הימים הנוראים ומה שביניהם - דליה זבולון

הימים הנוראים ומה שביניהם

תקופת החגים מביאה עמה "מתנות" מסוגים שונים ובין השאר את חשבון הנפש, אותו מקיים כל אחד בדרכו. יש הפונים לקב"ה ( או לקב"ן...) יש הפונים אל עצמם ונפשם או למשפחתם וחבריהם.

אני, כאדם חילוני, משתדלת לערוך אותו עם עצמי וסביבתי הקרובה. גם כאן, אצלנו, היה טוב שנמצא דרך לבחון מה עשינו השנה.

מבעד למשקפי אני רואה את השנה שחלפה כשנה מאתגרת, שנת מבחן מבחינה חברתית לגבע.

זו שנה שממשיכה רצף של שנים בהן נתקלנו במכשולים, במתחים ובדינמיקות חברתיות שלא היו בעבר ( כל כך). 

החברה הגבעית השתנתה, בכך יודה לדעתי כל חבר, גם אם הוא מתנגד לשינויים במובן המקובל של המילה. אי אפשר להתעלם מכך.  אין מקום להסתכלות נוסטלגית על מה שהיה ואיננו עוד. צריך אומץ לקבל את ההשתנות המתרחשת בכל סביבה - אנושית וטבעית.

להתאים את "כלי העבודה" החברתיים והארגוניים למציאות חיינו.

הסביבה החברתית לא נפגעה מהתמחור או מתהליך השינוי שאנו נמצאים בו היום. היא כבר רוגשת כמה שנים טובות. הפניות לעורכי דין ופותרי סכסוכים למיניהם ידועות לכולם ומעידות על כך שהחבר אינו מקבל את הפתרונות שמערכות הקיבוץ החליטו עליהם.

קושי נוסף הוא מציאת בעלי תפקידים מרכזיים ( מנהלים ). לפעול היום בגבע זו משימה כמעט בלתי אפשרית. החברה מטילה על המנהל אחריות רבה אך הסמכות נשארת בידי החברים, לתפיסתם. זה מצב בלתי אפשרי לתפקוד. אולי כאשר יתומחר בעל תפקיד בשכר גבוה יהיה תמריץ ממשי יותר להסכים למלא תפקיד ניהולי, כי בשביל טפיחה על השכם ( או תביעה) זה ממש לא כדאי. אני רואה שני אתגרים שגבע צריכה לעמוד בהם בשנה הקרובה - לקדם את תהליך השינוי, תוך גיבוש הסכמות רחבות ומניעת משברים ככל שניתן, ו "מילוי השורות" כלומר קליטה של בני גבע - משפחות וצעירים. אלה לטעמי יקדמו את גבע ויחזקו אותה לקראת השנים הבאות  ונקווה שיבואו עלינו לטובה

בברכת שנה טובה לכולם                       דליה זבולון     

מופיע בעלון:
תגובות לדף