מעשה שהיה - יונה רבי

מעשה שהיה

לפני כשבועיים אני מקבל שיחת טלפון מבני גיא רבי והוא שואל: "מי זה מ. קושניר מקבוץ גבע?". אני, בתור עורך "ספר השורשים" של גבע זכרתי שהשם קשור למשפחת הררי. טלפון לטלילה גילה לי שמרדכי קושניר הוא אחיה של נחמה היא אימו של אורי הררי.  גיא ראה בטלוויזיה תכנית על השבת. המנחה של התכנית שאלה את אנשי הפאנל מי יודע על "מכתב השבת" שכתב חיים נחמן ביאליק לחבר קבוץ גבע מ. קושניר. כמובן שאף אחד לא ידע ואז היא סיפרה את הסיפור. (הסיפור שלה לא היה מדויק). שאלתי את נחמן רז לפרטים והוא סיפר לי שהדברים התגלגלו לעיניו של ביאליק כנראה בעקבות פרסום כתבה של מרדכי קושניר באחד העיתונים בה כתב על הקיבוץ והתנהלות חייו היום יומיים כולל עבודות חיוניות בשבת כמו איסוף תפוחי אדמה, קטיף פרי ועוד. מפה החלה חליפת המכתבים בנושא השבת ושמירתה.

להלן מכתבו המפורסם של ביאליק לקושניר שנודע בשם "מכתב השבת"

 

לכבוד מר מ' קושניר קיבוץ גבע שלום וברכה !

דבריך הגיעוני, ואין בהם אפילו מקצת נחמה. לחינם חסת "על כבודי ועל כבוד אותו דובר" ולא הראית את דברי אלא ליחידים. אדרבה ואדרבה, דברי לא נכתבו לשם גניזה. מן הצורך לצווח ככרוכייה יום יום על סילוק השכינה וסילוק הדעת מצעירי ישראל. ועד שאתה חס על כבודי, מוטב לכולכם לחוס על כבוד קונכם ועל כבוד ארץ ישראל המחוללת בידכם. ואם כדבריך כן הוא, שהמעשים נעשים לא רק על-ידי יחידים, אלא על-ידי רוב מניין ובניין של הצעירים בקבוצות, הרי אוי ואבוי לכולנו שבעתיים. ארץ-ישראל בלי שבת לא תיבנה, אלא תיחרב , וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלה גם יסוד קיומו האנושי.

בלי שבת אין צלם א-להים ואין צלם אנוש בעולם. אילו היתה העבודה תכלית לעצמה, הרי אין מותר לאדם מן הבהמה. כל עמי התרבות קיבלו מיד ישראל, בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה, והיא שעמדה להם ללבוש צורת אדם במקצת. בלעדיה היו כולם עומדים בפראותם. השבת, ולא התרבות של תפוחי –הזהב או תפוחי –האדמה, היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה, בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו?

לחינם קפצת במכתבך קפיצת – פתאום לעניין אכילת חמץ בפסח. אני בפעם הזאת לא על שמירת המצוות בכלל דיברתי, אלא ייחדתי את הדיבור על שמירת השבת, שהיא שקולה בעיני לא רק כשמירת כל התרי"ג מצוות הישראליות, כדברי חכמינו, אלא כשמירת רוח האדם כולה. מי ששומר את השבת, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש, מוחלין לו את כל עוונותיו. בלי שבת אין ישראל, אין ארץ- ישראל, ואין תרבות ישראל. השבת היא היא התרבות. ואם אתה לא עמדת על ההבדל שבין שמירת השבת לשמירת שאר המצוות, סימן רע הוא לך ולכל שכמותך. ואוי ואבוי לכולנו שראינוכם בכך .ואולם מחוץ לכל זה, איכה לא יבינו צעירנו, כי עם ישראל ברוב מניינו ובניינו, זה שעל אדמתו אתם יושבים ובכספו אתם נתמכים, נתן את ידו לבניין הארץ על דעת כך שתישמר השבת בשלמותה ועל דעת כך שולחתם הנה. הטוב, הנכון הדבר, כי תמעלו מעל בשליחותכם?  ליבי אומר לי, כי לא יאריכו הימים וסערה גדולה, סערת התמרמרות, תתפרץ מלב כל העם, ואת תוצאותיה מי ישורן?              

בכבוד רב      חיים נחמן ביאליק


ברבות הימים הגיב נחמן על מכתב זה (המכתב המלא מופיע בספר "היום השביעי" בהוצאת מכון החגים שיטים בבית השיטה)

למכובדי ואלופי מר ח"נ ביאליק ברכה ושלום!    

"הגיעני מכתבך אל מ' קושניר. קראתי, נסערתי, ולא התאפקתי מלהתערב ולהעיר כמה הערות. ראשית, הפתיעה אותי (לרעה!) הנעימה הכעוסה והנוזפת של מכתבך. אין בו אף מילה אחת טובה על הקיבוצים – מיישבי הארץ ועל מפעל גאולת הארץ שהם עושים. דומני, כי שתי תרומות אלה יש להן מקום מרכזי בהגות היהודית לדורותיה ובמסכת המצוות, שמחייבת היהדות את אלה המחזיקים בה. והנה את שתיהן – גאולת הארץ וישוב הארץ – אתה מוחק מספר המעשים של הקיבוצים כאילו לא היו ולא נבראו, וזאת כנראה משום שאינם מקפידים על שמירת השבת. שנית, צורמת במכתבך נימת הזלזול והקלת הראש בגידול תפוחי זהב בארץ ישראל. אינני מבין, מה צורך יש להעמיד את חשיבות המעשים האלה כנגד שמירת השבת? אגב, גם גידול תפוחי זהב או אדמה – תורה היא ולימוד היא צריכה, וידיעה רבה, ומסירות וכוחות נפש ורוח וגוף.                            

  אם שמירת השבת כהלכתה הייתה מצווה שקיומה קובע לשבט או לחסד את גורלו של האדם, היהודי החלוץ, הבונה, המתיישב והמגן, ושל המדינה בכלל – חוששני שלא היה קם כאן שום דבר! אפילו מנסחי מגילת העצמאות של מדינת ישראל נזהרו ונמנעו מלנסח את תכניה וצביונה הרוחני במונחים דתיים."

נחמן רז

מופיע בעלון:
תגובות לדף