חנה מרון- ממש קוסמת / דוד שטנר

חנה מרון / 1923-2014  ממש קוסמת

 

כחובב גדול של נתן אלתרמן, הגעתי לפני כ- 4 שנים לערב הוקרה למשורר במלאת 40 שנים למותו. כבר בכניסה לאולם,  הבנתי מחדש את הביטוי "האולם צר מלהכיל" את המוני האנשים שבאו להשתתף בחוויה. בערב תרבותי זה נאמו אנשי רוח שאמרו דברי טעם, ואף דברים עם שאר רוח. בין לבין שרו זמרים שונים את שירי אלתרמן. ואז הוזמנה  חנה מרון לספר "סיפור אישי על אלתרמן".

אל ה מיקרופונים שבקדמת הקהל התקדמה לה אשה מבוגרת, שממש גררה את עצמה קדימה. היא נגשה למקרופון, הנמיכה אותו כנדרש ופתחה במונולוג.

"אני אשה זקנה שבאה לספר  לכם סיפור שקרה ב- 1962 , בדיוק כשהחלטתי שזהו, אני מתחילה עכשיו שנת חופש מהצגות ב"הקמרי".  גרשון פלוטקין, אתם יודעים, הבימאי, צלצל אלי ואחר כך נפגשנו. הוא אמר שאלתרמן רוצה רק אותך לתפקיד הפונדקית במחזה החדש שלו  בשם 'פונדק הרוחות'. אמרתי לו, בכל הידידות שבינינו, אני בשנת חופש וזהו זה. פלוטקין היה דיי עקשן ואמר לי בסוף: מה את גיבורה להגיד לי שאת לא מוכנה? תגידי זאת לאלתרמן!  בערב שלמחרת פגשתי את אלתרמן ב"כסית" והוא ניסה לשכנע אותי בכל כוח השכנוע שלו, אך אני סירבתי בנחישות לשחק, ואמרתי לו שאני בשנת חופש, ויש לי סיבות שלא לשחק ועוד ועוד. המשורר לא התייאש ומצא הסבר למענה לכל סיבה שלי ולבסוף לא ויתר לי. אז נצנצה בי מחשבה: אני יודעת שהמחזה חתום וסגור,  ואגיד לו שהוא בכלל לא מתאים לי.

אלתרמן אמרתי לו, הרי זה לא מחזה שמתאים לי. למה שאל? עניתי: הרי אין שם שיר אחד שמתאים לי. היה ברור לי שניצחתי בוויכוח, נפרדנו הולכתי מאושרת לביתי.

בבוקר מצאתי מעטפה מתחת לדלתי ובו שיר הפונדקית.  קראתי ונכנעתי."

אחרי סיום מוחץ שכזה, שהשאיר את הקהל מופתע,  אמרה מרון לקהל בבית ביאליק, עכשיו אשיר לכם את שיר הפונדקית. רק פתחה את פיה ושרה לנו את עשרים וקצת המילים הראשונות:

בא הזמן, הנה כך, בא הזמן, פונדקית,

מה עושים כאשר הוא מגיע?

מתקשטים, פונדקית, לפגישה חגיגית

עם הסוף המחכה ללא ניע

באולם שצר מהכיל פרץ רעם גדול של מחיאות כפיים, שהיה רק מבוא לזה שהחריד את האולם בתום השיר. דקות ארוכות עמדו אנשים בוגרים, חלקם נראו לי כאנשים מיושבים בדעתם ולא נוטים להתלהבות ייתר. הם הריעו  בהתלהבות אקסטטית לאשה המבוגרת הזו, שלא נצמדה באדיקות יתר למוסיקה שהשתרכה לה אחרי המילים שאלתרמן כתב לה,  ושם במעטפה שנמצאה בבוקר מתחת לדלת ביתה.  היא הרי הגישה את השיר של אלתרמן, האיש שידע שיש להתעקש על הופעת הקוסמת שיודעת להפנט מבוגרים.

דוד שטנר

מופיע בעלון:
תגובות לדף