מעט מנהל הקהילה - דורון חורב

מעט מנהל הקהילה –

 

ימי בין המצרים

שלום מבית תחילה

מחשבה חופשית וערב דעות הם ערובה לחברה בריאה. אוי לה לחברה, שאינה מנהלת שיח באותם דברים החשובים לה. אך חברה בריאה נמדדת גם בדמות השיח, עד כמה ראוי הוא ועד כמה מכבד הוא. בתקופה האחרונה נחצו הקווים והיטשטשו הגבולות, התקיים שיח מעליב, פוגע ומרושע, שאינו יאה לחברה בה אנו חיים ויתרה מכך, אף מסכן אותה. תרבות שיח הפוגעת בשלוחי הציבור, חומסת את הנהגתה, ולא תדע להצמיח עתודה מבית. הנהגה זרה לחבריה, לא תשרת נאמנה את החברים ואת עתידם. הגיעה העת להגן ולשמור על הבית, לחזק את יסודותיו ואת ערכיו, ולעמוד בנחישות על גבולות המותר והאסור. אם אנחנו כציבור וכקהילה נאחר לעשות כל זאת, יתמוטט עלינו ביתנו.

ותשקוט הארץ 40 שנה

נוכח המציאות מעבר לגבולנו בצפון, שומה עלינו להתארגן לבאות מבעוד מועד. אך מהי? לא נדע מה יביא יום ומתי, אז כיצד נתארגנה? המרפאה נתבקשה לבדוק ולחדש לפי הצורך את ערכות העזרה הראשונה במבני הציבור, כמו כן, התבקשה המרפאה להביא לרום המלאי את הציוד השוטף – אמצעי חבישה, חומרי חיטוי ואחרים. אנו ממפים את המקלטים הראויים לשימוש, ונכשיר אותם. אנו מרעננים את רשימות הקשר לחברינו הוותיקים, אשר יידרשו בעזרה ביום פקודה. הכלבו נתבקש להביא לרום המלאי, שישיות מים, סוללות, תחליפי מזון לתינוקות, טיטולים, אמצעי היגיינה, נרות, גפרורים, ועוד. אנו פונים לחברים ומבקשים מהם לערוך רשימה של הציוד הנחוץ להם לעת חירום, ולתגבר מזווים. משקפיים, תרופות כרוניות, משחקי חברה, ספר, עט ותשבץ, כל אלו יכולים להשתבץ לרשימה. כמו כן, אנו פונים ומבקשים מהחברים לברא ולנקש עשבים וחרולים העלולים להתלקח, או לשמש מסתור למיני זוחלים. בירוא החרולים במתחם הדרומי המיועד לבנייה חדשה, הוא בשל כך ולא משום סימנים להתחלת בנייה.

בין קופה לכספומט

אנו מתנצלים בפני החברים על השיבושים התכופים בטעינת הכספומט, ועל מגוון צר של שטרות בקופת הבית. כל אלו הם תולדה של סגירת בנקים לטובת פעילות באשראי ובאמצעים דיגיטאליים. צעדים אלו שאינם נוגעים לגבע, מקשים על הקיבוץ בהשגת כסף במזומן כנחוץ לנו. אנו מודעים לקושי ולעוגמת הנפש הנגרמת לחברים, ומנסים להגדיר מוצא. ועד אשר יימצא מוצא ראוי, אנא נהגו באיפוק ובסבלנות כלפי חברינו, המגישים לנו את השירות הטוב והמסור, וזאת על אף האילוצים הנכפים עליהם מחוץ. לא בהם האשם, ומגיעה להם מאתנו אך מילה טובה.

ולסיום, מעשה באדם ששט לו בסירתנו הקטנה, כשהוא מנאץ את רוחות השמיים באשר אינן מנשבות כלבבו. והרוחות, אלו פקדוהו לפי דרכן והיו הן חרשות וערלות לניאוציו, כדרכן של רוחות.

ולשבת של שלום ומנוחה, שנזכור כי אדם דרכו אינה כדרך הרוחות, אוזניו דרוכות הן וליבו נחמץ.

דורון חורב, מנהל קהילה

*******************************

 

סדנת הקמה מועצת שינוי.

 

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף