החיים בחוץ זה לא קיבוץ... - רחלי וייס

החיים בחוץ זה לא קיבוץ.......

 

מה שמוכר כסיסמת מחאה נגד יוקר מחיה וגובה השכר בישראל, הופך למציאות מעוגנת בנתונים מספריים על פי דו"ח מצב המדינה לשנת 2014 שמפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.כותרות מהעיתונות

אלה ממדי האוברדראפט: 80% מהמשפחות הישראליות מוציאות יותר משהן מכניסות

דו"ח מקיף של מרכז טאוב ממחיש כמה מעט ממשקי הבית בארץ גומרים את החודש. הפער הממוצע: כ-1,000 שקל. מה שמדאיג הוא כי האוברדראפט הלאומי אינו נחלתו של מעמד כלכלי מסוים או של מגזר מסוים: למעט "החמישון העליון" (20% מהאוכלוסייה )כל משקי הבית מוציאים יותר משהם מכניסים.

 

שורדים בזכות סבתא, בן 36 חזר לאמו

עמוס ומרגלית שולפים כספים שצברו לצורך מימון שכר הדירה של ילדיהם, יונתן עובד בשתי משרות אך בגיל 36 שב לבית אמו, וירון וזוגתו נושאים במשרות בכירות, אך צברו חובות כבדים. על סף 2015 בני גיל הזהב תומכים בילדיהם.

 

ההורים באשפוז סיעודי, והילדים קורסים: "לקחנו הלוואות כי לא זורקים את אימא"

מאז שאביה של אורלי אושפז, היא ובעלה משלמים יותר מ-8,000 שקלים בחודש. אמה של מ' שילמה 20 שנה לביטוח והבת נאלצה לקחת הלוואות. גם מי שקיבל "קוד" אשפוז ישלם אלפי שקלים. הביטוח סיעודי הקבוצתי יתבטל ופתרון אין. ישראל תשליך גם אתכם לעת זקנה 

 

אחד מכל שלושה ילדים: 2.5 מיליון עניים בארץ

דו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת "לתת" משרטט תמונה עגומה מזו שנחשפה בדו"ח המוסד לביטוח לאומי: יותר קשישים ויתרו על תרופות וטיפולים, יותר ילדי נתמכים נאלצו לעבור לפנימיות ויותר ילדים עבדו כדי לסייע להוריהם בפרנסת המשפחה

 

ואצלנו? כן צריך להתייעל אבל.... ברוך השם.  אז אולי השיטה השיתופית בכל זאת לא כל כך גרועה...והיא זו שאפשרה ומאפשרת לכולנו, בכל הגילאים לחיות חיים של כבוד תחת השמיכה השיתופית.

                                           הביאה לדף רחלי וייס

מופיע בעלון:
תגובות לדף