סיום קדנציה בגיל הרך - מורן שבילי -רז

לקראת ההצבעה להמשך ניהול הגיל הרך

לחברי גבע שלום,

בימים אלו אני מסיימת קדנציה בת 4 שנים בניהול הגיל הרך.

באתי לתפקיד זה מתוך תפיסה חינוכית ורצון לתרום ולשפר, כבת קיבוץ, כאם וכאשת חינוך. במשך שלש השנים הראשונות השתלמתי יום בשבוע בניהול והדרכה בסמינר הקיבוצים. כל יום עבורי הוא עולם ומלואו של התנסות למידה וצמיחה.

כל שנה ב-4 השנים הללו התאפיינה בנושא מרכזי בו עסקנו במערכת:

בשנה הראשונה שנת תשע"א- לאור הפידבק על הקושי הרב בניהול גנון דו- גילאי של 2-4, בחנו את האפשרות לעבור לעבודה מערכתית על פי שנתונים, בהתאמה לשלבים ההתפתחותיים של הילדים.

ממערכת של 4 יחידות עברנו למערכת של 5 יחידות. ממערכת של 80 ילדים בתחילת התפקיד נגיע השנה למערכת של כ-100 ילדים. השינוי המבני במערכת אפשר לנו לתת מענה חינוכי מותאם יותר לתכנית הפסיכולוגית חינוכית הקיבוצית שעל פיה אנו עובדים.

בשנת תשע"ב- התמודדנו עם התקנות החדשות של ועדת טרכטנברג אשר איימו מאוד על החינוך הקיבוצי. הדאגה היתה משותפת לכל קיבוצי העמק ולהורי ילדי החוץ שבחרו בחינוך שלנו. נלחמנו להמשיך לתת את המענה החינוכי המותאם ביותר. לאחר מאבק ממושך, גם שלנו וגם של ההורים, מול המועצה ומשרד החינוך, הצלחנו לקבל אישור לעוד תקן לגן משרד החינוך.

שנת תשע"ג ושנת תשע"ד-מתאפיינות בניסיונם של משרד החינוך ומשרד הכלכלה להתערב בתכנית הייחודית שלנו ולהטיל את מרותם בנושאים החינוכיים, תקינות וגובה שכר הלימוד. הפועל היוצא הוא ניסיון לטשטש את הזהות הייחודית של המערכות הקיבוציות. לכן אני ביחד עם מנהלי החינוך בשאר הקיבוצים באזור ובכל הארץ, במקביל לעבודת מחלקת החינוך בתק"צ, פועלים ליצירת הידברות והסכמות לגבי ייחודיות החינוך שלנו.

קשר קיבוץ/הורים – מדינה- אני פועלת לקבלת כספי מדינה- המגיעים לנו כחוק, דרך המועצה, מבלי לבטל את החינוך הקיבוצי.

במישור החינוכי, מושם דגש כל העת איך לעשות חיבורים בין המערכת והקהילה .

שתי דוגמאות לכך- מזה שלש שנים, ישנן סבתות אשר מתנדבות לפתוח בבקרים את הגנונים- שלשה יוצאים מורווחים מהדבר- מטפלות, שהן אמהות יכולות להתעכב ולהגיע מעט אחרי שבע למקום עבודתן, הילדים אשר נפגשים עם עוד דמויות אוהבות ומוכרות מהקהילה והסבתות עצמן שזוכות לחיבוק , אהבה והכרת תודה מילדים הורים וצוות. אסתר נתן ותיקת הסבתות, יחד עם נטע ענבר וחנצ'ו לימור שעשו זאת לתקופה מסוימת, וכעת הצטרפה ג'ניס בן יהודה. כולן שותפות אוהבות ואהובות במערכת שלנו.

נשמח כמובן לשתף עוד סבתות בפתיחת הגנים מדי בקר.

בנוסף גן אורנים אימץ את חנה גרייצר, אשר מגיעה מדי שבוע לגן, מקריאה לילדים סיפורים ואף עובדת עימם בחמר (ראו את פטריות החמר שצצו בגינת הגן). וכמו תמיד ילדי המערכת נפגשים מדי יום, בטיוליהם, עם חברי הקיבוץ במקומות עבודתם ובשבילים. תודה לכולם על תרומתכם לחינוך הילדים!

כל המערכת הנהדרת הזו לא היתה יכולה להתקיים ללא הגננות שלנו והצוותים הנהדרים שעובדים במסירות ובאהבה גדולה לילדים ולגבע.

כמו שנאמר: "נחוץ כפר שלם כדי לחנך ילד".

הקהילה שלנו בגבע, נדרשת בתקופה זו להתארגנויות חדשות כגון הפרטת המזון והתייעלות כלכלית. התארגנות זו משפיעה ישירות על מערכת הגיל הרך. אנו נדרשים לאיזון מתמיד בין כלכלה לחינוך קיבוצי איכותי.

אלדד בן- ארי מלווה אותי במסירות רבה בנושאים אלו ובהזדמנות זו ברצוני להודות לו על כך מעומק ליבי.

ולבסוף- בתקופת הניהול, לאורך 4 השנים, נעשו הרבה שינויים והתאמות לצרכים המשתנים. שינויים אלו דורשים גמישות, מחשבה ולמידה מתמדת.

אני יודעת שחלק מהמהלכים נתפסו כמוצלחים בעיני חלק מההורים ועבור האחרים פחות, כדרכו של עולם.

אני מקווה להמשך עבודה פורה, דלתי פתוחה תמיד לכל אחד מההורים- להשמיע, לבקש, להתלונן ולשתף.

חג –עצמאות שמח לכולם!

בברכה, מורן שבילי- רז.

תגובות לדף