מן העיתונות

מן העתונות

גיל אלדמע, 1928-2014 מתוך מוסף גלריה /"הארץ"

אלדמע, חתן פרס ישראל, היה מחשובי מעצביו של הזמר העברי

בגיל 86 הלך לעולמו המלחין והמעבד גיל אלדמע, חתן פרס ישראל, מראשי מעצביו של הזמר העברי. אחדים מהשירים הידועים שהלחין: "חד, חד מחרב" (כותרת השיר היא "שיבולים"), "רוח ים", "אנה פנה דודך", "ויניקהו מדבש מסלע".

 

חנוך חסון: "לבד מתרומותיו למוזיקה הישראלית, גיל היה האדם הכי ישר והכי הגון בעולם".

בסקירת הספר "מניפה קולית", שיצא ב-2001, ובו מבחר משיריו ומעיבודיו של אלדמע, כתב

 ד"ר עודד זהבי, בין השאר: "בכל עיבוד טוב באמת ישנו איזה סוד. בעיבודיו של אלדמע מצאתי תמיד איזון נכון בין נאמנות לשיר המקורי לבין אמירה אישית של המעבד. איזו הבנה אינטואיטיבית או מודעת של כמות התחכום שהמקור יכול לשאת על גבו בלי שיקרוס ברעש מחריש אוזן, איזו הצללה קולית שמעמידה את המקור, שברוב המקרים נכתב כמנגינה חד-קולית, באור ייחודי. באחדים מן השירים שעיבד הפתרונות ההרמוניים שלו טובים לאין ערוך מאלה שהציעו מלחיני השירים. הבולט בהם הוא 'נעה' של נעמי שמר: דווקא הנחיות המעבד לשינויים בקצב הזמרה, האצות והאטות, מעבירות את השיר מממד של בלדה טרובדורית עממית אל מרחב דרישות כמעט שוברטי באופיו".

לדברי נעמי שמר, שהוזכרו בכתבה של רמי רוזן על גיל אלדמע ("הארץ", 1997), אף אחד בישראל לא עשה עיבודים קוליים ברמה של אלדמע. "אתה לא יכול בשום אופן לשיר את 'הוי ארצי מולדתי', למשל, בלי הקדמה שתכניס אותך לאווירה. גיל הוא ממש מלאך שרת של השיר, לא מנסה כמו אחרים להפוך את היצירה ולהראות מי באמת בעל הבית המוזיקלי".

אהוד מנור אמר אז: "גיל הוא בעיני סמל של נועם ויופי שקרנו מהמושג 'ארץ ישראל' לפני שהמושג התחיל לסמל גם משהו מעוות ודוחה".

על 30 שנות עבודתו ברדיו אמר אלדמע, באותה כתבה, כי כתב במשך שנים אלה כ-500 עיבודים, משיר הנוקדים ("שירו שיר לגז") ועד "לבכות לך" של אביב גפן. "העיבודים נוצרו בגלל צרכים של הרדיו. כמו שבהדסים הלחנתי שירים כי זה מה שהיה צריך לחגים, כשהגעתי לרדיו עשיתי את זה כי לא היו כמעט בכלל שירים מוקלטים. אמנם היו המון שירים ששרו בכל הארץ. שירי 'הו הו', ושירי סוכנות, ושירי חגים ושירי רחוב ומה שאתה לא רוצה, אבל כשבאת לחפש שיר כזה בתקליטייה ראית שאין שום דבר. אפילו שיר כמו 'באה מנוחה ליגע' לא היה בתחילת שנות ה-60 בתקליטייה שלנו. אז התחלנו ליזום הפקות - ההקלטות - שנראו בעינינו כשליחות לאומית. הרגשנו שאנחנו בונים את התשתית של הזמר העברי".

על מיומנותו החשובה, כתיבת עיבודים למקהלות, אמר באותה כתבה: "אתה יושב מול תווים ומוליך קולות, כלומר משתדל שכל קול ישיר מנגינה ממש משל עצמו, ופתאום, כשהמקהלה שרה את זה יש רגעים שאת האימפקט שלהם לא שוכחים לעולם".
על השאלה אם אין בלבו רוגז על כך שרוב הפזמונים שעמל עליהם לא משודרים, אמר גיל אלדמע: "גם אם שירים מתו מבלי להשפיע, הזמן הוא מסנן נהדר. את המעט האיכותי הוא יודע לשמר מצוין. חבל לי רק שהיום אנשים צעירים לא נחשפים למגוון רחב של מוזיקה. פעם, כשהיה רק רדיו אחד, היה זמן להכל. חדשות ומוזיקה קלאסית, ופזמונים עבריים, ורוק בנוסח הימים ההם, וכשהיה מגיע חג היו מוצאים זמן לשדר שירי חגים, ונשאר זמן אפילו לחידונים ולהתעמלות בוקר. היום יש כאילו פרדוקס: המון תחנות אבל רובן מציעות אותו דבר - אקטואליה לאורך היום ובלילות שדרים שמשוחחים בסגנון אישי על בעיות אישיות של מאזינים. נכון שיש קול המוזיקה, אבל אני בספק אם זה מגיע לנער ישראלי ממוצע. אני חושש שנער ממוצע לא נחשף אפילו למוזיקת לילה זעירה". היה אלדמע החשוב שבמעבדי הזמר העברי.
 

גם בנות הגבעטרון זכו לשיר את הוי ארצי מולדתי (מילים: שאול טשרניחובסקי לחן: נעמי שמר) בעיבודו של גיל אלדמע העיבוד המקורי ניתן לנו ע"י גיל לבקשת רינה פירסטנברג

הוי ארצי! מולדתי!

הר טרשים קרח.

עדר עלפה: שה וגדי.

זהב הדר שמח.

מנזרים, גל, מצבה,

כיפות טיט על בית.

מושבה לא נושבה,

זית אצל זית.

ארץ! ארץ מורשה!

דקל רב כפים.

גדר קו צבר רשע.

נחל כמה מים.

ריח פרדסי אביב.

שיר צלצל גמלת.

חל חולות לים סביב.

צל שקמה נופלת.

ארץ נחלת מדבר סין!

קסם כוכבי לכת.

הבל זעם החמסין.

מלונה בשלכת.

כרם גפן נים לא נים.

תל חורבה נחרשת.

תכול לילות וילל תנים.

משאבה נוקשת.

הוי, הוי, ארץ חמדת לב!

השמיר, השית.

ביר סוד יתום בגב.

בשמים עיט.

ריח פרדסי אביב

שיר צלצל גמלת

בים של אור טובע כל,

ועל פני כל התכלת.

מופיע בעלון:
תגובות לדף