סיפור אהבה: הפועל גבע כדורסל 1953-4 - יוסי וקנין

סיפור אהבה - הפועל גבע // יוסי וקנין

לפני שלושה חודשים טיפסתי לראש הגבעה שעליה הוקם קיבוץ גבע, כדי למצוא את שרידי מגרש הכדורסל המיתולוגי של הקיבוץ, זה שבגללו הוקמה חבורת הזמר הגבעטרון. הוא לא היה שם. עם השנים הוא זז ימינה, קצת שמאלה וכבר מזמן שבנו עליו אולם ספורט ובריכת שחייה.

שם על ראש הגבעה, בשעת צהריים חמה של יום שישי, נולד לי הרעיון להכין כתבה על קבוצת הכדורסל של הקיבוץ. זו שהייתה שותפה לעונה הראשונה של ליגת העל בכדורסל, עונת 1953/1954, לפני 61 שנה.

זה היה מסע ארוך שנמשך חודשיים וחצי. חיפוש בארכיונים אחר תמונות ומידע, שיחות עם אנשים מעל גיל 80 שעוד זוכרים, שיחות מרגשות עם בני משפחה נפלאים, עשרות טלפונים לישובים כמו לכיש, בית חרות, תל אביב, עומר ואפילו ליטבתה במטרה להשלים את הפאזל. במשך תקופה ארוכה חייתי ונשמתי אנשים שמעולם לא הכרתי. אנשים שבעיניי הם חלוצי הכדורסל בעמק, שמורשתם הייתה אור לבאים אחרי, הם הדור המייסד, אך לצערנו הם לא זכו לכבוד הראוי, להערכה, לתזכורת נוספת מדי פעם.

גיבורי הסיפור של קבוצת הפועל גבע, הקבוצה הראשונה שהביאה את מכבי תל אביב של אברהם שניאור ורלף קליין האגדי לשחק בעמק, היו אנשים צנועים, אוהבי אדמה, ציונים, אידיאולוגים וכמובן ספורטאים - עזר גורן, אחיק שמחוני, דוויד אתיאל ז״ל (נפל במלחמת יום הכיפורים), שאול ברזק ז״ל, עמנואל רוזן ז״ל, צביקה גוריון ז״ל ומאולי חייקין ז״ל (הרכש מעין חרוד).

עשיתי צדק היסטורי. זה מגיע להם.

לפני כחודש חזרתי לגבעה יחד עם אחיק שמחוני בן ה-84. העלנו זיכרונות והצטלמנו. מחר בעיתון ׳ידיעות העמק׳ אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור המיוחד על הפועל גבע מודל 53/54.

 

"סיפור אהבה –הפועל גבע" /ידיעות העמק

תודה תודה ליוסי וקנין .

–במהלך קריאת הכתבה על הפועל גבע ,אני מודה ,עמדה לי דמעה בזווית העין.

כל כך הרבה זיכרונות וגעגועים לתקופה שלא תחזור ,תקופה שהייתה מלאה תמימות ואמונה .

הופתעתי מהכתבה ,יוסי הבין את המהות ,איך בכפר קטן בעמק יזרעאל ,התאספו בני מחזור אחד וסחפו אחריהם את כל הקבוצה, ועוד חברים מהקיבוצים השכנים .

כולנו הרגשנו שותפים ובעיקר גאווה .

אם לדייק הגבעטרון נוסד והופיע בחנוכת התאורה במגרש הכדור-סל

(כדור-סל  שיחקו עוד קודם)

כיאה להופעה  ראשונה חובר גם הימנון:" גבעטרון הן כך כּוּנֵינוּ"  בארכיון מצאתי טקסט נוסף שלא התקבל כנראה.

דנדי

 

עוד נזכור חברים את אותם הימים

כפר קטן בשדמות יזרעאל

בכל בקר פעם פעמון וצלצל

הוא קרא לאדם העמל

 

האחד כבר צועד בידו החרמש

גם הטרקטור החל מטרטר

עגלה נרתמה לסוסה ויצאה

למספוא העגלון שוב דוהר

ובתוך השמחה התגבשה חבורה

נערים נערות חביבים

להקת גבעטרון שנולדה זה היום

כי לשיר מילדות אוהבים

 

חיש במה כבר הוקמה לנגן יובל בא

רינה באה לתת את הטון

גבעטרון גבעטרון הן תמיד הוא ראשון

אז נריע בקול גבעטרון


אחיק שמחוני וכותב הכתבה יוסי וקנין (צילום: שרון צור)

מופיע בעלון:
תגובות לדף