זה אכפת לי - ציפורה בן צבי : ויחנו - נעה ידין

זה איכפת לי

גם לכם זה יכול לקרות

כי איש הישר בעיניו יעשה. יד ימין לא יודעת ממעשיה של יד שמאל. העניין שכולם שותקים, רק הקשורים אישית למפגע- נפגעים.

ומעשה שהיה כך היה: ביום רביעי אני מגיעה הביתה ב- 14:00 בצהריים וחשכו עיני. רק לפני כמה ימים ירדו גשמי ברכה. הדשא רווי ואף על פי כן עולים כלים כבדים וחורצים תעלות רחבות לאורך הדשא כדי לבנות קוביית ביטון לקלנועית. בדרך מכסחים ענפי עץ אגוז. האדמה נזרקת על גינה שאני מטפחת. בריכוז  הבניין בתשובה לזעקתי עונים: ארבע ישיבות היו על העניין! ואני שואלת במשך ארבע ישיבות לא הזדמן לכם לבשר לנו על העניין?

באוגוסט מרכז הנוי נתן את אישורו והפסיק להשקות את הדשא. וראה זה פלא, עם העבודה חיכו לחורף. אגב אותו מעשה נעשה גם על הדשא של יוסי ודני. וכל מי שזה לא נוגע לו, לא מבין על מה הזעקה. ואני שואלת היכן האחווה, הרעות והאכפתיות זה לזה. הרי כולנו מייחלים להתנהלות חברתית שיש בה כבוד לזולת או שזה רק נדמה לי.

ציפורה בן-צבי

(בשם כמה מדיירי השכונה: (רוחלה ורן לוסטיג, ענת ויוסף בן-שמעון)

************

וָיָחֲנו...

ואם בחוסר איכפתיות וחוסר התחשבות עסקינן, אזי הרעה החולה הזאת מתפשטת אצלינו כמו אש בשדה קוצים. הדוגמאות רבות:

השתלטות על שטחי קרקע עם הסכמים ובלעדיהם עם השכנים בכל רחבי המשק.

שלא לדבר על חסימות מעברים ומדרכות  (בשם הסכם כפוי ותמוה, בלתי כתוב, משנת תרפפו), מבלי להתחשב בעובדה שחסימת-דרכים שרירותית, האסורה על פי חוק, גורמת למטרד ממשי של מעבר חיוני אך מפותל, מסוכן וגם מכוער אסטטית.

"שתילת" מחסנים פרטיים בכל אתר ואתר או הפיכת איזור הבית לחצר גרוטאות למגינת ליבם של השכנים.

 ועוד רבות הדוגמאות ולא נכביר.

נעה ידין

מופיע בעלון:
תגובות לדף