במראה אכן רואים הפוך - ענת נצר

במראה אכן רואים הפוך...

שוב זכינו בדף האחרון לדברי תוכחה של רחלי וייס על שאנחנו מנסים לבדוק את עצמנו ולאן פנינו.

הפעם, רחלי, באמת הפכת את היוצרות.

אולי תזכירי לנו מתי בשנים האחרונות היו לנו ועדת תרבות, רכז תרבות ובכלל תרבות.

לא ביטול ועדת מינויים הוא הסיבה וגם לא המזכירה, שעל אף העומס העצום על כתפיה, טורחת לחפש  מתנדבים לפני כל חג. פשוט אין מי שמוכן לקחת על עצמו את המשימה.

אולי כדאי לבדוק בארכיונים ובפרוטוקולים מתי החלו בגבע הפניות לערכאות משפטיות ולבוררויות.

מתי גילינו שאין מי שימלא תפקידים וייקח על עצמו אחריות.

ממתי כל אחד דואג רק לביתו ואיש הישר בעיניו יעשה.

הרי אלו הסיבות לתחושת הצורך בשינוי ולא התוצאות.

כבר שנים רבות לא עברנו תהליך משתף ודמוקרטי כמו שעברנו בחודשים האחרונים: השתתפות גדולה של חברים בחוגי דיון ובחירת צוות היגוי גדול , שנבחר על ידי כולם, מתוך כולם, שכולל צעירים ומבוגרים בעלי דעות שונות ומגוונות.

הצוות הזה לא נבחר תחת הכותרת "צוות הפרטה" אלא כצוות בדיקה "פני גבע לאן".

נראה לי כי בכל קבוצות הדיון בלטה ההסכמה הגורפת שככה אי אפשר להמשיך, שעלינו לבדוק את עצמנו, את מטרותינו ואת דפוסי חיינו.

אני מרגישה שיש באוויר  תחושה כי דברים מתחילים לזוז ושנושאים מטופלים, אחרי תקופה ארוכה של קיפאון, תחושה של התחלה חדשה. והנה שוב ושוב נשלפים מול פנינו מחקרים וסיסמאות יפות על מה שצריך אבל בשטח, מי מרים את הכפפה?

אכן הפרטנו את המזון – בהצבעה רבת משתתפים ובתמיכת רוב עצום של החברים.

אפשר לעשות סקר שביעות רצון בין החברים אבל נראה שחדר האוכל שוקק ומיותר שוב להתווכח.

הרכבת יצאה  לדרך ואין טעם להמשיך לעמוד בתחנה ולנפנף בדגלי האזהרה.

אני מאחלת לעצמנו שנמשיך בתהליך בו התחלנו ושנדע להפיק ממנו תועלת לטובת כולנו כחברה וכיחידים.

שנה טובה, ענת נצר


מופיע בעלון:
תגובות לדף