שער 2112


מיום העצמאות לחג העצמאות / יוסף קלוזנר

אין חולקים בדבר, שיום העצמאות, יום ה' באייר, הוא יום-זיכרון למאורע הגדול ביותר, שאירע לישראל במשך אלפיים השנים האחרונות: ביום זה הוקמה מדינת ישראל...

אבל ליותר מכך ראוי היום הגדול: יום-העצמאות צריך להיפך לחג-העצמאות.

...בשלוש מאות שישים וארבע ימות-השנה, אנו עוסקים בביקורת. אנו מבקרים את סידרי-המדינה, ואת ראשי-המדינה. אנו מונים את הטעויות המרובות שטועים המנהיגים שלנו והשרים שלנו. אנו צוברים ומערימים תילי-תילים של ליקויים, שאנו רואים ומרגישים אותם בכל פינה, שאנו פונים במדינתנו הצעירה...

אבל יום אחד בשנה צריך שיהיה לאומה במדינתה יום של חג באמת. בו, ביום אחד ויחיד זה, הקיטרוג צריך להשתתק, והביקורת החריפה צריכה לפסוק. ודאי, גם יום זה צריך להיות יום של חשבון הנפש, אבל צריך החשבון להיות אחר: הוא צריך להיות חשבונו של מה שהושג, של מה שנשתנה לטוב בכלל ושל מה שניתקן ונשתכלל בשנה האחרונה בפרט. יום אחד בשנה זו, יומו של חג-העצמאות, צריך להביא בפני העם את החשבון של הפסיעות הגדולות והקטנות, שפסעה המדינה לקראת אותן המטרות של התרחבות, התקדמות והתעלות, שהציג החזון הלאומי לעצמו בשאר שלוש מאות וארבע ימות השנה.

...לא הכל ירוד ומנוון. יש גם הרבה שתילים רכים, שיכולים לגדול ולהיות לגפנים אדירות.

ומכאן התביעה שיום-העצמאות ייהפך לחג-העצמאות. חג, שבו נביא חשבון לא רק למה שאנחנו חסרים אלא גם למה שהשגנו.

...צריך יום-העצמאות להיפך ליום הנחמה ועליית הנשמה - לחג-העצמאות. ואז יידע ישראל להעריך את המאורע של התקומה המדינית והרוחנית בכל גדלותו ותפארתו. אז תשוב השמחה למעונותנו והגוי כולו ירגיש בכל נימי-נפשו את דברי הכתוב הנהדר שבאחד ממזמורי ההלל:

            "זה היום עשה ה' - נגילה ונשמחה בו."

תגובות לדף