מה המצב בגבע - דנדי

לחברים שלום,

הבהרה,

לאחרונה התבקשו חברים לעכב משיכות מזומנים מתקציבם ,למשך כשבועיים שלושה.

אין בכך להצביע על מצבה הכלכלי שלגבע, יש תקופות שהגזבר מתמודד עם בעיות תזרימיות לא מתוכננות, ונדרש לצמצם משיכת מזומנים.

החברים מתבקשים לתכנן את משיכות מזומנים מבעוד מועד.

צ'קים בקופה, יינתנו לשני תאריכים קבועים בחודש.

האחד ל - 14 לחודש והשני ל -  28.

צר לנו על חוסר הנוחות שנגרמה לחברים.

אלי מזרחי, רענן, צלילה

***********************

אז מה המצב בגבע

היום בשעת ארוחת בוקר שוחחו חברים על המצב בגבע וספרו אף על  כך שאי אפשר לקבל כסף אפילו לשכר דירה בת-א.

בָּקָשָתִי היא להדפיס שוב את תשובתי לרשימה של חבר גבע שהתפרסמה בדף לפני כשנתיים.

מה, אנחנו  לא רוצים את הבנים כאן? כתבתי את זה כבר לפני שנתיים, המצב החברתי רק הורע. לא יתכן שקבוץ גבע ימשיך לשמר את העבר, מה גם שזה עולה הרבה כסף.

יש כמה החלטות בגבע שקבלו אותן על שפת הכנרת לפני 90 שנה ועדיין בתוקף.

ושוב אני קורא לבני החמישים להתארגן ולפעול לקידום ההפרטה.

נתחיל בחדר-האוכל, עדיין בלי החלטה גורפת ואני מציע בונוס, הסכום שנחסך בשנה הראשונה יחולק לחברים.

והנה התשובה לחבר גבע לרשימתו "הבנקים מיותרים"

לגבע יש כסף, לגבע יש חוב של עשרות מיליונים ויותר. כבר שנים לא מצליחים להקטין אותו. הריבית על החוב היא: 4-5 מיליון לשנה. אם נוכל להקטין את החוב זה יהיה הענף הרווחי ביותר.

מה אומר החבר:"מי שקורא על הסיכונים בעקבות התחממות כדור הארץ, יודע שאין יתרון להפקדת כסף בבנקים על הפקדת כסף בגבע".

בגבע אין כסף, הכסף נמצא בבנקים (הקורסים, לדברי אלי) זה נכון. אבל הממשלה תמכה בבנקים, לעומת  זה בקיבוצים שקרסו הממשלה לא תומכת. רק מה, הגזבר הולך לבנק במקום החבר. ויש גם חברים שלמדו כבר לעשות זאת לבד. ולמדו למשוך כסף מהבנק כמו כל אחד בעולם.

להלן סיפור קצר שיכול להמחיש את הבעיה. כל דמיון לגבע, מקרי בהחלט. אני משוכנע שמי שיקרא את הסיפור הזה לא יוכל להישאר אדיש למצב בגבע.

בנו של החבר אליהו גולדווסר חזר מהצבא, הסתכל מסביב, קצת דיבר עם אבא והחליט לעזוב. הדבר גרם צער רב לאביו, בליבו חשב שבנו יהיה ממשיך דרכו וישמור כמוהו על הקיבוץ השיתופי. במשפחה השלימו עם רע הגזרה, ואפילו בשבת לקח אליהו את הטיוטה, העמיסו את המטלטלים ונסעו לקבוץ נגבה, שם שכר הבן דירה צנועה, מקום הלימודים נבחר אוניברסיטת באר-שבע.

אבל אבא זה אבא, החליט לעשות לבנו הפתעה ולקנות לו מכונית. הוא הרי יודע שבקופת הגזבר יש לו 200,000 ₪. הגזבר הסתכל עליו במבט נוגה ואמר לו: "שמע, כרגע זה בלתי אפשרי.

א.    המכון החדש זה עדיין רק הוצאות.

ב.     ברפת יש מחלת הפה והטלפים.

ג.       במפעל בטלו הזמנה גדולה.

נכון שאני חייב לך 200,000 ₪  אבל זה על הנייר. בפועל אני משתמש בכסף זה יום יום. למעשה אתה חלק מחוב קבוע שאני חייב לחברים בערך של שבעה מיליון שקל. אני מבקש שתבין את המצב ותחזור אלי בעוד שלושה חודשים. כאן הרים החבר הוותיק את עיניו כשהוא חושב לעצמו, פעם אחת מאז שאני חבר קיבוץ באתי לבקש משהו שמגיע לי והתשובה שלילית. ובכל זאת שאל איך זה שגדעון ירון נתן לבנו סכום יפה של 150,000 ₪ כתמיכה לבניית הבית החדש?

כאן כאילו אורו עיניו של הגזבר. "גדעון ירון" אמר לו:"העביר כבר לפני שלושה חודשים לפי עצתי את הכספים שלו לבנק-לאומי. את הצ'ק הוא משך ישירות מחשבונו.אמנם הבנק נותן ריבית נמוכה, אבל הכסף בטוח. "

דנדי


יונה ברקאי בת 99 עד 120 לפחות

 

תום שבילי (בנם של נגה וגיגי)בן  שנה +

מופיע בעלון:
תגובות לדף