מול המראה - צלילה לקס

מול המראה

אחד מיסודות הקיבוץ השיתופי הוא דמוקרטיה ישירה, כדרך לניהול החיים המשותפים.

 משמעות הדבר בפועל  הוא קיומה של אסיפת חברים ( כולם...) כגוף הקובע בכל הנושאים שעל סדר יומה של הקבוצה, נושאים עקרוניים ונושאים שוטפים.

משמעויות נוספות הן מתן אפשרות כל חבר להגיש הצעות לדיון ציבורי, בהליך ידוע ומוסדר ומתן אפשרות לכל חבר/ה להיבחר לתפקיד ציבורי.

הקלפי הוא חלק מהאסיפה וקיומו מאפשר הליך הצבעה המקיף מספר רב של חברים.

מרבית ההחלטות העקרוניות והפרסונליות, מתקבלות בקלפי.

היכולת ליצור בקבוצה מערכת ציבורית מתפקדת, היא פועל יוצא של נכונות החברים להיות פעילים בה. לקבל על עצמם תפקידים ברמות העשייה השונות : חברי ועדה, מרכזי ועדות ומנהלי מערכות.

בשנים האחרונות נפגמה קשה הנכונות לפעול במישור הציבורי.

נוצרה אדישות המתבטאת בהיעדרות כמעט מוחלטת מאסיפות, הימנעות מהצבעה בקלפי של כ-50% מהחברים וסירוב למלא תפקידים.

הצורך לעמוד לבחירה בקלפי, "מבריח" חברים, במיוחד אם  התנסו בניסיון זה, ולא נבחרו.

תהליך הבחירה מלווה לא פעם בתעמולת רחוב כנגד המועמד, תעמולה המבוססת  על שמועות והשמצות.

תופעה שלילית זו באה במקום לעשות הליך בירור מוסדר בועדות האיתור, המזכירות והאסיפה.

החברים הצעירים ואלו שבגיל הביניים מעדיפים להתמקד בעבודתם (פעילות ציבורית גם היא עבודה ולא רק התנדבות) בענפי המשק או בעבודת חוץ המרחיקה אותם מהפעילות הפנימית.

העבודה עבורם היא "מקום בטוח". פעילות ציבורית לעומתה , היא "מקום חשוף הנתון לביקורת לא סלחנית".

ניתן למדוד ולכמת את היבול בשדה, את המכירות במפעל ואת המשכורת שמביא עובד חוץ. כל אלו יתורגמו למספרים בדו"ח כלכלי.

לא ניתן למדוד ולכמת (למעט היבטים כספיים מסויימים)הצלחה בניהול מערכת ציבורית,

אך כל חבר/ה רואה עצמו/ה מומחה להערכתה.

תמונת מצב זו משקפת התפוררות חברתית.

בהכירנו את המצב תוך זיהוי השפעותיו השליליות על חיינו, פתחנו לפני חודשים ספורים בהליך הבירור "פני גבע לאן".

שינוי חברה הוא תהליך מורכב ונדרש לו זמן. עלינו לפעול לקידומו באינטנסיביות, תוך שיתוף החברים במהלכיו.

עד שיתקבלו החלטות מכריעות בסופו של התהליך, יש להמשיך ולנהל חברה מתפקדת, בעלת מוסדות הפועלים באופן רצוף, בנהלים ותקנונים הידועים לציבור ומשתפים אותו בקבלת החלטות בעלות משמעות .

יש צורך אמיתי להתנער מהאדישות שאחזה בנו, מהשיתוק וההסתגרות ,איש בביתו "ואיש לביתו".

ככל שמספר החברים הלוקחים חלק בפעילות ציבורית יגדל, כך נוכל ל"רענן" את השורות, "לגדל" מנהלים ומנהיגים לעתיד ולבנות בסיס חברתי איתן שעליו נבנה את הקבוצה, כפי שיוגדר בהליך הבירור "פני גבע לאן".

עלינו להנמיך את מפלס הביקורת ולהעלות את מפלס העשייה האישית, לטובת החברה בה בחרנו לחיות.

צלילה לקס

נ.ב. עדיין לא נמצאו מתנדבים להכנת חג סוכות.....!

מופיע בעלון:
תגובות לדף