זווית ראיה - נחמן רז

 

עוד לא נותקה השלשלת או: הקץ לנשק

וגם עוד נמשכת השלשלת מיני אבות אלי בנים

האם יש קשר בין שני המשפטים האלה?

סבורני כי כן!

השיר הזה על ה"שלשלת", כולל הציפיה שהיא לא תינתק, והקביעה כי "עוד לא נותקה!" - היה אחד השירים בעת ריקודי ה"הורה" המקובלים. אליהם היו מצטרפים הכל, קטנים וגדולים, ותיקים וחדשים וגם  עָצמת האמירות שהיו גם קביעות וגם ציפיות: הן התייחסו לתקוות בעניין שלשלת הדורות בארץ וגם כאן בקבוצה.  מן הגולה אל הארץ ואח"כ  - כאן בארץ: להמשכיות! מדור לדור! לאורה של אמירה זו, שהיתה מעין קריאת כיוון,תפילה-בקשה והבעת תקוה. והיא כללה בתוכה את הכל: ערכים, אמונות, חינוך, הדרכה וגם תביעה ונורמה: יד אל יד, כתף אל כתף, קצב משותף וקריאות התלהבות ודירבון לעשות הכל כדי שאלה תתגשמנה, מעין המשך לשירים רבים אחרים באותם הימים. למשל    

"פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות" ואחרים.

כל השנים ההן היה בהן מן האתגר הזה: בעבודה, בישוב הארץ, בקליטת העליה וגם , כן, גם בביטחון, בעמידה בפני תוקפנות הערבים שרבים מהם מעולם לא השלימו עם הריבונות היהודית כאן.

מעולם לא השלימו עם חלוקת הארץ, ולא לשום תכנית של פשרה כי ראו את הארץ כולה ותמיד שלהם , ורק שלהם. ושום דבר לא יעשה כאן ללא הסכמתם.

כך היה בעבר וכך גם היום. תוך שינוי נסיבות, כמובן.

אבל- בעקרון – הכל נשאר כשהיה ואוי לו למי שעוצם עינים ומתעלם.

זה אבל וזהו "אבל" גדול. אם לא נבין את השוני של התנאים ונסיבות – ההמשך יהיה רע מאד.

הספק המתגנב ללב אינו נוגע לערבים, אלא לכֹח העמידה של היהודים והמערב.

כח רב נחוץ לא רק להשאר תקועים ב"צידקתנו" אלא גם מסוגלים להתפשר על הנכון,

על האפשרי. ופשרה היא חכמת האפשרי, גם לטווחים ארוכים.


מופיע בעלון:
תגובות לדף