אל הגבעה שלנו אנו עדיין עולים - אבשי

אל הגבעה שלנו אנו עדיין עולים

 שורה עליונה מימין: ראובן לוין, זאב הורביץ, צפורה טרטקוב



יושבים: מרים הורביץ חיים רוזנפלד

הלה ומרדכי בן-יהודה

לפני 93  שנה זה קרה...קבוצה קטנה אך נחושה  ושבעת תלאות עשתה את דרכה בבוץ כבד עם פרידות  שבקושי סוחבות את העגלות המבוצבצות במעלה  הגבעה שלנו.

בלב להט החזון להקים בית וישוב המושתת על רעיונות שהעולם עדיין טרם הכיר...רעיונות על שיתוף מוחלט וחיים ספרטנים של הסתפקות במועט וחיים המבוססים על עבודה עצמית ממעשה ידיך בלבד ואי ניצול עבודתו של האחר לצבירת רווחים. ומעל הכל יצירת ''היהודי החדש'' והעלמת היהודי הגלותי מהעיירה עושה דברו של הפריץ הכל יכול. עם ערב כבר נבנו האוהלים ומכאן החילה פרשת הגבעה כפי שאנחנו מכירים אותה עד היום. אני משוכנע שלפני השינה בשוכבם באהלים על יצועם הדל חלמו אבות אבותינו על המחר והעתיד הממתין להם מהיום והלאה.

 

עולים לגבעה   אילוסטרציה

 האם העלה מישהו מהם על דעתו כי בעוד זמן לא רב תקום מדינה ליהודים ובניהם יקחו חלק בעיצוב גבולותיה ודרכה?

ציור:    יונה שפרינגר

האם הם יכלו לנחש כי העקרונות בהם כ''כ האמינו ועליהם לחמו יישארו לנוסטלגיה רחוקה? עקרונות כמו עבודה עצמית, שוויון מחלט ,הסתפקות במועט, עבודה עצמית ועוד ועוד....

ואם הם היו מסוגלים לנחש את מה שיבוא, האם היו אומרים שהמאמץ וההקרבה אינם כדאים ועוזבים הכל? ומה אנחנו חושבים היום על שינוי הדרך העקרונות והחלומות....שלהם שלנו? ועל זה כתב בזמנו נתן החכם (אלתרמן): "כל זה ראוי לכל שבחינו, זה כה יפה כה מפואר. ובכל זאת חברים (בינינו) תודה לאל שזה עבר. היו פלאות לאין מספר ומי פילל ומי מילל אך העיקר שזה עבר...תודה לאל."

בברכת חג שמח לגבע ביום חגה ועוד המון שנים טובות של עבודה יצירה וחלומות.....

שיתגשמו או לא...

אבשי

מופיע בעלון:
תגובות לדף