זווית ראיה - נחמן רז


חגי ישראל וחֹודש תשרי

חודש תשרי, ראש חדשי-השנה מצטיין בריבוי המועדים המצוינים בוֹ.כמוֹ מפקד האיזכורים שמזכִירה מסורתו של ישראל לעם הזה. זה עתה נסתיים יום-הכיפורים, שבו נהוג להתכנס יחד במועדון לחבר בצוותא עם הבחוּרים מעמותת "אילת-השחר", שהם מציבורי המאמינים שבאזורי הדרוֹם; אכן, לא רבים מאתנו מתכנסים שם, רובן חברות, ומן הבוקר עד מוצאי החג ותקיעת השופר קוראים מפסוקי החג הזה, שהוא הרֵציני והחשוב בחיי המאמינים, כי בו נחרץ גורלו של האדם מישראל, על פי ובהתאם להתנהגותו לציבור המקומי שאינו אמון על המצוות המסורתיות. אבל יש בקרבו דרך ארץ, ואצל חלק בודאי גם הרגל מהבית, לכבד את חשיבותו של היום הזה שבו מסתיים הדיון בגורלו של אדם ודינו נקבע לטוב או לרע ע"פ מידות הקיום או אי-הקיום של מצוות החיים שבין האנשים היהודים, דתיים ולא דתיים. עצם ההתכנסות הזו, הצוֹם והקריאה בתפילות, תוֹך זִימרה כללית של נעימות תפילה ע"י כל המתכנסים נותנת, כנראה, מענה לאיזה צורך של לקיחת חלק באירוע חשוב ומשמעותי בחייו של אדם מישראל.

לטעמי, אין ,אולי לפרטיו את דיוק מילוי כללי המוסר המקובלים על רובנוּ, הלא-דתיים, אבל חייב כל אחד לערוך חשבון נפש-אישי על יחסו עם חֶברָתוֹ  תוך השיקול, הרציני והכולל, מה אנחנו מבקשים ו"פנינו לאן?"

וכבר נתקעה היתד הראשונה לסוכת החג הבא בתור: חג-הסוכות. החג הזה קשור למעשינוּ כאן, במקום הזה, בארץ הזו ובתנאים האלה. בסוכה שהיא סמל לזכר העראיות, טרם הכִינוּ כאן שורש, והוא בא כדי להזכיר לעם הזה את ימיו הרבים בהם נדד, ארבעים שנה במדבר, במעבר מחיי עבדות לחיי חרות ולנסות לבנות חיים של קבע, שורש וברכה ע"י התמסרות לשמירה על הבית הזה.

יקומו סוכות כאשר יקומו, חשוב לזכור את טעמו של החג הזה, כי בהשתתפות אורחים, אושפיזין, הוא מבקש, צריך לבקש שיהיה בנוּ די כוח, רצון ונכונות לכונן פה חיים של טעם, של צדק, של סיעוד הדדי ונכונות הדדית לסייע בקדומו של המקום הזה, וללא מבטם המצפה של האושפיזין שלנוּ שדמותם קבועה בזיכרוננו ובתמונות של הכניסה בשערי הגבעה הזו ועל כותל חדר-האוכל שלנוּ ומהם ללמוד ולעצב את פני גבע ולהשיב לשאלה לאן? גם זה חלק ממשמעות החג ומצוותיו.

חג-שמח!


מופיע בעלון:
תגובות לדף