רנה אברבנאל- הפרטיזנית מיוגוסלביה - רינה ידין

רֶנה אברבנאל – הפרטיזנית מיוגוסלביה.


חברה טובה המליצה לי על ספר "ימים בסערה" מאת מיכל שלו.

מיכל משלבת בספרה כמה סיפורים על אנשים שלכאורה אין קשר ביניהם עד שלקראת הסוף, במארג רגשי ואנושי, משתרגים הם זה בזה באופן מפתיע.

עוד יותר הפתיע כאשר באחד מדפי הספר מסופר על הדודה שלי רֶנָה אברבנאל, אחות של אבא שלי שהייתה פרטיזנית ביוגוסלביה. הסיפור בספר הוא אמיתי ואותנטי לחלוטין!

יצרתי קשר עם הסופרת מיכל שלו, הצגתי את עצמי ושאלתי איך היא מכירה את הסיפור? מיכל גילתה לי שהיא חיפשה לשבץ בספר סיפור על אישה אמיצה מתקופת השואה ודלתה את הידיעות מספר הפרטיזנים ומידע אישי של חברה קרובה.

הספר כתוב לטעמי באופן מאוד מעניין ומרתק, מומלץ!

והנה חלק מן האירוע ההיסטורי, מתוך הספר.

ב-6  באפריל 1941 פלשו הגייסות הגרמניים ליוגוסלביה,

 

רֶנָה אברבנל

רנה אברבנאל, אחות של אבא שלי ממשפחה יהודית מהעיר פירוט, למדה בבלגרד והייתה פעילה בשומר הצעיר, תנועה מרקסיסטית סוציאליסטית של יהודים הדוגלת בציונות והתיישבות בארץ ישראל.

רנה הכירה את יובן ציורוביץ' סרבי מסומדיה, בכיר במפלגה הקומוניסטית, השניים התחתנו וחיו במונטנגרו והקדישו את זמנם למפלגה הקומוניסטית בה היו פעילים מאד, האמינו בעולם צודק וטוב יותר ושמירת יוגוסלביה חופשייה.

רנה ויובן הצטרפו לכוחות הפרטיזנים במונטנגרו בהנהגתו של טיטו, לימים מנהיג יוגוסלביה, והגבירו את מעשי החבלה וההמרדה ביערות.

בז'בליאק פעלו יחידות הצבא השחרור העממי. שם שהו יובן ורנה שקיבלה עכשיו את השם המחתרתי ראדה.

ביוני 1941 הוחלט להעביר את הלוחמים לבוסניה ובצעדה בת מאות קילומטרים הם חצו את הרי דורמיטור לבוסניה. הפרטיזנים בבוסניה היו מאורגנים, מקצועיים, מצוידים היטב וקבלו תמיכה רבה מהעם הסרבי.

רנה ויובן נשארו לעת עתה במונטנגרו כחלק מגרעין הדרכה בקבוצת מחתרת בעורף האויב.

עד נובמבר 1942 הם הסתתרו ביערות ובנקיקיי הסלעים שבאיזור אוסקו וז'אבליאק, נרדפים ורעבים.

מול הפרטיזנים, לחמו באזור זה הצ'טניקים, שהיו תנועת התנגדות לאומנית למען שיחרור סרביה ובדומה לפרטיזנים הקומוניסטים, ניהלו מלחמת גרילה נגד האויב הגרמני. אולם, בחודשים האחרונים שינו את מדיניותם, הפסיקו להילחם בגרמנים, והחלו לשתף עימם פעולה, והפנו את כל משאביהם ללוחמה בפרטיזנים הקומוניסטים של טיטו ועל השליטה בסרביה.

מלחמה זו הפכה מכוערת ועקובה מדם.

הפרטיזנים שנותרו במונטנגרו ניהלו  קרב נואש כנגד הצ'טניקים.

כאשר התחמושת אזלה, הקור היה נורא והמצב נעשה בלתי נסבל, הם החליטו להסתנן דרך קווי החזית ולחבור לכוחות העיקריים בבוסניה.  בהחלטה משותפת הם סיכמו ביניהם לא ליפול חיים בידי האוייב. בעת חצית הקווים רנה,יובן וחבר נוסף נלכדו בידי מארב של הצ'טניקים, התחבקו והפעילו רימון יד.

שני הבחורים נהרגו במקום, ואילו רנה נפצעה קשה. הצ'טניקים תפסו והעבירו אותה לכלא המרכזי של דראז'ה מיכאילוביץ' בקולשין. הם עינו אותה קשות, אך היא שתקה, ציפתה למוות ולהצטרף לאהובה.

באביב 1943 הוציאו אותה מהכלא אל שדה הירייה. היא נרצחה מעל קניון הטרשים של טרה.

רנה קבורה בקולשין בבית קברות של הפרטיזנים.

לפני כחמש שנים, במסגרת טיול מאורגן לארצות יוגוסלביה, פקדנו, מוקי ואנכי, את קיברה של רנה בקולשין וערכנו עם כל קבוצת המטיילים טקס מרגש  לזיכרה.

יובן הפך לגיבור לאומי ועל שמו נקראת אוניברסיטה בסרביה.

רינה ידין לבית אברבנאל

תגובות לדף