עלינו להיות השינוי - רחלי וייס

"עלינו להיות השינוי שאנו רוצים לראות בעולם" – מהאטמה גנדי

בהתייחס לכתבה עוז לתמורה אל מול הפורענות.

1.     יש  להניח שיצחק בן אהרון לא היה מרוצה מחיי הרוח והערך השוררים בקבוצים המתחדשים. יש סבירות גבוהה שלא לילד הזה פילל ולא על זה התריע.

2.     מצבים של חוסר ניהול או ניהול שגוי היו מנת חלקם של כל נושאי התפקידים בעבר.  לכל אחד מהמזכירים, מרכזי הקהילה והמשק בעשרים השנים האחרונות יש חלק בירושה הקשה, איש לא יוצא נקי מזה ואיש לא יכול להניח את זה לפתחם של מזכירים, או מרכזי משק כאלה ואחרים......

3.     ועדיין עם כל התיאור הקשה, מרבית הציבור בגבע מקיים את חובותיו ומתנהל על פי  תקנוני המקום. נראה שיותר נכון לתאר את המצב  כ "רשע וטוב לו, צדיק וטוב לו ".  גם הצדיקים גרים בבתים נאים, זוכים לחינוך מעולה לילדם וזוכים לאיכות חיים טובה.

4.     יש לעשות בדק בית, יש לתקן את הזקוק לתיקון, נכון לכל עת וגם להיום.

5.     אין ספק שאנו צריכים לפעול להגדלת הקופה הציבורית. קבוץ בעל אמצעים, כדאי להיות בכל צורה שנבחר לחיות בה. וכבר הוכח שאין קשר בין צורת החיים לעושרו של קבוץ. יש לנו מומחים מבחוץ ואנשים נבחרים חדשים מאתנו בעמדות כלכליות, שכולנו תקווה שיעשו את ההחלטות והמהלכים הכלכליים הנכונים. בשורת ההכנסות הגדלה במאזן, תימדד הצלחתם.

6.     יש לפעול לשיפור האווירה בקבוצה. נכון לכל צורת חיים. חבל שמשימה זו לא תופסת את עיקר סדר היום הציבורי שלנו.

7.     לאחרונה זומן למזכירות נציג מטירת צבי שיספר על תהליך השנוי שהקבוץ שלו עבר. (מבחינת רתימת העגלה לפני הסוסים). כל עוד לא החלטנו על שנוי בכיוון כדאי שנזמין נציגים מקבוצים שתופיים שיספרו כיצד מתמודדים בקבוצים שלהם עם בעיות דומות לשלנו.

8.     באם נחליט שקצנו מצורת החיים בה בחרנו לחיות, מלבד  דרך " הקבוץ המתחדש" , (דרך שלא באמת הצליחה להתמודד עם הקשיים שיצרה דרך החיים השיתופית, ויצרה עיוותים וקשיים מסוג אחר) יש דרכים נוספות.....

רחלי וייס

מופיע בעלון:
תגובות לדף