החלום ושברו

הבאתי קטע זה אחרי התלבטות מצפונית.האם זה יכול לקרות בגבע, והגעתי למסקנה שזה יכול לקרות בגבע    אלי גורן

החלום ושברו/ גוגה קוגן, להבות הבשן (מתוך הקיבוץ 11/5)

באיחור אופייני לחברות אנושית החיות בהכחשה, התעוררו תומכי ההתחדשות בקיבוץ (השם המכובס להפרטה נטולת כל מחשבה על השלכותיה) למציאות שבה " מעולם לא היו חברי המתחדשים חלשים ומוחלשים כמו היום" (נירה כהן, ידיעות הקיבוץ 4.5).

היקיצה מהחלום להיות בעל נכס עם כסף בבנק, חופשי ממוסדות הקיבוץ, לא איחרה לבוא, והייתה קשה חרף האזהרות. כי המציאות, כמו בכל ההפרטה, היא שמי ש"אוכל אותה" הם הרוב חסר ההכשרה, התלוי והנסמך במערכת המשקית. רק שכבה דקה מאוד, המשתלטת על הנכסים ועל מוקדי ההחלטות היא המשגשגת.

זה קורה בכל העולם המפריט נכסים ועל אז למה שבקיבוץ זה יהיה שונה?  ההבדל הוא באיזה צלופן עוטפים את התהליך. ועוד יותר בקיבוץ, שבו הצביעות עובדת שעות נוספות – 24/7. בהפרטת נכסי המדינה ומשאביה בעולם, הם נמכרים בפרוטות למקורבים. בקיבוץ ההבדל הוא קטן. נכסי הקיבוץ, שנוצרו מעמל הוותיקים המייסדים, עוברים לשליטה של אותה שכבה נאו-קפיטליסטית, המרוצה מהמצב וחושבת שכל השאר הם סתם בכיינים חסרי מיומנות להתמודד עם העולם החדש.

קלאסי לכל משטר הפרטה – ממדינה ועד ארגון, ומכאן ועד טימבקטו. והישראלים, הפיקחים והמחדשים והמאלתרים בכל מצב, בענייני הפרטה לא חידשו כלום. בתנועה הקיבוצית לקחו יצירה ייחודית בעולם, והפכו אותה למקום של פערים בין חברים. והתוצאה? קנאה, חשדנות וערבות הדדית קמצנית ומסויגת מאוד, עם תירוצים להיעדר יישומה המלא, מפה ועד הבניין שברחוב לאונרדו-דה-וינצ'י בתל-אביב.

זה אותו מגדל המאוכלס באשפי כלכלה, ובעורכי-דין מנסחי תקנונים, לתחזוקת שכבה דקה ותנועה שכבר אינה רלוונטית בציבור. מוצג לכישלון רעיון נשגב. ועוד רוצים שמוסדות המדינה ימשיכו להכיר בתרומתם לאנושות, למדינה ולמחשבה החברתית.

חיים בהכחשה עצמית, תובעים שיתייחסו אליהם כמו בעבר, ורוטנים כנגד אלו המקלקלים את החלום להחזיק ארנק פרטי. כל זה כשרוב המיסים הולכים להחזיק שכבת ניהול חיצונית המקרקסת אותם בהתנהלותה עם הנכסים שלהם.

וכי מה חשבתם, תומכי ההפרטה? שהכל יזרום לכיסיכם? לא ראיתם לאן מוביל המהלך בקיבוציכם? איזה שכבה עשתה קופה באמתלה שיש לפרק את "השיתוף הכושל המחזיק פרזיטים"?

לא ראיתם ולא הבחנתם מי ישגשג מהמהלך? עכשיו תאכלו אותה בשקט, אל תעירו ואל תעוררו. הס מלהזכיר שתמכתם במהלך כי הייתם טיפה חמדנים. אומנם אין זה חטא להיות גרידי, אבל זאת היתה סתם טיפשות, שכידוע היא גרועה יותר                          (הביא לדף אלי גורן)

מופיע בעלון:
תגובות לדף