זוית ראיה / נחמן רז

רשמים והרהורים בעקבות הופעת הגבעטרון אמש

 

המלחמה בעזה? כן! אפשר ונכוֹן לכנות את המתרחש שם בכינוי:"מלחמה", עצמת האש, המתרחש מעל הקרקע, מן הים, מן האוויר, וכן בין תאום  כל הכוחות והגורמים הפועלים שם: צבאיים ופוליטיים.

בערב של הופעת הגבעטרון – התאספו ובאוּ לכאן רבים מאלה שיצאו מבתיהם שבדרוֹם, עם ילדיהם לנוח מעט מן המתח ומן הסכנות שבבית, בדרום: כאן, אצלנו בצפון – הכל יותר נוח.

ראשית – תחושת הביטחון והשקט, ואפילו מזג-האוויר נעים יותר לדבריהם והגבעטרון, מסתבר, עדין יש לה, ללהקה הותיקה הזו מוניטין ושם טוב.  בהם רבים אוהבים את השירים, מכירים את רובם, ונהנים כשהם מצטרפים לשירת הלהקה ,שאף הם, למי ששכחו כבר אינם ילדים קטנים.

מעניין, כל משך השירה ההופעה, שירי זמנים אחרים, ומאורעות אחרים – הכל בכל-זאת  קרוב והולם את הימים האלה. אם כי  שירי תקווה – לשלום שבעבר שרוּ אותם הכל באיזה מין תקווה ובטחון שאכן יבואו ויתקיימו. והיה במהלך ההופעה הזו, למשמע השירים מהסוג הזה, לא יכול המאזין שלא לחוש איזה חיוך ספקני מתגנב "נוּ, נוּ, מתי ואיך זה יקרה? האם אין זה אלא חלום בלבד!"

אף על פי כן – ערב כזה, שירה כזו, הרכב כזה של הקהל בכ"ז נותן תחושה טובה, גם אנחנו עושים משהו לעזרת האנשים מן הדרום וילדיהם. וכל המרבה הרי זה משובח!

 

וכמובן, אי-אפשר להימנע מן השאלות הגדולות:

האם נגזר על תושבי הארץ הזו לחיות כך כל השנים, וכל כמה שנים? והחשוב והעיקר – שלא יחלשו הרגש וטעם-המעשים שנעשים על ידינו כאן, במקומנו, יום-יום ושעה-שעה. הם נוכחים ושותפים ליצירת כח ההתמדה והיכולת לעמוד בכל הסכנות והמכאובים המתלווים מעשים שאנחנו עושים פה וגם שרים עליו.

ליוזמי המפגש בערב הגבעטרון הזה – תודות רבות

                                                                                                      נחמן והשכנים


מופיע בעלון:
תגובות לדף