מהעיתונות

מה בין מבקשי המקלט ויצאת מצרים? / ליאור לקנר

ידעתם שהתורה מזהירה על היחס לגר 36 פעמים – יותר מכל מצווה ואיסור אחר. מדוע?

נושא היחס הראוי והמדיניות הנכונה כלפי מבקשי מקלט זרים החיים בקרבנו עלה לאחרונה ביתר שאת לכותרות בהקשר לכוונת הממשלה להעבירם למדינה שלישית באפריקה. חג פסח הינו הזדמנות הכיר מעט את הנושא ולעסוק בו מתוקף הערך המרכזי של חג פסח – היציאה מעבדות לחירות, מעם עבדים לעם בני חורין.

היחס לגר בתורה

ידעתם שהתורה מזהירה על היחס לגר 36 פעמים – יותר מכל מצווה ואיסור אחרים - המצווה על אהבת ה' ולא מצוות השבת, המילה, מאכלות אסורים, איסור שקר וגזילה, כל אלה מופיעות באופן מובהק פחות פעמים מן המצוות הקובעות את יחסנו לגר. מדוע? אז כמו היום, אנשים זרים שנאלצו לעזוב את עמם לחיות בקרבנו, השתייכו לשכבת החלשים והנזקקים בחברה, והתורה בקשה להגן עליהם ולמנוע את השפלתם או ניצולם. חוקי המקרא אוסרים לקפח את שכרו של הגֵר או לרמות אותו; מחייבים את בעלי הקרקע להעניק לגֵר מנוחה בשבת, לשתף אותו בשמחת החגים, להעניק לו מן היבול, וגם לדאוג לו למשפט צדק.

אבל איך זה קשור לחג פסח - "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"

הדבר המעניין הוא שהנימוק לכל החובות האלו אינו נימוק מוסרי אוניברסלי אלא נימוק המבוסס על ההיסטוריה והניסיון של בני העם שהיו גרים במצרים וסבלו מעול השעבוד. התורה אף מרחיקה ואומרת שעלינו להבין את נפשו ולהזדהות עמו - "וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶש הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כג ט')

ואיך זה קשור אלינו כיום?

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"

מדוע חשוב שנראה עצמנו כאילו אנו יצאנו ממצרים? – כדי שנעשה מאמץ להזדהות עם תחושת הסבל וההשפלה של העבד, הזדהות שמטרתה גם הערכה מחודשת של החירות האישית והקבוצתית שלנו וגם הזדמנות לבירור האופן בו אנו כאנשים חופשים מתייחסים לחלשים יותר בחברה. מי הם אותם חלשים? גם היום- בין השאר – הגרים.

עלמה זוהר כותבת בשירה 'מצרים':

תמיד יש מלחמה באפריקה מזל שהיא רחוקה,

שלא רואים ולא שומעים אותה מכאן,

גם אני הלכתי פעם בנתיב הייסורים ממצרים לירושלים,

במדבר ימים רבים, בלי מים.

אל תאמר מה לי עם אלא, אנשים זרים

כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

בישראל היום חיים כ- 35,000 מבקשי מקלט מאפריקה (מבין מיליונים בעולם), אשר יצאו ממצרים לא בעבר הרחוק אלא בזמן הזה ממצבים שונים של של דיכוי, השפלה ואלימות וזכו לעת עתה למקלט חלקי בארץ. מבקשי המקלט החיים בקרבנו, עברו חוויות עבדות קשות ובערב פסח יש לנו הזדמנות לספר את סיפורם ולדעת אֶת נֶפֶש הַגֵּר.

 

חג שמח

***************

פרחים במקום חומרי הדברה

האם ערוגות פרחי בר בתוך השדות החקלאיים יכולות להפחית את השימוש בחומרי הדברה?

רן בן-מיכאל, זוויתעדכון אחרון:  18.03.18 , 00:10

הבעיות הקשורות בשימוש בחומרי הדברה כימיים בחקלאות מוכרות זה שנים: הם פוגעים בבריאות, לפחות במינונים מסוימים, והם מגיעים אלינו ישירות - דרך שאריות שלהם שנותרות בתוצרת החקלאית - ובעקיפין: כרסס מהאוויר, ממקורות המים מזדהמים ודרך מארג המזון.

Aחומרי הדברה הם אולי רע הכרחי, אבל יש דרכים להפחית את השימוש בהם ואפילו להימנע מהם. דו"ח של האו"ם מראשית 2017 מבקר את השימוש המופרז בחומרי ההדברה, ודוחה טענות כי הגדלת ייצור המזון כדי לתמוך בגידול האוכלוסין מצריכה להתמיד בשימוש בחומרי הדברה ברמה הנוכחית. כמעט במקביל אליו פורסם בכתב העת המדעי Nature מחקר שמדגים שהפחתה בשימוש בחומרי הדברה לא תפחית את היקף היבול או את הרווחיות לחקלאים ב-77 אחוזים מהחוות החקלאיות בצרפת.

ניהול הדברה משולבת היא גישה המבקשת לכלול מגוון אמצעים לצד או במקום החומרים הכימיים כדי להקטין את השימוש בהם וכך להתמודד עם השפעותיהם השליליות על בריאות האדם והסביבה. אחד המרכיבים בגישה זו הוא טיפוח אויבים טבעיים של העשבים או בעלי החיים המזיקים. למשל, באמצעות שתילת גידול משני כדי שימשוך טפילים מהגידול העיקרי או משיכת טורפים של אותם טפילים אל השדות החקלאיים.

 

(צילום: רועי עידן)

גריעת שטח השדה לטובת ערוגות הפרחים אמור להיות מאוזן באמצעות ההפחתה בהוצאות על חומרי הדברה, שמהלך כזה יאפשר. זאת ועוד, צמח התלתן וצמחים נוספים ממשפחת הקטניות, חיים בשותפות (סימביוזה) עם חיידקים מקבעי חנקן החיים בשורשיהם, ובכך הם יכולים לתרום להפחתת השימוש בדישון בתרכובות חנקן ממקור כימי, שייצורו תורם להתחממות גלובלית ויישומם מוביל לזיהום מקורות מים; יש כאן פוטנציאל לתועלת נוספת, שגם אותה יש לכמת. מצד שני, במחקר שפורסם חסרות הערכות של עלויות נוספות לחקלאי, למשל עלויות העבודה, זרעי הפרחים וכדומה.

מחקר דומה מתקיים גם בשוויץ, שם נמדדה כבר התרומה של פרחים בשולי השדות בהפחתת מזיקי חיטה בעד 53 אחוזים מכמות המזיקים ו-61 אחוזים מהיקף הנזק; גם שם מתכוונים להרחיב את הניסוי באופן דומה לאנגליה תוך שימוש בפרחי גד השדה (כוסברה), פרג, כוסמת ושמיר.

גם הדבורים מרוויחות

להפחתה או ביטול השימוש בחומרי הדברה יש השפעות חיוביות נוספות, פרט לצמצום חשיפת האדם לחומרי הדברה: החוקרים המובילים את הפרויקט הבריטי נמנים על צוות שפרסם באמצע 2017 בכתב העת Science מחקר על הקשר שבין שימוש בחומרי הדברה להיעלמות דבורי הדבש; גם מחקר מקנדה, שפורסם באותו גיליון של כתב העת, הצביע על ההשפעה השלילית של חשיפת הדבורים לחומרים אלו, אפילו כאשר הן תרות אחר מזון בשטחים לא מעובדים. גם בישראל נמצאה השפעה שלילית של חומרי הדברה על הדבורים ועל תוצרי הדבש. זהו מצב אירוני, שכן חומרי ההדברה פוגעים כך בשירות חשוב שנותנת דבורת הדבש לחקלאים – שירותי האבקה.

המחקר הבריטי הוא חלק מפרויקט ארוך טווח הנקרא ASSIST, שתכליתו לעדכן את הידע המדעי לעידוד חקלאות בת קיימא. כמו בנושאים סביבתיים אחרים, גם בנושא השימוש בחומרי הדברה מתנהל ויכוח נוקב. מצד אחד, ייצור חומרי הדברה ודשנים הוא סקטור תעשייתי גדול (גם בישראל) ובעל שווי כלכלי רב. בנוסף לכך, גידול אוכלוסיית העולם, לצד התרבות אירועי הקיצון שקשורים לשינוי האקלים, גורמים חששות כבדים לגבי היכולת לייצר מזון בכמויות גדולות ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים. מצד שני, כאמור, בשנים האחרונות מתרבות העדויות להשפעה המזיקה של חשיפה לחומרי הדברה. הוויכוח על התקפות המדעית של טיעונים כגון אלו המוצגים כאן, גם הוא חלק מהמציאות של התמודדות עם סוגיות סביבתיות מורכבות מסוג זה.

בישראל כבר קיימים מיזמים שונים של הדברה משולבת, אך השימוש בפרחי בר – בשולי השדות או בתוכם – הוא נדיר יחסית. בנוסף, לא נבדקה עדיין באופן מקיף השפעתם על הימצאות מזיקים בשדות, ועל הצורך בשימוש בחומרי הדברה. למרות ההבדלים הרבים בין ישראל לאירופה בהיבטים של צפיפות השטח החקלאי, האקלים, אופי הגידולים וצמחי הבר שבהם ניתן להשתמש וזמינות המים להשקיה והמשקעים, ייתכן שכדאי, כחלק מהמאמץ המשולב לצמצום השימוש בחומרי הדברה, להפנות יותר משאבי מחקר בישראל לנושא זה.

הכתבה הוכנה על-ידי זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

 

 

מופיע בעלון:
תגובות לדף