דליה גפן ז"ל

בית גבע

אבל על מותה של חברתנו

דליה גפן ז"ל

ומשתתפים בצער המשפחה

 

פרידה

דליה, בתם של חלוצים סוציאליסטים,פניה וצבי, שנולדה בגבע ב ב' כסליו תרצד, תאומה לנטע ואחות לנעמי, יעל ודבורה.

מאז הולדתה נוהגת ללכת יחפה ולהרגיש את האדמה. התחברה לרגבים שהמקום והזמן יכלו להציע ונהנתה מתנובת הארץ, נופיה וטעמה.

ליקטה שקדים, אַרְתָה תאנים, בצרה ענבים, אפתה עוגות, ניקשה עשבים וטיפחה גינה לתפארת.

הלכה להגשים את חלומה החלוצי בהקמת החווה בנאות הכיכר ואחרי פעילות בתנועה שבה לעבודה בקבוצה.

דליה קשרה את חייה באהבה גדולה ומסורה עם יונה ונולדו להם שני ילדים, גילה וזיו. המשפחה הייתה עבורה ערך והיא ממשה אותו ברבדים המשפחתיים שסבבו אותה.

ידיה שאהבו לקטוף ולהכין המשיכו ליצור בגדים, לרקוח ריבות, לסרוג מפות ולצרוף תכשיטים והיו מסגרת משלימה לעבודתה בהנהלת חשבונות ובבקרה.

נוחי על משכבך בשלום

גילה

 

אמא,

תמיד אמרת שאת רוצה להחזיר אותי לבטנך, והרגשתי כך.

אהבת ונתת. הקשבת לי, תומכת ומעודדת.

אתמול בבוקר בבית-החולים, דיברנו שיחות קצרות של תוכניות להמשך. רצית את עזרתנו והודית לנו.

הרגשתי תקווה. בערב, מוקפת אוהבים, ואוהבים רבים חושבים עליך, הלכת לעולמך והותרת אותנו כואבים.

עם אבא יצרתם קשר עמוק ומעורר השראה. עשית טוב להוריך, לאחיותיך, לאבא, לנו, לנכדים ולכל המשפחה.

במעשייך בעבודה ובתחביבים, יצרת יופי, וידעת ליהנות ממנו

תודה על כל האושר והטוב שהבאת לנו.

מתגעגע  זיו

 

דליה

מה נאמר? ומה נגיד? הרי את לא אוהבת דיבורים. . . בטח לא מליצות. . . או הספדים מצוחצחים. . .

את שייכת לימים שוטפים לרגבים בדוקרים את כפות-הרגלים, לפירות המבשילים בצמרות העצים, לעננים החולפים.

והכי, הכי, הכי לחיוכים של אַהובָיךְְ

כולנו ידענו שאין כמו זיו וגילה ובטח אין מתחרים לילדים שלהם שהעניקו לךְְ את כל הטוב האפשרי. . .

ואת – את תמיד היית בשביל כולנו. . . בשביל משלוחי מנות גדושים לראש-השנה,

בשביל תשורות ומתנות לכל אירוע או יום-הולדת, חצאיות צבעוניות מטלאים לכל הבנות, מפות סרוגות בלבן, ריבות טעימות, סוכריות מפומלות ו. . .

כן דליה אי-אפשר היה להתחרות בסטנדרטים שלך – במסירות ובתוצאות. .

תמיד עסוקה, תמיד ממהרת תמיד להן שהוא, רק לעצור, לא להטריד או לגזול מזמנם של אחרים.והנה את במיטה בבית-חולים מחוברת לכל המכשירים האפשריים ואנחנו חסרי אונים. לא מכירים את הימים בלעדיך, נאחזים זה בזה, מתחבקים ומתגעגעים.

יעל כהן

************

באתי להפרד ממך דליה

בשמי ובשם מחזור ו"

נולדנו בתקופה אחרת 1933—1934

הוריך היו  מקבוצת דרומיה , שנענו לבקשתו של הרצפלד ויתרו

על חלום דגניה והתגייסו לתמוך בקבוצת  גבע שסבלה מעזיבות קשות ,

מאותה שנה  עם הצטרפותה של דרומיה חל מפנה לטובה בגבע, עד היום.

זכיתי להיות עם דליה בכמה צמתים ראשוניים, היינו במחזור א בגנון שהקימה מתילדה ,

בסך הכל ארבעה ילדים , אבל המהפך היה גדול . היינו במחזור א" בבאר אורה בגדנ"א.

למדנו במחזור  א במדרשת רופין.

התגייסנו לצבא יחד, ושרתנו יחד במחנה "אולגה" .

דליה חלק ממחזור ו" זה אומר יחד ,יחד בעבודה ,יחד בגיוסים, יחד בתרבות, יחד בטיולים

המעטים שהיו, יחד בקליטת הילדים העולים בזמן המלחמה ואחריה והכל באהבה

ובחריצות אין קץ.

דליה תמיד עובדת , ובשתי עבודות, בהנהלת חשבונות עד שמונה ומשמונה בבקרה.

כך נזכור אותך אישה מיוחדת , חרוצה ותמיד מוכנה לעזור.

ינעמו לך רגבי אדמת גבע שתמיד אהבת .  דנדי

**************

אנו משתתפים באבלה של משפחת גולן

על פטירתה של

אמירה רביב ז"ל

(בת גבע, בתם של אליוקים ודינה גולן,

אחותם של עדה, גדעון, שרה'לה ודיתה)

 חברת קיבוץ רביבים

מופיע בעלון:
תגובות לדף