור הביטוי  "הטיפה המרה" למשקאות חריפים?

המקור הישיר הוא הביטוי היידישאי "דער ביטערן טראפן", מילולית: הטיפה המרה, שפירושו יין שרוף. המילה הפולנית  "gorzalka"   שפירושה מרירה היא אחד משמות הוודקה. המילה הרוסית "גורקיי", שפירושה מר, היא אחד מהכינויים לוודקה.

באנגלית קרוי סוג של משקאות חריפים  "bitters"  .

מהו המקור לתיבה הלשונית "מקצועות חופשיים", ואילו מקצועות חוסים תחת תיבה לשונית זו?

הביטוי קיים בשימוש רחב בצרפתית: profession liberale , במשמעות הנהוגה בעברית. המקצועות החוסים תחת הביטוי משתנים על פי הנסיבות, אך בדרך כלל אלה מקצועות הדורשים הכשרה אקדמית רחבה.

מהו מקור הביטוי "אחז את השור בקרניו"?

הביטוי מצוי בשפות רבות, כגון יידיש, גרמנית, צרפתית ואנגלית, אבל המקור הוא בספרדית: tomar el toro por las astas  . הביטוי נולד ממלחמות השוורים, שבהן אוחזים את השור המתנפל בקרניו כדי לבלום את ההסתערות.

מהיכן בא הביטוי "טלית שכולה תכלת"?

במסכת סנהדרין מסופר על משה רבנו שציווה לשים ציצית בטלית, ואחד מפתיליה צריך להיות צבוע בתכלת. קורח שאל בדרך הקנטה אם טלית שכולה תכלת פטורה מציצית. כשמשה השיב בשלילה שאל קורח איך ייתכן שארבעה חוטים דקים צבועים תכלת עונים לדרישה, ואילו "טלית שכולה תכלת" אינה מקובלת. בעברית החדשה התקבלה על דרך הדימוי דווקא עמדת קורח: "טלית שכולה תכלת" היא דבר מושלם, במקרה זה אדם מושלם בהתנהגותו, והיא משמשת בעיקר במשפטי שלילה עם נימה אירונית.

מהיכן בא המונח "קפה הפוך"?

הביטוי מוכר בהולנדית: קפה עם חלב מוקצף חם נקרא     Koffie verkeerd , קפה הפוך, או מהופך. על קפה עטרה משנות החמישים מספרים שהמלצריות היו מביאות רק קפה שחור. אם היית חושק בקפה עם חלב היית מבקש "קפה עם הפוך". הן היו מגישות כוסית נחושת קטנה עם חלב הולנדי מרוכז, והופכות אותה אל הקפה.

מהיכן בא הביטוי "יצא בשן ועין"?

"בשן ועין" נולד מההלכה המקראית (שמות כה) לפיה אדם הגורם לעקירת עין או שן של עבדו יוציא אותו לחופשי תמורת השן והעין. בתלמוד נקבע בהקשר זה הצירוף "בשן ועין", אבל רק בעברית החדשה התרחב הביטוי לתיאור מי שנחלץ ממצב קשה כשהוא חבול ופצוע.  

מהיכן נובע הביטוי "בעלי דם כחול"?

המקור הוא הביטוי הספרדי sangre azul .

בני המשפחות הוותיקות בספרד רצו להבדיל בינם לבין המוּרים שהשתלטו על קסטיליה, והצביעו על כך שוורידיהם כחולים יותר. הסיבה לצבע הכחול הבולט היתה שהם היו חיוורים מן המורים, אבל הביטוי, שהגיע לאנגלית במאה ה-19 והתגלגל לשפות נוספות, נשאר סמל לאריסטוקרטיה.

מהו מקור המילה "פנכה", ומהו "מלחך פנכה"?

פנכה, קערה קטנה, היא מילה תלמודית ארמית (פינכא) שמקורה יווני, ובעברית החדשה קיבלה צורה עברית. "מלחך פנכה" נולד מן הביטוי התלמודי הארמי "מלחך פינכי". במסכת פסחים   מדובר על תלמידי חכמים שאינם לומדים ברצינות: "בר מחים תנורי" מתחמם על התנור, "בר מרקיד בי כובי" מתנהג כליצן, "בר מלחיך פינכי" אוכל יותר מדי, ובאופן מילולי, מלקק צלחות, ו"בר מך רבע" נרדם   במקומות ציבוריים. בעברית החדשה התגלגל הביטוי ל כינוי לאדם חנפן וחסר כבוד עצמי, כאילו הוא מלקק את מה שהשאיר אדונו בצלחת. הוא מזכיר ביטוי מישעיהו, "ועפר רגליו ילחכו", כשהכוונה גם כאן למי   שמלקק את עפר הרגליים של אדם אחר כביטוי לחנופה והשפלה עצמית. הביטוי מזכיר את "ללקק" שפירושו להתחנף, וכן את הביטוי האמריקני licks ones boots , וכמובן את "מלקק תחת", שמקורו ביידיש (טוכעס לייקר).

מה מקור הביטוי "עמד בפני שוקת שבורה"?

המקור הוא באגדה "הדייג ודג הזהב" המופיעה בסיפורי האחים גרים, אודות הדייג ואשתו שחיו בשוקת שבורה,   ולאחר שביקשו בקשות רבות מדי מן הדג חזרו אל השוקת השבורה. החוקר המנוח אברהם שטאל כותב כי באגדה המקורית אין הדייג ואשתו גרים בשוקת אלא דווקא בסיר לילה. השוקת התגלגלה ככל הנראה מגירסה של פושקין לאגדה, וזו תורגמה על ידי חנניה רייכמן. הנוסח של רייכמן מסתיים במילים: "זקנתו יושבת חרש / לפני שוקת מסודקת".

מה מקור הביטוי "רואה חשבון"?

"רואה חשבון" הוא ביטוי בעל ותק רב, ומופיע בכתובים כבר בסוף המאה ה-18 כתפקיד בקהילה היהודית וכמקצוע. מקורו בביטוי המוקדם יותר "לראות חשבון", כלומר, להציג את המצב הכספי.   אצל הרשב"ץ מהמאה ה-14-15 נכתב: "אם היה משא ומתן של סחורה ביניהם, היה אפשר שאם נתפשרו שלא יראה חשבון".

מה מקורו של הפתגם "אם ההר לא יבוא אל מוחמד, יבוא מוחמד אל ההר"?

הביטוי קיים באנגלית ובצרפתית, ובגירסה דומה גם בגרמנית. על פי האגדה נתבקש מוחמד להראות את כוחו בצוותו על הר צפה, גבעה ליד העיר הקדושה מכה, לבוא אליו. משלא נענה ההר לציוויו, אמר את הדברים האלה . ככל הנראה אין מדובר בסיפור מוסלמי, מה גם שהנביא מוחמד אינו נתפס כעושה ניסים. דוברי העברית נוטים להפוך את הביטוי: "אם מוחמד לא יבוא אל ההר, יבוא ההר אל מוחמד".

מה מקור הביטוי "עקרת בית"?

אני יודעת שאזכור הראשון לכך הוא בתהילים קיג ט´, אך לא הבנתי כיצד התגלגלה המלה ´עקרה´ עם כל המשמעויות הטעונות שלה לביטוי כה שגור היכול לחול על כל אישה בלי קשר לפריונה?

רוב הפרשנים סבורים שהכוונה אכן לאשה עקרה. ואולם יש מדרש על רחל אמנו, שהתברכה כידוע בבנים, הקובע שהכוונה שהאשה היא "עיקר הבית", ונראה שמדרש זה סלל את הדרך למשמעות המקובלת היום.

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף