ראיון עם חברי עין השלושה

ראיון בכתב ובע"פ

 

שוחחנו עם יעל סטדין מנהלת הקהילה הנמצאת כאן עם משפחתה

1.  כמה פרטים על הקיבוץ עין השלושה. סביבתו הגיאוגרפית ,קצת הסטוריה, תושבים-חברים, ילדים , שיתופי? מופרט? וכו וכו

ת.קיבוץ  עין- השלושה נוסד בשנת 1950, קיבוץ שיתופי המונה 380 נפש,  מתוכם 107 חברים.

הקיבוץ ממוקם כ-3 ק"מ קו אווירי מחאן-יונס.

עין השלושה מתפרנס בעיקר מחקלאות, רפת ומפעל לקלסרים "קלסריקה".

במערכת החינוך יש כ-85  ילדים, מתינוקות עד י"ב  (כולל ילדי תושבים בהרחבה).

בשנה האחרונה לאור הביקוש של בני משק לחזור ה"ביתה", התחלנו בתהליך של צמיחה דמוגרפית.

2.      קצת על המצב הבטחוני בדרך כלל בשנים האחרונות ובימים האחרונים בפרט

ת. לפני  כעשור (לאחר פינוי גוש קטיף),נולדה מציאות ביטחונית חדשה  בעוטף עזה והסביבה. "שיגרה" טפטופי פצמ"רים ללא התראה, מה שהביא את הדרג הניהולי באזור להקים צוותי חרום שיתנו מענה תקשורתי ופיזי לאוכלוסייה.

מבצע "צוק איתן" הביא אותנו להחלטה לפנות  את המשפחות ואת הילדים

על מנת לא להשאירם חשופים יתר על המידה למציאות של סכנה קיומית.

למעשה אצלנו כל הזמן שיגרה של "טיפטופים" לעיתים אפילו מדי יום ביומו. אני טוענת שאנחנו חיים תחת איום של "רולטה רוסית".

 

מנהרה שהתגלתה ליד עין-השלושה

במלחמה האחרונה  נהרג מפגיעת פצמ"ר בחצר חייל ששהה במשק, מתנדב נורה ונהרג בעבודתו בשדה , בתים נפגעו ונהרסו.

עד לא מזמן לא היה מיגון נאות ולאחרונה עם הכנסת הממ"דים לבתי החברים והתושבים,  קצת נרגעה החרדה כשיש לאן להכנס כשיש נפילות.

3.      תגובות חברים וילדים על הנעשה

יש המון חרדות ודברים שמתגלים בדיעבד המצב משאיר צלקות בנפשם של הילדים גם אם לא מתגות מיד.. מרגישים באויר את החרדה. כל דלת שנטרקת מקפיצה מבהלה. יש ילדים שצריכים טיפולים אישיים ואנחנו פונים למוסדות ממשלתיים ואחרים לעזרה כמו הבטוח הלאומי למשל. אבל המצב הבטחוני גורם לכך שגם הילדים הגדולים יותר אלה שחוו את עופרת יצוקה נדרשים לקבל לפעמים עזרה נפשית

אני באתי לקיבוץ מהמקום שאני רואה בו גן-עדן גם התושבים שבאו לא מזמן אינם רוצים ללכת מכאן בגלל הרגשת היותם חלק מהקיבוץ. ויאמר לזכותם שגם אצלם ניכר החוסן החברתי מרגישים שהם רוצים ועושים כחלק בלתי נפרד מחברי עין השלושה..

4. למה פניתם דוקא לגבע?

ת.לפני כשנתיים, במבצע "עמוד ענן", קיבוץ גבע פרסם בתוכנית בוקר של "אורלי וגיא" את רצונם לארח משפחות מהדרום.

טילפנו ומיד נענינו בברכה ובנתינה ....

במבצע הנוכחי, יצרנו קשר עם אפרת (מטפלת ד-ה-ו), אשר מיד גייסה את קהילת גבע ועבדה על מנת לקבל אותנו שוב בקבוץ גבע.

5.      איך קבלת הפנים? התנאים ? עם מי אתם בקשר בגבע?

ת.קבלת הפנים היתה מחממת את הלב, עם ניחוחות של בית,

זה הזמן להודות לרז ברוד, רועי נחשול ולכל שכבת י"ב אשר פינו עבורנו את מגוריהם על מנת להפכם לביתנו החדש בגבע.

אנחנו בקשר עם אפרת המדהימה שדואגת לנו לכל פרט ולנפש, רז שזמין 24 שעות ביממה וכל דאגתו היא שלא יחסר לנו כלום ולתת ולעניק לנו ללא תנאי, רועי המקסים שתמיד דורש לשלומנו ומוכן לכל משימה העיקר שנרגיש טוב, זוהר, רעיה , הילי וענבל שדואגות לנו תמיד לארוחת ערב טעימה ונעימה,  אנו בקשר גם עם אנשי החינוך, חדר אוכל, מכבסה, מרכולים, ולרחל שדואגת לנו ל"פאני מני" תמיד, למציל בבריכה  ,  והאמת אנחנו מרגישים את החיבוק של כל הקהילה אשר בכל רגע נותנים לנו להרגיש רצויים, מחובקים ואהובים בגבע.

6.      מה הצפי לגבי המשך?

ת.היום יותר מתמיד לאחר שהחמאס לא מוכן להפסק אש, אי הודאות לגבי ההמשך גדולה מתמיד.

7.      מי מעין השלושה נמצא כרגע בגבע ?

ת. משפחות עם ילדים.

8. מה קורה עכשיו בקיבוץ בעודכם שוהים בגבע?

המצב בקיבוץ אינו פשוט, הקיבוץ הוגדר כשטח צבאי סגור, מופצץ יום וליל,

כיתת הכוננות גויסה בצו 8 וצוות צח"י (צוות חירום ישובי)  מטפל ומעדכן על האירועים המתרחשים בשטחי הקיבוץ.

אנחנו רוצים לציין  עד כמה אנחנו מוקירי תודה למשפחת קיבוץ גבע. הסולידריות , האהבה והנתינה שאנו זוכים לקבל בביתכם אינה מובנת מאליו ועל תודה ענקית מכל הלב.

יעל  - מנהלת הקהילה של עין השלושה

מופיע בעלון:
תגובות לדף