נוסטלגיה - דני פלג

נוסטלגיה – היה או לא היה ?– הפעמון המוצג במוזיאון גבע

על פי זכרוני הפעמון הגבעי האורגינלי - היה ניצב בפינה הצפון מערבית של חדר האוכל.הפעמון היה תלוי בכבל ועשוי מחתיכת צינור ברזל משומש ורב אינצ'ים . צלצול הפעמון שימש לחברי גבע אות וסימן לכל פעילויות הקבוצה מראשיתה ועד שנות ה-60  כמדומני. צלצול להשכמה, לארוחות, לאסיפה ושריפה חס וחלילה ועוד. 

לפני מספר שבועות בקרתי בסחנה באתר "חומה ומגדל". באתר יש תצוגה חדשה וקבועה של "פעמוני ההתיישבות" . מוצגים שם כמה עשרות פעמונים. כל "פעמון קיבוץ" והסיפור האישי שלו כאשר כל פעמון קיבוץ שונה מרעהו ומורכב כיד הדמיון הטובה על יוצריו.

להלן סיפור הפעמון של גבע כפי שמוצג באתר בניר דוד.

הסיפור הנ"ל אמנם יפה , אבל אינו תואם את זיכרון הילדות שלי.

הלכתי לבדוק את הנושא. אכן ב"צריף הראשונים" שלנו , מוצג מצפון לצריף – הפעמון הנ"ל זה המופיע בתצוגה בניר דוד.. וזהו באמת פעמון העשוי מבלון גז החמצן / או בלון מגז  דו תחמוצת החמצן . גז אשר שימש כמקור לגז האציטלן הדרוש לריתוך האוטוגני.  בימים ההם של טרום הריתוך החשמלי. ובמאמר מוסגר - במשחקי הילדות והשובבות המטופשים שלנו - היינו נוטלים מבית המלאכה אבקת קרביד (חומר זה ששימש כמקור הקודם להפקת האציטלן ) מניחים על הקרביד קופסת שימורים - שופכים עליה מים הפחיות היו טסות למרומים ...

ונחזור לשאלת הפתיחה – "היה או היה ?

האם בגבע השתמשו גם בפעמון של  בלון גז"  ?

דני פלג

 


האורווה צילום אבשי בן-יהודה

מופיע בעלון:
תגובות לדף