לזכרה של איריס פלג ז"ל

חברי גבע אבלים על פטירתה של

חברתנו איריס פלג ז"ל

ומשתתפים באבל המשפחה

 

איריס יקרה שלי,

כותב לך שורות אחרונות אלה מבעד לערפילי הדמעות המציפות אותי מאז אמש ומתקשה למצוא את המילים.

בחרנו יחד לתמוך בך במסגרת הטיפול העוטף בבית, אולי גם כהכנה עבור כולנו לנורא מכל. אבל מתברר כי אי אפשר באמת להתכונן לאובדן בלתי נתפס שכזה.

היית "מלכת הלבבות" עבור רבים כל כך שבאו להיפרד ממך היום, בזכות העדינות והיכולת להכיל כל אחד ולראות את הטוב שבו, ללא שמץ של שיפוטיות.

שילוב נדיר של יופי פנימי וחיצוני. כך ראיתי אותך לראשונה ביום בו הכרנו, כך ברגעייך האחרונים, וכך לתמיד.

היום  ט"ו באב, ובעוד כשבועיים אמורים היינו לחגוג עשרים שנות נישואין. שיר הכניסה לחופתנו נקרא "אהבה ממבט ראשון" של אריק איינשטיין. מילותיו הנוגעות מעבירות בי את אותה תחושה כלפייך מאז ולתמיד. דרך ארוכה עברנו, ותמיד, גם ברגעי משבר, עמדו איתן יסודות של דאגה ואהבה הדדית בלתי ניתנת לערעור. פעם אמרת כי הסכמת להתחתן איתי כי את מוצאת בי את אותה תחושת בטחון כמוה חווית רק בבית הורייך. לאחר היכרותי עם הורייך, סבתך ואחיך – הבנתי כי זו המחמאה הנעלה ביותר שאוכל אי פעם לבקש.

גדלת בבית מקבל ומזמין, פשוט במובן הטוב. אביך אלכס ז"ל היה אדם נדיר בטוב ליבו ובנדיבותו לזולת ולילדיו. אמך תבדל"א – כרמלה – נשמה יתרה אצילת נפש וחזקה מאין כמותה, שאיבדה היום את האדם הקרוב לה ביותר.

מתוך הקן החם והאוהב בו גדלת, יצאת לשירות צבאי מרוחק כחובשת חומלת בגדנ"ע, ומיד אחר כך – ללימודים באורנים, ומשם - המשך ישיר לקריירת הוראה שנמשכה למעלה מ – 20 שנה. לאחר המעבר החלק מחטיבת הביניים "יגאל אלון" בנצרת עילית לבית הספר היסודי "אופקים" במרחביה, חזרת יום אחד עם חיוך של אושר והסברת כי המפקח נכח בשיעור שהעברת ובסיומו אמר למנהלת כי "גדלים אצלכם פרחים בבית הספר". ואכן, היית "פרח הוראה" אמתי. טוטאלית ומשקיעה את כל כולך למען תלמידייך הרבה מעבר לשעות ועל חשבון ילדייך שלך, תוך תוויית קשרים לכל החיים עם הורים ותלמידים, שהיום כבר בעצמם הורים, וזוכרים אותך בהערצה.

את כל זאת גדעה המחלה הארורה והמתעתעת שערערה את חיינו בחמשת השנים האחרונות.

מחלה המשנה פניה ואופייה, רגע של תקווה הופך לייאוש, הצלחה לרגע, ושוב נסיגה. ובתוך שיגרת המחלה – נסיעות משותפות אינסופיות למרכז ובחזרה, עם הרבה בכי, שאלות וחוסר אונים. הדמעות בדרך הביתה עזרו אחר כך לחוסן שלך בבית ולשדר "עסקים כרגיל" מול נגה שירה ויאיר, שזכו לאמא מגוננת ומתפקדת למופת, המשרה את רוחה הטובה על אף מכאוביה, דומיננטית, וגם החברה הכי טובה. היסודות הטובים שהטמעת בשלושת ילדנו העצימו אותם, יישארו בהם לתמיד, ויעזרו לכולנו להתמודד עם הטלטלה העוברת עלינו.

מאמין שנדע, כמוך, למצוא את הכוחות להמשיך הלאה בהפוגות בין הדמעות.

היי שלום, אמא, בת, נכדה, רעיה, ואחות אהובה שלנו,

נוחי על משכבך בשלום איריס מרים מאיר פלג.

באהבה, צור.

*****************************

ט"ו באב תשע"ח

איריס פלג

 

אם - לנגה, שירה ויאיר.

האימהות, בשבילה הייתה מוכנה לעבור שבעה מדורי גיהינום של טיפולים קשים כדי להבריא ממחלתה הקשה ולהמשיך ולהיות שם, לחיות בשבילם ולמענם.

בת – לכרמלה.

בת ואם כל כך מסורות זו לזו, כל כך משלימות זו את זו - בחייה ובמותה לא נפרדו.

כרמלה, טיפלת בבתך במסירות במשך כל שנות מחלתה, חווית את ייסוריה. כמו מלאך ריחפת מעליה ועטפת אותה כל חייה, ובאופן מכמיר לב האמנת בהחלמתה עד הסוף המר.

כלה – לבינה.

איריס הייתה הכלה הנכונה לבינה. כמוה, מסבירת פנים ומתעניינת בכל אחד, קשובה. בשנים הראשונות של איריס בגבע, קלטה אותה בינה לחיק המשפחה ועזרה לה מאוד עם הבנות כשהיו קטנות, עזרה לה להיטמע במשפחה, בגבע, בעדינותה האופיינית השיבה לה איריס בעת חוליה.

באיריס הייתה עדינות, הייתה הכלה, הייתה רכות, הייתה הקשבה ותשומת לב לזולת-תכונות טיפוליות שבאו לה בטבעיות.

החברות שרכשה בגבע היו אף הן מסוג מסוים, מסוים – כמוה- מתאימות לאופייה ככפפה ליד.

אולם, האדם שהכי התאים לה מכולם, האיש שאהב אותה אהבת נפש והוליד אתה שלושה ילדים - היה צור – היא הייתה רעייתו והוא היה בחיר לבה.

לפני כחמש שנים, כשהתברר שאיריס חלתה, היא נותרה יציבה כתמיד ולא 'התפרקה'. צור אמר לה: "נעבור את זה יחד" – והם עברו את זה יחד, את כל הטיפולים עד ה'הוספיס' בימיה האחרונים. צור לצדה, מטפל, מלטף ומחבק – אוהב.

כרמלה, צור'קה, נגה, שירה ויאיר וגם אורי– ליוותה אתכם, בת, אישה, אם וכלה בעלת לב רחב ופתוח, נפשה הייתה כרוכה בכם ותמיד תישאר שם. לעולם יישאר עמנו החיוך העדין בפנים היפות. איריס אהובה, תהי נשמתך עדן. 

תמי פלג

****************

 

איריס אהובתי,

איך אפשר להיפרד מחברה הכי טובה, מאדם קרוב, ממשפחתי?

כבר שנים שאנחנו בקשר יומיומי.הפכתי לבת בית אצלכם, למדנו את כל הסודות אחת של השנייה, למדנו להתגבר ולקוות לימים טובים יותר.

כל כך אוהבת אותך איריס שלי, תמיד במחשבותיי, תמיד איתי.

תמיד ידעת לרצות את הטוב ביותר עבור יקיריך.תמיד ידעת גם לדרוש אותו עד שכלו כוחותיך .

אי אפשר להיפרד מאדם שהוא חלק ממך.

היית לי האחות שלא הייתה לי, מצאתי אוזן קשבת ויד מחבקת אצלך.

היינו דומות ויחד עם זאת כל כך שונות - שמחתי ונהנתי מכל רגע איתך.

גם ברגעים קשים נתת לי מקום, תמיד הודית לי על כל דבר - אמרתי לך

כשאוהבים לא צריך להגיד תודה.

ראיתי אותך אוהבת, ראיתי אותך נלחמת, ראיתי אותך משחררת שכבר לא היה

סיכוי לטוב. אין מילים לתאר את החוסר והריק שהשארת אחריך.

אוהבת אותך אז עכשיו ולתמיד.

שלך

יעל אורן

מופיע בעלון:
תגובות לדף